(א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
(1) Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be patient in [the administration of] justice, raise many disciples and make a fence round the Torah.
(ה) ועשו סייג לתורה. ועשה סייג לדבריך כדרך שעשה הקב״ה סייג לדבריו ואדם הראשון עשה סייג לדבריו. תורה עשתה סייג לדבריה. משה עשה סייג לדבריו ואף איוב ואף נביאים וחכמים כולם עשו סייג לדבריהם...
איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו הרי הוא אומר (בראשית ב) ויצו ה׳ אלהים על האדם [לאמר] מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות לא רצה אדם הראשון לומר לחוה כדרך שא״ל הקב״ה אלא כך אמר לה ועשה סייג לדבריו יותר ממה שאמר לו הקב״ה ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון שרצה לשמור את עצמו ואת חוה מן העץ אפילו בנגיעה.
(5) And make a fence around the Torah. And make a fence around your words, the way the Holy Blessed One made a fence around His words and Adam made a fence around his words. The Torah made [a fence] around its words. Moses made a fence around his words. Even Job, and even the Prophets and the sages – they all made a fence around their words...
What is the fence that Adam made around his words? It says (Genesis 2:16–17), “The Eternal God commanded [Adam]: From every tree of the garden you may absolutely eat. But from the Tree of Knowledge of Good and Evil, do not eat. For on the day you eat from it, you will surely die.” Adam the first person did not want to tell Eve in same the way that the Holy Blessed One had told him. Instead, he said this to her (thus making a fence around his words, saying more than what the Holy Blessed One had said to him): God said not to eat from the tree that is in the midst of the garden, nor to touch it, lest you die. He wanted to keep himself and Eve from even touching the tree.
באותה שעה היה נחש הרשע נטל עצה בלבו אמר הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם אלך ואכשיל את חוה. הלך וישב אצלה והרבה שיחה עמה אמר לה אם לנגיעה את אומרת צוה עלינו הקב״ה הריני נוגע בו ואיני מת אף את אם תגעי בו אי את מתה. מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וברגליו והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ ...
ושוב אמר לה אם לאכילה את אומר צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני (אומר) אוכל ממנו ואינו מת ואף את תאכלי ואי את מתה. מה אמרה חוה בדעתה (אמרה חוה בדעתה) כל הדברים שפקדני רבי מתחלה שקר הם לפי שאין חוה קורא לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה ונתנה לאדם ואכל שנאמר (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים [וגו׳]:
So then the snake said to himself: Since I cannot make Adam stumble, I will make Eve stumble. He went and sat beside her, and began chatting with her, and said to her: If you say the Holy Blessed One commanded us not to touch it, look, I will touch it and I will not die. And even you, if you touch it, you will not die. What did the wicked snake do then? He went up and touched the tree with his hands and feet, and shook it until its fruits fell to the ground. ...
Again [the snake] spoke to her and said: If you say the Holy Blessed One commanded us not to eat from the tree, look, I will eat from it and I will not die. And even you, if you eat from it you will not die. What did Eve think to herself? Since everything my master has told me so far has been lies – for in the beginning, Eve called Adam “my master” - so she took [the fruit] and ate it and gave it to Adam, and he ate, as it says (Genesis 3:6), “The woman saw that the tree was good for eating, for it was tempting to the eyes.”
מי גרם לנגיעה זו סייג שסג אדם הראשון שעשה לדבריו. מכאן אמרו אם סג אדם לדבריו אין יכול לעמוד בדבריו. מכאן אמרו אל יוסיף אדם על דברים ששומע. ר׳ יוסי אומר טוב עשרה טפחים ועומד ממאה אמה ונופל.
And what was it that caused her to touch [the fruit]? The fence that Adam made around his words! Because of this, they say: If a person makes a fence around his words, he will not be able to live up to his words. And they also say: A person should not add upon the words that he hears. Rabbi Yosei says: Better [a fence] ten handbreadths high that stands, than one that is a hundred arm-lengths high that falls!
(יא) אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
(11) Abtalion used to say: Sages be careful with your words, lest you incur the penalty of exile, and be carried off to a place of evil waters, and the disciples who follow you drink and die, and thus the name of heaven becomes profaned.