(א) וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
(1) This is the line of Aaron and Moses at the time that the LORD spoke with Moses on Mount Sinai.
(ב) וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכ֣וֹר ׀ נָדָ֑ב וַאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃
(2) These were the names of Aaron’s sons: Nadab, the first-born, and Abihu, Eleazar and Ithamar;
(חנינא קרא יוחנן ואשתו אלעזר וגאולה ושמואל בלימודי סימן): רבי חנינא אומר מהכא (רות ד, יז) ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי וכי נעמי ילדה והלא רות ילדה אלא רות ילדה ונעמי גידלה לפיכך נקרא על שמה
The Gemara presents a mnemonic for the following discussion: Ḥanina called; Yoḥanan and his wife; Elazar and redemption; and Shmuel in my studies. Rabbi Ḥanina says: Proof for the aforementioned statement can be derived from here: “And the neighbors gave him a name, saying: There is a son born to Naomi” (Ruth 4:17). And did Naomi give birth to the son? But didn’t Ruth give birth to him? Rather, Ruth gave birth and Naomi raised him. Therefore, he was called by her name: “A son born to Naomi.”
רבי יוחנן אמר מהכא (דברי הימים א ד, יח) ואשתו היהודית ילדה את ירד אביגדור וגו' אלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח (לו) מרד מרד זה כלב ולמה נקרא שמו מרד שמרד בעצת מרגלים וכי בתיה ילדה והלא יוכבד ילדה אלא יוכבד ילדה ובתיה גידלה לפיכך נקרא על שמה
Rabbi Yoḥanan says: Proof for the aforementioned statement can be derived from here: “And his wife Hayehudit gave birth to Jered the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel the father of Zanoah, and these are the sons of Bithiah, daughter of Pharaoh, whom Mered took” (I Chronicles 4:18). Mered is Caleb, and why was his name called Mered? Because he rebelled [marad] against the counsel of the spies. And according to the midrash, Jered, Heber, and Jekuthiel all refer to Moses our teacher. And did Bithiah give birth to Moses? But didn’t Jochebed give birth to him? Rather, Jochebed gave birth to him and Bithiah raised him. Therefore, he was called by her name as though she had given birth to him.
רבי אלעזר אמר מהכא (תהלים עז, טז) גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה וכי יוסף ילד והלא יעקב ילד אלא יעקב ילד ויוסף כילכל לפיכך נקראו על שמו
Rabbi Elazar says: Proof for the aforementioned statement can be derived from here: “You have with Your arm redeemed your people, the children of Jacob and Joseph, Selah” (Psalms 77:16). And did Joseph sire all of the children of Israel? But didn’t Jacob sire them? Rather, Jacob sired them and Joseph sustained them financially. Therefore, they were called by his name; all of Israel were called the children of Joseph.
אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר (במדבר ג, א) ואלה תולדות אהרן ומשה וכתיב ואלה שמות בני אהרן לומר לך אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו
Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: Anyone who teaches another person’s son Torah, the verse ascribes him credit as if he sired him, as it is stated: “Now these are the generations of Aaron and Moses” (Numbers 3:1), and it is written immediately afterward: “And these are the names of the sons of Aaron: Nadav the firstborn and Avihu, Eleazar, and Ithamar” (Numbers 3:2), but it does not mention the names of Moses’ children. This serves to say to you that Aaron sired his children, but Moses taught them Torah. Therefore, the children were also called by his name.
אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ר' (אליעזר) אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם רבא אמר כאילו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם
Reish Lakish said: With regard to anyone who teaches Torah to the son of another, the verse ascribes him credit as though he formed that student, as it is stated: “And Abram took Sarai his wife…and the souls that they formed in Haran” (Genesis 12:5). They are given credit for forming the students to whom they taught Torah. Rabbi Elazar says: It is as though he fashioned [asa’an] the words of Torah themselves, as it is stated: “Observe the words of this covenant, va’asitem otam” (Deuteronomy 29:8), indicating that studying the Torah is like fashioning it. Rava says: It is as though he fashioned himself, as it is stated: “Va’asitem otam.” Do not read “va’asitem otam” as: And you shall fashion them; rather, read it as va’asitem atem, meaning: You shall fashion yourself.
Sifrei Devarim 34,4-5
"to your sons": These are your disciples. And thus do you find in all places, that disciples are called "sons," viz. (II Kings 2:3) "And the sons of the prophets came forth." Now were they the sons of the prophets? Were they not disciples? This shows that disciples were called "sons."
And thus do you find with Chizkiyahu, king of Judah, who taught all of Torah to Israel and called them "sons," viz. (II Chronicles 29:11) "My sons, now be not lax." And just as disciples are called "sons," so is the master called "father," viz. (II Kings 2:12) "And Elisha saw (Eliyahu being borne aloft) and he cried out 'My father, my father — the chariot of Israel and its riders!'" And he saw him no more, and he took hold of his own garments, etc." And it is written (Ibid. 13:14) "And Elisha fell ill with the illness of which he would die, and Yoash the king of Israel came down to him and wept before him, crying 'My father, my father!'"
"to your sons": These are your disciples. And thus do you find in all places, that disciples are called "sons," viz. (II Kings 2:3) "And the sons of the prophets came forth." Now were they the sons of the prophets? Were they not disciples? This shows that disciples were called "sons."
And thus do you find with Chizkiyahu, king of Judah, who taught all of Torah to Israel and called them "sons," viz. (II Chronicles 29:11) "My sons, now be not lax." And just as disciples are called "sons," so is the master called "father," viz. (II Kings 2:12) "And Elisha saw (Eliyahu being borne aloft) and he cried out 'My father, my father — the chariot of Israel and its riders!'" And he saw him no more, and he took hold of his own garments, etc." And it is written (Ibid. 13:14) "And Elisha fell ill with the illness of which he would die, and Yoash the king of Israel came down to him and wept before him, crying 'My father, my father!'"
Or HaChaim
תולדות אהרן ומשה, descendants of Aaron and Moses, etc. Curiously, the Torah enumerates only Aaron's descendants. This is to tell us that they were considered as if they had been Moses' descendants seeing he had prayed on their behalf as we know from Deuteronomy 9,20 where G'd is reported as having been angry at Aaron, ready to exterminate him. This would have resulted in his remaining two sons dying. Our sages in Vayikra Rabbah 7,1 say that Moses' prayer helped to keep Eleazar and Ittamar alive.
תולדות אהרן ומשה, descendants of Aaron and Moses, etc. Curiously, the Torah enumerates only Aaron's descendants. This is to tell us that they were considered as if they had been Moses' descendants seeing he had prayed on their behalf as we know from Deuteronomy 9,20 where G'd is reported as having been angry at Aaron, ready to exterminate him. This would have resulted in his remaining two sons dying. Our sages in Vayikra Rabbah 7,1 say that Moses' prayer helped to keep Eleazar and Ittamar alive.
העמק דבר
ביום דבר ה׳ את משה. לפי הדרש שהביא רש״י בפי׳ תולדות אהרן ומשה. משום שלמד תורה עמם. דייק הכתוב את משה ולא אל משה. דבאמת אינו מובן בהשקפה ראשונה הא כל ישראל למדו ממשה. ומאי אולמייהו דבני אהרן שנקראו ביחוד בני משה. אבל הענין דמה שאמרו בסנהדרין די״ט ארשב״נ אר״י כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. היינו בחכמת התלמוד שנעשה עפ״י זה בריה חדשה כדאי׳ עוד בסנהדרין דצ״ט המעשה את חבירו לד״ת מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו
...In truth at first glance its not understood the entire children of Israel learnt [Torah] from Moshe, so why are only Aaron children called children of Moshe? The concept is ..one who teaches his friend child Torah the verse considers it as if he gave birth to him. Its the wisdom of the Talmud that makes him a new creation...
ביום דבר ה׳ את משה. לפי הדרש שהביא רש״י בפי׳ תולדות אהרן ומשה. משום שלמד תורה עמם. דייק הכתוב את משה ולא אל משה. דבאמת אינו מובן בהשקפה ראשונה הא כל ישראל למדו ממשה. ומאי אולמייהו דבני אהרן שנקראו ביחוד בני משה. אבל הענין דמה שאמרו בסנהדרין די״ט ארשב״נ אר״י כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. היינו בחכמת התלמוד שנעשה עפ״י זה בריה חדשה כדאי׳ עוד בסנהדרין דצ״ט המעשה את חבירו לד״ת מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו
...In truth at first glance its not understood the entire children of Israel learnt [Torah] from Moshe, so why are only Aaron children called children of Moshe? The concept is ..one who teaches his friend child Torah the verse considers it as if he gave birth to him. Its the wisdom of the Talmud that makes him a new creation...
כלי יקר
ואלה תולדות אהרן ומשה וגו'. פירש"י לפי שמשה למדם תורה דומה כאילו ילדם ונעשו תולדותיו ביום שדבר ה' אתו בהר סיני וקשה דא"כ כל ישראל תולדותיו כי לכולם למד תורה, ועוד למה חזר ואמר אלה שמות בני אהרן ולא הזכיר את משה, ונ"ל לפי שנאמר (דברים ט כ) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. ואין השמדה אלא כילוי בנים כו' כמו שפירש"י פר' עקב (ט כ) והועילה תפלת משה לחצאין, נמצא שאותן ב' בנים שהציל משה בתפלתו דומה כאילו ילדם ונעשו תולדותיו ביום דבר ה' את משה בהר סיני.
ואלה תולדות אהרן ומשה וגו'. פירש"י לפי שמשה למדם תורה דומה כאילו ילדם ונעשו תולדותיו ביום שדבר ה' אתו בהר סיני וקשה דא"כ כל ישראל תולדותיו כי לכולם למד תורה, ועוד למה חזר ואמר אלה שמות בני אהרן ולא הזכיר את משה, ונ"ל לפי שנאמר (דברים ט כ) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. ואין השמדה אלא כילוי בנים כו' כמו שפירש"י פר' עקב (ט כ) והועילה תפלת משה לחצאין, נמצא שאותן ב' בנים שהציל משה בתפלתו דומה כאילו ילדם ונעשו תולדותיו ביום דבר ה' את משה בהר סיני.
דברי הרב משה צבי נריה בספרו "נר למאור" (עמ' 315), שהביא דברי רש"י אלו וכתב עליהם: על דברי חז"ל שהובאו ברש"י שואל המהר"ל מפראג בספרו "גור אריה": הרי משה רבנו, רבן של כל בני ישראל היה, כולם היו בניו־תלמידיו, ומדוע מדגישה התורה דווקא שבני אהרן נקראו בניו? עונה המהר"ל: משום שאת בני אהרן לימד משה רבנו שעות נוספות, מעבר לחובתו. מכאן למדנו: המתמסר לתלמידיו ללא גבול, מעבר לתנאי המשכורת ולמחוגי השעון, הוא הזוכה שתלמידיו בנים הם לו. ע"כ.
Mesch Hochmah
ואלה תולדות אהרן כו' ואלה שמות בני אהרן וימת נדב כו' במדבר סיני ובנים לא היו להם. ההמשך יתכן כי טרם צווי לקח הלוים תחת כל בכור בישראל והוא מסבת עשייתן את העגל, וכמו דאמר ר' יוחנן בירושלמי מגילה הלכה י"א מאיכן קשט הקושט שתהא עבודה בבכורות כו' כי לי כל בכור ביום כו' שבר ד' מטה רשעים אילו הבכורות שהקריבו לעגל תחלה והלוים זכו מן העגל, כמו שנאמר ומלאו את ידיכם היום ברכה כו', ולמען לא יעלה טינא בלבב המתעקש לומר וכי יש משא פנים בדבר, אהרן שעשה העגל זכה לכל הכבוד הזה, לפיכך הקדים מה שנטל אהרן את שלו ע"ד העגל אף שהיה אנוס, ולשם שמים נתכוון כידוע, וזה שמספר, שמתו בניו בלא בנים, אשר זה העונש של ערירי לא נכתב בכל מילי דקדש, ואין זה רק שזה היה להפרע חטאו של אביהם, וזהו וימת נדב ואביהוא בהקריבם כו' [היינו, שמספר זמן המיתה ולא סבתה, ולכן לא אמר על הקריבם כו'] במדבר סיני היינו, שהסבה היה המקום של מדבר סיני, שזנתה כלה בתוך חופתה, וכמו שאמרו בעקב על קרא דבאהרן התאנף מאד, ויכהן אלעזר ע"פ אהרן אביהם. ומדויק, כי בפ' פנחס לא כתיב במדבר סיני, אשר שם היו בערבות מואב, וכאן, שכל עניני הפרשה במדבר סיני, מספר שהיה במדבר סיני, הלא נפלא הוא, ולפמש"כ מבואר היטב.
ואלה תולדות אהרן כו' ואלה שמות בני אהרן וימת נדב כו' במדבר סיני ובנים לא היו להם. ההמשך יתכן כי טרם צווי לקח הלוים תחת כל בכור בישראל והוא מסבת עשייתן את העגל, וכמו דאמר ר' יוחנן בירושלמי מגילה הלכה י"א מאיכן קשט הקושט שתהא עבודה בבכורות כו' כי לי כל בכור ביום כו' שבר ד' מטה רשעים אילו הבכורות שהקריבו לעגל תחלה והלוים זכו מן העגל, כמו שנאמר ומלאו את ידיכם היום ברכה כו', ולמען לא יעלה טינא בלבב המתעקש לומר וכי יש משא פנים בדבר, אהרן שעשה העגל זכה לכל הכבוד הזה, לפיכך הקדים מה שנטל אהרן את שלו ע"ד העגל אף שהיה אנוס, ולשם שמים נתכוון כידוע, וזה שמספר, שמתו בניו בלא בנים, אשר זה העונש של ערירי לא נכתב בכל מילי דקדש, ואין זה רק שזה היה להפרע חטאו של אביהם, וזהו וימת נדב ואביהוא בהקריבם כו' [היינו, שמספר זמן המיתה ולא סבתה, ולכן לא אמר על הקריבם כו'] במדבר סיני היינו, שהסבה היה המקום של מדבר סיני, שזנתה כלה בתוך חופתה, וכמו שאמרו בעקב על קרא דבאהרן התאנף מאד, ויכהן אלעזר ע"פ אהרן אביהם. ומדויק, כי בפ' פנחס לא כתיב במדבר סיני, אשר שם היו בערבות מואב, וכאן, שכל עניני הפרשה במדבר סיני, מספר שהיה במדבר סיני, הלא נפלא הוא, ולפמש"כ מבואר היטב.
(טו) הגה וה"ה תקנות הקהל או דבר שהוא מנהג העיר (רמב"ם פכ"ג דאישות) מי שמגדל יתום בתוך ביתו וכתב עליו בשטר בני או היתום כתב על המגדלו אבי או אמי לא מקרי מזויף וכשר הואיל וגדלוהו ראוי לכתוב כך (תשובת מיימוני ס' משפטים סי' מ"ח):