INTRO
(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
(ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה.
(Leviticus 19:18) "Thou shalt love thy neighbor as thyself." Rabbi Akiva says: This is the great principal of the Torah.
ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנא' בבקר זרע את זרעך וגו' אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה ..אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה
Rabbi Akiva says that the verse should be understood as follows: If one studied Torah in his youth he should study more Torah in his old age; if he had students in his youth he should have additional students in his old age, as it is stated: “In the morning sow your seed, etc.” They said by way of example that Rabbi Akiva had twelve thousand pairs of students in an area of land that stretched from Gevat to Antipatris in Judea, and they all died in one period of time, because they did not treat each other with respect... It is taught that all of them died in the period from Passover until Shavuot. Rav Ḥama bar Abba said, and some say it was Rabbi Ḥiyya bar Avin: They all died a bad death. The Gemara inquires: What is it that is called a bad death? Rav Naḥman said: Diphtheria.
They didnt treat each other with the proper respect: The Maharsha explains that they spoke Lashon Hara about each other - which we know from a elsewhere in Shas that it is punishable by "אסכרא"
TOPIC #1-To whom is the Mitzvah Shayach
הגהות מיימוניות - רמבם - דעות - 6 : 3
Only if he is your fellow in Torah and Mitzvot
But if he is a רשע that doesn't accept rebuke, then it is a מצווה to hate him.
Rashi: as long as he hasn't done anything to you that is against the Torah you must love your fellow. And if he is a רשע you MAY hate him
Rashi has a more inclusive terminology of who you must love: someone who hasn't done harm to YOU
(א) לאהוב כ"א מישראל. ודוקא אם הוא איש כשר אבל אם ראה שעבר עבירה מצוה לשנאותו כמבואר לעיל כ"כ בהגמ"י ואף דאם מאמין בעיקרי הדת דינו כאח וריע לכ"ד מכל מקום לענין מצוה זו התורה גילתה דמצוה לשנוא אותו:
It seems that the general consensus is that the mitzvah applies only to Jews.
To which Jews: some may argue only the ones who are shomrei mitzvot and are not known to do aveirot, or just to those who aren't רשעים, and some may include those who just have not done harm to you.
Topic #2 What is the Mitzvah of Vahavta lreiacha Kamocha?
To Not DO
1. Rashi
2. Ba'al Turim on the Torah
3. Shas Bavli
TO DO
1. Rambam:
2. Seforno:
3. Ramban on the Torah:
(ג) מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּגוּפוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וְלָחוּס עַל מָמוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא חָס עַל מָמוֹן עַצְמוֹ וְרוֹצֶה בִּכְבוֹד עַצְמוֹ. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
(3) It is mandatory upon every man to love each and every one of Israel even as he loves his own self, for it is said: "But thou shalt love thy neighbor as thyself" (Lev. 19.19.). One is therefore, obliged to speak in praise of his neighbor, and to be considerate of his money, even as he is considerate of his own money, or desires to preserve his own honor. "But whosoever glorifies himself in disgracing his neighbor has no share in the world to come" (Yerushalmi, Hegigah. 2.1).3Cairo quotes Pirke Abot, chapter 2, as authority for this; but the error evidently was made by copyist. G.
Rambam: Must do good positive things to your fellow because you love him. Must treat him in the same regard as you would yourself
(1) There follows a general, all inclusive rule to be observed in relations towards one’s fellow, phrased as ואהבת לרעך כמוך, telling us to apply the same yardstick to our concern for our fellow that we would want applied to ourselves if we were in his shoes in similar situations.
Sforno: one can interperet the Sforno similarly to the Rambam above: that you must DO to your fellow as you would want DONE to you.
(א) לא תשנא את אחיך בלבבך וטעם ואהבת לרעך כמוך הפלגה כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך (ב"מ סב)אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב ויתכן בעבור שלא אמר "ואהבת את רעך כמוך" והשוה אותם במלת "לרעך" וכן ואהבת לו כמוך (פסוק לד) דגר שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה ועל כן אמר ביהונתן (שמואל א כ יז) כי אהבת נפשו אהבו בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו ואמר (שם כג יז) ואתה תמלוך על ישראל וגו'
(1) You shall not hate your brother in your heart: The phrase "love your neighbor as yourself" is an exaggeration, since the heart of a person will not accept that he love his fellow as he loves himself. Moreover, Rabbi Akiva has already taught (Bava Metzia 62), "Your life comes before the life of your fellow." Rather, the Torah here enjoins us that one should love his neighbor with every item with which he loves himself, [to receive] every benefit [that he wish upon himself]. It is likely that this is the reason for the dative (literally, "to your neighbor") instead of the accusative form of the verb phrase; we find the same in "and you shall love to him as yourself" (Leviticus 19:34) regarding the convert - the understanding of which is to equalize the love of both of them in his mind. As sometimes a person may wish upon his neighbor certain benefits, but only wealth, not wisdom and the like. But even if he wishes his cherished friend well in everything, i.e. wealth, honor, knowledge, and wisdom, he will not make him equal to him, but rather he will still desire in his heart a larger share of all the benefits. And [so] the Torah commanded that there not be this petty jealousy in his heart. Rather, a man should wish his fellow well in everything, just as he does in his own case, and place no limitations on his love. Therefore, in the case of Yonatan and David (I Samuel 20:17), it stated that Yonatan "loved him as his own soul," since he had removed all jealousy from his heart, and stated "and you shall rule over Israel, etc." (I Samuel 23:17).
Ramban: The position of the Ramban is that you must afford the same type of Love to your neighbor as you would to yourself - all encompassing and intense (just like Dovid and Yonatan) - Give him all that you would give yourself
Rashi: the only restriction we have is to NOT do something we WOULDN'T want done to us
The Rambam in Hilchot Mamrim: 5:7 takes the example from the Gemara (to not remove a thorn from a parents skin)and Paskins it's muttar for the reason that Rashi explains above - because the parent would do it to themslef if they could
בעל הטורים - שם
The Bal Haturim brings two examples of what it means to be fulfill the commandment ofd vahavta lreiacha kamocha:
1. to not think about a different woman during relations with ones wife (Nedarim 20b
2. Not to force ones wife to have relations (Eiruvin 100b)
This revels to us that his position on the Pasuk delineates the commandment to include that one must NOT do What the other wouldn't want, even if its just a thought.
אמר רב חסדא אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך מאי משמע אמר אביי שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו
§ Rav Ḥisda says: It is prohibited for a person to engage in intercourse by day, as it is stated: “And you shall love your fellow as yourself” (Leviticus 19:18). The Gemara asks: From where is this inferred? Abaye says: If one engages in intercourse by day, perhaps the husband will see some repulsive matter in his wife and she will become repugnant to him, which will cause him to hate her, and he will thereby violate this mitzva.
There are those who say: With regard to this particular mitzva of betrothal, it also involves a prohibition, in accordance with that which Rav Yehuda says that Rav says, as Rav Yehuda says that Rav says: It is forbidden for a man to betroth a woman until he sees her, lest he see something repulsive in her after the betrothal, and she will become repugnant to him, which will cause him to hate her. And to prevent this violation of what the Merciful One states in the Torah: “And you shall love your neighbor as yourself” (Leviticus 19:18), the Sages ruled that a man must betroth a woman in person, to ensure that he approves of her.
The above two Sources from Niddah nad Kiddushin tell us that we must NOT do something to another lest it come to a undesireable situation for the other party.
We see from here just how sensitive we must be: to not do something that MAY make another feel down
ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין
As explained by tosfot - the Commandment applies even (only) by the death penalty - that if given a choice we should give the most respect to our fellow and NOT give a wretched death - rather a more honorable one
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת! דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, גַּיְירֵיהּ. אָמַר לוֹ: דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד — זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר.
The Meharsha (Not on the sheet) explains that Hillel was teaching the convert the pasuk of "v'ahavta l'reaicha kamocha" and that the pasuk only comes to teach us "lo ta'seh" - to NOT do to your neighbor what you wouldn't want done to you
Conclusion of Section: The mitzvah spans both positive and negative aspects of the mitzvah
Topic #3 Purpose of the Mitzvah - To unite us and Hashem
(ד) ואהבת לרעך כמוך. ארז"ל זה כלל גדול בתורה ובמס' (שבת לא.) מעשה בההוא גר שאמר למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד ולמדו הלל פסוק ואהבת לרעך כמוך כל דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא זיל גמור. וכפי הנראה שהגר היה גר צדק ולא היה מהתל התולים לומר בדרך שחוק שילמדו כל התורה בעוד שהוא עומד על רגל אחד ממש, אלא ודאי בקש ממש שיעמיד לו כל מצות התורה על יסוד אחד דהיינו רגל אחד אשר עליו יעמיד לו כל המצות כדי שלא יבא לידי שכחה המצויה בגר אשר לא למד מנעוריו כלום ממצות התורה, ע"כ בקש ממנו שימסור לו כלל אחד הכולל כל התורה ועל דרך המליצה אמר כשאני עומד על רגל אחד, וכוונתו למסור לו דבר הנאמר מהרה בלשון קצר והיינו ג"כ יסוד ורגל אחד וע"י שיזכור כלל זה יזכור את כל מצות ה'. (ה) ולמדו פסוק ואהבת לרעך כמוך אני ה', כי כבר ארז"ל (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב ד) וזה אינו סותר דברי הלל כי כל מצות התורה הם על שני סוגים האחד הוא, המצות שבין אדם למקום ב"ה ויסוד לכולם האמונה בה' השני הוא, המצות שבין אדם לחבירו ויסוד לכלם פסוק ואהבת לרעך כמוך. ומטעם זה היו הכרובים פורשים כנפים למעלה מחוי כלפי מעלה כנגד המצות שבין אדם למקום, ופניהם איש אל אחיו כנגד המצות שבין איש לחבירו, וכשאמר כאן על רגל אחד היינו יסוד אחד לכל סוג וע"כ אמר לו פסוק ואהבת לרעך כמוך ועל רגל זה העמיד לו כל המצות שבין אדם לחבירו, ואמר לו גם סוף הפסוק אני ה' דהיינו היסוד שעליו העמיד חבקוק כל מצות התורה והיינו האמונה בה', ומאמר אני ה' דוגמת דבור אנכי הכולל כל דברות ראשונות שבין אדם למקום ב"ה וחותם לכולם כבוד או"א כי מסוף דברו ניכר שראש דברו אמת, יען כי יוקח ק"ו מן כיבוד אב ואם אל כיבוד השותף הג' ית' שמו הלא הוא אביך קנך. ודבור לא תחמוד כולל כל חמשה דברות אחרונות והוא כנגד ואהבת לרעך כמוך כי שניהם כוללים כל המצות שבין אדם לחבירו, וכן א"ר לוי (ויק"ר כד ה) עשרה דברות כתובים בפרשה זו ומסיק שדבור לא תחמוד כנגד ואהבת לרעך כמוך ע"ש.
Kli Yakar: the mitzvah v'ahavta is the basis for all mitzvot of bein adam lechaveiro, and in parallel to it is emuna - the basis of all bein adam l'makom.
The Bridge between the two is kivud av v'aim - honoring ones parents
Or HaChaim and Yismach Moshe: The end goal of
וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ
is to become one nation, one entity, that we truly are, as we are all sourced from the same entity - Hakadosh Baruch Hu. And once we are fused with each other, only then can we reach the true goal of being one with God - loving Him and Him Loving us
It seems that the whole purpose of וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ, to treat people right - by doing what we should to them and NOT doing what we shouldn't - is a means to the end of being one with God. If you don't have the first step - ואהבת לרעך , someone who you can relate to that has done good for you, parents as the paradigm - how can you ever get the final step of ואהבת את ה אלקיך
We treat the time of the Omer - between Pesach and Shavuot - as a time to work on our relation with God - preparing for Matan Torah. Let us prepare ourselves the starting with the base: prepare ourselves for each other so WE can all be fitting to get the Torah