(ג) אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ (ד) וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ (ה) וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ (ו) וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ (ז) וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ (ח) וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ (ט) וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ (י) וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃ (יא) וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ (יג) אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃ (פ)
(3) If you follow My laws and faithfully observe My commandments, (4) I will grant your rains in their season, so that the earth shall yield its produce and the trees of the field their fruit. (5) Your threshing shall overtake the vintage, and your vintage shall overtake the sowing; you shall eat your fill of bread and dwell securely in your land. (6) I will grant peace in the land, and you shall lie down untroubled by anyone; I will give the land respite from vicious beasts, and no sword shall cross your land. (7) You shall give chase to your enemies, and they shall fall before you by the sword. (8) Five of you shall give chase to a hundred, and a hundred of you shall give chase to ten thousand; your enemies shall fall before you by the sword. (9) I will look with favor upon you, and make you fertile and multiply you; and I will maintain My covenant with you. (10) You shall eat old grain long stored, and you shall have to clear out the old to make room for the new. (11) I will establish My abode in your midst, and I will not spurn you. (12) I will be ever present in your midst: I will be your God, and you shall be My people. (13) I the LORD am your God who brought you out from the land of the Egyptians to be their slaves no more, who broke the bars of your yoke and made you walk erect.
אם בחקתי תלכו. יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אֹתָם הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (ספרא):
אם בחקתי תלכו IF YE WALK IN MY ORDINANCES — One might think that this denotes the fulfilment of the commandments; but when Scripture states “and ye shall keep My commandments and do them”, it is plain that in this passage there is mentioned the “fulfilment of the commands”. How then must I explain אם בחקתי תלכו? As an admonition that you should study the Torah laboriously (Sifra, Bechukotai, Section 1 1-2)
ואת מצותי תשמרו. הֱווּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה עַל מְנָת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (דברים ה'):
ואת מצותי תשמרו AND TAKE HEED OF MY COMMANDMENTS — Study the Torah laboriously with the intention to take heed and to fulfil its teachings, as it is said, (Deuteronomy 5:1) “and ye shall learn them and take heed to do them".
אם בחקתי. תשמרו ועשיתם. מצוה ללמוד וללמד ולעשו׳:
If you follow My laws … observe, and practice … We are required to study and to teach as well as to do .
אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. החקים שהזהיר בהן כאן הם השמיטה והיובל שהזכיר בפרשה של מעלה, ואמר עתה כי אם נלך בהם ונשמור המצות, שיתן הגשמים בעתם ויברך לנו התבואה והפירות וכל צמח האדמה כדי שיהיה לנו בזה השפע והשלוה וכל יתר ההכנות.
אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, “if you will walk in My statutes and observe My commandments and carry them out;” the statutes referred to here are the laws about Shemittah and Yovel which were mentioned in the previous portion. Now the Torah adds that if we observe this legislation G’d will provide rain at the appropriate time and will bless our harvests and all the growth of the earth in order to provide us with abundance of physical and material blessings.
ועץ השדה. הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא):
ועץ השדה AND THE TREES OF THE FIELD [SHALL YIELD THEIR FRUIT] — This refers to the wild trees; and even these will bear fruits in future (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 6).
ונתתי גשמיכם בעתם הקדים דבר הגשמים כי בבואם בעתם כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב והמעינות והנהרות טובים ויהיה זה סיבת בריאות לגופים והפירות כולם ירבו ויתברכו בהן כאשר יאמר "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" והנה עם זה לא יחלה האדם ולא יהיה בהם משכלה ועקרה ובבהמתם וימלאו ימיהם כי בהיות הגופים גדולים ובריאים יתקיימו כימי האדם והנה היא גדולה שבברכות והנה אמר כי השמים יענו את הארץ בגשמים בעתם והארץ תענה את יבולה והיא הצמח ובעלי נפש התנועה בהמה וחיה ורמש ועוף גם הדגים כי הארץ תכלול הכדור התחתון כלו כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א א) ויכלו השמים והארץ (שם ב א) וכן הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות (תהלים קמח ז) וכן ברוב המקומות הכתוב והנה כל התולדות שבתחתונים יבול הארץ
I will provide your rains in their proper time. The Torah mentions the rains first, because when it rains in the proper time the air is pure and fresh, and the [waters of the] springs and rivers are healthy. The result is physical health. The fruit yields will increase and be blessed from the rains, as it says, “The earth shall give forth its produce and the tree of the field shall give forth its produce.” As a result, no one will be sick. There will be no bereaved or barren woman among them, or among their livestock. They will live full lives. This is because when their bodies develop their full potential and are healthy they will live like Adam’s length of days. This is the greatest of blessings. The Torah says that the heavens will provide the earth with rains at the proper time. The earth will respond with produce, which is vegetation and living beings capable of movement: livestock, wild animals, creeping creatures, fowl, and also fish. Fish are included because “earth” includes the entire lower sphere, as it says, “In the beginning Hashem created the heavens and the earth,” and, “The heavens and the earth were completed,” as well as (Tehillim 148:7), “Praise Adonoy from the earth, sea monsters and all deeps.” Similarly, we find in most places in Scripture that every being in the lower realms is [called] the earth’s produce.
גשמיכם בעתם אבל בשלא בעתם הם מרקיבים את התבואה.
גשמיכם בעתם, “your rains at their appointed times.” If these rains would descend at the wrong time they would make your crops rot instead of ripen.
והשיג לכם דיש את בציר. שֶׁיְּהֵא הַדַּיִשׁ מְרֻבֶּה, וְאַתֶּם עֲסוּקִים בּוֹ עַד הַבָּצִיר, וּבַבָּצִיר תַּעַסְקוּ עַד שְׁעַת הַזֶּרַע (ספרא):
והשיג לכם דיש את בציר AND YOUR THRESHING SHALL REACH UNTO THE VINTAGE — This means that there will be plenty of threshing-work so that you will be busy with it till the vintage, and with the vintage you will be busy till the time of sowing (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 7).
ואכלתם לחמכם לשבע. אוֹכֵל קִמְעָא וְהוּא מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו:
ואכלתם לחמכם לשבע AND YE SHALL EAT YOUR BREAD TO THE FULL — This means, one will eat only a little and it will become blessed in his bowels (will fully satisfy him) (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 7; cf. Rashi on Leviticus 25:19).
וטעם וישבתם לבטח. כי בימי הרעב יגלו בני אדם ממקומם כטעם לא תוסף תת כחה לך נע ונד:
you shall dwell in security for in times of famine, people wander from their homes (compare, “it will not henceforth yield its produce for you; a fugitive and a wanderer will you be” [Genesis 4:12]).
ונתתי שלום. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ, הֲרֵי מַאֲכָל וַהֲרֵי מִשְׁתֶּה, אִם אֵין שָׁלוֹם אֵין כְּלוּם, תַּ"לֹ אַחַר כָּל זֹאת "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"; מִכָּאן שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מ"ה) "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל":
ונתתי שלום AND I WILL GIVE PEACE [IN THE [LAND— Perhaps you will say, “Well, there is food and there is drink; but if there is no peace, then all this is nothing!” Scripture therefore states after all these promises “I will give peace in the land”. Hence we may learn that peace counterbalances everything. In a similar sense it states: “Who makest peace and createst all things" (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 8).
וחרב לא תעבר בארצכם. אֵצָ"לֹ שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצְכֶם מִמְּדִינָה לִמְדִינָה (ספרא):
וחרב לא תעבור בארצכם NEITHER SHALL THE SWORD PASS THROUGH YOUR LAND — Surely it is unnecessary to say that they (enemies) will not enter your land to wage war (since this is implied in בארץ ונתתי שלום). But this means that they will not enter even to pass by way of your land [on their march from one country to another to wage war] (Sifra, Bechukotai, Chapter 2 3).
ונפלו לפניכם לחרב. בזולת מלחמתכם כאמרו ''כי באש ה' נשפט, ובחרבו כל בשר, ורבו חללי ה''':
ונפלו לפניכם לחרב, without your even having to fight them. This is what Isaiah 66,16 referred to: “for with fire will the Lord contend; with His sword against all flesh, and many shall be slain by the Lord.”
ורדפו מכם. מִן הַחַלָּשִׁים שֶׁבָּכֶם וְלֹא מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּכֶם (שם):
ורדפו מכם [AND FIVE] OF YOU SHALL PURSUE [A HUNDRED] — five of the weakest among you — and not alone of the most robust among you (Sifra, Bechukotai, Chapter 2 4).
חמשה מאה ומאה מכם רבבה. וְכִי כָךְ הוּא הַחֶשְׁבּוֹן? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא מֵאָה מִכֶּם שְׁנֵי אֲלָפִים יִרְדֹּפוּ, אֶלָּא אֵינוֹ דּוֹמֶה מֻעֲטִין הָעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה לִמְרֻבִּין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה (שם):
חמישה מאה ומאה מכם רבבה FIVE [OF YOU SHALL PURSUE] A HUNDRED AND A HUNDRED… TEN THOUSAND — But is this the right proportion? Surely it should have stated only “and a hundred of you shall pursue two thousand (and not ten thousand)!? But the explanation is: a few who fulfill the commandments of the Torah cannot compare with the many who fulfill the commandments of the Torah (i. e. the greater the group of those loyal to the Torah, the greater is the morale and, under God’s blessing, the physical strength of each individual belonging to the group) (Sifra, Bechukotai, Chapter 2 4).
והקימתי את בריתי אתכם. בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא כַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵפַרְתֶּם אוֹתָהּ אֶלָּא בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא תּוּפַר, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ל"א) "וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא כַבְּרִית וְגוֹ'" (ספרא):
והקמתי את בריתי אתכם AND I WILL ESTABLISH MY COVENANT WITH YOU — a new covenant; not like that covenant which you broke by worshipping the golden calf), as it said, (Jeremiah 31:31-32): “[Behold, the days come, saith the Lord that] I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah. Not according to the covenant [that I made with their fathers,… which My covenant they broke, but… I will put My law in their inward parts, and write it in their hearts]” (Sifra, Bechukotai, Chapter 2 5).
ונתתי משכני. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרא: עירובין ב'):
ונתתי משכני AND I WILL SET MY DWELLING [AMONGST YOU] — This means the Temple at Jerusalem (Sifra, Bechukotai, Chapter 3 2; Eruvin 2a).
ונתתי משכני. ולא תפחדו שתבואו לעולם לידי חסרון כי כבודי דר עמכם ואיננו כבן אדם שתגעל נפשו לשבת כלי במקום אחד והנה אני אהיה לכם לאלהים ואתם עמי כי על כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועוד כי בלכתכם אל ארץ אויביכם והמקדש איננו עמכ׳ יתהלך כבודי בתוככם:
I will place my Habitation Do not fear that you will ever come to lack, for My Glory will dwell with you, and I am not like a person who loathes always to remain in the same place. Also, when you travel to the land of your enemies, even if the Sanctuary is not among you, My Glory will walk amid you. Thus, I will be God to you, and you will be My nation; and it is for this reason that I brought you out of the land of Egypt.