(כו) וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יקוק אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יקוק רֹפְאֶֽךָ׃ (ס)
(כו) לא אשים עליך. ...ולפי פשוטו כי אני ה' רופאך ומלמדך תורה ומצות למען תנצל מהם, כרופא הזה האומר לאדם אל תאכל דבר זה פן יביאך לידי חולי זה...
"I will not place on you"....and according to the plain meaning of the text, "for I am God your healer" and I teach you Torah and mitzvot so that you will be saved from them, like a doctor who tells a person do not eat this food, lest it bring on this illness...
מלבי"ם שמות פרק טו
(כו) ...והנה הודיע להם שהתורה והמצות שצוה ה' לבני ישראל לא היו הצווים כדרך האדון המצוה אל עבדו, רק כדרך הרופא המצוה את החולה, רצוני שהאדון המצוה אל עבדו באו הצווים לצורך האדון המצוה שיעבוד עבודתו, ואם יעבור על פקודתו ויעניש אותו, אין העונש מקושר עם חטאו, רק העונש תלוי ברצון האדון וחרון אפו בו על שלא עבד עבודתו הראוי, אבל הרופא המצוה את החולה באו הצווים לצורך החולה שנצטוה, ואם יעבור על פקודתו העונש רצוף בהחטא עצמו לא בהרופא, וכן המצות שצוה ה' אותנו אינם לצרכו רק לצרכנו לרפאות חולי נפשנו, ואם נעבור על מצותיו העונש רצוף בהעברה עצמה...
Malbim on Exodus 15:26
And here God informed them that the Torah and mitzvot that God commanded to the People of Israel are not commanded in the way that a master commands a servant, but rather the way that a doctor commands a patient. I mean to say that when a master commands a servant, the commands are for the needs of the master so that the servant will do his work, and if he violates the master's wishes and he is punished, the punishment is not directly tied to the sin. Rather the punishment depends on the will of the master...but a doctor who commands a sick person, those commands are for the needs of the sick person, and if the patient violates the wishes of the doctor, the punishment follows the sin itself and is not connected to the doctor. So too the mitzvot that God gave us are not for God's needs, but rather for ours to heal the sickness of our souls, and if we violate the mitzvot the punishment will directly follow the sin itself...
(ג) אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ (ד) וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ (ה) וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ (ו) וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ ... (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃
(3) If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them; (4) then I will give your rains in their season, and the land shall yield her produce, and the trees of the field shall yield their fruit. (5) And your threshing shall reach unto the vintage, and the vintage shall reach unto the sowing time; and ye shall eat your bread until ye have enough, and dwell in your land safely. (6) And I will give peace in the land, and ye shall lie down, and none shall make you afraid; and I will cause evil beasts to cease out of the land, neither shall the sword go through your land... (12) And I will walk among you, and will be your God, and ye shall be My people.
והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל לא בגופם ולא בארצם לא בכללם ולא ביחיד מהם כי יברך השם לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל כמו שאמר (שמות טו כו) כי אני יקוק רופאך וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה...
וזו היא כונתם באמרם (שם) ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות אלא כיון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים אין לרופא לאסור עצמו מרפואתו לא מפני חשש שמא ימות בידו אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר שכבר נהגו ועל כן האנשים הנצים שהכו זה את זה באבן או באגרוף (שמות כא יח) יש על המכה תשלומי הרפואה כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים... אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים
And the general rule is that when Israel is spiritually perfect and numerous they are not subject to the natural order, not in their bodies, not in their land, not in general, and not any individual. For God will ...remove illness from their midst to the point where they will not need doctors and they could stay away from all medical therapy entirely. As it says (Exodus 15:25), “For I am the Lord your healer.” And this is what the righteous did in the times of prophecy. If someone committed a sin and then got ill, he would not turn to doctors, only prophets...
For what role is there for doctors in the home of those who fulfill the will of God after He has promised (Exodus 23:25), “And He will bless your bread, and your water, and I will remove sickness from your midst.”...This is what our sages teach (Brakhot 60a), “For it is not the way of man to engage in healing, but they became accustomed to doing so.” For if they would not have engaged in healing, man would only become ill in accordance with the necessary amount of punishment for his sins, and he would be healed through the will of God...And this is the meaning of what our sages teach (Bava Kama 85a), “You shall surely provide for his healing' – From here we learn that permission was granted to doctors to
... רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו
אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות ליסטים רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים והגמלין רובן כשרין הספנין רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם...
...R. Meir said: One should always teach one’s son a clean and easy craft, and pray to Him to Whom all wealth and property belong. For no craft does not contain the potentialities of poverty and wealth, for neither poverty nor wealth is due to the craft, but all depends on one’s merit. …
Abba Gurion of Zadian said on the authority of Abba Guria: One should not teach his son to be an ass-driver, camel-driver, waggoner, sailor, shepherd, or shopkeeper, because their profession is the profession of robbers. R. Judah said in his name: Most donkey-drivers are wicked, while most camel-drivers are worthy men; and most sailors are pious. The best of doctors are destined for hell, and the worthiest of butchers is Amalek’s partner.
טוב שברופאים לגיהנם - אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:
The best of the doctors is bound for Hell: For he does not fear sickness and feeds the patient medicines rather than instructing him to repent [lit. break his heart to God]. And sometimes he kills people. And sometimes he has the ability to heal a poor person but does not.
דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יקוק' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל (שמות כא, יט) ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם
[As R. Aha said:] Who goes in to have himself cupped should say, "May it be Thy will, O Lord my God, that this operation be a cure for me, and do Thou heal me for Thou art a faithful Healer and Thy cure is certain, since it is not the way of human beings to cure, but thus are they accustomed." Abbai declared : Let not a man speak thus ; for there is a teaching of the school of R. Ishmael : [It is written,] "Only he shall pay for the loss of his time, and shall cause him to be thoroughly healed" (Exod. xxi. 19) ; from this [it follows] that a physician is given permission [by God] to cure. When he rises [from the cupping], what does he say? R. Aha declared, "Blessed be He Who heals without pay."
שאין דרכן של בני אדם וכו' - כלומר לא היה להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים:
Rashi - commentary on above
For it is not for people to heal: That is to say, it would have been better for people not to be involved in medicine – rather to pray for mercy.
דתניא דבי ר' ישמעאל אומר (שמות כא, יט) ורפא ירפא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות
As it is taught in a baraita that the school of Rabbi Yishmael says: When the verse states: “And shall cause him to be thoroughly healed [verappo yerappe]” (Exodus 21:19), it is derived from here that permission is granted to a doctor to heal.
שניתנה רשות לרופא לרפאות - וא"ת והא מרפא לחודיה שמעינן ליה וי"ל דה"א ה"מ מכה בידי אדם אבל חולי הבא בידי שמים כשמרפא נראה כסותר גזירת המלך קמ"ל דשרי:
Why is there a need for double language? One might have thought that the verse speaks only of healing from human injury but illness that comes from heaven should not receive medical intervention lest it appear as though one is undermining the decree of the king. The Torah then comes and says it is fine.
The case against prayer (I mean the 'low' or old-fashioned kind) is this. The thing you ask for is either good – for you and for the world in general – or else it is not. If it is, then a good and wise God will do it anyway. If it is not, then He won't. In neither case can your prayer make any difference. But if this argument is sound, surely it is an argument not only against praying, but against doing anything whatever?
In every action, just as in every prayer, you are trying to bring about a certain result; and this result must be good or bad. Why, then, do we not argue as the opponents of prayer argue, and say that if the intended result is good God will bring it to pass without your interference, and that if it is bad He will prevent it happening whatever you do? Why wash your hands? If God intends them to be clean, they'll come clean without your washing them. If He doesn't, they'll remain dirty (as Lady Macbeth found) however much soap you use. Why ask for the salt? Why put on your boots? Why do anything? We know that we can act and that our actions produce results. Everyone who believes in God must therefore admit (quite apart from the question of prayer) that God has not chosen to write the whole of history with His own hand. Most of the events that go on in the universe are indeed out of our control, but not all. It is like a play in which the scene and the general outline of the story is fixed by the author, but certain minor details are left for the actors to improvise. It may be a mystery why He should have allowed us to cause real events at all; but it is no odder that He should allow us to cause them by praying than by any other method.
Pascal says that God 'instituted prayer in order to allow His creatures the dignity of causality.' It would perhaps be truer to say that He invented both prayer and physical action for that purpose. He gave us small creatures the dignity of being able to contribute to the course of events in two different ways.
(ד) המדר הנאה מחברו (ו)נכנס לבקרו, עומד, אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש, אבל לא רפואת ממון...
(4) One who vows [not to] benefit from his friend and comes to visit him [when he is sick], [should] stand, but not sit. And one may heal his [friend’s] body, but not his assets...
פירוש המשניות לרמב״ם
ורפואת נפשו הוא שירפא לגופו, ורפואת ממון – שירפא בהמתו. ומותר לו להגיד מה שיועיל לבהמתו; ואמנם אסור לו לרפאותה בידיו. ואין זה אסור לחולה עצמו, לפי שהוא מצוה; רוצה לומר, חיוב הרופא מן התורה לרפאות חולי ישראל, וזה נכלל בפירוש מה שאמר הפסוק (דברים כב ב): "והשבֹתו לו", לרפאות את גופו; שהוא כשרואה אתו מסוכן ויכול להצילו, או בגופו או בממונו או בחכמתו.
Rambam: Commentary to Mishah
Healing his soul is to heal his body and healing his property is to heal his animal. And it is permissible to tell him what would be helpful to the animal however he cannot heal the animal with his own hands. And this is not prohibited to the sick person himself becuase it is a mitzvah That is to say it is a Torah obligation to heal sick Jews and this is included in what the Torah says in Deuteronomy 22:2, "and you shall return it to him" meaning to heal his body; meaning if you see someone in danger and you can save him or his body or his property or his livestock.
(א) נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת. וּמִצְוָה הִיא. וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא. וְאִם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּרַפְּאֶנּוּ, שֶׁלֹּא מִן הַכֹּל אָדָם זוֹכֶה לִהִתְרַפְּאוֹת. וּמִיהוּ לֹא יִתְעַסֵק בִּרְפוּאָה אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָּקִי, וְלֹא יְהֵא שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים...
|
The Torah has given permission to doctors to heal. And it is a mitzvah. And it is included in the category of saving a life. And if a doctor refrains from healing it is as if she or he spilled blood – even if there is someone else to heal the patient, for not every individual merits being successful in healing someone. |
However, one should not be involved in the practice of medicine unless one is an expert and no one else around is a greater expert – otherwise the practice of medicine is bloodshed.
ט"ז יורה דעה סימן שלו
(א) נתנה תורה רשות כו' ומצוה היא כו'. - קשה כיון דבאמת מצוה היא למה קרי לה תחלה רשות ונראה דהכי הוא כוונת הענין זה דרפואה האמיתית היא ע"פ בקשת רחמים דמשמיא יש לו רפואה כמ"ש מחצתי ואני ארפא אלא שאין האדם זוכה לכך אלא צריך לעשות רפואה על פי טבע העולם והוא יתברך הסכים על זה ונתן הרפואה ע"י טבע הרפואות וזהו נתינת רשות של הקדוש ב"ה וכיון שכבר בא האדם לידי כך יש חיוב על הרופא לעשות רפואתו...
Taz, YD 336
If it is indeed a mitzvah why is there a reference to "permission." And it seems that the intention is to allude to how true healing is from praying for mercy from Heaven that one should heal....but not every person merits this and instead needs to resort to medical interventions and instead needs to resort to medical interventions based on nature and the Blessed God agrees to this and gave healing powers via the natural science of medicine and this is the permission that the Holy Blessed One granted and once someone comes before you in need of healing there is an obligation to provide that healing.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק עולת ראי׳׳ה
צריכים אנו להשכיל שגם שפמוד בחכמת האדם ברפואה הוא אחד מפליאות ההנהגה האלקית, ואנו משיבים
את הדבר אל ההשגחה העליונה, כמו אותם הדברים שאין בנו שום יכולת להם בפעל כפינו, כי רק אתה ד׳ רופא נאמן אתה
R. Avraham Yitzhak HaKohen Kook
Olat Ra'ayah
We need to understand that the human capacity for medicinal knowledge is one of the wonders of Divine providince....
I am talking of course about the Jew who has remained a Jew. The Jew that knows he is threatened when a crowd of people starts to think of itself as a mystical body. His experience makes it impossible for him to see the mob as just a group in revolt. On the other hand, in a revolutionary movement, he can distinguish what springs from fraternal truth, and what derives from the terrorist threat of the sacred. Perhaps that leads to the following conclusion: the Jewish experience is essential to rethinking of the revolution, and one must take full measure of that experience. The Jew is doubly concerned by our problem. First of all, he cannot help but recognize at the source of the revolutionary idea, in spite of all its perversions, the messianic idea. Second, he has a privileged view because he has suffered from the perversions of this idea…