Michael Wyschogrod, Z"L:
“Shall the domain of the state be written off as the domain of the Devil, beyond the hope of sanctification, or shall it be seen as the most difficult challenge of all, which must be won for the holy precisely because of its remoteness from it?” (in The Body of Faith).
"As Jews, we cannot be hawks. But neither can we be doves – we must be men" (in Peace: The Real Imperative).
(י) ...וּבְכָל יִהְיוּ מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְתִהְיֶה מְגַמָּתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְהָרִים דַּת הָאֱמֶת. וּלְמַלְּאוֹת הָעוֹלָם צֶדֶק. וְלִשְׁבֹּר זְרוֹעַ הָרְשָׁעִים וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. שֶׁאֵין מַמְלִיכִין מֶלֶךְ תְּחִלָּה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמִלְחָמוֹת.
And all his actions should be for the sake of heaven. And his purpose and intent should be to elevate the true religion, to fill the world with righteousness, to smash the might of the wicked, and to fight wars of the Lord. For in the first place we anoint a king solely that he might execute justice and warfare.
(טו) ..וְכָל הַמַּתְחִיל לַחְשֹׁב וּלְהַרְהֵר בַּמִּלְחָמָה וּמַבְהִיל עַצְמוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ-ג) "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל דְּמֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִין בְּצַוָּארוֹ. וְאִם לֹא נִצֵּחַ וְלֹא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁשָּׁפַךְ דְּמֵי הַכּל. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ-ח) "וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ". וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (ירמיה מח-י) "אָרוּר עשֶֹׁה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם.
Anyone who begins to think and reflect during war and befuddles himself violates a negative precept, as it says, "Do not soften your hearts, do not fear, do not tremble, and do not quake before them." And not only that, but all the blood of Israel hangs on his neck. And if he does not triumph, and does not prosecute war with all his heart and all his soul, it is as if he spilled the blood of all, as it says, "so that the hearts of his fellows will not melt as his." And it is explained in the prophets, "cursed is he who makes a lie of God's work, and cursed is he who protects his sword from blood."
(א) דִּבְרֵ֣י עָמ֔וֹס אֲשֶׁר־הָיָ֥ה בַנֹּקְדִ֖ים מִתְּק֑וֹעַ אֲשֶׁר֩ חָזָ֨ה עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל בִּימֵ֣י ׀ עֻזִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּבִימֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנָתַ֖יִם לִפְנֵ֥י הָרָֽעַשׁ׃ (ב) וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃ (ג) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ (ד) וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃ (ה) וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (פ) (ו) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם׃ (ז) וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה ...(ט) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם גָּל֤וּת שְׁלֵמָה֙ לֶאֱד֔וֹם וְלֹ֥א זָכְר֖וּ בְּרִ֥ית אַחִֽים׃ (י) וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּח֣וֹמַת צֹ֑ר וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ (יא) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח׃ ... (יג) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־גְּבוּלָֽם׃...
(1) The words of Amos, who was among the herdmen of Tekoa, which he saw concerning Israel in the days of Uzziah king of Judah, and in the days of Jeroboam the son of Joash king of Israel, two years before the earthquake. (2) And he said: The LORD roareth from Zion, And uttereth His voice from Jerusalem; and the pastures of the shepherds shall mourn, and the top of Carmel shall wither. (3) For thus saith the LORD: For three transgressions of Damascus, yea, for four, I will not reverse it: because they have threshed Gilead with sledges of iron. (4) So will I send a fire into the house of Hazael, and it shall devour the palaces of Ben-hadad; (5) And I will break the bar of Damascus, and cut off the inhabitant from Bikath-Aven, and him that holdeth the sceptre from Beth-eden; and the people of Aram shall go into captivity unto Kir, saith the LORD. (6) Thus saith the LORD: For three transgressions of Gaza, yea, for four, I will not reverse it: because they carried away captive a whole captivity, to deliver them up to Edom... (9) Thus saith the LORD: For three transgressions of Tyre, yea, for four, I will not reverse it: because they delivered up a whole captivity to Edom, and remembered not the brotherly covenant. (10) So will I send a fire on the wall of Tyre, and it shall devour the palaces thereof. (11) Thus saith the LORD: For three transgressions of Edom, yea, for four, I will not reverse it: because he did pursue his brother with the sword, and did cast off all pity, and his anger did tear perpetually, and he kept his wrath for ever...(13) Thus saith the LORD: For three transgressions of the children of Ammon, yea, for four, I will not reverse it: because they have ripped up the women with child of Gilead, that they might enlarge their border...
(א) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י מוֹאָ֔ב וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־שָׂרְפ֛וֹ עַצְמ֥וֹת מֶֽלֶךְ־אֱד֖וֹם לַשִּֽׂיד׃ (ב) וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּמוֹאָ֔ב וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֣וֹת הַקְּרִיּ֑וֹת וּמֵ֤ת בְּשָׁאוֹן֙ מוֹאָ֔ב בִּתְרוּעָ֖ה בְּק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ (ג) וְהִכְרַתִּ֥י שׁוֹפֵ֖ט מִקִּרְבָּ֑הּ וְכָל־שָׂרֶ֛יהָ אֶהֱר֥וֹג עִמּ֖וֹ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
(1) Thus saith the LORD: For three transgressions of Moab, Yea, for four, I will not reverse it: Because he burned the bones of the king of Edom into lime. (2) So will I send a fire upon Moab, And it shall devour the palaces of Kerioth; And Moab shall die with tumult, With shouting, and with the sound of the horn; (3) And I will cut off the judge from the midst thereof, And will slay all the princes thereof with him, Saith the LORD.
מתני׳ משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר... ואמר אליהם שמע ישראל וגו' על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם כמה שנאמר (דברי הימים ב כח, טו) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון וגו' על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם
The anointed priest of war, when he spoke to the ranks, would speak in the holy tongue [Hebrew]...This is what he would say to them: Hear oh Israel, you are approaching now to war against your enemies -- your enemies, not your brothers. Not Yehuda against Shimon, and not Shimon against Binyamin, where if you fell in their hands, they would take mercy on you, as it says: "And the men that have been mentioned by name rose up, and took the captives, and with the spoil clothed all that were naked among them, and arrayed them, and shod them, and gave them to eat and to drink, and anointed them, and carried all the feeble of them upon asses, and brought them to Jericho, the city of palm-trees, unto their brethren; then they returned to Samaria." No, against your enemies you are approaching, who if you fall in their hands, they will not have mercy on you.
(ד) אנכי מגן לך - רבי לוי אמר: תרתין. ורבנן אמרי: חדא. ר' לוי אמר: לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר אותן אוכלסין שהרגתי, שהיה בהם צדיק אחד, וירא שמים אחד?! משל לאחד, שהיה עובר לפני פרדסו של מלך, ראה חבילה של קוצים וירד ונטלה, והציץ המלך וראה אותו, התחיל מטמן מפניו. אמר לו: מפני מה אתה מטמן? כמה פועלים הייתי צריך שיקושו אותה? עכשיו, שקששת אותה, בא וטול שכר. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אותן אוכלסין שהרגת, קוצים כסוחים היו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג): והיו עמים משרפות סיד, קוצים כסוחים.
Abraham feared, saying: Perhaps among the multitudes I slew there was one righteous or God-fearing man? This may be compared to a straw-merchant who was passing the king's orchards, and seeing some bundles of thorns, descended and took them. But the king caught sight of him, and so the straw-merchant tried to hide. "Why do you hide? I needed labourers to gather them; now that you have gathered them, come and receive your reward."
(ו) וַיִּקְרָ֖א לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס) (ז) וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖יד לִשְׁלֹמֹ֑ה בנו [בְּנִ֕י] אֲנִי֙ הָיָ֣ה עִם־לְבָבִ֔י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ (ח) וַיְהִ֨י עָלַ֤י דְּבַר־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר דָּ֤ם לָרֹב֙ שָׁפַ֔כְתָּ וּמִלְחָמ֥וֹת גְּדֹל֖וֹת עָשִׂ֑יתָ לֹֽא־תִבְנֶ֥ה בַ֙יִת֙ לִשְׁמִ֔י כִּ֚י דָּמִ֣ים רַבִּ֔ים שָׁפַ֥כְתָּ אַ֖רְצָה לְפָנָֽי׃ (ט) הִנֵּה־בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַהֲנִח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכָּל־אוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃
(6) Then He called for Solomon his son, and charged him to build a house for the LORD, the God of Israel. (7) And David said to Solomon: ‘My son, as for me, it was in my heart to build a house unto the name of the LORD my God. (8) But the word of the LORD came to me, saying: Thou hast shed blood abundantly, and hast made great wars; thou shalt not build a house unto My name, because thou hast shed much blood upon the earth in My sight. (9) Behold, a son shall be born to thee, who shall be a man of rest; and I will give him rest from all his enemies round about; for his name shall be Solomon, and I will give peace and quietness unto Israel in his days.
שמעון בן שטח הוה עסיק בהדא כיתנא אמרין ליה תלמידוי ר' ארפי מינך ואנן זבנין לך חדא חמר ולית את לעי סוגין. ואזלון זבנון ליה חדא חמר מחד סירקאי ותלי ביה חדא מרגלי. אתון לגביה אמרין ליה מן כדון לית את צריך לעי תובן. אמר לון למה אמרין ליה זבנינן לך חד חמר מחד סירקיי ותלי ביה חדא מרגלי. אמר לון וידע בה מרה אמרין ליה לא א"ל לון איזל חזר. לא כן אמר רב הונא ביבי בר גוזלון בשם רב התיבון קומי רבי אפילו כמאן דמר גזילו של עכו"ם אסור כל עמא מודיי שאבידתו מותרת. מה אתון סברין שמעון בן שטח ברברין הוה.
Shimon ben Shetach was working with the linen. His students said to him,
Geneva Convention, Additional Protocol 1:
Article 48. BASIC RULE. In order to ensure respect for and protection of the civilian population and civilian objects, the Parties to the conflict shall at all times distinguish between the civilian population and combatants and between civilian objects and military objectives and accordingly shall direct their operations only against military objectives.
Rabbi J.D. Bleich, "Preemptive War in Jewish Law":
Were war to be sanctioned solely on the basis of the law of pursuit, military action would perforce be restricted to situations in which loss of life is inflicted only upon armed aggressors or upon active participants in the war effort; military action resulting in casualties among the civilian populace constitutes homicide, pure and simple. Not only does one search in vain for a ruling prohibiting military activity likely to result in the death of civilians but, to this writer's knowledge, there exists no discussion in classical rabbinic sources that takes cognizance of the likelihood of causing civilian casualties in the course of hostilities legitimately undertaken as posing a halakhic or moral problem.
Rabbi Michael Broyde, "Only the Good Die Young?":
It is logical to assume that license to
kill in wartime when such is unavoidable to
achieve a proper military goal also grants a
license to suspend any other rabbinic (and
Torah) commandments when such suspension
is militarily necessary to triumph, including
torture.
דא"ר יוסי בר' חנינא כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח ואנו אין לנו אלא גיד הנשה ואליבא דר' יהודה...לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח: אדרבה מדלא נישנית בסיני לבני נח נאמרה ולא לישראל ליכא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור
R. Yosi ben R. Hanina said: Any Mitzvah given to the Noachides and repeated at Sinai was intended for both [Noachides and Israel]. If it was given to the Noachides and not repeated at Sinai, it was intended for Israel only, the only example being the sciatic nerve on R. Yehuda's opinion..."Any mitzvah given to the children of Noah but repeated at Sinai was intended for both": on the contrary! Seeing as it was not repeated at Sinai, clearly it was given to the children of Noah and not to Israel! [Answer:] There is nothing that is permitted to a member of Israel but prohibited to an idolater.
אך קשה אם שכם חטא כל העיר מה חטאו להרוג, ותירץ הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ט הי"ד) דבני נח מצווים על הדינין, ועבירה אחת שעובר - נהרג על ידו, וכאן ראו המעשה הרע הזה ולא דנוהו, לכך היו חייבין מיתה שלא היו דנין אותם. ובאמת דבר תימה הם אלו הדברים, כי איך אפשר להם לדון את בן נשיא הארץ (פסוק ב), כי היו יראים מהם, ואף על גב שנצטוו על הדינין - היינו כשיוכלו לדון, אבל אונס רחמנא פטריה (ב"ק כח ע"ב), ואיך אפשר להם לדון אותם:
ונראה דלא קשיא מידי, משום דלא דמי שני אומות, כגון בני ישראל וכנעניים, שהם שני אומות... ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה התורה. ואף על גב דאמרה התורה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", היינו היכי דלא עשו לישראל דבר, אבל היכי דעשו לישראל דבר, כגון זה שפרצו בהם לעשות להם נבלה, אף על גב דלא עשה רק אחד מהם - כיון דמכלל העם הוא, כיון שפרצו להם תחלה - מותרים ליקח נקמתם מהם. והכי נמי כל המלחמות שהם נמצאים כגון "צרור את המדיינים וגו'" (במדבר כה, יז), אף על גב דהיו הרבה שלא עשו - אין זה חילוק, כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם - מותרין לבא עליהם למלחמה, וכן הם כל המלחמות.
Maharal, Gur Aryeh, Bereishit 34:14
But it is difficult: If Shechem sinned, what did the entire city sin to be killed? The Rambam answers that the children of Noach are obligated to establish the rule of law, and for any transgression, they are executed. And here they witnessed the wicked act and failed to judge him, therefore they were liable to execution for not trying him.
But really these words are confounding, for how could they have tried the son of the prince of the realm, who they feared? And even though they are commanded to establish the rule of law, that is when they are able to judge, but the Torah exempts those duressed.
But it seems there is no difficulty, as there is no comparison to two nations, for instance Israel and the Canaanites...Therefore it was permissible for them to wage war under the law of any nation waging war on any other, which the Torah permits. And even though the Torah says "When you approach the city to wage war on it, you shall call to it in peace," that is when they have done nothing to Israel. But when they have done something to Israel, as in this one who trespassed in visiting a disgrace upon them, though it was done by but one from among them: since he was from among the nation, and since they trespassed first, it is permitted to exact revenge from them. And here too all the wars on the books, as in "make enemies of the Midianites," though there are many who did nothing, that is no distinction: since they belong to that nation that wronged them [Israel], it is permitted to wage war against them. Such are all wars.
מתני׳ מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שפותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו..: גמ׳ מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר מנא לן אתיא שריפה שריפה מעדת קרח מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים רבי אלעזר אמר אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים... מאן דיליף מעדת קרח מאי טעמא לא יליף מבני אהרן ההוא שריפה ממש הואי ונילף מינה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נידונין בקלה הנסקלין בנשרפין ר' שמעון אומר נידונין בסקילה שהשריפה חמורה וחכמים אומרים נידונין בשריפה שהסקילה חמורה
If several people with death sentences are mixed together, they are executed with the least severe method. Those sentenced to stoning and those sentenced to burning: they are stoned, because burning is more severe. The Rabbis say: they receive burning, because stoning is more severe.
אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא א"ל דכתיב (ירמיהו טו, ב) והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ואמר רבי יוחנן כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו חרב קשה ממות אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא אי בעית אימא סברא האי קא מינוול והאי לא קא מינוול ואי בעית אימא קרא (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב איבעית אימא סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער איבעית אימא קרא (איכה ד, ט) טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי [קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה:
Rava said to Rabah the son of Mari: From where do we know this rabbinic maxim that the redemption of captives is a great mitzvah? He said: For it is written, "And it shall come to pass, when they say unto thee: To where shall we go? Then youshall tell them: So says the Lord: Such as are for death, to death; and such as are for the sword, to the sword; and such as are for the famine, to the famine; and such as are for captivity, to captivity." And Rabbi Yochanan says: each item in this list is more severe than those preceding it. The sword is more severe than death: this can be demonstrated by scripture or by logic. By logic, the one is disgusting, the other is not. By scripture, "precious in God's eyes are the deaths of the pious." Famine is more severe than the sword: by logic, the one suffers and the other does not. By scripture, "better off were those slain by the sword than those slain by famine." And captivity is worse than all of them, as it includes them all.