(א) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר נָתַן לַשּכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה.
(ב) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי גּוי.
(ג) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי עָבֶד.
(ד) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, גברים אומרים: שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אשָּׁה נשים אומרות: שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.
(ה) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. פּוקֵחַ עִוְרִים.
(ו) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים.
(ז) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. מַתִּיר אֲסוּרִים.
(ח) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. זוקֵף כְּפוּפִים.
(ט) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם.
(י) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁעָשה לִּי כָּל צָרְכִּי.
(יא) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר.
(יב) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אוזֵר יִשרָאֵל בִּגְבוּרָה.
(יג) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. עוטֵר יִשרָאֵל בְּתִפְאָרָה.
(יד) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ.
(טו) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.
(1) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who gave the rooster (or mind) insight to distinguish between day and night.
(2) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who did not make me a gentile.
(3) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who did not make me a slave (Women say: A maidservant).
(4) Men- Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who did not make me a woman. Women- Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who made me according to his will.
(5) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who opens [the eyes of] the blind.
(6) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who clothes the naked.
(7) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who releases the bound.
(8) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who straightens the bent.
(9) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who placed the land on the water.
(10) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who fulfilled all my needs for me.
(11) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who steadies the steps of man.
(12) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who girds Israel with courage.
(13) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who crowns Israel with splendor.
(14) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who gives to the weary strength.
(15) Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who removes sleep from my eyes, and slumber from my pupils.
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים׃
ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים ה' זֹקֵף כְּפוּפִים ה' אֹהֵב צַדִּיקִים׃
אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים דכתיב (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים. הקב"ה ביקר חולים דכתיב (בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים. הקב"ה ניחם אבלים דכתיב (בראשית כה, יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים. הקב"ה קבר מתים דכתיב (דברים לד, ו) ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים.
כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה״. כִּי פָּתַח עֵינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … פּוֹקֵחַ עִוְּרִים״. כִּי תָּרֵיץ וְיָתֵיב, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַתִּיר אֲסוּרִים״. כִּי לָבֵישׁ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים״. כִּי זָקֵיף, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … זוֹקֵף כְּפוּפִים״. כִּי נָחֵית לְאַרְעָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. כִּי מְסַגֵּי, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר״. כִּי סַיֵּים מְסָאנֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי כׇּל צׇרְכִּי״. כִּי אָסַר הֶמְיָינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה״. כִּי פָּרֵיס סוּדָרָא עַל רֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה״.
Upon opening his eyes, one should recite: Blessed…Who gives sight to the blind.
Upon sitting up straight, one should recite: Blessed…Who sets captives free.
Upon dressing, one should recite: Blessed…Who clothes the naked, as they would sleep unclothed.
Upon standing up straight, one should recite: Blessed…Who raises those bowed down.
Upon descending from one’s bed to the ground, one should recite: Blessed…Who spreads the earth above the waters, in thanksgiving for the creation of solid ground upon which to walk.
Upon walking, one should recite: Blessed…Who makes firm the steps of man.
Upon putting on his shoes, one should recite: Blessed…Who has provided me with all I need, as shoes are a basic necessity.
Upon putting on his belt, one should recite: Blessed…Who girds Israel with strength.
Upon spreading a shawl upon his head, one should recite: Blessed…Who crowns Israel with glory.
כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין״, אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין״.
כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ ,לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״.
כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״.
Upon donning his phylacteries on his arm, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to don phylacteries.
Upon donning phylacteries on his head one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the mitzva of phylacteries.
Upon ritually washing his hands: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the washing of the hands.
Upon washing his face, one recites: Blessed…Who removes the bands of sleep from my eyes and slumber from my eyelids.
And may it be Your will, O Lord my God, to accustom me in Your Torah,
attach me to Your mitzvot, and lead me not into transgression,
nor into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace.
Bend my evil inclination to be subservient to You,
and distance me from an evil person and an evil acquaintance.
Help me attach myself to the good inclination and to a good friend in Your world.
Grant me, today and every day, grace, loving-kindness, and compassion in Your eyes and the eyes of all who see me,
and bestow loving-kindness upon me.
Blessed are You, O Lord, Who bestows loving-kindness on His people, Israel.
מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חׇכְמָה אוֹ מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה׃
אמר ר"ש בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי. לכלה נינפי מאי קרא יפה נוף משוש כל הארץ. ולתרנגול שכוי, אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא ריב"ל מאי קרא (איוב לח, לו) מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה. מי שת בטוחות חכמה אלו כליות, או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול.
Rabbi Shimon ben Lakish said: When I went to the district of Kan Nishrayya, I heard that they called a bride ninfi and a rooster sekhvi. A bride is called ninfi; what verse uses a similar term? “Beautiful view [nof ], the joy of the whole earth, Mount Zion” (Psalms 48:3), which means beautiful like a bride. And a rooster is called sekhvi; Rav Yehuda said that Rav said: What verse employs this term? “Who has put wisdom in the inward parts? Or who has given understanding to the sekhvi” (Job 38:36), which should be understood as follows: “Who has put wisdom in the inward parts”: These are the kidneys that are hidden in the body; “or who has given understanding to the sekhvi”: This is a rooster, who knows to crow at fixed times during the night.
כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכׇלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע׃
לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
His steadfast love is eternal; Who spread the earth over the water,
His steadfast love is eternal;
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׃ וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן׃
וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי׃
מֵה' מִצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ׃
מֵה' מִצְעֲדֵי־גָבֶר וְאָדָם מַה־יָּבִין דַּרְכּוֹ׃
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כׇּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים׃
מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה׃
מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃
וְאַף הָרַגְלַיִם אֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ, פָּסוּק מָלֵא, מֵה' מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ. וְאָדָם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ, אִם לְטוֹב אִם לְרָע, אִם לְמָוֶת אִם לְחַיִּים. וְכֵן אָמַר אֱלִישָׁע לִגְדוּדֵי אֲרָם, לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר (מלכים ב ו, יט). וְאַף הַפֶּה אֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם. מְנָא לָן, מִבִּלְעָם וּמִיִּצְחָק. בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹקֶיךָ וְגוֹ' (דברים כג, ו). יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו, הִתְחִיל מִזְדַּעְזֵעַ וְלוֹמַר גַּם אָרוּר יִהְיֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְאַתָּה סָבוּר שֶׁפִּיךָ בִּרְשׁוּתֶךָ. חָזַר וְאָמַר, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה.
תַּנִּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ שֶלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. בָּרוּךְ שֶלֹּא עָשַׂנִי בּוּר. בָּרוּךְ שֶלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. בָּרוּךְ שֶלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי שֶׁאֵין הַגּוֹיִם כְּלוּם כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ. בָּרוּךְ שֶלֹּא עָשַׂנִי בּוּר שֶׁאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא. בָּרוּךְ שֶלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מְצוּוָה עַל הַמִּצְווֹת.
תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן: שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור.
רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור. אמר ליה כולי האי נמי? אמר ליה ואלא מאי מברך? שלא עשאני עבד, היינו אשה! עבד זיל טפי.
יצר הרע כיצד? אמרו שלש עשרה שנה גדול יצר הרע מיצר טוב. ממעי אמו של אדם היה גדל ובא עמו, והתחיל מחלל שבתות אין ממחה בידו, [הורג נפשות אין ממחה בידו, הולך לדבר עבירה אין ממחה בידו]. לאחר י״ג שנה נולד יצר טוב. כיון שמחלל שבתות א״ל ריקה הרי הוא אומר (שמות ל״א:י״ד) מחלליה מות יומת! הורג נפשות א״ל ריקה הרי הוא אומר שופך דם האדם באדם דמו ישפך! הולך לדבר עבירה אומר לו ריקה הרי הוא אומר מות יומת הנואף והנואפת!
בזמן שאדם מחמם את עצמו והולך לדבר זימה כל אבריו נשמעין לו מפני שיצה״ר מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים. כשהוא הולך לדבר מצוה התחילו מתענין (לו) כל אבריו מפני שיצר הרע שבמעיו מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים שבאדם. ויצר טוב אינו דומה אלא למי שהוא חבוש בבית האסורין, שנאמר (קהלת ד׳:י״ד) [כי] מבית הסורים יצא למלוך זה יצר טוב. וי״א זה יוסף הצדיק כשבאתה אותה רשעה היתה מענה אותו בדבריה אמרה לו אני אחבשך בבית האסורין אמר לה ה׳ מתיר אסורים אמרה לו אני אנקר את עיניך אמר לה ה׳ פוקח עורים אמרה לו אני אכפוף את קומתך אמר לה ה׳ זוקף כפופים (אמרה לו אני עושה אותך רשע אמר לה ה' אוהב צדיקים אמרה לו אני עושה אותך ארמאי אמר לה ה׳ שומר את גרים עד שאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת) אל תתמה על יוסף הצדיק שהרי רבי צדוק היה גדול הדור כשנשבה נטלתו מטרוניתא אחת ושגרה לו שפחה אחת יפה כיון שראה אותה נתן עיניו בכותל שלא יראנה והיה יושב ושונה כל הלילה לשחרית הלכה והקבילה אצל גבירתה אמרה לה שוה לי המות משתתנני לאיש הזה שלחה וקראה לו ואמרה לו מפני מה לא עשית עם אשה זאת כדרך שיעשו בני אדם אמר לה ומה אעשה מכהונה גדולה אני ממשפחה גדולה אני אמרתי שמא אבא עליה והרביתי ממזרים כישראל כיון ששמעה דבריו צותה עליו ופטרתו בכבוד גדול. (א״ל) אל תתמה על רבי צדוק שהרי ר׳ עקיבא גדול ממנו כשהלך לארץ אוכילו קורצא אצל שלטון אחד ושגר לו שתי נשים יפות רחצום וסכום וקשטום ככלות חתנים והיו מתנפלות עליו כל הלילה זאת אומרת חזור אצלי וזאת אומרת חזור אצלי והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פנה אליהן הלכו להן והקבילו פני השלטון ואמרו לו שוה לנו מות משתתננו לאיש הזה שלח וקרא לו א״ל מפני מה לא עשית עם הנשים הללו כדרך שבני אדם עושים לנשים לא יפות המה לא בנות אדם כמותך הן מי שברא אותך לא ברא אותם. אמר לו מה אעשה ריחן בא עלי מבשר נבלות וטרפות ושרצים. אל תתמה על ר׳ עקיבא שהרי ר״א הגדול גדול ממנו שגדל את בת אחותו י״ג שנה עמו במטה עד שבאו לה סימנים אמר לה צאי והתנשאי לאיש אמרה לו הלא אמתך (אנכי) לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך אמר לה בתי כבר זקנתי צאי והתנשאי לבחור שכמותך אמרה לו לא כך אמרתי לפניך הלא אמתך לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך כיון ששמע את דבריה נטל ממנה רשות לקדשה ובא עליה:
After thirteen years, the Good Urge is born. Then when he breaks the Sabbath, it says to him: Empty one! Isn’t it written (Exodus 31:14), “One who breaks it will surely die”? When he kills, it says to him: Empty one! Isn’t it written (Genesis 9:6), “One who spills the blood of a person, his own blood will be spilled”? When he goes out to sin, it says to him: Empty one! Isn’t it written (Leviticus 20:16), “Both the adulterer and the adulteress shall be put to death”?
When a person heats himself up, and then goes to commit some act of lewdness, all of his limbs will obey him, because the Evil Urge rules over all 248 limbs. When he goes to perform a mitzvah, his limbs begin to grow lazy, because the Evil Urge in his stomach rules over all 248 of a person’s limbs. The Good Urge, meanwhile, is like someone trapped in a prison, as it says (Ecclesiastes 4:14), “From the prison, he comes forth to rule” – that is the Good Urge.
Some say, that verse refers to Joseph the Righteous, when that wicked woman came and tortured him with words. She said to him: I will lock you up in prison! He said to her: But God releases the bound. She said to him: I will poke out your eyes! He said: God gives sight to the blind. She said to him: I will bend you down! He said to her: God straightens the bent. (She said to him: I will make you into a wicked man! He said to her: God loves the righteous. She said to him: I will make you an Aramean! He said to her: God protects the strangers. Until finally he said [Genesis 39:9], “How can I do this evil thing?”)
And do not be surprised at Joseph the Righteous. For behold, Rabbi Tzadok was the greatest of his generation when he was captured. And a matron took him and presented before him a beautiful maidservant. When he saw her, he turned his eyes to the wall so he would not see her. And he sat and recited his learning the whole night. In the morning, the maidservant left and complained to her mistress: I would rather die than be given to that man! The matron sent for him and said to him: Why didn’t you do with this woman as all people do? He said to her: What can I do? I come from the lineage of the high priest, from a great family! I said to myself, Perhaps I will sleep with her and increase mamzerim in Israel! When she heard this, she commanded he be released with great honor. (And they say:) Do not be surprised at Rabbi Tzadok. For behold, Rabbi Akiva was greater than him! When he went to Rome, informers slandered him to a local prefect, who then presented before him two beautiful women. [The prefect] bathed and anointed them dressed them up like brides, and they fell upon [Rabbi Akiva] the whole night. This one said: Come to me! And that one said: Come to me! But he sat between them and spat, and would not turn to them. They went before the prefect and said to him: We would rather die than be given to that man! He sent for [Rabbi Akiva] and said to him: Why didn’t you do with those women as all people do with women? Weren’t they beautiful? And weren’t they human beings just like you? Didn’t the One who created you create them as well? [Rabbi Akiva] said: What could I do? Their scent was worse to me than carcasses and vermin! And do not be surprised at Rabbi Akiva. For behold, Rabbi Eliezer the Great was greater than him. For he raised his sister’s daughter until she was thirteen, and she slept in bed with him until she began puberty. Then he said to her: Go, and marry a man. She said to him: Am I not your woman? Should I be given as a maidservant to wash the legs of your students? He said to her: My daughter, I am already an old man. Go and marry a young man like yourself. She said to him: Didn’t I already say to you, Am I not your woman? Should I be given as a maidservant to wash the legs of your students? When he heard her words, he got permission from her to marry her, and then had sexual relations with her.
84. ברוך וכו'. הסדר בכת"י שלנו הוא: גוי, בור, אשה, וכן היה כאן לפני המאירי (ס' ב', 201 ע"א), וכ"ה הסדר בירושלמי ובבבלי (לפי כת"י וראשונים). אבל בד וכי"ע הסדר הוא: גוי, אשה, בור. וכ"ה בכי"ר של הירושלמי ובבבלי בהוצאות שלנו. ולפי סדר זה מתקשרת הסיפא (משלו משל) עם בור. ובבבלי הוציאו בור והכניסו עבד במקומו, וגם בזה אנו מוצאים שנו"ס בסדר, עיין לדוגמא בסדור רב סעדיה עמ' פ"ט ובשנו"ס שם. ויש בזה נ"מ לדינא, עיין מגן אברהם או"ח סי' מ"ו אות ט'.
וכמה מן הפוסקים הסכימו להשמיט בור מן הברכות. ובמאירי הנ"ל כתב: ומתוך כך (כלומר, מתוך התוספתא. ועיין במפתח למגילת סתרים לר"ן הוצ' הר"ש אסף בתרביץ שי"א סוף עמ' 239) נהגו הרבים בארבעתן. ובפרקי דרבי (הוצ' גרינהוט עמ' ס"ו): ד' דברים חייב אדם לומר בכל יום שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה, שלא עשני בור וכו', שלא עשני עבד שהעבדים נחשבים כבהמה.
ובס' המנהגות לר' אשר מלוניל (הוצ' הר"ש אסף בספרן של ראשונים עמ' 141): שלא עשני גוי כי כשברא הב"ה את עולמו ברא כל הנשמות שבעולם, ותנא ימים יוצרו ולא אחד בהם, מלמד שהראה הב"ה לאדם הראשון וכו', ויש ששואל למה אין מברכין שלא עשני בהמה, מפני שכבר הודה על זה בברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה, וכן אשר יצר את האדם בחכמה, מפני שבשעה שנבראו הנשמות לא נבראו רוחות הבהמות, ובהמה אין לה נשמה. וממש כדברים הללו הביא בדרשות ר' יהושע אבן שועיב (פ' תזריע ומצורע ד' קראקא מ"ח ע"ב) בשם תשובת הרמב"ן לרבינו יונה: וכן דרשו ימים יוצרו מלמד שהראה הקב"ה לאדם וכו' וכל זה רומז לנשמות, ולכן אין אנו מברכין שלא עשני בהמה, שאין לה נשמה. ובס' הריקנטי (משפטים כ"ב סוף י"ז, והביאו בשערי תורת א"י לרזו"ו רבינוביץ, עמ' 20): ושמא כי בזה נחלקו רבותינו ז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשני בהמה והבן זה. וקרוב לודאי בעיני שלריקנטי זה כיוון בס' לקט יושר (או"ח עמ' 7) שכתב: "ודכירנא שמצאתי בספר אחד וז"ל, ושמא כי בזה נחלקו רז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשני בהמה ודו"ק". ולעיל שם העיר בשם רבו בעל תרומת הדשן: אשה אומרת במקום שלא עשני אשה, שלא עשני בהמה.
ובברכות השחר מן הגניזה: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר בראת אותי אדם ולא בהמה, איש ולא אשה, ישראל ולא גוי, מל ולא ערל. חפשי ולא עבד.
וכבר העיר איזידור לוי כי שופענהאוער היה הראשון שהסמיך את ג' ברכות השחר שלנו עם הברכות שייחסו לאפלטון (עיין להלן). ואחריו ציין כן גם יואל. אבל כבר העיר ווייס לפניו (בלי ציון המקור לספרות היונים) על נוסחא יותר קרובה לעניינינו. והוא שספרו על תליס, ויש אומרים על סוקרטיס, שהיתה מרגלא בפומיה הודאה על ג' דברים: א. שנולדתי אדם ולא בהמה. ב. איש ולא אשה. ג. היליני ולא ברברי. וזה מתאים בדיוק לג' ברכות הראשונות של הגניזה.
וכנראה שעיקר הנוסח הוא כמו שהוא לפנינו בתוספתא, בירושלמי ובבבלי, ואין שום הכרח לראות כאן השפעות חיצוניות, שהרי הברכות הללו הן על טובות הש"י עם האדם, ומטבע כל אדם להרגיש בהן. וגירסת הריקנטי במנחות (בעניין שלא עשני בהמה, עיין מ"ש לעיל) היא מפוקפקת מאד, ואין לה שום סמך לא בכתי"י, ולא בראשונים. והרי כבר ראינו לעיל שהראשונים התעסקו בשאלה זו, ואפשר שכתב ע"פ השפעת המשא והמתן בין הרמב"ן ורבינו יונה (עיין מ"ש לעיל). ואשר לניסוח הברכות בברכות השחר של הגניזה, הרי מוכח מתוכן שהן מאוחרות מאד (עיין מ"ש לעיל בהע' 70 - 71), ואין לסמוך עליהן כלל.
שלא עשני גוי. כצ"ל וגירסת שעשני יהודי שינוי מן המדפיסים וכתב ב"ח יש מקשי' אמאי לא מברך שעשני ישראל כמו שאר ברכות שמברכין על הטובה פוקח עורים וכדומה ומתרצים משום דנוח לאדם שלא נברא משנברא ולכן קאמרי' הלואי שלא עשני ועכשיו שעשני אני מברך שלא עשני עכו"ם או עבד או אשה ול"נ דאם היה מברך שעשני ישראל לא היה יכול לברך שעשני בן חורין שעשני איש שהכל בכלל וכוונתו לברך על כל דבר בפ"ע כו' עכ"ל ב"ח ומשמע מדבריו דאם טעה ובירך שעשני ישראל שוב לא יאמר שלא עשני עבד או אשה, ול"נ דאע"ג שאמר ישראל או יהודי אשה בכלל דכל התורה נאמרה בלשון זכר ואפ"ה אשה בכלל כמ"ש התוס' דדוקא היכא דכתיב בני ישראל אמרי' ולא בנות ישראל, מיהו בסנהדרין דף פ"ד משמע דהיינו מטעם דהשוה הכתוב אשה לאיש ע"ש ובב"ק דף ט"ו ובמנחות דף צ"ג וריש עירכין וכב"י דיש להקדים עבד לאשה כדאי' בגמרא דעבד זיל טפי ומשמע בב"ח דלפמ"ש ס"ה גבי מתיר אסורים ה"ה הכא אם בירך שלא עשני אשה בראשונה לא יברך שוב על עכו"ם ועבד ע"ש:
ס"ד שלא עשני. כן הוא ברי"ף ורמב"ם וכן הוא בתוספתא סוף ברכות וירושלמי שם אבל גי' ספרים שלנו שעשני ישראל וכן הוא ברא"ש וטור:
Is he just recording this info or expressing a preference?
וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׃
Blessed…Who makes the bands of sleep fall upon my eyes and slumber upon my eyelids,
and illuminates the pupil of the eye.
May it be Your will, O Lord my God,
that You make me lie down in peace and give me my portion in Your Torah,
accustom me to mitzvot and do not accustom me to transgression,
lead me not into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace.
May the good inclination have dominion over me
and may the evil inclination not have dominion over me.
Save me from an evil mishap and evil diseases.
Let neither bad dreams nor troubling thoughts disturb me.
May my bed be flawless before You, that my progeny should not be flawed.
Enlighten my eyes in the morning lest I sleep the sleep of death, never to awaken.
Blessed are You, O Lord, Who gives light to the whole world in His glory.
אבל אם לא נזדמנה לו ברכה, על פי רוב הפוסקים אפשר לומר את תפילת הדרך גם ללא ברכה אחרת לפניה. והטעם לכך, שבעצם תפילת הדרך אינה ברכה כלל אלא תפילה, ולא חלים עליה הכללים של ברכות, ולכן היא אינה פותחת בלשון ברוך אתה וכו' וגם אינה צריכה להיות סמוכה לחברתה.
כל הברכות פותח בברוך וחותם בברוך - ותימה ברכה דאלהי נשמה אמאי לא פותחת בברוך דהא מעיקרא לא הוות סמוכה לחבירתה כדאמרינן בברכות (דף ס:) כי מתער אומר אלקי נשמה. וכן קשה מאתה הוא עד שלא נברא העולם ותפלת הדרך שחותם ואינו פותח בברוך.
וי"ל לפי שאינן ברכות אלא שבח ותפלה בעלמא.