(3) According to its plain sense this purification is to cleanse it from the uncleanness caused by a corpse. He said to them: the vessels require גיעול (the ceremony by which whatever has been absorbed will be given up) to cleanse them from the effect of having contained forbidden food, and also purification to cleanse them from the uncleanness caused by a corpse. But our Rabbis derived from here the law that in order to make them fit for use (to cleanse them entirely) from being forbidden, it made immersion in a ritual bath a requirement for metal vessels, and they explained the words מי נדה which are written here as denoting “waters that are proper for a נדה to immerse herself in”. And how much is that? Forty Seahs (Avodah Zarah 75b).
Why do we Tovel?
Rashi says it is suggested that tevilat keilim, which appears in the Torah following the battle with the Midianites, was a mitzva intended to remove impurity from the utensils which had been in the presence of the dead. However, the Rashba offers another reason...
ולי נראה דמילה קודמת לטבילה עכובא, דאלו לא כן לעכוב לעולם היתה טבילה קודמת משום שיהוי מצוה, אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.
The mitzva of tevilat keilim is often compared to the conversion of a Gentile to Judaism - just as a conversion to Judaism requires immersion in a mikva, so too a utensil which "converts" from Gentile to Jewish ownership requires immersion as well.
(כה) ונלע"ד בשנדקדק על עצם הטעם דשוינהו רבנן ככלי מתכות מהאי טעמא איזה סברא יש בזה הלא עיקרה היא חול ומה ראו חכמים על ככה לגזור עליהם טבילה מהך טעמא גופא שלענין טומאה דחו לה אך הענין כן הוא דהנה כל המיני מתכות יסודם מן העפר אך שבאותן המקומות שחופרין בהן המתכות נתדבקו חלקי העפר זל"ז בדיבוק חזק ומשתנים לכמה איכיות ויסודות כידוע לחכמי הטבע אבל עיקר יסודם הוא עפר
The Torah only mentions that we need to immerse metal, so why did the Rabbis say we need to immerse glass as well?
Glass was incorporated into the mitzva of tevilat keilim because glass and metal share a common characteristic - they are both materials which can be melted and reconstructed when needed.
What about this year?
הלוקח כלי תשמיש סעודה כו'. הנה באמת נ"ל דרק אם העכו"ם עשה זה עבורו לסעודה אז חייב טבילה מן הדין אבל אם עשאן לסחורה י"ל דאין עליהם שם כלי סעודה כלל כמו פת פלטר. אך זה יהיה כמו הך דפסחים דף ל"ח ע"ב גבי נחתום עשאן למוכרן בשוק וה"נ י"ל כן
Although some suggest the Rogatchover only meant this in order to get rid of the Bracha, not Toveling...
(ח) הַשּׁוֹאֵל אוֹ שׂוֹכֵר כְּלִי מֵהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֵינוֹ טָעוּן טְבִילָה. אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל קְנָאוֹ מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהִשְׁאִילוֹ לַחֲבֵרוֹ, טָעוּן טְבִילָה, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בְּיַד הָרִאשׁוֹן. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם לֹא לְקָחוֹ הָרִאשׁוֹן לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה, אֶלָּא לַחְתֹּךְ קְלָפִים וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֵין צָרִיךְ לְהַטְבִּילוֹ. הַגָּה: אֲבָל הָרִאשׁוֹן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵי סְעֻדָּה, אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ עֲרַאי, בְּלֹא טְבִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁלְּקָחוֹ לְצֹרֶךְ קְלָפִים (ד''ע ואו''ה). וְכֵן אִם קְנָאוֹ יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁנִי מִן הָרִאשׁוֹן לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה, צָרִיךְ טְבִילָה גַּבֵּי הַשֵּׁנִי (בַּיִת יוֹסֵף).
(8) One who borrows or rents a vessel from an idol worshipper does not need to dunk, but if an Israelite acquires it from an idol worshipper and lends it to a friend it requires dunking as [dunking] was already required by the first person. And there are those who say that if the first person did not take it for the purpose of a meal, rather only for cutting parchments and the like, he is not required to dunk it. GLOSS: But it is forbidden for the first person to use it for the needs of a meal, even on a temporary basis, without dunking although he acquired it the purpose of [cutting] parchments. And so too if the second Israelite acquired it from the first for the purpose of meals the second must dunk it.
(טז) אִם שָׁכַח וְלֹא הִטְבִּיל כְּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, יִתְּנֶנּוּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּמַתָּנָה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁאֲלֶנּוּ מִמֶּנּוּ וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. הַגָּה: וְכֶן יַעֲשֶׂה אֲפִלּוּ בְּחֹל, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ מִקְוֶה (בֵּית יוֹסֵף). וְאִם עָבַר וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי בְּלֹא טְבִילָה, לֹא נֶאֱסַר מַה שֶּׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְיִטְבְּלֶנּוּ עוֹד. (טוּר וְהַפּוֹסְקִים).
(16) If one forgot and did not dunk from the eve of the Sabbath or the eve of a holiday, give it to an idol worshipper as a gift and afterwards borrow it from him and one may use it. GLOSS: And this is how it's done even on regular day in a place where there is no mikvah. And if one mistakenly uses the vessel without dunking - the food he used it for is not forbidden, and he shall dunk it thereafter.
טבילת כלים. מי שמפחד ללכת למקוה ולהטביל כליו שקנה זה עתה להשתמש בו לפסח, עי‘ שו“ע יו“ד סוף סי‘ ק“כ סט“ז שיתננו לנכרי במתנה, דבשעה“ד שא“א לקיים המצוה, יש להתיר הערמה. [אשר בדרך כלל אין להתיר הערמה להפקיע עצמו מלקיים מצוה, עי‘ מש“כ בס‘ בעקבי הצאן רס“י ט“ו]. ובספר ויהי בנסוע הארון כתב הר“ר אהרן הכהן אדלר נ“י בשם רבנו ז“ל שהקיל גם במפקיר הכלי אע“ג שכבר זכה בו. [ויש בזה מח‘ בין הגדולים שמלפני מאה שנה, עי‘ בס‘ טבילת כלים]. ומסתברא שמן הנכון להפקיר בפני שלשה, ושנים מהם יהיו כשרים לעדות וכו‘, ומסתברא דסגי בשומעים שלשה דרך האינטרנט ולא בעינן שיהיו בפניו ממש.
בשנים כתקונם יעצו הגדולים ליזהר שלא למכור את כלי החמץ, כי אין איסור ב“י על בליעות כלים, ואם ימכרו יצטרכו לטובלם עוה“פ כשחוזר הרב לקנות מהנכרי. ושנה זו, אם ירצו, אפשר לבקש מהרב שימכור את הכלים החדשים לנכרי יחד עם החמץ, כדי שלא יהיו צריכים טבילה, ומן הנכון שלאחר היו“ט, כשחוזר הרב לקנות בחזרה את החמץ מן הנכרי, שלא יחזור לקנות את הכלים החדשים כי אז יתחייבו הבעלים לטובלם מיד, וקיימת אפשרות שאף אז לא יהיה ביכולתם.
Because the above approach is due to the difficult and pressing circumstances that we are currently facing, once a Mivkah, or an opportunity for immersing the utensils, becomes available the individual must take the items to be immersed without a blessing before using them again.
Rav Herschel Schachter
If it would be overly strenuous to travel and immerse the utensils in such a body of water, one should try and use disposable utensils whenever possible relying on the opinion of Rav Moshe Feinstein that disposable aluminum utensils do not require tevilas keilim.
If these options are not available, the Shulchan Aruch Y.D. 120:16 permits one to transfer ownership of the vessels to a non-Jew in order to relieve the obligation of tevilas keilim and the prohibition of using the utensils prior to immersion.
However, this is not necessarily a reasonable option at this time when people are committed to maintaining standards of social distancing. Therefore, since we are facing a unique situation of great need and limited options, it is permitted to use utensils that have not been immersed after renouncing ownership of the utensils.
When declaring the utensils as ownerless one must:
- Have full intent that they are truly declaring the items as truly ownerless and that if someone were to take the item before the original owner were to reclaim them they would be willing to let the item go.
- The declaration must be to 3 people who live in your neighborhood, so that one of them has the ability to potentially acquire the item and two people could be witnesses to say that the other person did not steal the item. 2 of the people should be valid Halachic witnesses.
- This doesn’t have to be done in front of 3 people. It can be declared over email or social media to 3 people. After declaring that the items are ownerless you should move the items out of your physical house or apartment and let them remain outside for a few minutes where someone could potentially come and take them.