שלי ושלכם- שלה הוא?
1א
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
2ב
דף לימוד זה ממשיך את שאלת ההתנגשות בין מצוות לימוד תורה ונישואין, שבה העמקנו בדף הראשון בסדרה. הפעם נתמקד במוטיב מדרשי המתאר ציפייה של נשים לבני זוגם שישובו ממסעותיהם.
3ג
רבי עקיבא, רועה של בן כלבא שבוע היה.
ראתה אותו בתו שהיה צנוע ומעולה.
אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית הרב?
אמר לה: כן.
התקדשה לו בצנעה, ושלחתו.
שמע אביה, הוציאה מביתו, הדירהּ הנאה מנכסיה.
הלך ישב שתים עשרה שנים בבית הרב.
כשבא, באו איתו שנים עשר אלפי תלמידים.
שמע את אותו זקן שאומר לה: עד כמה את נוהגת אלמנוּת חיים?
אמרה לו: אם לי [הוא] ציית – ישב שתים עשרה שנים נוספות.
אמר [רבי עקיבא]: ברשות אני עושה.
חזר, הלך וישב שתים עשרה שנים אחרות בבית הרב.
כשבא, באו איתו עשרים וארבעה אלפי תלמידים.
שמעה אשתו. היתה יוצאת לקראתו.
אמרו לה השכנות: שאלי בגד ללבוש והתכסי!
אמרה להן: "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי יב, י).
כשבאה אצלו נפלה על פניה מנשקת לרגליו.
היו דוחפים אותה תלמידיו.
אמר להם: עזבוה. שלי ושלכם, שלה הוא.
שמע אביה שבא אדם גדול לעיר.
אמר: אלך אצלו, אפשר שיתיר את נדרי.
בא אצלו.
אמר לו [רבי עקיבא]: האם נדרת בידיעה שאדם גדול [יהיה החתן של בתך]?
אמר לו: [לא הייתי נודר כך] אפילו [אם היה יודע] פרק אחד, ואפילו הלכה אחת.
אמר לו: אני הוא.
נפל על פניו ונשקו על רגליו. ונתן לו חצי ממונו.
the tanna taught us a halakha with regard to all of them, not only a man of leisure or a laborer. He asked him: But with regard to a sailor it said that the set interval for conjugal relations is six months; why, then, should he have to divorce her if he vowed to forbid these relations for only a week? He answered him: It is well known that one who has bread in his basket is not comparable to one who does not have bread in his basket. On a fast day, one who does not have bread available in his basket suffers more than one who does have bread available and knows that he will be able to eat later. In this case as well, when a woman knows that marital relations are forbidden to her due to a vow, her suffering from waiting for her husband to return is increased. Rabba bar Rav Hanan said to Abaye: If a donkey driver who is already married wants to become a camel driver, what is the halakha? Is he permitted to change his profession in order to earn more money from his work, even though this will mean he reduces the frequency with which he engages in conjugal relations with his wife? He answered him: A woman prefers a kav, i.e., modest means, with conjugal relations to ten kav with abstinence. Consequently, he is not allowed to change his profession without her permission. § The mishna stated: For sailors, the set interval for conjugal relations is once every six months. This is the statement of Rabbi Eliezer. Rav Berona said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Rav Adda bar Ahava said that Rav said: This is the statement of Rabbi Eliezer, but the Rabbis say: Students may leave their homes to study Torah for as long as two or three years without permission from their wives. Rava said: The Sages relied on Rabbi Adda bar Ahava’s opinion and performed an action like this themselves, but the results were sometimes fatal. This is as it is related about Rav Reḥumi, who would commonly study before Rava in Meḥoza: He was accustomed to come back to his home every year on the eve of Yom Kippur. One day he was particularly engrossed in the halakha he was studying, and so he remained in the study hall and did not go home. His wife was expecting him that day and continually said to herself: Now he is coming, now he is coming. But in the end, he did not come. She was distressed by this and a tear fell from her eye. At that exact moment, Rav Reḥumi was sitting on the roof. The roof collapsed under him and he died. This teaches how much one must be careful, as he was punished severely for causing anguish to his wife, even inadvertently. § When is the ideal time for Torah scholars to fulfill their conjugal obligations? Rav Yehuda said that Shmuel said: The appropriate time for them is from Shabbat eve to Shabbat eve, i.e., on Friday nights. Similarly, it is stated with regard to the verse “that brings forth its fruit in its season” (Psalms 1:3): Rav Yehuda said, and some say that it was Rav Huna, and some say that it was Rav Naḥman: This is referring to one who engages in marital relations, bringing forth his fruit, from Shabbat eve to Shabbat eve. It is related further that Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya and son-in-law of Rabbi Yannai, would go and sit in the study hall, and every Shabbat eve at twilight he would come to his house. When he would come, Rabbi Yannai would see a pillar of fire preceding him due to his sanctity. One day he was engrossed in the halakha he was studying, and he stayed in the study hall and did not return home. When Rabbi Yannai did not see that sign preceding him, he said to the family: Turn his bed over, as one does at times of mourning, since he must have died, reasoning that if Yehuda were alive he would not have missed his set interval for conjugal relations and would certainly have come home. What he said became “like an error that proceeds from a ruler” (Ecclesiastes 10:5), and Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, died. It is related further that Rabbi Yehuda HaNasi arranged for his son to marry a daughter of the household of Rabbi Ḥiyya. When he came to write the marriage contract, the girl died. Rabbi Yehuda HaNasi said: Is there, Heaven forbid, some disqualification in these families, as it appears that God prevented this match from taking place? They sat and looked into the families’ ancestry and found that Rabbi Yehuda HaNasi was descended from Shefatya ben Avital, the wife of David, whereas Rabbi Ḥiyya was descended from Shimi, David’s brother. He went and arranged for his son to marry a daughter of the household of Rabbi Yosei ben Zimra. They agreed for him that they would support him for twelve years to go to study in the study hall. It was assumed that he would first go to study and afterward get married. They passed the girl in front of the groom and when he saw her he said: Let it be just six years. They passed her in front of him again and he said to them: I will marry her now and then go to study. He was then ashamed to see his father, as he thought he would reprimand him because when he saw the girl he desired her and could not wait. His father placated him and said to him: My son, you have your Maker’s perception, meaning you acted the same way that God does. The proof for this is that initially it is written: “You bring them and plant them in the mountain of Your inheritance, the place that You, O Lord, have made for You to dwell in” (Exodus 15:17), which indicates that God’s original intention was to build a Temple for the Jewish people after they had entered Eretz Yisrael. And ultimately it is written: “And let them make Me a Sanctuary, that I may dwell among them” (Exodus 25:8), i.e., even while they were still in the desert, which indicates that due to their closeness to God, they enjoyed greater affection and He therefore advanced what would originally have come later. After his wedding he went and sat for twelve years in the study hall. By the time he came back his wife had become infertile, as a consequence of spending many years without her husband. Rabbi Yehuda HaNasi said: What should we do? If he will divorce her, people will say: This poor woman waited and hoped for naught. If he will marry another woman to beget children, people will say: This one, who bears him children, is his wife and that one, who lives with him, is his mistress. Therefore, her husband pleaded with God to have mercy on her and she was cured. Rabbi Ḥananya ben Ḥakhinai went to the study hall at the end of Rabbi Shimon ben Yoḥai’s wedding feast. Rabbi Shimon said to him: Wait for me until I can come with you, after my days of celebration are over. However, since he wanted to learn Torah, he did not wait and went and sat for twelve years in the study hall. By the time he came back, all the paths of his city had changed and he did not know how to go to his home. He went and sat on the bank of the river and heard people calling to a certain girl: Daughter of Ḥakhinai, daughter of Ḥakhinai, fill your pitcher and come up. He said: I can conclude from this that this is our daughter, meaning his own daughter, whom he had not recognized after so many years. He followed her to his house. His wife was sitting and sifting flour. She lifted her eyes up, saw him and recognized him, and her heart fluttered with agitation and she passed away from the emotional stress. Rabbi Ḥananya said before God: Master of the universe, is this the reward of this poor woman? He pleaded for mercy for her and she lived. Rabbi Ḥama bar Bisa went and sat for twelve years in the study hall. When he came back to his house, he said: I will not do what the son of Ḥakhinai, who came home suddenly with tragic consequences for his wife, did. He went and sat in the study hall in his hometown, and sent a message to his house that he had arrived. While he was sitting there his son Rabbi Oshaya, whom he did not recognize, came and sat before him. Rabbi Oshaya asked him questions about halakha, and Rabbi Ḥama saw that the halakhot of Rabbi Oshaya were incisive, i.e., he was very sharp. Rabbi Ḥama was distressed and said: If I had been here and had taught my son I would have had a child like this. Rabbi Ḥama went in to his house and his son went in with him. Rabbi Ḥama then stood up before him to honor a Torah scholar, since he thought that he wanted to ask him a matter of halakha. His wife said to him: Is there a father who stands up before his son? The Gemara comments: Rami bar Ḥama read the verse about him: “A threefold cord is not quickly broken” (Ecclesiastes 4:12). This is referring to Rabbi Oshaya, son of Rabbi Ḥama bar Bisa, as he represented the third generation of Torah scholars in his family. The Gemara further relates: Rabbi Akiva was the shepherd of ben Kalba Savua, one of the wealthy residents of Jerusalem. The daughter of Ben Kalba Savua saw that he was humble and refined. She said to him: If I betroth myself to you, will you go to the study hall to learn Torah? He said to her: Yes. She became betrothed to him privately and sent him off to study. Her father heard this and became angry. He removed her from his house and took a vow prohibiting her from benefiting from his property. Rabbi Akiva went and sat for twelve years in the study hall. When he came back to his house he brought twelve thousand students with him, and as he approached he heard an old man saying to his wife: For how long will you lead the life of a widow of a living man, living alone while your husband is in another place? She said to him: If he would listen to me, he would sit and study for another twelve years. When Rabbi Akiva heard this he said: I have permission to do this. He went back and sat for another twelve years in the study hall. When he came back he brought twenty-four thousand students with him. His wife heard and went out toward him to greet him. Her neighbors said: Borrow some clothes and wear them, as your current apparel is not appropriate to meet an important person. She said to them: “A righteous man understands the life of his beast” (Proverbs 12:10). When she came to him she fell on her face and kissed his feet. His attendants pushed her away as they did not know who she was, and he said to them: Leave her alone, as my Torah knowledge and yours is actually hers. In the meantime her father heard that a great man came to the town. He said: I will go to him. Maybe he will nullify my vow and I will be able to support my daughter. He came to him to ask about nullifying his vow, and Rabbi Akiva said to him: Did you vow thinking that this Akiva would become a great man? He said to him: If I had believed he would know even one chapter or even one halakha I would not have been so harsh. He said to him: I am he. Ben Kalba Savua fell on his face and kissed his feet and gave him half of his money. The Gemara relates: Rabbi Akiva’s daughter did the same thing for ben Azzai, who was also a simple person, and she caused him to learn Torah in a similar way, by betrothing herself to him and sending him off to study. This explains the folk saying that people say: The ewe follows the ewe; the daughter’s actions are the same as her mother’s. On the same subject it is related: Rav Yosef, son of Rava, was sent by his father to the study hall to learn before the great Sage Rav Yosef. They agreed that he should sit for six years in the study hall. When three years had passed, the eve of Yom Kippur arrived and he said: I will go and see the members of my household, meaning his wife. His father heard and took a weapon, as if he were going to war, and went to meet him. According to one version he said to him: Did you remember your mistress, as you are abandoning your studies to see a woman? There are those who say that he said to him: Did you remember your dove? Since both father and son were involved in an argument, they were preoccupied and this Master did not eat the cessation meal before Yom Kippur and that Master also did not eat the cessation meal that day. MISHNA: A woman who rebels against her husband is fined; her marriage contract is reduced by seven dinars each week. Rabbi Yehuda says: Seven half-dinars [terapa’ikin] each week. Until when does he reduce her marriage contract? Until the reductions are equivalent to her marriage contract, i.e., until he no longer owes her any money, at which point he divorces her without any payment. Rabbi Yosei says: He can always continue to deduct from the sum, even beyond that which is owed to her due to her marriage contract, so that if she will receive an inheritance from another source, he can collect the extra amount from her. And similarly, if a man rebels against his wife, he is fined and an extra three dinars a week are added to her marriage contract. Rabbi Yehuda says: Three terapa’ikin. GEMARA: The Gemara asks: Against what does she rebel; what is the nature of the rebellion discussed in the mishna? Rav Huna said: Against engaging in marital relations. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Against the tasks she is obligated to perform for her husband. The Gemara clarifies this dispute. The mishna states: Similarly, if a man rebels against his wife. Granted, according to the one who says that the rebellion is against marital relations, it is well, as this type of rebellion can apply equally to a husband. However, according to the one who says that she rebels against performing tasks, is he subjugated to her to perform tasks? The Gemara answers: Yes, he is, as the mishna is discussing someone who says: I will not sustain and I will not support my wife. The Gemara asks: But didn’t Rav say: One who says: I will not sustain and I will not support my wife must immediately divorce her and give her the payment for her marriage contract? What relevance is there to a discussion of a weekly fine? The Gemara answers: Shouldn’t he be consulted to investigate whether he will retract his decision? In the interim, while the court discusses the issue with him and explains that he must divorce his wife if he does not retract his decision, he is fined by the addition of three dinars per week to her marriage contract. The Gemara raises an objection from a baraita with regard to a rebellious woman: It is the same to me, i.e., the same halakha applies, if the woman who rebelled is a betrothed woman, or a married woman, or even a menstruating woman, or even if she is ill, or even if she is a widow waiting for her yavam to perform levirate marriage. The Gemara discusses the baraita. Granted, according to the one who says that her rebelliousness is referring to performing tasks, it is well. However, according to the one who says that she rebels against engaging in marital relations, is a menstruating woman fit to engage in marital relations? She is not, and therefore there would be no significance to her refusal. The Gemara answers: The one who advocates that opinion could have said to you: One who has bread in his basket, i.e., one who has engaged in marital relations with his wife in the past, is not comparable to one who does not have bread in his basket. Since she declares her refusal to engage in marital relations, he suffers from this refusal even when she is menstruating or ill. There are those who say that the objection was phrased differently. Granted, according to the one who says that the rebellion discussed in the mishna is referring to engaging in marital relations, this explanation is consistent with that which is taught with regard to an ill woman, that she be fined as a rebellious woman, as even if she is not capable of working, she can still be rebellious with regard to marital relations.
4ד
דיון
שאלות לעיון
  • איזו מציאות של לימוד תורה משתקפת מהסיפור? מי לומד ומי לא, היכן, כמה זמן?
  • סיפורם של ר' עקיבא ואשתו שזור ברצף של סיפורים על חכמים שעזבו את ביתם לתקופות ארוכות, לצורך לימוד תורה. בכולם ניכרת נימה ביקורתית של המספר על מעשיהם. מה דעת המספר / העורך על גיבורי סיפור זה?
  • בדף הקודם בסדרה למדנו: "התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום. הפועלים שבת אחת. ברשות כמה? כמה שרוצה" (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סא, עמוד ב, מתורגם). האם ר' עקיבא יצא ברשות או שלא ברשות?
  • מה מניע את אשת ר' עקיבא? האם אתם יכולים להבין אותה?
  • מה דעתכם על האמירה "שלי ושלכם – שלה הוא"? האם גישה זו מנחמת ומפצה את האישה על שנות הציפייה? האם אתם מכירים מצבים דומים במציאות ימינו? מי יוצא מהבית ולאיזה צורך במצבים אלו?
  • נסו לדמיין מה קרה בבית הזוג לאחר שר' עקיבא חזר לצמיתות לביתו.
5ה
רבקה לוביץ, 'אחרי עשרים וארבע שנים', תמר ביאלה ונחמה וינגרטן-מינצ (עורכות), דרשוני: מדרשי נשים, ידיעות אחרונות: ספרי חמד והסוכנות היהודית, 2009, עמ' 122–123
אחרי עשרים וארבע שנים
רבקה לוביץ

מה היה בסופם של ר' עקיבא ואשתו, היא בתו של כלבא שבוע שנתקדשה לו בצנעא ושילחתו ללמוד תורה עשרים וארבע שנים?
בבית המדרש של ברוריה יש שאמרו שעלתה בידם ויש שאמרו שלא עלתה בידם.
שעלתה בידם, שמִשֶחָזר היו יושבים שניהם בימים, ומספרים זה לזו וזו לזה על כל אותן שנים שהייתה היא בבית והוא בבית המדרש, ובלילות היה מלמדהּ מתורתו.
שלא עלתה בידם, שנצטערה על כל אותן שנים שלא נתעברה ולא ילדה, והייתה יושבת ובוכה על כל אותן התינוקות שיכולין היו להיוולד, עד שנתייבשה דמעתה והייתה שואלת נפשה למות. לשווא היה מפייסה ואומר לה, 'הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים'.
נוסח אחר: שעלתה בידם, שכשחזר ר' עקיבא מבית המדרש לאחר עשרים וארבע שנים, שלח את אשתו אף היא ללמוד תורה בבית המדרש לנשים. ומשחזרה היא לעת זקנה, היו יושבים יחדיו ומתבשמים זה מתורתה של זו, וזו מתורתו של זה. ואף תלמידים ותלמידות היו להם לרוב. ו
יש אומרות, שכך עשו אך לא עלתה בידם.
וסיגל אמרה, לא כך היו הדברים. אלא משחזר ר' עקיבא אחרי עשרים וארבע שנים עם עשרים וארבעה אלף תלמידים, ביקש לבוא אל ביתו, עמד על סף הדלת ולא יכול היה לבוא לביתו. אמרה לו אשתו: אין דלת ביתך פתוחה בפניך, חזור למקום שממנו באת.
6ו
דיון
שאלות לעיון
  • מה דעתכם על האפשרויות שמציע המדרש לסיום הסיפור? האם יש לכם הצעות נוספות?
  • האם הייתם מכנים קטע זה 'מדרש'? מאילו נימוקים?
7ז
לו יהי, חווה אלברשטיין, 1973 http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=1491
שירי נשים מחכות- טווי את הצמר

מילים ולחן: ג'ק דואה
גרסה עברית: דן אלמגור

בחלון מול החומה היא יושבת כבר שנים.
אגדות הילכו עליה עוד מימי היוונים
אל הים היא מתבוננת ובפלך היא טווה
ממתינה לבוא הרגע בו יגיע אהובה

טווי את הצמר, טווי את היום
טווי את הסבל והחלום.
עוד יום עבר, שוב גוֹוֶע האור
טווי כי מחר הוא יחזור,הוא יחזור.

וחולפות הן השנים. תם הזמר בדרכים
מול בתים עשנים אין עוד זכר לפרחים.
בתנור צונן האפר, אין עשן בארובה
בחלון אישה יושבת ומבקשת את ליבה.

טווי את הצמר, טווי את היום...

מלחמות על אש וחרב, וצבען אדום שחור
היא טווה בשתי וערב ממתינה לבוא היום.
היא יודעת: אוי למלך ואבוי למלחמה
כל עוד יש אישה עם פלך הצופה אל החומה.

טווי את הצמר, טווי את היום...
© כל הזכויות שמורות לדן אלמגור ו אקו"ם
www.acum.org.il
8ח
השנים הראשונות - לו יהי, חוה אלברשטיין,NMC 2003
סולוויג
מילים ולחן: דפנה אילת

פר יצא למסעיו
פר איש החלומות
פר עזב מאחוריו
אישה קטנה עם זוג צמות
פר שאיננו נסיך, הוא גבר
סובבוהו עלמות מכל עבר
אך עם ערב בתום מסעיו
הוא הביתה אל סולווג שב

סולווג בבקתה הקטנה
סולווג בחלון מצפה
סולווג איננה יפה
אך אוהבת אותך כל כך

פר פגש בנסיכה
פר איש החלומות
פר עזב בחשכה
אישה קטנה עם זוג צמות
כן, הנסיכה הוא פגש, בת שחת
היא ביקשה את נשמתו לקחת
אך לפתע הפך את פניו
והביתה אל סולווג שב.

פר פגש בנסיכה
פר איש החלומות
פר עזב בחשכה
אישה קטנה עם זוג צמות
פר פגש באישה בת שחת
היא ביקשה את כולו לקחת
הוא הלך ולפתע שב על עקביו
והביתה אל סולווג שב.

סולווג בבקתה הקטנה...
© כל הזכויות שמורות לדפנה אילת ו אקו"ם
www.acum.org.il
9ט
ריטה, הליקון, 1986 http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=905&wrkid=2953
שיר אהובת הספן
מילים: יאיר לפיד
לחן: רמי קלינשטיין

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע עוברת
רגע נסגרת
בין שערי הנמל
יש ניחוח ערק
ורשתות קרועות
שיר אהובת הספן הנשכחת
שיר הנשים המחכות

הוא לא ידע
איך היא קינאה בספינות
הוא לא ידע
איך היא חיכתה בלילות
רגע לא בטוח
מול מפרש רטוב
זעם הרוח
מכה את המים
את לב הנשים על החוף
נר אחד ברוח
שאינו כבה
דולק בחלון
שתאר ג'ורג' אמאדו
הים האכזר ההוזה

הוא לא ידע...

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע שותקת
רגע מספרת
הלילה מת הספן

הוא לא ידע...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
10י
דיון
שאלות לעיון
  • אילו רגשות מעוררים בכם השירים?
  • איזו מציאות משתקפת מהשירים?
  • מדוע יצא האיש מביתו? האם זהו כורח המציאות? האם הוא יוצא 'ברשות' אשתו?
  • מדוע נשארת האישה לצפות לו? האם זהו כורח המציאות?
  • מה בין שירים אלה לסיפור ר' עקיבא ואשתו?
11יא
חנה נווה, נוסעים ונוסעות, סיפורי מסע בספרות העברית החדשה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור 2002, עמ' 13–14
נוסעים ונוסעות
ההטיה המגדרית המובלעת בסיפורי מסע רבים נובעת ממקום מוצאם, מן הבית. הבית, במידה שהוא מובנה בהתאם לנורמות פטריארכליות בתרבויות רבות ובכפוף אליהן, בה במידה הוא גם מַבְנה את אופציות המסע של נשים וגברים החוצה ממנו ובחזרה אליו, ומייצג את הדיפרנציאליות המגדרית הדומיננטית בתרבות. טרין מין-הא מצטטת את הדיקטום התרבותי לנשים המבקשות כבוד עצמי: "התלבשי בהידור ושבי בבית", וטוענת שבמשך מאות שנים נשים חשו תדיר את הגבלת תנועתן למסע, את העדר ההרשאה לתנועה ברחובות, במקומות ציבוריים ובאזורים פתוחים. נשים אינן אמורות לנוע בחופשיות בטריטוריות גבריות אלה [...]. מקומן הבטוח הוא תחת קורת גגו של בית האב. [...] בספרו המסע כמטפורה מציין ון דן אבילה את האודיסיאה כטקסט מכונן, המגלם את ההבנייה המגדרית האולטימטיבית של מרחב המסע כמרחב גברי בתרבות המערב.
12יב
דיון
שאלות לעיון
  • איך מסביר קטע זה את הבניית תפקידן של נשים כ'מצפות' לבעלים שישובו ממסעותיהם?
  • האם הוא מסביר גם את מסעו של ר' עקיבא ואת תפקיד אשתו בסיפור?
13יג
דיון
שאלות לדיון מסכם
  • מהו המחיר של יציאת אחד מבני הזוג לתקופה ארוכה מהבית? מי משלם אותו?
  • איזה צורך נחשב בעיניכם לגיטימי, המצדיק היעדרות ממושכת מהבית? מי קובע מהו צורך לגיטימי?
  • האם המטרה מקדשת את האמצעים בעניין זה?
  • האם ייתכן בימינו היפוך תפקידים? האם רצוי שיתחולל היפוך כזה?
15 טו
16טז
17יז
דף מספר 2 בסדרה לימוד תורה מול משפחה, דפים נוספים בסדרה:
1