תַּשְׁלִיךְ יִשְׂרְאֵלִי

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי

תשליך / עדולה

תשליך
לו יכולתי פשוט להשליך אל הים
את כל השטויות שדיברתי
איתם...
את כל השטויות וגם
שקר קטן...

לו אמר לי הקצף:
"תנוח, ילדון,
זה היה רק בלבול,
לא היה כאן זדון.
משום כך זה נמחק!
זה נשכח! זה מחול!"

מה זה שקר קטן,

שהיה רק בלבול,

בשביל ים שמגיע מכאן

ועד חו"ל?

בראשית ל״ב:י״א

(קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ

כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה

וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי

לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃

Genesis 32:11

(11) I am unworthy of all the kindness that You have so steadfastly shown Your servant: with my staff alone I crossed this Jordan, and now I have become two camps.

מיכה ז׳:י״ח-כ׳

(יח) מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙

וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע

לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ

לֹא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ

כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃

(יט) יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ

יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺֽנֹתֵ֑ינוּ

וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל־חַטֹּאותָֽם׃

(כ) תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב

חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם

אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ

מִ֥ימֵי קֶֽדֶם.

Micah 7:18-20

(18) Who is a God like You, Forgiving iniquity And remitting transgression; Who has not maintained His wrath forever Against the remnant of His own people, Because He loves graciousness! (19) He will take us back in love; He will cover up our iniquities, You will hurl all our sins Into the depths of the sea. (20) You will keep faith with Jacob, Loyalty to Abraham, As You promised on oath to our fathers In days gone by.

תהילים כ״ו:ג׳

כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י

וְ֝הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃

Psalms 26:3

(3) for my eyes are on Your steadfast love; I have set my course by it.

תהילים פ״ה:י״א

(יא) חֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ

צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃

Psalms 85:11

(11) Faithfulness and truth meet; justice and well-being kiss.

בראשית רבה ח׳:ה׳

אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח. רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם. רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם.

Bereshit Rabbah 8:5

R. Simon said: When the time came for the Holy Blessed One to make the first human being, The Ministering Angels made themselves into competing counsels, with one group opposing the other. Some of them said, “Don’t create humans,” and the others said “Create them.” So it is written: (Ps. 85:11) “Kindness and Truth met against one another, Righteousness and Peace faced each other.” The angel of Kindness said, “Create them, for they will do acts of loving kindness.” Then the angel of Truth said, “Do not create them, for they will be full of lies.” The angel of Righteousness said, “Create them, for they will establish justice.” The angel of Peace said, “Do not create them, for they will be in constant strife!” What did the Holy Blessed one do, but grab up Truth and hurl it to the earth, so it is written: (Daniel 8:12) “You hurled Truth to the earth.” Whereupon the Ministering Angels said before the Holy Blessed One, “Ruler of all worlds, what have You done? Why have You so chastised the chief of your court? Let Truth arise again from the earth.” So it is written, (Ps. 85:12) “Truth springs up from the earth.” The Rabbis have said the following in the name of R. Hanina bar Adai, and R. Pinchas and R. Hilkiah in the name of R. Simon who said: “Very” [MeOD] is an anagram in reference to “Humans” [ADaM] so it is written: (Gen 1:31) “And God saw all that God had made, and found it very good.” Read it rather: “God found Humans to be good.” R. Huna of Tzipori said: While the Ministering Angels were occupying one another with litigation and debate, The Holy Blessed One created them and turned to the angels saying, “What are you arguing about? Humans have already been created.”

תשליך, גלויית ברכה של חברת ויליאמסבורג גלויות, ארה"ב, שנות ה- 1920, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד

להשליך מעלינו / ליהיא לפיד
(מה שלא רוצים לסחוב לשנה החדשה)
****
בכל ראש שנה אני מדמיינת את המרפסת שעליה נשב יום אחד ונספור ציפורים נודדות, אבל אז נזכרת שיש עוד כל כך הרבה מה לעשות, ולטפל, ולדאוג- ויודעת שגם גם אם אשב במרפסת, בטוח אקום כל רגע.
****
ביום הראשון של ראש השנה נהוג לערוך "תשליך". ללכת למקור מים בו שוחים דגים

(אם אין, גם ברז זורם יספיק), ומתפללים:

"... וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" (מיכה ז', יט).

****
וחשבתי על המנהג של התשליך.
והבנתי שזה מה שהייתי רוצה לעשות, יותר מהכל לקראת השנה החדשה.
להשליך מעלי דברים.
להשליך דברים שהערמתי על כפתיי ועל ליבי והם כבר כבדים לי, ולהתחיל את השנה בלי כל מה שמיותר כל כך לסחוב על הלב.
יש גם דברים שחלילה לי מלהיפטר מהם, אפילו אם הם מכבידים, כי הם חלק מחיי ומהקשר שלי עם אהוביי ולא אוכל להיפטר מהם לעולם, אבל יש גם כל כך הרבה דברים מיותרים.
דברים שאני גוררת שנה אחרי שנה, והם כמו הארגזים האלו שעוברים אתנו מדירה אחת לבאה, ואין לנו מושג מדוע לא זרקנו אותם. אולי כי חבל, כי הם מזכירים לנו רגע יפה שעבר מזמן.
והבנתי שהגיע הזמן להשליך מעלי. וראש השנה הוא זמן מעולה.
להשליך מעלי את כל הדברים שאין לי איך לשנות.
להשליך את המחשבה שאפשר היה לשפר. כמעט תמיד אחשוב מה ואיך היה אפשר לעשות יותר טוב. כי היה יכול להיות מוצלח יותר. תמיד אפשר היה לבחור אחרת. דרך אחרת, אופן אחר, מישהו אחר. אז אולי הגיע הזמן להבין שנכון, זה לא היה משולם, אבל ככה זה היה, וזה ממש בסדר.
להשליך את הדאגות. הדאגות שמנקרות ומטרידות, שמעירות בלילה, ובדרך כלל בבוא אור היום הן פתאום נראות פעוטות כל כך. ללמוד להניח אותן במקום אחר. הרי הן לא ייגמרו, הדאגות. ואם אחת תלך תבוא אחרת.
להשליך את הניסיון הנואש לחסוך לילדינו את הדרך. כי אין איך.
לעולם נדאג להם והם ידאיגו אותנו, אבל אין לנו איך לחסוך מהם. הם יצטרכו לנסות ולטעות, ולהיפצע. לא תמיד נהיה שם. לא תמיד נצליח לעזור. מה שכן נוכל- זה לחבק אותם כשלא יצליח להם, ולהגיד להם שהם מדהימים כשכן יצליח להם. ולהיות גאים בהם.
להיפטר מהחישובים.
כל החישובים האלו שיש לנו בראש, מה אני אגיד או מה אעשה, ואיך יגיבו ומה יגידו. כי אי אפשר לשלוט במה יחשבו עלינו, אפשר להיות עצמנו, ולהשתדל להיות נחמדים. לעשות כמיטב יכולתנו.
ולנסות שהאחרים יידעו שהתכוונו לטוב.
ולקראת ראש השנה הזה, ומתוך המחשבה על ה"תשליך" הבנתי שבזמן שאני חושבת על איך היה אפשר לשפר, ולמקסם ולעשות מדוייק ובדיוק- אני מחמיצה.
מחמיצה את היופי של הרגע הזה. של מה שקורה. היופי שבחוסר המושלמות.
את היופי של המקריות. של מה שלא תוכנן. או מה שלא יצא בדיוק.
כי לא תמיד צריך לתקן.
ולפעמים דווקא מהדברים שחורקים יוצאים הרגעים הכי טובים.
ומצאתי טקסט מקסים שכתב עידן עמדי (מתוך שיר נפלא שלו)
"תשליך את כל הניסיונות,
תשליך את כל הכעסים,
אל המים..
תשליך את המלחמות,
תשליך את כל ההרהורים,
אל השמיים..
תשליך את כל השקרים,
תשליך אחי, תשליך".
ובעצם בסוף זו המשמעות של מה שקוראים: "לזרום".
להשליך מעלינו את מה שמעכב, ולזרום כמו נהר. כי אנחנו סוחבים עלינו יריבויות ועלבונות, פגיעות וכאבים. סוחבים ודואגים.
והגיע הזמן להשליך מעלינו.
ולהתחיל את השנה הזו קלים, חדשים, בלי כל המשקל הזה עלינו.
****
ואולי אז אוכל לשבת על המרפסת ולא לספור את כל מה שאני עוד צריכה לתקן, אלא להסתכל סביבי.
ואולי תעבור שם ציפור נודדת.

תשליך / עידן עמדי

לבד, בין המון אנשים,
שמוחאים לעצמם כפיים,
זה כנראה מדבק מאחד לשני,
רוקדים, כולנו קצת אבודים,
לוגמים עוד טיפה מהיין,
זה משכיח את הכאבים

זוכר אחי לוחש לי,
"תשליך את כל הניסיונות,
תשליך את כל הכעסים,
אל המים..
תשליך את המלחמות,
תשליך את כל ההרהורים,
אל השמיים..
תשליך את כל השקרים,
תשליך אחי, תשליך"

בצד, קל יותר להציץ,
על הדברים שדילגו מעלינו,
מהר אני בורח,
פתאום זה מפחיד,
למכונית, אין לי ממש יעדים,
אני נוסע ברדיו שומע,
עוד שיר שהלילה מזכיר

את אחי אומר לי,
"תשליך את כל הניסיונות,
תשליך את כל הכעסים,
אל המים..
תשליך את המלחמות,
תשליך את כל ההרהורים,
אל השמיים..
תשליך את כל השקרים,
תשליך, אחי תשליך"

בים, החושך ואני,
צופים על הגלים, בינתיים,
השעה כבר אחת ועשרים,
בוכים....

מרחוק אחי צועק לי,
"תשליך את כל הניסיונות,
תשליך את כל הכעסים,
אל המים..
תשליך את המלחמות,
תשליך את כל ההרהורים,
אל השמיים..
תשליך את כל השקרים

עידן עמדי (2011)

תשליך על גשר ויליאמסבורג, ברוקלין, ניו יורק 1930.
בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר באדיבות ארכיון פארווערטס,
ניו יורק

עניין של השלכה - הטוויסט של טקס התשליך - אריאל הורביץ