(א) פרקו. אהרן לשם שמים נתכוון אמר אם אומר להם כלב או נחשון יהיה ראש עליכם אם ימליכוהו עליהם כשיבא משה אם יורידוהו מגדולתו תרבה קטטה ביניהם ויבואו לידי שפיכות דמים. ואם אומר לא אתן ראש עליהם הם יתנו מעצמם ויהי' הקטטה ואם אומר אני אהיה ראש עליהם שמא יקשה בעיני משה אעסיקם בדברים שאין להם ממש עד שיבא משה ולכך אמר פרקו לפי שהנשים חסות על תכשיטיהן וישימו ערבוביא בדבר:
(1) !פקרקו, “break off!” Aaron gave this instruction with noble intent; he had reasoned that if he suggested that they should appoint either Calev or Nachshon as Moses’ successor, and the people would proceed to crown either one of the two men, as soon as Moses would return they would demote the new King and there would likely be a civil war. If he were to refuse outright to take any action, they would most likely choose their own new leader, this would certainly lead to great strife among the people. If he himself would offer himself as Moses’ substitute, this would not find favour in the eyes of Moses, who, he was sure, would return.