חברותא של שלישי - פרשת צו

(א) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃ (ג) וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (ד) וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃ (ה) וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃ (ו) אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶֽה׃ (ס)

Leviticus 6:1-6

(1) The LORD spoke to Moses, saying: (2) Command Aaron and his sons thus: This is the ritual of the burnt offering: The burnt offering itself shall remain where it is burned upon the altar all night until morning, while the fire on the altar is kept going on it. (3) The priest shall dress in linen raiment, with linen breeches next to his body; and he shall take up the ashes to which the fire has reduced the burnt offering on the altar and place them beside the altar. (4) He shall then take off his vestments and put on other vestments, and carry the ashes outside the camp to a clean place. (5) The fire on the altar shall be kept burning, not to go out: every morning the priest shall feed wood to it, lay out the burnt offering on it, and turn into smoke the fat parts of the offerings of well-being. (6) A perpetual fire shall be kept burning on the altar, not to go out.

רש"י על ויקרא ו׳:ו׳:א׳

אש תמיד. אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ תָּמִיד, הִיא שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהּ אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּה לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד (שמות כ"ז), אַף הִיא מֵעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תּוּקַד (יומא מ"ה):

לא תכבה. הַמְכַבֶּה אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין:

Rashi on Leviticus 6:6:1

אש תמיד — The redundant word תמיד (because it could have written לא תכבה המזבח ‎אש תוקד על‎ ; for this, too, would imply that it must be continually burning since it states that it must never go out) intimates: The fire about the use of which the expression תמיד is used, viz., that by which the lamps of the Candelabrum were kindled, with reference to which it is said, (Exodus 27:20) “to light the lamps continually (תמיד), this, too) should be ignited from the fire on the outer altar Yoma 45b).

תורה תמימה על התורה, ויקרא ו׳:ו׳:א׳

אש תמיד. תניא, מניין לאש המנורה שנוטלין אותה ממזבח החצון, ת"ל אש תמיד תוקד על המזבח, אש תמיד שאמרתי לך לא תהא אלא בראשו של מזבח החצון.

ר"ל אש שאמרתי לך בה תמיד והוא של מנורה כדכתיב (ר"פ תצוה) להעלת נר תמיד, ובטעם הדיוק הזה מלשון אש תמיד עיין מש"כ בדרשה הבאה. .
(יומא מ"ה ב')

Torah Temimah on Torah, Leviticus 6:6:1

...

ספר המצוות, מצוות עשה כ״ט:א׳

היא שצונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד. והוא אמרו יתעלה ״אש תמיד תוקד על המזבח״, וזה לא יתכן אלא במה שצוה בהתמדת שום האש על העצים בבקר ובין הערבים. כמו שנתבאר בשני של יומא ובמסכת תמיד. ובבאור אמרו אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו דיני מצוה זו ביומא ותמיד, רוצה לומר מצות מערכת האש אשר יעשו בכל יום במזבח. (צו את אהרן, עבודה תמידין ומוספין פרק ב'):

Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 29:1

...

ספר החינוך קל״ב:א׳

מצות הדלקת אש על המזבח בכל יום - להבעיר (י''ג להיות) אש על המזבח בכל יום תמיד, שנאמר (ויקרא ו ו) ״אש תמיד תוקד על המזבח״. ובא הפרוש של תמיד, כלומר להשים בו עצים בבקר ובין הערבים, ובבאור אמרו זכרונם לברכה (יומא כא ב) אף על פי שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. ואל יקשה עליך לאמר מה היא מצוה זו, והלא על כל פנים היה להם להבעיר אש לצרך הקרבן שנתחיבו להקריב, ובלא אש אי אפשר. כי מצוה זו בפני עצמה היא, כי מלבד אש הצריך לקרבן היו נותנים אש למזבח במצוה זו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה (שם מה א) שלש מערכות של אש מן הכתובים, כמו שנכתב בדינין של מצוה זו.

Sefer HaChinukh 132:1

The commandment of lighting fire on the altar every day: To burn (some have the textual variant, to have) fire on the altar every day perpetually, as it is stated (Leviticus 6:6), "A perpetual fire shall burn on the altar." And the explanation of perpetual came [that] it means to say to place wood in the morning and in the afternoon. And in the elucidation, they, may their memory be blessed, said (Yoma 21b), “Even though the fire descends from the Heavens, it is a commandment to bring [it also] from the commoners. And do not let it be difficult for you, to say, "What is this commandment – is it not that they, in any case, had to burn a fire for the sake of the sacrifice that they were obligated to bring, as it is impossible [to do so] without fire." As this is a commandment on its own; since besides the fire for the sacrifice, they would place fire on the altar for this commandment – and as they, may their memory be blessed, expounded (Yoma 45a), there were three arrangements of fire [derived] from the verses, as we will write in the laws of this commandment.

ספר החינוך קל״ג:א׳

שלא לכבות אש מעל המזבח - שלא לכבות אש מעל המזבח, שנאמר (ויקרא ו ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה.

Sefer HaChinukh 133:1

To not extinguish the fire upon the altar: To not extinguish the fire upon the altar, as it is stated (Leviticus 6:6), "A perpetual fire shall burn on the altar, it shall not be extinguished."

שמות כ״ז:כ׳

וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

Exodus 27:20

You shall further instruct the Israelites to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly.

רש"י על שמות כ״ז:כ׳:ג׳

להעלות נר תמיד. מַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ"א):

תמיד. כָּל לַיְלָה וְלַיְלָה קָרוּי תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״עֹלַת תָּמִיד״ וְאֵינָהּ אֶלָּא מִיּוֹם לְיוֹם; וְכֵן בְּמִנְחַת חֲבִתִּין נֶאֱמַר ״תָּמִיד״ וְאֵינָהּ אֶלָּא מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב, אֲבָל תָּמִיד הָאָמוּר בְּלֶחֶם הַפָּנִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת הוּא:

Rashi on Exodus 27:20:3

להעלות נר תמיד TO CAUSE THE LIGHT TO BURN (lit., to ascend) CONTINUALLY — he must enkindle it until the flame ascends by itself (Shabbat 21a).

אבן עזרא על שמות כ״ז:כ׳:ג׳

ל. מאור. לצורך האור בלילה.

להעלות. להדליק הנרות. ועל מנורת שלמה כתוב לבערם כמשפט

וטעם תמיד. כל לילה ולילה. ויש מלת תמיד קשה מזאת. והיה על מצחו תמיד. כאשר הושם המצנפת על ראשו לעולם ישימו עליה ציץ הקדש.

Ibn Ezra on Exodus 27:20:3

...