הרקע והרציונל של דף המקורות:
בית הספר בו אני עובדת, נמצא בחיפה והוא בית ספר שש-שנתי שלומדת בו אוכלוסייה מגוונת, כיאה לעירנו ההטרוגנית באוכלוסייתה. במסגרת לימודי ההעשרה בכתות י' לומדים תלמידי השכבה מקצוע שנקרא: "סיפור ישראלי". המקצוע הותאם לאופי בית ספרנו, והוא שילוב של המקצועות: תושב"ע ואזרחות. בחרנו ללמד אותו כמקצוע העשרה לשכבת י', כהכנה למעמד משותף של קבלת תעודת זהות, לקראת סוף שנת הלימודים. במסגרת המקצוע מתמודדים התלמידים עם נושאים של: זהות, מעגלי שייכות, שוני ושונות, היחס לזר ועוד.
לקראת חג הפסח, בחרתי להעביר שיעור שישלב בין עבודתי כיועצת חינוכית לבין היותי מורה ל"תרבות ישראל" ו"משפט עברי" אשר מלמדת גם "סיפור ישראלי".
נושא השיעור הוא: "מצרים שלי" ומטרתו לצאת מנושא שמקורו במקרא, דרך הפרשנויות שניתנו לו ברבות השנים ביהדות. השיעור עובר דרך השימוש האוניברסלי שנעשה במושג: "יציאת מצרים" ומסיים בהתמקדות בפן הפרטי והאישי של המושג, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעידן החדש ונראה לי מתאים מאוד לאתגרים ולהתמודדויות של התלמידים בגיל ההתבגרות.
*שיעור זה מתאים גם להעברה בכתות י"א, במהלך שיעור תנ"ך על ספר שמות (בתוכנית החדשה בתנ"ך). כמובן שניתן להשתמש בו גם בשיעור חינוך לחטיבה העליונה.
מטרות ומיומנויות שיושגו בלימוד:
1.הבנת מורכבות המצווה: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (משנה, פסחים, י': ה' )
2.הכרות עם מאגר ספרות הקודש שבאתר "ספריא" ואופן העבודה והשימוש בו.
3.התוודעות לתהליכי הפרשנויות והשיח שנוצר במהלך השנים בין הטקסטים היהודיים.
4.חשיפה לשימוש האוניברסלי במושג: "יציאת מצרים".
5.מפגש עם השימוש במושג: "יציאת מצרים" והרלוונטיות שלו גם בימינו.
6.התבוננות בחוויה של "יציאת מצרים" וההתמודדות איתה באופן אישי.
* המשימות בדף מאפשרות לתלמידים להתמודד עם שאלות מסוגים שונים: שאלות מידע, שאלות פרשנות והסק ושאלות הערכה וביקורת. בנוסף, התלמידים מוזמנים להתנסות בשיח חוויתי - אישי עם הטקסט ועם פעילות סיכום יצירתית.
* דף המקורות כולו נבנה בהדרגה מהישן אל החדש, כאשר משימת הסיכום נועדה להפגיש את התלמידים עם הנושאים העיקריים שנלמדו ולקשר ביניהם.
(ג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃ (ד) הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ (ה) וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃ (ו) שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃ (ז) מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃ (ח) וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ (ט) וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ (י) וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ (ס)
שאלות:
1.מה מצווה משה את בני ישראל, בספר שמות?
2.מדוע חשוב לקיים אותה?
3.מהו, לדעתכם, החלק הקשה לקיום במצווה זו?
(ה) רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בְּפֶסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר. פֶּסַח, עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַצָּה, עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מָרוֹר, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג), וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו, הַלְלוּיָהּ:
(5) Rabban Gamaliel used to say: whoever does not make mention of these three things on Pesah does not fulfill his duty. And these are they: the pesah, matzah, and bitter herbs. The pesah because the Omnipresent passed over the houses of our fathers in Egypt. The matzah because our fathers were redeemed from Egypt. The bitter herb because the Egyptians embittered the lives of our fathers in Egypt. In every generation a man is obligated to regard himself as though he personally had gone forth from Egypt, because it is said, “And you shall tell your son on that day, saying: ‘It is because of that which the Lord did for me when I came forth out of Egypt” (Exodus 13:8). Therefore it is our duty to thank, praise, laud, glorify, raise up, beautify, bless, extol, and adore Him who made all these miracles for our fathers and ourselves; He brought us forth from slavery into freedom, from sorrow into joy, from mourning into festivity, from darkness into great light, and from servitude into redemption. Let us say before him, Hallelujah!
שאלות:
הקטע המודגש, מהמשנה, מופיע גם בהגדה של פסח.
א. האם אדם יכול, באמת, להרגיש חוויה שקרתה לפני אלפי שנים?
ב. מה יכול לעזור לו לחוות חוויה דומה?
(ג) בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כו' ואח"כ אמר ואותנו הוציא. ונראה כי ע"י אמונה שיש יציאת מצרים לכל דור ודור נתגלה זה. ומהר"ל כתב כי בכלל הי' כל אחד ביציאת מצרים רק חייב לראות כאלו יצא בפרט ע"ש. וי"ל ג"כ כנ"ל שע"י אמונה נכנס לתוך הכלל ובוודאי בכלל הי' יצ"מ לנקודה הישראלית שמשם נמשך חיים לכל איש ישראל רק ע"י אמונה באין לזה. ואחר שרואה עצמו כאלו יצא. ויודע ומאמין כי גם ההארה שיש לו לא הי' לולי יצ"מ. עי"ז נתגלה לו שרואה איך יוצא באמת. וכן הפי' בסיפור יציאת מצרים אפילו כולנו חכמים כו'. כי אף שהוא חכם דבוק בה' חיים יש לו לידע כי כל זה ע"י יצ"מ שהאמת כן רק שצריך לברר זה ע"י אמונה והוא הסיפור לשון בירור וגילוי מפורשת כי בכל דור יש יציאת מצרים לפי ענין הדור וכ"ז הי' בשעת יציאת מצרים. וכפי אמונת האדם כאילו יצא נתגלה בחי' זו ומרגיש מיצ"מ של עתה ויוכל לצאת כל אחד ממיצר שלו: בשאלת החכם מה העדות והחוקים. ולכאורה איך שואל טעם על חוקה. אך כי באמת כתיב מגיד דבריו כו' חוקיו כו' לישראל שבנ"י יודעין טעם גם בחוקה והוא ע"י שמאמין ועושה החוק באמת אף בלי הרגשת הטעם עי"ז זוכה לידע הטעם ג"כ. והוא עצמו ג"כ אכילת מצה אף שהיא בלי טעמים רק כמו שהיא. רק מה שמונע מאכלים אחרים כדי להיות נדבק בטעם המצה. עי"ז מרגיש דביקות במצה אף שאינו משיג הטעם. וז"ש אין מפטירין כו':
שאלות:
1.כיצד מסביר ה"שפת אמת" את הדרך לקיים את המצווה?
2.הביאו דוגמה נוספות, לעם, עדה או קהילה אשר חוו, בדור אחר, חוויה עם קווי דמיון ליציאת מצרים של בני ישראל? מהם קווי הדמיון?
מדוע אין מברכים ברכת המצות על אמירת הגדה של פסח? שהרי כמו שיש ברכה לפני כל מצוה, כך הייתה צריכה להיות ברכה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לספר ביציאת מצרים! אלא מפרשים, מפני שעיקר מצוה זו אינה הגדה בפה, אלא עיקרה הוא ההבנה וההרגשה והחוויה הפנימית. כלומר העיקר הוא מה שקורה בלב ועל דברים שבלב אין ברכה (גבורות ה' למהר"ל, פרק סב). אין סיפור ההגדה כשאר מצוות. הוא אינו כמצות תלמוד-תורה שאדם מקיים גם אם הוא לא מבין את מה שהוא קורא, וכן מצוות מקרא מגילה, אדם יוצא ידי חובתו גם אם אינו מבין את הכתוב בה, וכן אמירת הלל. מה שאין כן הגדה של פסח, עיקר המצווה להבין לדעת להרגיש לכוון להרגיש את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ולכן אין ברכה על ההגדה. כי סיפור ההגדה צריך להיות ספונטני מתפרץ מעומק הלב חי.
שאלות:
1.מהי הסוגיה שמעלה הרב זלמן ברוך מלמד?
2.מהו ההסבר שהוא מעלה?
3.מה ההבדל, לדעתו, בין תלמוד-תורה, קריאת מגילה והלל לבין קריאה בהגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים?
4.האם, לדעתכם, אדם שאינו יהודי וקורא את ההגדה של פסח, יכול להתחבר לחוויה כזו? נמקו.
ישנו משהו בנשמה שזועק לחופש. ישנו משהו עמוק עמוק בתוך נפשו של כל אדם שמבקש את ארץ כנען. אנשים אינם יכולים להסתפק במצרים, ובשלב כלשהו הם נעמדים וזועקים להגיע לארץ כנען...
אך החירות לעולם אינה ניתנת לאדם באופן וולונטרי (ללא מאמץ). המשעבד שולט עליך... הוא לעולם לא יוותר על כך מעצמו. אז שלא יהיו לכם אשליות כאשר אתם יוצאים לשם הבוקר... החירות לעולם אינה ניתנת על מגש של כסף, זה אף פעם לא קל...
מי שרוצה לצאת ממצרים, צריך להתכונן להרגיש הרבה שרירים כואבים. החירות לעולם אינה מושגת בקלות. היא מושגת בעבודה קשה והיא מושגת בעמל; היא מושגת בשעות של ייאוש ושל אכזבה.
זהו הסיפור הארוך של היציאה ממצרים: לפני שתגיעו לכנען יהיה לכם ים סוף לחצות, יהיה את הלב הכבד של פרעה להתעמת איתו, ויהיו הרי הרוע וגבעות הגורל שבמדבר להתמודד עמם.
ואפילו כשתגיעו לארץ המובטחת - יש בני ענקים בארץ. מה שיפה זה שיש כמה אנשים שהיו כבר בארץ המובטחת. הם ריגלו שם וקבעו: "למרות שיש בני ענקים - עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּם!"
שאלות:
1.מי היה מרטין לותר קינג ובאיזה סוג של שיעבוד עסק?
2.מרטין לותר קינג משתמש בסיפור יציאת מצרים כסמל. מה מסמלת מצרים ומה מסמלת כנען?
3.כתבו במילים שלכם, מהם האתגרים שיש להתמודד איתם, עפ"י מרטין לותר קינג, כדי לצאת מעבדות לחירות?
4. האם על פי דבריו של מרטין לותר קינג, ניתן ליישם את רעיון "יציאת מצרים" גם באופן אישי?
שאלות:
פירושי המילה: מיצר – 1. מקום צר. 2. צרה , מצוקה.
1.מהם ה"מיצרים" המאפיינים לדעתכם בני נוער? (לחץ חברתי, התמכרויות למסכים וכו')
2. לאה שבת שרה:
"שם בחרבה הבנתי
בין קירות ים גועשים
לכל איש ישנה מצרים
אף אחד הוא לא חופשי..."
מה דעתכם על המשפט: "לכל איש ישנה מצרים, אף אחד אינו חופשי"? הסבירו והדגימו.
3.האם, באמת, יכול כל אחד: "לצאת ממצרים לגמרי לבדי"? מהי הדרך?
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.
שאלות:
1.מדוע לדעת המשורר "כל אדם צריך מצרים"?
2.ספרו על חוויה אישית שבה הרגשתם שעברתם "יציאת מצרים".
3. מהם הדברים שניתן ללמוד מתוך "יציאת מצרים אישית"?
שאלות:
1.מה תהיה השנה "יציאת מצרים" שלך?
2.איזה שלב, מבין שבעת השלבים, יהיה, לדעתך, המאתגר ביותר עבורך?
3.מהם הכוחות שיעזרו לך לצאת מ"עבדות לחירות"?
משימת סיכום:
דמיינו שאתם מוזמנים להתארח בליל סדר בו יושבים: משה רבנו, שפת אמת, מרטין לותר-קינג ואמנון ריבק.
בזמן הארוחה (שולחן עורך) הם משוחחים על יציאת מצרים, ואתם יכולים לתעד את השיחה.
"תעדו" את השיחה ביניהם, תוך כדי שימת דגש: במה התמקדה שיחתם? כיצד כל אחד מהם רואה את סיפור יציאת מצרים? על מה הסכימו? על מה התווכחו? מה לדעתם חשוב להדגיש בסיפור יציאת מצרים, בערב זה ובכלל?
עבודה נעימה! :)