(א) אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־ה' מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃ (ב) וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵֽתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ (ג) וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָאָרֽוֹן׃ (ד) וַֽיַּעֲל֞וּ אֶת־אֲר֤וֹן ה' וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶֽת־כָּל־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל וַיַּעֲל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃
(1) Then Solomon convoked the elders of Israel—all the heads of the tribes and the ancestral chieftains of the Israelites—before King Solomon in Jerusalem, to bring up the Ark of the Covenant of the LORD from the City of David, that is, Zion. (2) All the men of Israel gathered before King Solomon at the Feast, in the month of Ethanim—that is, the seventh month. (3) When all the elders of Israel had come, the priests lifted the Ark (4) and carried up the Ark of the LORD. Then the priests and the Levites brought the Tent of Meeting and all the holy vessels that were in the Tent.
(ה) וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכָל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ הַנּוֹעָדִ֣ים עָלָ֔יו אִתּ֖וֹ לִפְנֵ֣י הָֽאָר֑וֹן מְזַבְּחִים֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִסָּפְר֛וּ וְלֹ֥א יִמָּנ֖וּ מֵרֹֽב׃ (ו) וַיָּבִ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִים אֶת־אֲר֨וֹן בְּרִית־ה' אֶל־מְקוֹמ֛וֹ אֶל־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אֶל־תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃ (ז) כִּ֤י הַכְּרוּבִים֙ פֹּרְשִׂ֣ים כְּנָפַ֔יִם אֶל־מְק֖וֹם הָֽאָר֑וֹן וַיָּסֹ֧כּוּ הַכְּרֻבִ֛ים עַל־הָאָר֥וֹן וְעַל־בַּדָּ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃ (ח) וַֽיַּאֲרִכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
(5) Meanwhile, King Solomon and the whole community of Israel, who were assembled with him before the Ark, were sacrificing sheep and oxen in such abundance that they could not be numbered or counted. (6) The priests brought the Ark of the LORD’s Covenant to its place underneath the wings of the cherubim, in the Shrine of the House, in the Holy of Holies; (7) for the cherubim had their wings spread out over the place of the Ark, so that the cherubim shielded the Ark and its poles from above. (8) The poles projected so that the ends of the poles were visible in the sanctuary in front of the Shrine, but they could not be seen outside; and there they remain to this day.
רבי יהודה (בן לקיש) אומר ארון במקומו נגנז שנאמר (מלכים א ח, ח) ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה ופליגא דעולא דאמר עולא שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי וכי מאחר שרבי אליעזר מלמדנו פעם ראשונה ושניה ארון גלה לבבל ראשונה הא דאמרן (דברי הימים ב לו, י) ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' שניה מאי היא דכתיב (איכה א, ו) ויצא מבת ציון כל הדרה מאי כל הדרה חדרה אתה מאי אתה אומר אמר לו שאני אומר ארון במקומו נגנז שנאמר ויאריכו הבדים וגו' אמר ליה רבה לעולא מאי משמע דכתיב (מלכים א ח, ח) ויהיו שם עד היום הזה וכל היכא דכתיב עד היום הזה לעולם הוא והכתיב (שופטים א, כא) ואת היבוסי יושב ירושלם לא הורישו בני בנימין וישב היבוסי את בני בנימין בירושלם עד היום הזה הכי נמי דלא גלו והתניא ר' יהודה אומר חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר (ירמיהו ט, ט) על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עובר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו בהמה בגימטריא חמשין ושתים הוו
Rabbi Yehuda ben Lakish says: The Ark was buried in its place, as it is stated: “And the ends of the staves were seen from the sacred place before the partition, but they could not be seen without; and they are there to this day” (I Kings 8:8). The expression “to this day” means forever, as the text might be read at any time. This teaches that the Ark is hidden in its place. The Gemara comments: And this opinion that the Ark was exiled to Babylonia disagrees with that of Ulla, as Ulla said: Rabbi Matya ben Ḥarash asked Rabbi Shimon ben Yoḥai in Rome: And since Rabbi Eliezer taught us once and twice, i.e., from two separate verses, that the Ark was exiled to Babylonia. The Gemara interrupts its citation of Rabbi Matya ben Ḥarash’s question to identify these two verses. The first verse is that which we said: “And brought him to Babylonia, along with the precious vessels of the House of the Lord.” What is the second verse? Rabbi Eliezer said: As it is written: “And gone from the daughter of Zion is all her splendor” (Lamentations 1:6). What is the meaning of: “All her splendor [hadara]”? It means: Her chamber [ḥadra], i.e., something that was hidden within the innermost chambers, namely the Ark. You, Rabbi Shimon ben Yoḥai, what do you say in response to this? He said to him: As I say, the Ark was buried in its place and not exiled, as it is stated: “And the staves were so long that the ends of the staves were seen from the sacred place before the partition, but they could not be seen without; and they are there to this day” (I Kings 8:8). Rabba said to Ulla: From where in this verse may it be inferred that the Ark was buried in its place? Ulla replied that the source is as it is written: “And they are there to this day,” which is referring to any day when one might read this sentence, i.e., forever.
(ט) אֵ֚ין בָּֽאָר֔וֹן רַ֗ק שְׁנֵי֙ לֻח֣וֹת הָאֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֥חַ שָׁ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּחֹרֵ֑ב אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת ה' עִם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(9) There was nothing inside the Ark but the two tablets of stone which Moses placed there at Horeb, when the LORD made [a covenant] with the Israelites after their departure from the land of Egypt.
שנאמר (מלכים א ח, ט) אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה [וגו'] מאי אין בארון רק מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ס"ת שמונח בארון
What biblical source indicates that a Torah scroll was placed there? As it is stated: “There was nothing in the Ark except the two tablets of stone which Moses put there” (I Kings 8:9). What does “there was nothing in the Ark except” mean? This is an example of a restriction following a restriction, as both terms, “nothing” and “except,” indicate that the Ark was empty. And there is a hermeneutical principle that a restriction following a restriction serves only to amplify and include other matters. In this case, it serves to include a Torah scroll that lies in the Ark.
אין בארון. זה ראייה כי לא היו בארון לא שברי לוחות ולא ס"ת וארון שבו ס"ת נראה כי נתנוהו באוצרות בית ה' עם אהל מועד ועם הכלים וכן נראה מדברי חלקיהו הכהן ס"ת מצאתי בבית ה' נראה כי לא היה במקום שהיו רגילים בו ולא היו יודעים אותו שם באותו הדור:
This is proof that there was nothing else in the Ark---not the broken tablet, not a Sefer Torah.
(י) וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהֶעָנָ֥ן מָלֵ֖א אֶת־בֵּ֥ית ה'׃ (יא) וְלֹֽא־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמֹ֥ד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֥י הֶֽעָנָ֑ן כִּי־מָלֵ֥א כְבוֹד־ה' אֶת־בֵּ֥ית ה'׃ (פ) (יב) אָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה ה' אָמַ֔ר לִשְׁכֹּ֖ן בָּעֲרָפֶֽל׃ (יג) בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ מָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים׃
(10) When the priests came out of the sanctuary—for the cloud had filled the House of the LORD (11) and the priests were not able to remain and perform the service because of the cloud, for the Presence of the LORD filled the House of the LORD— (12) then Solomon declared: “The LORD has chosen To abide in a thick cloud: (13) I have now built for You A stately House, A place where You May dwell forever.”
(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ (פ) (לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד ה' מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ (לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד ה' מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃
(33) And he set up the enclosure around the Tabernacle and the altar, and put up the screen for the gate of the enclosure. When Moses had finished the work, (34) the cloud covered the Tent of Meeting, and the Presence of the LORD filled the Tabernacle. (35) Moses could not enter the Tent of Meeting, because the cloud had settled upon it and the Presence of the LORD filled the Tabernacle.
ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער
§ The Gemara returns to the primary topic of this chapter, the book of Esther. The Gemara cites various aggadic interpretations of the verses of the Megilla. The opening verse of the Megilla states: “And it came to pass [vayhi] in the days of Ahasuerus” (Esther 1:1). Rabbi Levi said, and some say that it was Rabbi Yonatan who said: This matter is a tradition that we received from the members of the Great Assembly. Anywhere that the word vayhi is stated, it is an ominous term indicating nothing other than impending grief, as if the word were a contraction of the words vai and hi, meaning woe and mourning.
(יד) וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמֵֽד׃ (טו) וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ ה' אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר בְּפִ֔יו אֵ֖ת דָּוִ֣ד אָבִ֑י וּבְיָד֥וֹ מִלֵּ֖א לֵאמֹֽר׃ (טז) מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֜אתִי אֶת־עַמִּ֣י אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ מִמִּצְרַיִם֒ לֹֽא־בָחַ֣רְתִּי בְעִ֗יר מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לִהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וָאֶבְחַ֣ר בְּדָוִ֔ד לִֽהְי֖וֹת עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יז) וַיְהִ֕י עִם־לְבַ֖ב דָּוִ֣ד אָבִ֑י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם ה' אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־דָּוִ֣ד אָבִ֔י יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הָיָה֙ עִם־לְבָ֣בְךָ֔ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י הֱטִיבֹ֔תָ כִּ֥י הָיָ֖ה עִם־לְבָבֶֽךָ׃ (יט) רַ֣ק אַתָּ֔ה לֹ֥א תִבְנֶ֖ה הַבָּ֑יִת כִּ֤י אִם־בִּנְךָ֙ הַיֹּצֵ֣א מֵחֲלָצֶ֔יךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃ (כ) וַיָּ֣קֶם ה' אֶת־דְּבָר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וָאָקֻ֡ם תַּחַת֩ דָּוִ֨ד אָבִ֜י וָאֵשֵׁ֣ב עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר ה' וָאֶבְנֶ֣ה הַבַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם ה' אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כא) וָאָשִׂ֨ם שָׁ֤ם מָקוֹם֙ לָֽאָר֔וֹן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּרִ֣ית ה' אֲשֶׁ֤ר כָּרַת֙ עִם־אֲבֹתֵ֔ינוּ בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ס)
(14) Then, with the whole congregation of Israel standing, the king faced about and blessed the whole congregation of Israel. (15) He said: “Praised be the LORD, the God of Israel, who has fulfilled with deeds the promise He made to my father David. For He said, (16) ‘Ever since I brought My people Israel out of Egypt, I have not chosen a city among all the tribes of Israel for building a House where My name might abide; but I have chosen David to rule My people Israel.’ (17) “Now my father David had intended to build a House for the name of the LORD, the God of Israel. (18) But the LORD said to my father David, ‘As regards your intention to build a House for My name, you did right to have that intention. (19) However, you shall not build the House yourself; instead, your son, the issue of your loins, shall build the House for My name.’ (20) “And the LORD has fulfilled the promise that He made: I have succeeded my father David and have ascended the throne of Israel, as the LORD promised. I have built the House for the name of the LORD, the God of Israel; (21) and I have set a place there for the Ark, containing the covenant which the LORD made with our fathers when He brought them out from the land of Egypt.”
(כב) וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־ידו [יָדָ֛יו] אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃ (כג) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ה' אֶל־כָּל־הָעָֽם׃
(22) Aaron lifted his hands toward the people and blessed them; and he stepped down after offering the sin offering, the burnt offering, and the offering of well-being. (23) Moses and Aaron then went inside the Tent of Meeting. When they came out, they blessed the people; and the Presence of the Lord appeared to all the people.