Astrology in Rabbinic Judaism
(כג) וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ (כד) וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃ (כה) וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (כו) לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃ (כז) לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃ (כח) וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
(23) When you enter the land and plant any tree for food, you shall regard its fruit as forbidden. Three years it shall be forbidden for you, not to be eaten. (24) In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD; (25) and only in the fifth year may you use its fruit—that its yield to you may be increased: I the LORD am your God. (26) You shall not eat anything with its blood. You shall not practice divination or soothsaying. (27) You shall not round off the side-growth on your head, or destroy the side-growth of your beard. (28) You shall not make gashes in your flesh for the dead, or incise any marks on yourselves: I am the LORD.
(ט) כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃ (י) לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ (יא) וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ (יב) כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ (יג) תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס) (יד) כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֛תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (טו) נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃
(9) When you enter the land that the LORD your God is giving you, you shall not learn to imitate the abhorrent practices of those nations. (10) Let no one be found among you who consigns his son or daughter to the fire, or who is an augur, a soothsayer, a diviner, a sorcerer, (11) one who casts spells, or one who consults ghosts or familiar spirits, or one who inquires of the dead. (12) For anyone who does such things is abhorrent to the LORD, and it is because of these abhorrent things that the LORD your God is dispossessing them before you. (13) You must be wholehearted with the LORD your God. (14) Those nations that you are about to dispossess do indeed resort to soothsayers and augurs; to you, however, the LORD your God has not assigned the like. (15) The LORD your God will raise up for you a prophet from among your own people, like myself; him you shall heed.
(יג) נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הברו [הֹבְרֵ֣י] שָׁמַ֗יִם הַֽחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִיעִם֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃ (יד) הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹֽא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶֽהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ׃ (טו) כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ׃ (ס)
(13) You are helpless, despite all your art. Let them stand up and help you now, The scanners of heaven, the star-gazers, Who announce, month by month, Whatever will come upon you. (14) See, they are become like straw, Fire consumes them; They cannot save themselves From the power of the flame; This is no coal for warming oneself, No fire to sit by! (15) This is what they have profited you— The traders you dealt with since youth— Each has wandered off his own way, There is none to save you. 1
תנו רבנן מעונן ר' שמעון אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין וחכ"א זה האוחז את העינים ר"ע אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח לימודי ערבי שביעיות חיטין יפות עיקורי קטניות מהיות רעות
§ The Sages taught: What is the definition of the soothsayer mentioned in the verse: “There shall not be found among you…a soothsayer” (Deuteronomy 18:10)? Rabbi Shimon says: This is one who applies seven types of semen [zekhur] to one’s eye in order to perform sorcery. And the Rabbis say: This is one who deceives the eyes, as though he is performing sorcery. Rabbi Akiva says: This is one who calculates the fortune of times and hours, and says, for example: Today is a propitious day for going away on a journey; tomorrow is propitious for purchasing property successfully. Or he says that on the eve of the Sabbatical Years, the wheat harvest is generally good; uprooting legumes rather than cutting them from above the ground prevents them from going bad.
כתנאי (בראשית כד, א) וה' ברך את אברהם בכל מאי בכל רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת רבי יהודה אומר שהיתה לו בת אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה רבי אלעזר המודעי אומר איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא
The Gemara comments that this disagreement is parallel to a dispute between tanna’im: The Torah states: “And the Lord blessed Abraham with everything [bakkol]” (Genesis 24:1), and the Sages disagree about what bakkol means. Rabbi Meir says: The blessing is that he did not have a daughter. Rabbi Yehuda says: On the contrary, the blessing was that he had a daughter. Others say: Abraham had a daughter and her name was Bakkol. Rabbi Elazar HaModa’i says: Abraham our forefather was so knowledgeable in astrology [itztagninut] that all the kings of the East and the West would come early to his door due to his wisdom. This is the blessing of bakkol, that he possessed knowledge that everybody needed. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: A precious stone hung around the neck of Abraham our forefather; any sick person who looked at it would immediately be healed. When Abraham our forefather died, the Holy One, Blessed be He, hung this stone from the sphere of the sun, which from that point on brought healing to the sick. Abaye said: This explains the adage that people say: As the day progresses, sickness is lifted.
אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גליין אם גניב לא מצלח האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי מאי טעמא משום דאיתיליד ביה נורא האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים משום דספרא דחמה הוא האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין בנאי וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב מצלח האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין ואית דאמרי כל דמחשבין עליה בטלין האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן אמר רב נחמן בר יצחק וצדקן במצות האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא אמר רב אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא אמר רבה אנא במאדים הואי אמר אביי מר נמי עניש וקטיל איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן מניין שאין מזל לישראל שנאמר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל מאי דעתיך
Rabbi Ḥanina said to his students who heard all this: Go and tell the son of Leiva’i, Rabbi Yehoshua ben Levi: It is not the constellation of the day of the week that determines a person’s nature; rather, it is the constellation of the hour that determines his nature.
One who was born under the influence of the sun will be a radiant person; he will eat from his own resources and drink from his own resources, and his secrets will be exposed. If he steals he will not succeed, because he will be like the sun that shines and is revealed to all.
One who was born under the influence of Venus will be a rich and promiscuous person. What is the reason for this? Because fire was born during the hour of Venus, he will be subject the fire of the evil inclination, which burns perpetually.
One who was born under the influence of Mercury will be an enlightened and expert man, because Mercury is the sun’s scribe, as it is closest to the sun.
One who was born under the influence of the moon will be a man who suffers pains, who builds and destroys, and destroys and builds. He will be a man who eats not from his own resources and drinks not from his own resources, and whose secrets are hidden. If he steals he will succeed, as he is like the moon that constantly changes form, whose light is not its own, and who is at times exposed and at times hidden.
One who was born under the influence of Saturn will be a man whose thoughts are for naught. And some say that everything that others think about him and plan to do to him is for naught.
One who was born under the influence of Jupiter [tzedek] will be a just person [tzadkan]. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And just in this context means just in the performance of mitzvot.
One who was born under the influence of Mars will be one who spills blood. Rav Ashi said: He will be either a blood letter, or a thief, or a slaughterer of animals, or a circumciser. Rabba said: I was born under the influence of Mars and I do not perform any of those activities. Abaye said: My Master also punishes and kills as a judge.
It was stated that Rabbi Ḥanina says: A constellation makes one wise and a constellation makes one wealthy, and there is a constellation for the Jewish people that influences them. Rabbi Yoḥanan said: There is no constellation for the Jewish people that influences them. The Jewish people are not subject to the influence of astrology. And Rabbi Yoḥanan follows his own reasoning, as Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived that there is no constellation for the Jewish people? As it is stated: “Thus said the Lord: Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven; for the nations are dismayed at them” (Jeremiah 10:2). The nations will be dismayed by them, but not the Jewish people. And Rav also holds that there is no constellation for the Jewish people, as Rav Yehuda said that Rav said: From where is it derived that there is no constellation for the Jewish people? As it is stated with regard to Abraham: “And He brought him outside, and said: Look now toward heaven, and count the stars, if you are able to count them; and He said unto him: So shall your offspring be” (Genesis 15:5). The Sages derived from this that Abraham said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, “Behold, You have given me no offspring, and one born in my house is to be my heir” (Genesis 15:3). The Holy One, Blessed be He, said to him: No. “And, behold, the word of the Lord came to him, saying: This man shall not be your heir; rather, one that will come forth from your own innards shall be your heir” (Genesis 15:4). Abraham said before Him: Master of the Universe, I looked at my astrological map, and according to the configuration of my constellations I am not fit to have a son. The Holy One, Blessed be He, said to him: Emerge from your astrology, as the verse states: “And He brought him outside,” as there is no constellation for Israel. What is your thinking?
דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח והיינו דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו ומדשמואל נמי אין מזל לישראל דשמואל ואבלט הוו יתבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא אמר ליה אבלט לשמואל האי גברא אזיל ולא אתי טריק ליה חיויא ומיית אמר ליה שמואל אי בר ישראל הוא אזיל ואתי אדיתבי אזיל ואתי קם אבלט שדיה לטוניה אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי אמר ליה שמואל מאי עבדת אמר ליה כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא הוה קא מיכסף אמינא להו אנא קאימנא וארמינא כי מטאי לגביה שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה כי היכי דלא ליכסיף אמר ליה מצוה עבדת נפק שמואל ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה ומדרבי עקיבא נמי אין מזל לישראל דרבי עקיבא הויא ליה ברתא אמרי ליה כלדאי ההוא יומא דעיילה לבי גננא טריק לה חיויא ומיתא הוה דאיגא אמילתא טובא ההוא יומא שקלתה למכבנתא דצתא בגודא איתרמי איתיב בעיניה דחיויא לצפרא כי קא שקלה לה הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה אמר לה אבוה מאי עבדת אמרה ליה בפניא אתא עניא קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה קאימנא שקלתי לריסתנאי דיהבית לי יהבתיה ניהליה אמר לה מצוה עבדת נפק רבי עקיבא ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה ומדרב נחמן בר יצחק נמי אין מזל לישראל דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישיה אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא נפל גלימא מעילויה רישיה דלי עיניה חזא לדיקלא אלמיה יצריה סליק פסקיה לקיבורא בשיניה:
Is it because Jupiter is situated in the west that you cannot have children? I will restore it and establish it in the east. And that is the meaning of that which is written with regard to Abraham: “Who has raised up one from the east, he will call justice [tzedek] to his steps [leraglo]. He gives nations before him, and makes him rule over kings; his sword makes them as the dust, his bow as the driven stubble” (Isaiah 41:2). God established Jupiter [tzedek] in the east on behalf of [leraglo] Abraham. And from that which transpired to Shmuel, one can also conclude that there is no constellation for the Jewish people. The Gemara relates that Shmuel and the gentile sage Ablet were sitting, and they saw these people were going to the lake. Ablet said to Shmuel: This person will go and he will not return, because a snake will bite him and he will die. Shmuel said to him: If he is a Jew, he will go and come back. As they were sitting for a while, the person they discussed went away and then returned. Ablet stood up, threw down the person’s burden, and inside he found a snake cut and cast in two pieces. Shmuel said to him: What did you do to merit being saved from death? The person said to him: Every day we all take bread together and eat from the bread. Today, there was one of us who did not have bread, and when it came time to gather the bread, he was embarrassed because he did not have any to give. I said to the others: I will go and take the bread. When I came to the person who did not have bread, I rendered myself as one who was taking from him so that he would not be embarrassed. Shmuel said to him: You performed a mitzva. Shmuel went out and taught based on this incident that even though it is written: “And charity will save from death” (Proverbs 10:2), it does not only mean that it will save a person from an unusual death but even from death itself. And from that which transpired to Rabbi Akiva as well it can be derived that there is no constellation for the Jewish people, as Rabbi Akiva had a daughter, and Chaldean astrologers told him that on the same day that she enters the wedding canopy, a snake will bite her and she will die. She was very worried about this. On that day, her wedding day, she took the ornamental pin from her hair and stuck it into a hole in the wall for safekeeping, and it happened that it entered directly into the eye of the snake. In the morning, when she took the pin, the snake was pulled and came out with it. Her father Rabbi Akiva said to her: What did you do to merit being saved from the snake? She told him: In the evening a poor person came and knocked on the door, and everyone was preoccupied with the feast and nobody heard him. I stood and took the portion that you had given me and gave it to him. Rabbi Akiva said to her: You performed a mitzva, and you were saved in its merit. Rabbi Akiva went out and taught based on this incident that even though it is written: “And charity will save from death” (Proverbs 10:2), it does not mean that it will save a person only from an unusual death, but even from death itself. And from that which transpired to Rav Naḥman bar Yitzḥak as well it can be derived that there is no constellation for the Jewish people, As Chaldean astrologers told Rav Naḥman bar Yitzḥak’s mother: Your son will be a thief. She did not allow him to uncover his head. She said to her son: Cover your head so that the fear of Heaven will be upon you, and pray for Divine mercy. He did not know why she said this to him. One day he was sitting and studying beneath a palm tree that did not belong to him, and the cloak fell off of his head. He lifted his eyes and saw the palm tree. He was overcome by impulse and he climbed up and detached a bunch of dates with his teeth. Apparently, he had an inborn inclination to steal, but was able to overcome that inclination with proper education and prayer.
אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה חיה ארבעין בי רב חסדא שיתין הלולי בי רבה שיתין תיכלי בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח
Rava said: Length of life, children, and sustenance do not depend on one’s merit, but rather they depend upon fate. As, Rabba and Rav Ḥisda were both pious Sages; one Sage would pray during a drought and rain would fall, and the other Sage would pray and rain would fall. And nevertheless, their lives were very different. Rav Ḥisda lived for ninety-two years, whereas Rabba lived for only forty years. The house of Rav Ḥisda celebrated sixty wedding feasts, whereas the house of Rabba experienced sixty calamities. In other words, many fortuitous events took place in the house of Rav Ḥisda and the opposite occurred in the house of Rabba. In the house of Rav Ḥisda there was bread from the finest flour [semida] even for the dogs, and it was not asked after, as there was so much food. In the house of Rabba, on the other hand, there was coarse barley bread even for people, and it was not found in sufficient quantities. This shows that the length of life, children, and sustenance all depend not upon one’s merit, but upon fate.

(ח) אֵיזֶהוּ מְעוֹנֵן אֵלּוּ נוֹתְנֵי עִתִּים שֶׁאוֹמְרִים בְּאִצְטַגְנִינוּת יוֹם פְּלוֹנִי טוֹב יוֹם פְּלוֹנִי רַע יוֹם פְּלוֹנִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה פְּלוֹנִית שָׁנָה פְּלוֹנִית אוֹ חֹדֶשׁ פְּלוֹנִי רַע לְדָבָר פְּלוֹנִי:

(ט) אָסוּר לְעוֹנֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶלָּא הוֹדִיעַ אוֹתָן הַכְּזָבִים שֶׁהַכְּסִילִים מְדַמִּין שֶׁהֵן דִּבְרֵי אֱמֶת וְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְכָל הָעוֹשֶׂה מִפְּנֵי הָאִצְטַגְנִינוּת וְכִוֵּן מְלַאכְתּוֹ אוֹ הֲלִיכָתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁקָּבְעוּ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כו) "לֹא תְעוֹנֵנוּ". וְכֵן הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם וּמְדַמֶּה בִּפְנֵי הָרוֹאִים שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה תִּמָּהוֹן וְהוּא לֹא עָשָׂה הֲרֵי זֶה בִּכְלַל מְעוֹנֵן וְלוֹקֶה:

(8) Who is an observer of times? They that point at times, saying astrologically: "That day is a good one, that day is a bad one; that day is fit to do that particular work, but that year, or that month, is bad for that particular thing.11Ibid. G.

(9) It is forbidden to be an observer of times, though no act be committed, save to make known the lies to such fools who believe them to be true speech of the wise. Moreover, he who does aught because of the signs of astrology, and times to do his work or go on his mission on the very time, set by the heaven-gazers, even he is striped, for it is said: "Nor observe times" (Lev. 126).12Here a distinction must be made between an observer of times and an enchanter. See supra, Par. 7. G. Likewise, one who deludes the eyes by performing some act alleging it to be wonderful, but in truth makes no performance at all, even he is included among observers of time, and his punishment is stripes.

(א) הן קרבו ימיך למות. על דרך הפשט למדך הכתוב כי חיי האדם נגזרים ויש לכל אחד מהם ימים קצובים, והקב"ה מגיע ימי האדם אל העת הקצוב והנגזר, כענין (שמות כ״ג:כ״ו) את מספר ימיך אמלא. ולשון קריבה זה הוא נזכר בצדיקים (בראשית מ״ז:כ״ט) ויקרבו ימי ישראל למות, (מלכים א ב׳:א׳) ויקרבו ימי דוד למות, וזה יורה שחייו של אדם נגזרים והוא יתברך ממלא אותן ומקריבן אל הזמן הקצוב והנגזר, או מאריך אותן על כל הנגזר לפי הזכות או מקצר אותן מן הנגזר לפי העונש. ולפי הידוע שקבע הקב"ה ברקיע מהלכות הכוכבים ונתן להם כח לפעול פעולות בשפלים, והם במהלכם מועילים ומזיקים בעוה"ז, והכל תלוי במזל, שהרי חכמי התלמוד ז"ל לא היו מבטלים ומכחישים פעולה זו אבל היתה ביניהם חכמה מפוארה, ובפירוש אמרו במועד קטן סוף פרק אלו מגלחין, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא והביאו ראיה לזה ואמרו תדע דהא רבה ורב חסדא תרוויהו צדיקי הוו, מר חיי ארבעין שנין ומר חיה שתין שנין, בבי רבה שתין תכלי ובבי רב חסדא שתין הלולי, בבי רבה נהמא דשערי לאינשי ביתיה לא משתכח בבי רב חסדא נהמא דסמידא לכלבא לא נבעי. וזו ראיה גמורה שהם מודים בחכמה הזאת, וכן האמת כי הש"י נתן להם הכח בעת יצירתם להועיל ולהזיק, אבל הוא יתברך עם היות שמסר להם הכח לפעול בשפלים הנה כחו יתברך עליון על הכל לא הושלל ממנו, ובידו להשפיל הגבוה ולהגביה השפל, לקיים הנגזר ולהוסיף על הנגזר ולגרוע ממנו, וכן בשנות האדם מקריב ימי חייו אל העת הנגזר וממלא אותן, שנאמר (שמות כ״ג:כ״ו) את מספר ימיך אמלא, ומאריך אותן על הנגזר, מחזקיהו, שנאמר (ישעיהו ל״ח:ה׳) הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, ואין התוספת אלא על דבר הקצוב והנגזר בתחלה, ויאמר כי הש"י הוסיף לו על הנגזר ט"ו שנה. ומקצר אותן מהנגזר, מאחזיהו בנו של אחאב מלך ישראל שחלה והלך לדרוש בעבודה זרה וקצר את ימיו, שנאמר (מלכים ב א׳:ט״ז) יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרוש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות, ופסוק זה מעיד שהיתה סבת מיתתו דרישתו בע"ז שאם נגזרה עליו מיתה מתחלה מה בא הנביא להודיעו. נמצאת למד שהקב"ה ממלא ימיו של אדם ומקרבן אל העת הנגזר, וכן מאריך אותן על הנגזר ומקצר אותן מן הנגזר, הכל כרצונו, כי לכך נקרא שדי על שם שמשדד המערכה ומנצח אותה, והכל לפי השכר והעונש. וא"כ באור המאמר בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא הוא שבא להודיענו כמה גדול כח התפלה כי מאחר שכח הש"י עליון על הכל ולא הושלל ממנו יכול הוא ונקל לבטל כחם הגדול אשר מסר להם, כי חכמי התכונה חוזים בכוכבים מודים בכך בטענות שהקב"ה הוא הכלל ומערכת הכוכבים הוא הפרט, והכלל גדול מן הפרט ויכול לבטל כחו, ובכל מה שנגזר במקרי האדם מכח המערכה אפשר לו לאדם לבטלו בזכותו בלא תפלה ובלא צעקה כלל אלא שידאג ויצטער בלבו כענין שכתוב (תהילים קמ״ה:י״ט) רצון יראיו יעשה, כלומר שהוא ממלא משאלות לבם בלא שישאלו כלל. אבל בשלשה ענינים אלו צריך תפלה וצעקה, וזהו שאמר (שם) ואת שועתם ישמע ויושיעם, ועם התפלה והצעקה ינתנו לו, שכן מצינו שנתנו שלשתן בזכות התפלה, הבנים נתנו לרחל שנאמר (בראשית ל׳:כ״ב) וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה, החיים לחזקיה שנאמר (ישעיהו ל״ח:ה׳) שמעתי את תפלתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, המזונות לאליהו ואלישע שכן מצינו בהן שנתרבו המזונות ונצולו מן הרעב. ומפני זה העירו אותנו החכמים בשלשה אלו התלוין במזל והודיעונו כי יצטרך בהם רבוי תפלה, ועם התפלה יתבטל כח המזל כמו שנתבטל בשלשתן ע"י תפלה. (ב) וע"ד המדרש הן קרבו ימיך למות, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בהן קלסתיך שנאמר (דברים י׳:י״ד) הן לה' אלהך השמים ושמי השמים, בהן אתה גוזר עלי מיתה, משל למה הדבר דומה למלך, שהיה לו שר גדול שהוא אוהבו ביותר וראה אותו שר חרב נאה אין כמותה, אמר ראויה זו למלך מה עשה, קנאה ונתנה למלך, אמר המלך יתיזו בה את ראשו. כך אמר משה, רבש"ע במנחה שהבאתי לך אתה מקטרגני בה. ועוד יכלול הן קרבו ימיך למות הגיע שמשך לערוב ובאה ממשלת הלבנה, וזה ירמוז למדרגת משה ולמדרגת יהושע שזאת נמשלת לחמה וזאת ללבנה, וזהו שאמר לו הקב"ה הנך שוכב וגו' וקם, כלומר אע"פ שאתה שוכב עם אבותיך הכח שלך שמשם מעלת נבואתך הרי הוא קיים ועומד, שיאיר ללבנה, כשם שהשמש המשקע אינו משקע אלא להאיר ללבנה, וזהו לשון ואצונו, כי המצוה היא תורה שבעל פה והוא כח הלבנה, ועל כן אמר ואצונו, אשפיע כחי בלבנה. (ג) וילך משה ויהושע. הלך ממחנה ישראל אל מחנה שכינה.
(1) הן קרבו ימיך למות, “here your days to die are drawing near.” According to the plain meaning of the text this verse teaches that the period man has to live has been predetermined, every single human being having a time allocated to him at birth. G’d sees to it that every person lives out the time thus allocated to him at birth. This would correspond to Exodus 23,26: “I will ensure that you complete the number of your days (years).” The expression קריבה, “approach,” mentioned here is one which is specifically reserved for the approach of death of righteous people as we know already from Genesis 47,29 when the Torah speaks about the approaching death of Israel our patriarch. Similarly, Kings I 2,1: “the time for David to die approached.” These verses prove that such times had been determined by G’d already at birth, and that G’d’s השגחה, “benevolent supervision of history,” ensures that the individuals in question get to live out their allotted time, that their lives are not cut short by acts of violence or natural disasters. Alternatively, G’d lengthens the allotted life span of these people as a reward for merits which they have accumulated during their lives. At the same time, their allotted life span may be reduced due to demerits they have become guilty of. The important thing is that no one dies unless G’d has so determined.
According to our information that G’d has empowered planetary forces, stars and their constellations, to exercise their influence on the lives of people on terrestrial earth, and the orbits of these forces are of constructive or destructive influence on these lives so that their lives appear to depend on mazal,” i.e. such influences (Targum Kohelet 9,2), we find that our sages did not deny the impact of such mazal; we therefore seem to be faced with a dilemma here. Our sages said specifically that phenomena such as economic success, (duration of) life on earth itself, as well as the ability to have children, do not depend on one’s merit but on one’s mazal (Moed Katan 28). If that is so, where is there room for G’d’s השגחה in the matter? Further details of our sages’ view is found in their statement that though both Rabbah and Rav Chisdah were righteous individuals (seeing that when they prayed for rain it materialised), one lived only to the age of 40 whereas the other lived to the age of 92. Rabbah’s 40 years on earth were filled with painful experiences. Rav Chisdah was blessed to marry off 60 children, whereas Rabbah buried 60 family members. The latter could not always afford to eat even bread made from barley, whereas the former fed his dogs with white bread. These statements are proof positive that the sages acknowledged the influence of mazal in our lives, i.e. that there is substance to the discipline we call astrology.
It is true that these planetary phenomena have been equipped with initial power to influence our fates. However, they are not supreme. Their influence need not be final. They are subservient to the Lord Almighty, to the attribute Hashem. If people born under adverse mazal turn to the supreme G’d, to Hashem, and appeal to Him to neutralize their apparently negative mazal, G’d will respond to such prayer if it is warranted. In fact, we may go further and posit that G’d instituted mazal partly in order to encourage us to pray to Him to change adverse mazal in His benevolent way. We know that G’d can lengthen our lives from the very verse in Exodus 23,26: “I will make full the number of your days,” i.e. “I will add to them if the situation warrants.”
King Chizkiyah had 15 years added to his life expectancy although the prophet Isaiah had been sent to him to prepare his last will and testament as he was not going to recover from his sickness. G’d responded to his prayer and revoked the decree he had been subject to (Isaiah 38,5). We also know that when the occasion warrants it G’d reduces the number of years allocated to a person at birth, from Achazyah King of Israel son of Achav. The reason he had his life span shortened was that when he fell ill, instead of turning to G’d or to an accredited prophet, he turned to idols to inquire about his chances of a recovery (compare Kings II 1,16). He was told clearly that he would die now because he had turned to Baal Zevuv, the god of Akron, ignoring the presence of accredited prophets in Israel. The verse we just quoted makes it plain that Achazya’s death at that time was due to his having turned to idols at that time. Had death already have been decreed upon him previously, what point was there in the prophet telling him about it now? The above examples teach us that G’d reserves the right to lengthen or shorten the life span decreed for man at birth. G’d remains a free agent; this is why He is known as שדי. The word, derived from שדד, means that He is in charge of the laws of nature, changing them at will if He so desires. (Compare author’s comments on Genesis 17,1) These adjustments in life span, etc., occur with a view to reward and punishment. It follows that the statement that “life (expectancy), children (ability to have them), and economic success, do not depend on merit but on mazal,” which we quoted from Moed Katan, means that the power of prayer is so great that it can override predetermined fates set according to mazal. The astrologers themselves admit that the general rules are set by G’d, whereas the planetary systems only supplement details pertaining to the lives of the subjects under their influence. Clearly, He who sets the general rules is able to set aside mere details, i.e. the subordinate powers assigned to the horoscopes. It follows that it is within man’s power to create the conditions for setting aside such details if his actions merit it and he appeals to the Lord to use His powers on his behalf. On occasion, G’d fulfills man’s desire without waiting for man to appeal to Him. What the statement in Moed Katan, regarding the three cardinal parts of man’s fate does mean is that in these matters G’d does not interfere with the predetermined fates of these individuals unless asked, unless appealed to. This is the meaning of Psalms 145,19 ואת שועתם ישמע ויושיעים, “and their cry He hears and He delivers them.” On the other hand, the same psalmist says in the first half of this verse: “He does the will of those who fear Him;” this refers to the unspoken requests by these people. We have proof positive from the Torah and the Books of Prophets that the three critical values of man, 1) children, 2) life, and 3) economic success, פרנסה, are all subject to prayer. Rachel, who had been unable to conceive and had prayed was granted children (Genesis 30,22): “G’d listened to her and opened her womb.” King Chizkiyah provided proof for the fact that G’d changes even decrees of death announced by one of His prophets at His command. Elijah and Elisha both experienced that the supply of food was dramatically increased through their prayerful intervention in the fates of starving individuals (Kings I 17,13-15 and Kings II 5,42-44). These individuals were saved from famine, although clearly that had been their assigned fate.
This is the reason why our sages singled out these three aspects of life which are normally dependent on mazal to inform us that even these matters are subject to change by means of prayer by the intended victims.
(2) A Midrashic approach (based on Devarim Rabbah 9,4). The words: “here the days of your death are approaching,” reflect a conversation between Moses and G’d. Moses had said to G’d: ”I have praised You using the word הן (Deut. 10,14), and You are using the same word introducing the decree that I am to die.”
We may understand this by means of a parable. A king had an outstanding minister, one of whom he was exceedingly fond. One day this minister came across a sword, which was exceptionally beautiful, the like of which he had never seen. He immediately determined that this sword was appropriate for his employer, the king. What did he do? He bought it and presented it to the king as a gift. The king said: “may they cut off his head with it.” This is what Moses had in mind when he said to G’d: “are You going to use my gift to turn it against me?”
Another thought which is contained in the words הן קרבו ימיך למות, is that G’d meant: “the time has come for your sun to set and for the moon to shine.” This was a reference to the statement of our sages we have already quoted in which the face of Moses was compared to that of the sun whereas that of Joshua, his successor, was compared to that of the moon. When G’d said to Moses: “here you are going to lie with your ancestors, and this nation will arise and serve idols, etc.,” (verse 16 in our chapter), He meant that “your power, that of the exceptional level of prophecy granted to you, will continue to illuminate the moon (inspire Joshua) although you are already in your grave, just as the sun even after it has set shines upon the surface of the moon to enable it to reflect its light.” The word וקם may be read together with the words הנך שוכב עם אבותיך וקם, “although you are lying with your fathers it will rise.” Just as the sun supplies light to the moon even after it has set, you Moses will inspire Joshua even after you have joined your fathers. This is also the meaning of the word ואצונו, i.e. “I will impress My power on the moon.”
(3) וילך משה ויהושע, “Moses and Joshua went; from the camp of Israel to the camp of the Shechinah.

(א) שמוש הכוכבים לצורך העצמים השפלים: הנה כבר ביארנו בח״א שכל עניני הגשמים שרשם הוא בכחות הנבדלים. ואמנם שם משתרשים הענינים האלה בכל הדרכים שצריכים להשתרש ואח״כ צריכים ליעתק ולימשך אל גשמיות בצורה שצריכים לימצא בו והנה לצורך זה הוכנו הגלגלים וכוכביהם שבהם ובסיבוביהם נמשכים ונעתקים כל אותם הענינים שנשתרשו ונזמנו למעלה ברוחניות אל הגשמיות פה למטה ועומדים פה בצורה הראויה ואמנם מנין הכוכבים ומדריגותיהם וכל מחלקותיהם היו כפי מה שראתה החכמה העליונה היותו צריך ונאות אל ההעתק הזה שזכרנו. והנה נשפע מן הכוכבים כח הקיום אל העצמים הגשמים שתחתיהם שעל ידיהם נעתק ענינם מבחינתו למעלה בשרשים אל בחינתו למטה:

(ב) השפעת הכוכבים למקרים: ואולם עוד ענין אחר חקק הבי״ת בכוכבים האלה והוא שגם כל עניני מקרי הגשמים ומשיגיהם אחרי שהוכנו למעלה ימשכו על ידיהם למטה באותה הצורה שצריכים לקרות להם. ד״מ החיים העושר החכמה הזרע וכיוצא כל אלה הענינים מוכנים למעלה בשרשים ונעתקים למטה בענפים כצורה הראויה ע״י הכוכבים וזה במחלקות ידועות ובקיבוצים מיוחדים שהוחקו להם וסיבובים ידועים. ונתפלגו ביניהם כל המקרים הקורים את הגשמים למיניהם ונקשרו הגשמים כלם תחת שליטתם כפי סדריהן להתחדש בהם כפי מה שיושפע מן המערכה לפי הקישור שיתקשר בה כל איש ואיש:

(ג) שעבוד התחתונים להשפעת הכוכבים וביטול זה לישראל: והנה נשתעבדו לזה הסדר כל בני אדם גם כן להתחדש בהם כפי מה שימשך להם מן המערכה. אמנם כבר אפשר שתבוטל תולדת הכוכבים מכח חזק מעליון מהם ועל יסוד זה אמרו (שבת קנו.) אין מזל לישראל כי כח גזירתו ית׳‎ והשפעתו גובר על הכח המוטבע בהשפעת המערכה ותהיה התולדה לפי ההשפעה העליונה ולא לפי השפעת המערכה:

(ד) ידיעת העתידות על ידי הכוכבים: ואמנם משפטי ההשפעה הזאת של הכוכבים גם הם מוגבלים כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות וקצת מדרכיה נודעים לפי סדרי המבטים והוא מה שמשיגים הוברי השמים. אכן לא כל אמתת סדריה מתגלית בזה ע״כ לא ישיגו החוזים בכוכבים אלא קצת מהענינים העתידים ולא בשלימות וכ״ש כבר יש ביטול לתולדותם כמ״ש ועל זה אמרו ז״ל (ב״ר ה, ג) מאשר ולא כל אשר:

(1) The use of the stars for the sake of the lower creatures: Behold, I have already explained in Part One (On the Spiritual Realm 2) that all physical things have their root in ethereal powers. In truth all these items are rooted there in every necessary fashion; and then afterwards need to be drawn down and transferred into physicality in the manner required of them. So the heavenly spheres with all their stars were surely prepared for this purpose. Through their rotation, all that is rooted and prepared above in the spiritual world is drawn down and transferred into our physical world here below, to be set in its proper form. The number of the stars, their various levels and divisions are according to what the Supreme Wisdom saw to be necessary and appropriate in order to achieve this transferal that we mentioned. Hence the power of existence flows from the stars to every physical item below them. They are the means to transform its content, from its character above, in the roots, to its character below.

(2) The influence of the stars on events: There is another matter which the Creator, may He be blessed, engraved into these stars. And that is that even all the events of physical things and what happens to them are prepared above and, only then, drawn down by the stars in the form in which they are meant to occur. By way of example - matters of life, wealth, wisdom, children and the like are all prepared above in the roots and made manifest below in the branches, in their appropriate form, through the stars. Each of these happen though specific divisions, particular groupings and various orbits assigned to them. Everything which occurs to physical things in [all of] their types is divided among them. All physical things were placed under their control, according to their order, for things to arise for them - in line with that which [the stars] have been influenced by the [divine] orchestration to create a connection with each and every individual.

(3) The subjugation of the lower creatures to the influence of the stars and its nullification in the case of Israel: And note that all people are also subjugated to this order, for things to arise for them according to what follows from the orchestration. However it is actually possible for the effect of the stars to be nullified by a strong power above them. And based on this principle, they said (Shabbat 156a), "There is no constellation (mazal) for Israel." For the power of His decree, may He be blessed, and His influence overcome the power invested in the influence of the orchestration, such that the outcome will be according to the superior influence and not according to the influence of the orchestration.

(4) The influence of the stars on events: Nevertheless, the [understanding of the] laws of this influence of the stars is also limited, according to what the Supreme Wisdom decreed to be appropriate. Hence some of its ways are known according to the ways of those that observe it, and this is that which the diviners of the heavens grasp. However not all of its true ways are revealed by this. Hence the stargazers will only grasp some of the future content of the stars - and only partially. And all the more so when there is a nullification of their effects, as we have mentioned. And therefore they, may their memory be blessed, said (Genesis Rabbah 5:3), "'From that' (Isaiah 47:13) and not 'all of that."

שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט

סעיפים:
אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות: הגה משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך (ב"י בשם תוספות דע"פ ובשם ספרי) וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ובמכשפים (פסקי מהרא"י סי' צ"ו):

נהגו שאין מתחילין בב' ובד' ואין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה: הגה ולכן נהגו ג"כ להתחיל ללמוד בר"ח כי אע"פ שאין ניחוש יש סימן (סמ"ק סימן קל"ו) במה שאדם יודע שהוא כנגד המזל לא יעשה ולא יסמוך על הנס אלא שאין לחקור אחר זה משום תמים תהיה (תשובת רמב"ן סימן רפ"ו) כמו שנתבאר:

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 179: 1-2

On the Prohibition of Sorcery, Astrology and Divination

1. One is not to consult star-gazers nor cast lots [because it says, "You shall be complete with Hashem, your God." Moreover, it is forbidden to consult diviners, enchanters or sorcerers.]

2. It is customary not to begin (work) on the second or fourth and not to marry women except when the moon is full. [Accordingly, it is customary to begin learning at the beginning of the new month because even though it's not a prediction, there is an omen, and what a man knows is against the constellations he should not do, so as not to rely on miracles. However, one should not investigate this matter because of the commandment, "You shall be complete."