The Baal Shem Tov on Prayer

הנשמה אמרה להרב שמה שזכה שנתגלו אליו דברים העליונים לא מפני שלמד הרבה מש"ס ופוסקים. רק משום תפלה שהי' מתפלל תמיד בכוונה גדולה ומשם זכה למעלה עליונה:

The Soul said to the Master that he was given access all of his spiritual revelations, not because he had learned so much Talmud and Law, but because of his prayer. For he always prayed with great intensity. And thus, he was given access to upper levels.

(לט) ריב"ש ע"ה אמר צוהר תעשה לתיבה שתהא התיבה מצהיר עכ"ד.

כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלקות ועולים ומתקשרים ומתיחדים זע"ז עם אלקות ואח"כ מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה התיבה ומתיחדים יחודים אמתיים באלקות. וצריך לכלול אדם נשמתו בכל בחי' ובחי' ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול אין שיעור.

Rabbi Yisrael Ba'al Shem, peace be upon him, said, "Make an opening (tzohar) for the ark (teivah)." (Gen. 6:16) That is, let your word (teivah) shine (matzhir).

For every letter contains worlds, souls and Divinity. These ascend and become bound up and united with one another, with Divinity. The letters then unite and become bound together to form a word (teivah), becoming truly unified in Divinity. The human being, therefore, must bring all of these aspects into their soul. All worlds will then be unified as one and ascend, and then great, immeasurable joy and delight will be created.

לאחר התקיעות אמר לו הבעש"ט: "בהיכל המלך יש חדרים והיכלות רבים, ולכל חדר והיכל יש מפתח מיוחד ושונה. אך יש דבר הכולל את כל המפתחות כאחד, והוא הגרזן. בעזרתו אפשר לפתוח כל המנעולים של כל הפתחים כולם.
כך הן הכוונות – אלו מפתחות. לכל שער ולכל פתח יש כוונה שונה ומיוחדת, אך המפתח הכולל, הפותח את כל השערים, הוא הלב הנשבר. כאשר ישבור אדם את לבו לפני ה' באמת יוכל להיכנס בכל השערים בהיכליו של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא."

Or Yesharim, Warsaw 1884

After the shofar-blasts, the Baal Shem Tov said to him: "In the palace of the king there are many rooms and compartments, and for every room there is a different, special key. But the master key of all is the axe, with which it is possible to open all the locks on all the gates. So it is with the ram's-horn: the secret meanings are the keys; every gate has another meaning, but the master key, that opens all the gates, is the broken heart. When a person truly breaks his heart before God, he can enter into all the gates in the palace of the King above all Kings, the Holy Blessed One."

וא"א להתפלל בכונה כי אם על ידי חיזוק. וצריך לבקש מהשי"ת סיוע ועזר יחשוב שטוב לו שהשי"ת יעזור לו שיכוין כמו חצי התפלה...

It is impossible to pray with intention unless one is given strength. And so one must ask the Blessed God for help and support, and think about how good it would be if the Blessed God helped to at least have intention for half the prayer...

אע"פ שבתחילת התפלה אינו יכול להתפלל בדביקות מ"מ יאמר התיבות בכוונה גדולה ויחזק א"ע מעט מעט עד שיעזור לו השי"ת להתפלל בדביקות גדול:

Even if at the beginning of prayer, a person is unable to pray with attachment, nevertheless, he should say the words with great intention, and strengthen oneself, bit by bit, until the Blessed God helps him to pray with full attachment.

(יז) לא יאמר הרבה תהלים קודם התפלה שלא יחליש גופו ולא יוכל אח"כ לומר העיקר ר"ל חובת היום דהיינו זמירות וק"ש ותפלה בדביקות גדול מחמת שהפסיד כחו קודם התפלה בשאר דברים.

A person should not say too many Psalms before they pray, so that they do not weaken their body. For then they will not even have strength to say the essential prayers, the obligations of the day - that is Psukei d'Zimra, Shema, and the Amidah - with real attachment - because they have lost all their energy on other things before they even prayed.

(יט) יחשוב קודם התפלה שהוא מוכן למות באותה התפלה מחמת הכוונה. ויש מכוונים כ"כ עד שפעמים בטבע הי' יכול למות בב' או בג' תיבות שאומר לפניו יתברך.

וכשיחשוב כך יאמר בלבו למה לי איזה פני' וגאוה באותה תפלה כיון שבדעתו אפי' למות אחר ב' או ג' תיבות.

ובאמת הוא חסד גדול שהשי"ת נותן לו כח ומשלים התפלה והוא חי.

You should think to oneself, before prayer, that you are ready to die from the intense concentration of this prayer. For there are those who do concentrate so intensely that sometimes they get close to death after saying only two or three words before the Blessed One.

And when you think this way, you should say in your heart, "How can I have any agenda or pride in this prayer since, after all, I could die after just one or two words?"

For truly, it is a great kindness that the Blesssed God gives you the strength to finish your prayer alive.

(יח) כשאדם במדריגה קטנה אז טוב לו יותר להתפלל מתוך הסידור שמכח שרואה האותיות מתפלל יותר בכוונה אבל כשהוא דבוק בעולם העליון אז יותר טוב לו לסגור עיניו כדי שלא יבטל אותו הראי' מלהיות דבוק בעולם העליון.

When a person is on a low level, then it is better that they pray from a Siddur, because through the power of seeing the words, they can pray with better intention.

But when a person attaches to the upper worlds, then it is better that they close their eyes, so that nothing distracts them from being attached to the upper worlds.

(לג) התפלה הוא זיווג עם השכינה וכמו שבתחלת הזיווג ניענוע כן צריך לנענע עצמו בתפלה בתחלה. ואח"כ יכול לעמוד כך בלי ניענוע ויהי' דבוק להשכינה בדביקות גדול. ומכח מה שמנענע עצמו יכול לבא להתעוררות גדול שיחשוב למה אני מתנענע את עצמי כי מסתמא השכינה בודאי עומדת לנגדי. ומכח זה יבא להתלהבות גדול:

Prayer is coupling with the Shekhinah, the Divine Presence. And so just like at the beginning of coupling, one has to move, so one must move oneself at the beginning of prayer. Then afterwards, one can stand without moving and be completely attached to the Shekhinah. From the strength one gathered from moving oneself, one can come to a great awakening, and realize: Why am I moving myself, for surely the Shekhinah is standing right here with me. And from this, one comes to great excitement.

(סד) מריב"ש: כאשר גופו חולה גם הנשמה נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי אע"פ שהוא נקי מעבירות לכך צריך לאדם לשמור בריאות גופו מאוד ע"כ:

Our Teacher, Rabbi Yisrael Ba'al Shem said: When the body is sick, the soul is also weak, and cannot pray properly, even if one is free from all sin. Therefore, a person must take great care of the health of their body.

לא יאמר אדם בשבת אתפלל בכוונה ולא בחול שלא יהא כעבדים המשמשין את המלך וכשהמלך עומד לפניהם מתדבקים בעבודה וכשאין המלך לפניהם אינם מזדרזים בעבודה ואין זה עבד נאמן

אבל יודע לו באמונה שרע לו בלא המלך וידחה כל המשמורות עד שיבא לפני המלך אע"פ שאין יכול לדבר לפניו ואין ראוי לבא לפניו אעפ"כ יעשה לו רצונו כי רחמנות גדול עליו עד מאד:

A person should not say, “On Shabbat I’ll pray with intention, but not during the week.” For one should not be like those who serve a king when the king is standing in front of them, and are deeply attached to their service - but when the king is not in front of them, they are not so eager in their service. That is not a loyal servant.

Rather one must know with faith that it it is bad for them to be without the king, and one should push away all the guards until one is able to come before the king. And even though one may not be able to talk to the king or even to approach him, nevertheless, the king will grant one’s wish, for he is merciful beyond belief.

צריך האדם ללמוד ולהרגיל א"ע שיתפלל אפילו הזמירות בקול נמוך ויצעק בלחש ויאמר הדבר בין בזמירות בין בלימוד בכל כחו כדכתיב כל עצמותי תאמרנה. והצעקה שתהי' מחמת דביקות תהי' בלחש:

You must learn and train yourself to pray with a low voice, even the Songs [of Praise], and to cry out silently. Whatever you say, whether it be in song or study, should be said with all your strength, as it is said, “All my bones shall say...” (Psalm 35:10)

An outcry rooted in deveikut is silent.

שמעתי ממורי ז"ל כי יש שצריך להתחזק תחלה קודם התפלה, כדי שיהיו לו מוחין להתפלל בלי מחשבה זרה על כל פנים, או בדבקות, והוא על ידי מזמורים או תורה שיתעסק תחלה ומתוך כך הוא עומד להתפלל מתוך דברי תורה, שיש לו מוחין, ויש שאם ירבה במזמורים או תורה קודם התפלה לא יהיו לו מוחין לתפלה, וזהו שאמרו (מנחות דף ק"י) אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשם שמים שיהיו לו מוחין בתפלה לכך הם שוים...ודפח"ח:
(תוי"י תזריע דצ"ב ע"א).

I heard from my teacher of blessed memory that it happens that some need to strengthen themselves before prayer, in order to have the mental channels (mochin) open to pray without any foreign thoughts at all, or to pray with cleaving. This is done by singing or by studying Torah before standing to pray, and this opens up the mental channels. There are some, however, who when they begin with many songs and Torah study have no mental channels open for prayer. This is the meaning of the Talmudic teaching (Menachot 110a): "One who brings much or one who brings little [are equal], as long as their heart is directed towards heaven" - as long as one has these mental channels, mochin, they are equal... and the words of the wise are pleasant.

יכוון בתפלה שמעורר אותיות שנבראו בהם שמים וארץ וכל הברואים כולם עליונים ותחתונים, כל העולמות כולם, ואם כן באמרו התפלה והשבחים הוא אומר עם כל העולמות ועם כל הנבראים, כי הוא מעורר האותיות, והאותיות הם החיות של הברואים, אם כן עם כולם הוא אומר, ומעלה כל הנבראים משמים וארץ בכוונה זו,

ועל ידי בני העלייה שמתפללין בכוונה, הם מעוררין גם האותיות של פחותי ערך, וגם הם יוכלו להתפלל יותר בכוונה ובהתלהבות, ויחזרו למוטב,

ובעל שם טוב גילה זה גם כן ואמר לתלמידיו צריך אתה להתפלל אפילו על עוף הפורח המצפצף.
(דרכי צדק אות ל"ט)

One should set an intention in prayer to awaken the letters with which the heavens and the earth and all creatures and worlds, above and below, were created. As such, in reciting prayer and praise, you are speaking together with all the worlds and all the creatures, because you are awakening the letters, and the letters are the life-force of all creation. Therefore, you are speaking together with all of them, and raise up all creatures in heaven and on earth with this intention.

And when the elevated ones pray with such intention, they are even able to awaken the letters of the simpler creatures, and then they, too, are also able to pray with greater attunement and passion, and return to the good.

The Baal Shem Tov revealed this, and told his disciples: you need to pray even for that chirping bird flying there.

כאשר האדם הוא מדבר באהבה וביראה הלא השכינה משתוקקת לדברים אלו, כמו האם המשתוקקת שידבר בנה דבר של שכל כדי שתחשב בעיני בעלה, כך כשהדיבורים באים למעלה מכח האדם, מקושטים, בזה הכח נולד התפארות גדול והמלאכים אומרים מי כעמך ישראל גוי אחד (דברי הימים א' כ"ז כ"א)

ולכך עדיף שיאמר [לפחות] תיבה אחת בתפלה באהבה וביראה כי בזה מעורר שכל המלאכים אומרים שירה להקדוש ברוך הוא, וגם הוא מעורר כל העולמות כשהוא עובד להקדוש ברוך הוא, כל העולמות עובדין אותו יתברך שמו:
(כתר שם טוב ח"ב ד"ה ע"א, ובלקוטי אמרים ד"ה ע"ב הוא יותר באריכות)

When a human being speaks with love and with awe, the Shechinah herself yearns to listen to their words, like a mother yearning for her child to speak some intelligible words and make her husband proud. So too, when your powerful words ascends on high and are adorned, this power gives rise to intense wonder, and all the angels ask: "Who is like Your people Israel, one nation." (I Chronicles 27:21)

It is crucial, therefore, to speak at least one word of prayer with love and with awe, because this is enough to arouse the angels to sing to the Holy One, and you arouse all the worlds when you are devoted to the Holy One - all the worlds become devoted to the Holy One too.

יחשוב כשמתפלל שבאותיות מתלבש השם יתברך, פירוש, דאין אנו יודעים מה שאדם חושב אלא אם כן מדבר, נמצא הוי הדיבור מלבוש למחשבה, ויאמר בלבו, מלך גדול כזה אני עושה לו מלבוש, ראוי לי לעשות בשמחה, וידבר בכל כחו, כי בזה נעשה אחדות עמו יתברך שמו, כי כחו בהאות, ובהאות שורה הקדוש ברוך הוא, נמצא הוא אחדות עמו יתברך שמו:
(צוואת הריב"ש די"ג ע"א)
When you pray, contemplate on the letters that the Blessed God is clothed in. For we don't know what somebody thinks unless they speak - speech, therefore, is a garment of thought. You should say in your heart: I am creating a garment for the great King! I should do so with joy! Speak with all your strength, for by doing so you are able to unite with the Blessed God. For your strength is in the letters, and in the letters dwells the Holy One - and through these letters, therefore, unity is achieved.