מהי ה'יציאת מצרים' שלך?

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", אומר לנו בהגדה רבן גמליאל. אבל כיצד אפשר לעשות זאת?

איך אנחנו יכולים לחוות ולהרגיש קשר לאירוע שהתרחש לפני אלפי שנים?

בלימוד זה נתבונן בשלוש קבוצות של אנשים ובאופן שבו הם חוו הן את הקשר לשעבוד והן את הקשר לחירות.

בסיום הלימוד תוכלו גם אתם לגלות את הקשר האישי שלכם לסיפור יציאת מצרים.

בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת־עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם. לֹא אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לְמַעַן הָבִיא אוֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.
In each and every generation, a person is obligated to see himself as if he left Egypt, as it is stated (Exodus 13:8); "And you shall explain to your son on that day: For the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt." Not only our ancestors did the Holy One, blessed be He, redeem, but rather also us [together] with them did He redeem, as it is stated (Deuteronomy 6:23); "And He took us out from there, in order to bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers."

התנועה האפרו־אמריקאית לזכויות האזרח

בשנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 הובילה התנועה האפרו־אמריקאית לזכויות האזרח מאבק לשוויון הזכויות של השחורים בארצות הברית. הדמות המרכזית בתנועה זו היה מרטין לותר קינג (ג'וניור), שפעמים רבות שילב בנאומיו דימויים ופסוקים מן התנ"ך. דבריו של משה העומד לפני פרעה ואומר לו "שלח את עמי"! שימשו השראה לשני המאבקים של השחורים בארצות הברית: גם למאבק לשחרור העבדים וביטול העבדות באמצע המאה ה־19 וגם מאבק לשוויון הזכויות במאה ה־20.

על בסיס הפסוק מחומש שמות נכתב בשנות ה־50 של המאה ה־19 שיר שנפוץ מאוד בארצות הברית, בעולם כולו וגם בישראל. את השיר כתבו העבדים השחורים, וכעבור מאה שנה הוא הושר בעצרות ובהפגנות במאבק לשוויון הזכויות.

(א) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
(1) The LORD said to Moses, “Go to Pharaoh and say to him, ‘Thus says the LORD, the God of the Hebrews: Let My people go to worship Me.

שלח נא את עמי

תרגום: אפרים דרורי

לחן: עממי

מהר, משה צווה פרעה:

שלח נא את עמי!

מצוות האל אמור נא לו:

שלח נא את עמי!

קומה, לך נא

אל כבד הלב הרע,

צו לו בשמי:

שלח נא את עמי.

מסר משה את דבר שדי

שלח נא את עמי!

ולא אכְּך במכּותיי

שלח נא את עמי!

שמע נא זאת היא

מצוות האל

הבה שלח נא

את ישראל.

הגיע ישראל לים

שלח נא את עמי!

טבעו מצריים עם רכבם

שלח נא את עמי!

זה הוא

כבד הלב ההוא

ככה כן

תמיד יאבדו.

הקשיבו לשירים באנגלית ובעברית אגב קריאת המילים וענו על השאלות:

  • מדוע סיפור יציאת מצרים היה משמעותי עבור השחורים בארצות הברית?

  • השיר תורגם לעברית. מה לדעתכם הסיבה לתרגום שלו?

  • איזה ביצוע אתם מעדיפים, באנגלית או בעברית, ומדוע?

  • כיצד לדעתכם השיר קשור לאמירתו של רבן גמליאל?

  • האם הייתם רוצים לשיר את השיר בליל הסדר?

המאבק לשחרור אסירי ציון בברית המועצות

במשך שנים רבות אסרו השלטונות בברית המועצות על היהודים לצאת מתחומיה כדי לעלות לארץ ישראל או להגר לארצות אחרות ומנעו מהם את האפשרות לקיים את מצוות הדת ולשמור על המסורת היהודית. יהודים שהפרו את האיסורים האלה נאסרו, ולעיתים אף עונו והוגלו לאזורים נידחים ברחבי ברית המועצות.
בשנות ה־60 של המאה ה־20 החל מאבק בין־לאומי לשחרורם של יהודי ברית המועצות בכלל ואסירי ציון בפרט, והוא נמשך עד שנת 1991, שבה התמוטט המשטר הסובייטי ונפל 'מסך הברזל'. במאבק זה היו שותפים יהודים בישראל ובכל העולם. הם ארגנו הפגנות ועצרות מחאה שבהן הם תבעו ממדינות העולם החופשי ליצור לחץ כבד על ברית המועצות כדי שתשחרר את האסירים.

סיפור יציאת מצרים שימש השראה למאבק לשחרור אסירי ציון, והפסוק "שלח את עמי"! היה לסמל המאבק. רבים נהגו בשנים ההן להשאיר כיסא ריק ליד שולחן הסדר כדי להזכיר את אסירי ציון ולהתפלל לשחרורם.

צפו בסרטון הבא, שבו נתן שרנסקי מספר על המאסר, המאבק והתקווה לחופש.

התצלומים האלה צולמו בשנת 1969 בעצרת לשחרור אסירי ציון בתל אביב.

התצלומים הם מאוספי הספרייה הלאומית.

התבוננו בתצלומים וענו על השאלות המצורפות.

Solidarity Rally for Soviet Jewry, 1969

מאוספי הספרייה הלאומית

Let My People Go Rally with Golda Meir, 1969

מאוספי הספרייה הלאומית

  • מה מרשים אתכם בתצלום של העצרת?

  • מיהי הדמות שנואמת בתצלום השני, ומה היה תפקידה?

  • מה כתבו בשלטים שבמשתתפים בעצרת נושאים?

  • מדוע לדעתכם נבחרו המשפטים האלה?

כרזה– שלח את עמי

כרזה שפרסמה מועצת תנועות הנוער בישראל.
הכרזה היא מאוספי הספרייה הלאומית.

התבוננו בכרזה וענו על השאלות:

  • מהו הרושם הראשוני שלכם מן הכרזה?

  • מהו המסר של הכרזה?

  • איך העיצוב של הכרזה מעמיק את המסר (הצבע, הציור במרכז הכרזה, הסמל)?

  • האם לדעתכם הכרזה משרתת את המטרה שלשמה נוצרה?

מודעה – למען יהודי ברית המועצות
מודעה שפורסמה בערב פסח בשנת 1969 ובה בקשה לזכור ולהזכיר את המאבק לשחרור אסירי ציון.

המודעה היא מאוספי הספרייה הלאומית.

קראו את המודעה ואת הציטוטים מספר דברים ומן ההגדה וענו על השאלות המצורפות.

למען יהודי ברית המועצות, 1969

מאוספי הספרייה הלאומית

לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ

שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי

כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם

לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

You shall not eat anything leavened with it; for seven days thereafter you shall eat unleavened bread, bread of distress—for you departed from the land of Egypt hurriedly—so that you may remember the day of your departure from the land of Egypt as long as you live.

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְאַרְעָא דְמִצְרָיִם.

כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.

הָשַּׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.

הָשַּׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

This is the bread of destitution that our ancestors ate in the land of Egypt. Anyone who is famished should come and eat, anyone who is in need should come and partake of the Pesach sacrifice. Now we are here, next year we will be in the land of Israel; this year we are slaves, next year we will be free people.

תרגום לעברית:

זה הוא לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.

כל מי שרעב – יבוא ויאכל, כל מי שצריך – יבוא וישתתף בסעודת הפסח.

השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל.

השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בני חורין.

  • מהו לחם עוני, ומה הוא מייצג?

  • מה הקשר בין מצה ובין המאבק לשחרור אסירי ציון?

  • מי לדעתכם קהל היעד של המודעה?

  • מה המודעה מבקשת מקוראיה לעשות?

  • מדוע פסח הוא מועד שמתאים להזכיר בו את אסירי ציון בברית המועצות?

  • כיצד המודעה מחזקת את האופן שבו משתתפי הסדר רואים את עצמם כאילו יצאו ממצרים?

  • כיצד דברי חז"ל 'כל ישראל ערבים זה בזה' באים לידי ביטוי במודעה?

התנועה הציונית

סיפור יציאת מצרים שימש מקור השראה גם לתנועה הציונית.

כמו בני ישראל, גם חברי התנועה הציונית עזבו את ארצות הגולה ויצאו למסע ומאבק למען שיבת העם היהודי לארץ ישראל.

גלויה – פסח, אפרים משה ליליין

את הגלויה הזו, יצר האומן היהודי אפרים משה ליליין, והיא פורסמה בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901 .
ליליין היה פעיל בתנועה הציונית ונודע כ"אומן הציוני הראשון".
הגלויה היא מאוספי הספרייה הלאומית.
התבוננו בגלויה וענו על השאלות.

פסח, גלויה מאת אפרים משה ליליין

מאוספי הספרייה הלאומית

  • מהו המקום שהגלויה מתארת?

  • תארו את האדם שבגלויה. מה הוא לובש? מהי ההבעה שעל פניו?

  • את מי האדם שבגלויה מייצג?

  • מה כתוב בתוך השמש?

  • מהו לדעתכם המסר של הגלויה?

  • כיצד האומן משתמש בסיפור יציאת מצרים כדי להעביר מסר ציוני?

מבט אל עצמנו

עסקנו בשלוש תנועות חברתיות (התנועה האפרו־אמריקאית לשוויון זכויות, התנועה לשחרור אסירי ציון והתנועה הציונית) שמצאו בסיפור יציאת מצרים בסיס והשראה לפעילותן.

למדנו את המקור מההגדה של פסח המחייב כל אדם להרגיש כאילו הוא עצמו היה ביציאת מצרים.

  • האם בסיפור המשפחה שלכם יש סיפור המבטא יציאה לחירות? מהו?

  • אם אין סיפור כזה במשפחה שלכם, האם יש סיפור שאתם מכירים שיכול לעזור לכם להרגיש את היציאה משעבוד לחירות?

  • עבדות איננה מציאות פיזית בלבד – אפשר להיות משועבד לעבודה, לכסף או לדימוי חברתי. האם יש בחייכם דבר שהייתם רוצים להשתחרר מהשעבוד לו?

  • האם יש לכם רעיון כיצד אפשר להרגיש חופשיים יותר?

הזמנה ליצירה

  • נסו לצייר ציור בהשראת הגלויה של אפרים משה ליליין. אפשר להציע רקע אחר המתאים לאירועים בימינו או לחשוב על דמות אחרת במרכז הגלויה.

  • ראיינו אדם במשפחה שלכם שהשתתף באחת מן התנועות שעסקנו בהן בלימוד זה.

  • ראיינו אדם במשפחה שלכם שעזב את הארץ שנולד בה ובכך יצא לחופשי.

  • נסו למצוא מקרה אחר שבו סיפור יציאת מצרים תמך במטרה או במאבק חברתי. כתבו כתבה על אירוע זה.

  • כתבו פסקה המתארת את מה שגורם לכם להרגיש בני חורין, ואם תרצו, תוכלו להקריאה בליל הסדר.