Parent/Child Learning: Acharei Mot 5780

(א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (ג) כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃ (ד) אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ (ס)

Leviticus 18:1-5

(1) The LORD spoke to Moses, saying: (2) Speak to the Israelite people and say to them: I the LORD am your God. (3) You shall not copy the practices of the land of Egypt where you dwelt, or of the land of Canaan to which I am taking you; nor shall you follow their laws. (4) My rules alone shall you observe, and faithfully follow My laws: I the LORD am your God. (5) You shall keep My laws and My rules, by the pursuit of which man shall live: I am the LORD.

רש"י על ויקרא י״ח:ג׳:א׳

כמעשה ארץ מצרים. מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים וְשֶׁל כְּנַעֲנִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל:

Rashi on Leviticus 18:3:1

כמעשה ארץ מצרים AFTER THE DEEDS OF THE LAND OF EGYPT… [SHALL YE NOT DO] — This tells us that the deeds of the Egyptians and the Canaanites were more corrupt than those of all other nations, and that the district of Egypt in which the Israelites had resided (אשר ישבתם בה) was even more corrupt than all the rest of Egypt (Sifra, Acharei Mot, Section 8 3).

רש"י על ויקרא י״ח:ג׳:ג׳

ובחקתיהם לא תלכו. מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִימוֹסוֹת שֶׁלָּהֶן — דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם — כְּגוֹן טַרְטִיָּאוֹת וְאִצְטַדִיָּאוֹת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים (שם):

Rashi on Leviticus 18:3:3

ובחקתיהם לא תלכו NEITHER SHALL YE WALK IN THEIR ORDINANCES — What has Scripture left unsaid when it spoke of the deeds of the Egyptians and Canaanites that it felt compelled to add ובחקתיהם לא תלכו But by these latter words it refers to their social customs — things which have assumed for them the character of a law as, for instance, the frequenting of theaters and race-courses. Rabbi Meir, however, said: These (חקתיהם) refer to the "ways of the Amorites" (superstitious practices) which our Rabbis have enumerated (Shabbat 67a; Sifra, Acharei Mot, Section 8 8; cf. also Tosefta Shabbat 7).

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א:א׳

אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶן לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְּשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ כג) "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי". וְנֶאֱמַר (ויקרא יח ג) "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". וְנֶאֱמַר (דברים יב ל) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם". הַכּל בְּעִנְיָן אֶחָד הוּא מַזְהִיר שֶׁלֹּא יִדְמֶה לָהֶן. אֶלָּא יִהְיֶה הַיִּשְׂרָאֵל מֻבְדָּל מֵהֶן וְיָדוּעַ בְּמַלְבּוּשׁוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶן בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים. לֹא יִלְבַּשׁ בְּמַלְבּוּשׁ הַמְיֻחָד לָהֶן. וְלֹא יְגַדֵּל צִיצִית רֹאשׁוֹ כְּמוֹ צִיצִית רֹאשָׁם. וְלֹא יְגַלֵּחַ מִן הַצְּדָדִין וְיַנִּיחַ הַשֵּׂעָר בָּאֶמְצַע כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין וְזֶה הַנִּקְרָא בְּלוֹרִית. וְלֹא יְגַלֵּחַ הַשֵּׂעָר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְיַנִּיחַ הַפֶּרַע מִלְּאַחֲרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין הֵן. וְלֹא יִבְנֶה מְקוֹמוֹת כְּבִנְיַן הֵיכָלוֹת שֶׁל עַכּוּ''ם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהֶן רַבִּים כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין. וְכָל הָעוֹשֶׂה אַחַת מֵאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לוֹקֶה:

Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 11:1

It is forbidden to follow the customs of the idolaters, or to imitate them neither in dress nor in hair-trimming and like customs, for it is said: "And ye shall not walk in the customs of the nation which I cast out before you" (Lev. 20.23), and it is also said: "And in their customs shall ye not walk" (Ibid. 18.3), and it is, moreover, said: Then take heed to thyself that thou be not snared by following them" (Deut. 12.30)—all of which pertain to one subject admonishing them not to be like unto them. Forsooth an Israelite shall be separated from them, and be recognized by his clothes and in his conduct as he is different than they are in education and tendencies. For even so it is said: "And have set you apart from the peoples, that ye should be Mine" (Lev. 20.26). An Israelite shall not wear a garment of a design particularly adopted by idolaters, nor raise hair-locks as their hair-locks; not shave the sides and leave the hair in the middle, such as is called a queue, nor shave the hair opposite his face, from ear to ear, and leave the locks at the back of his head as they do. He shall not build public places of the same design and architecture as are the palaces built for idolatry in order to attract a crowd as they do.²Sifra, Lev. 20; Abodah Zarah, 29a; Baba Kamma, 83a; Sotah, 49b; Tosefta, Shabbat Ch. 6. C. G.

יורה דעה קע״ח:א׳

שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים:
אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם) (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עבודת כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים כמו שהם עושים : הגה אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם) וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן מותר ללובשו וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר (מהרי"ק שורש פ"ח) לכן אמרו שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים):

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 178:1

1. Not To Dress Like A Non-Jew, 3 Seifim: One [i.e., a Jew] should not follow the customs of non-Jews (nor should one try to resemble them) (Tur in the name of the Rambam). One should not wear clothing that is particular to them [i.e., their culture]; one should not grow forelocks on one’s head like the forelocks on their heads; one should not shave the sides [of one’s head] and grow one’s hair in the middle of one’s head [like they do]; one should not shave the hair in front of one’s face from ear to ear and let one’s hair grow [in the back] [like they do]; one should not build places [i.e., buildings]—like the non-Jews’ temples—so that large groups of people will enter them, like [non-Jews] do. RAMA: Rather, one [i.e., a Jew] should be distinct from them [i.e., non-Jews] in one’s manner of dress and in all of one’s actions. But all of this [i.e., these restrictions] apply only to things that non-Jews do for the sake of licentiousness. For example, they are accustomed to wearing red clothing, which is official/princely clothing, and other clothing that is similarly immodest. [These restrictions also apply] to things that they are accustomed to doing because of a custom or rule that does not have a[ny underlying] reason, out of concern that [a Jew who does such things will follow the] “ways of the Amorites,” and that it has the blemish of [i.e., is tainted by] idol worship inherited from their ancestors. But things that they are accustomed to doing for a useful purpose—such as their custom for expert doctors to wear particular clothing so that the doctors will be recognized as specialists—one is permitted to wear [such clothing]. (Maharik Shoresh 88) Similarly, things that are done out of respect or another reason, it is permitted [for one to do such things]. And therefore they said one may burn [the items of deceased] kings, and there is not in this “the ways of the Amorites.” (R"an, Chapter of the Laws of Non-Jews)

אורח חיים תצ״ד

(א) סדר תפלת חג השבועות. ובו ג סעיפים:
ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה מבחודש השלישי עד סוף הסדר ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני רוח:

(ב) ביום השני קורין בפרשת כל הבכור עד סוף סידרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי:

(ג) אסור להתענות במוצאי חג השבועות: הגה ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג (הגהות מיימוני הלכות ברכות ומנהגים) ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחין בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר וצריכין להביא עמהם ב' לחם על השלחן שהוא במקום המזבח ויש בזה זכרון לשני הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 494

(1) The fiftieth day of the count of the Omer is the holiday of Shavuot. The prayer service is like the holiday of Passover, rather we say "the Holiday of Shavuot, the time of the giving of our Torah". We say full Hallel. We take out two Torah scrolls and read in the first one of five [sections] from "The third month" until the end of the order. The Maftir is read in the second scroll, "On the day of the first fruits". As Haftorah we read the chariot of Ezekiel, and end with the verse "and the wind took me up."

(2) On the second day, we read in the section (Deuteronomy 15:19) "Every firstborn" until the end of the portion. The Maftir is read like the previous day, and as Haftorah we read in Habakkuk from "And Hashem in His Holy Sanctuary" until "for the conductor with my melodies".

(3) It is prohibited to fast immediately after the holiday of Shavuot. Ramah: And we do not say Tachanun from the beginning of Rosh Chodesh Sivan until the 8th day, which is after the post-holiday day (Hagahot Maimoni, Hil' Tefillah Umnagim). We have the custom to spread out plants on Shavuot in the synagogue and in houses, as a memory for the happiness of the receiving of the Torah. We have a custom everywhere to eat dairy food on the first day of Shavuot. And it seems to me that the reason is: It is like the two foods that are taken on the evening of Pesach, a reminder of the Korban Pesach and a reminder of the Korban Chagiga, so too we eat a dairy food followed by a meat food, and we bring with them two loaves on the table in place of the Mizbeach, and thus there will be a reminder of the two loaves that were brought on "The day of the Bikkurim."

משנה ברורה תצ״ד:י׳

{י} זכר לשמחת מתן תורה - שהיו שם עשבים סביב הר סיני כדכתיב הצאן והבקר אל ירעו וגו'. כתבו האחרונים במקום שנוהגין לחלק עשבים המריחים בבהכ"נ לא יחלקו מברוך שאמר עד אחר תפלת י"ח כדי שיוכל לברך עליהן דבינתים אסור להפסיק. נוהגין להעמיד אילנות בבהכ"נ ובבתים זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן [מ"א] והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם:

Mishnah Berurah 494:10

In remembrance of the joy of receiving the Torah: for there were grasses around Mount Sinai, as it says "The flocks and cattle shall not graze..." Latter sages wrote that in places where it is the custom to give out fragrant grasses in the synagogue, they should not give them out from Barukh SheAmar until after the Amida, so that one may bless over them (the blessing for fragrant vegetation)-- because during that period it is forbidden to interrupt (the prayer). There is a custom to stand trees in the synagogues and homes in remembrance that on Shavuot judgment takes place for the fruits of the tree. The Gr"a abolished this custom because now it is the ritual of the (non-Jewish) nations to put up trees on their holiday.

Based on what you have learned, which, if any, of the following practices would you consider a violation of the Torah's prohibition against imitating non-Jewish customs and practices. Can you explain why?

1. Wearing socks.

2. Wearing neck ties.

3. Uncovering one's head to show respect.

4. Setting up a Christmas tree. What about a Hanukkah bush? What about a Shavuot Tree?

5. Celebrating New Years Day / Halloween / Thanksgiving?