(א) וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.
(1) And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration, he being a witness, whether he hath seen or known, if he do not utter it, then he shall bear his iniquity;
(א) "ושמעה קול אלה" - בדבר שהוא עד בו שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות שיעיד לו
| he accepts an oath: regarding some matter he had witnessed. I.e., they adjured him by oath, to the effect that if he knew anything regarding the matter, that he would testify for him. |
Rambam, Hilchot Edut 1:1
העד מצווה להעיד בבית דין בכל עדות שיודע בין בעדות שיחייב בה את חבירו בין בעדות שיזכהו בו והוא שיתבענו להעיד בדיני ממונות שנאמר והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונ
(לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יהוה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.
Tosefta Shvuot 3
ר' אלעזר בן מתיא אומ' אין אדם מתחייב לשמוע אלא אם כן חטא שנ' כי תחטא ושמעה וכן היה ר' אלעז' בן מתיא אומ' הרואה עוברי עבירה נתחייב לראות הרואה עושה מצוה זכה לראות:
"You are today where your thoughts have brought you; you will be tomorrow where your thoughts take you."
- James Allen