הדף מאת: קובי וייס / הלל ישראל
האם 'העבודה היא חיינו'? ושמא היא 'לא בשבילנו'?
מהו מקומה של העבודה והדאגה לפרנסה בחיי האמונה?
האם עבודה היא עול שכדאי לשאוף להמלט ממנו או אידיאל שיש למצות אותו?
האם הדאגה לפרנסה סותרת את הביטחון באלוהים?
האם הקללה "כי בזעת אפיך תאכל לחם" היא אכן קללה?
הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק ו, 24-34
לדאגת הפרנסה - ישו
אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן.
לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם - מַה תֹּאכְלוּ אוֹ מַה תִּשְׁתּוּ, וּלְגוּפְכֶם - מַה תִּלְבְּשׁוּ. הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ.
הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, אַף אֵינָם אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הֲלֹא אַתֶּם חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהֶם. וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד עַל שְׁנוֹת חַיָּיו? וְלָמָּה אַתֶּם דּוֹאֲגִים לַלְּבוּשׁ? הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שׁוֹשַׁנֵּי הַשָֹדֶה וּרְאוּ אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים: אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁגַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם. וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה! לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר: מַה נֹּאכַל? מַה נִּשְׁתֶּה? וּמַה נִּלְבַּשׁ? הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִים, וַהֲרֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה. אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.
לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.
לדאגת הפרנסה - ישו
אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן.
לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם - מַה תֹּאכְלוּ אוֹ מַה תִּשְׁתּוּ, וּלְגוּפְכֶם - מַה תִּלְבְּשׁוּ. הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ.
הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, אַף אֵינָם אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הֲלֹא אַתֶּם חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהֶם. וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד עַל שְׁנוֹת חַיָּיו? וְלָמָּה אַתֶּם דּוֹאֲגִים לַלְּבוּשׁ? הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שׁוֹשַׁנֵּי הַשָֹדֶה וּרְאוּ אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים: אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁגַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם. וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה! לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר: מַה נֹּאכַל? מַה נִּשְׁתֶּה? וּמַה נִּלְבַּשׁ? הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִים, וַהֲרֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה. אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.
לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.
לדאגת הפרנסה - חז"ל
רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה, ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכול לפי זכותו.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהרעתי מעשי, וקיפחתי את פרנסתי.
תניא, ר"ש בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ, וארי סבל, ושועל חנווני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהריעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי
רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה, ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכול לפי זכותו.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהרעתי מעשי, וקיפחתי את פרנסתי.
תניא, ר"ש בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ, וארי סבל, ושועל חנווני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהריעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי
MISHNA: Anyone who has professional dealings primarily with women may not be secluded with women. There is more of a concern that such a man might sin due to his familiarity with the women. And a person may not teach his son a trade that necessitates frequent interaction with women, for the same reason. With regard to teaching one’s son a trade, Rabbi Meir says: A person should always teach his son a clean and easy trade and pray for success to the One to Whom wealth and property belong, as ultimately there is no trade that does not include both poverty and wealth, since a person can become rich from any profession. Poverty does not come from a particular trade, nor does wealth come from a particular trade, but rather, all is in accordance with a person’s merit. Therefore, one should choose a clean and easy trade, and pray to God for success. Rabbi Shimon ben Elazar says: Have you ever seen a beast or a bird that has a trade? And yet they earn their livelihood without anguish. But all these were created only to serve me, and I, a human being, was created to serve the One Who formed me. Is it not right that I should earn my livelihood without anguish? But I, i.e., humanity, have committed evil actions and have lost my livelihood. This is why people must work to earn a living.
דיון
נשווה בין הקטעים -
נשווה בין הקטעים -
- מהם קווי הדמיון ביניהם?
- כיצד מתיחס כל אחד מהם לעבודה ולדאגה לפרנסה בחיי האמונה?
- מהו השוני הבולט ביניהם?
- מה מלמד השוני על ההבדל התיאולוגי בין הנצרות ליהדות?
שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד--
על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים
מילים
על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים
מילים
- העבודה - עבודת הקורבנות. מצאנו אצל נוח שבגלל הקורבנות שהקריב נשבע ה' שלא יביא מבול לעולם, הרי שהעולם עומד על הקורבנות (עיבוד מפירוש ר' עובדיה מברטנורא)
Shimon the Righteous was one of the last of the men of the great assembly. He used to say: the world stands upon three things: the Torah, the Temple service, and the practice of acts of piety.
אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר:
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס,
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס,
ויהי מורא שמים עליכם.
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס,
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס,
ויהי מורא שמים עליכם.
Antigonus a man of Socho received [the oral tradition] from Shimon the Righteous. He used to say: do not be like servants who serve the master in the expectation of receiving a reward, but be like servants who serve the master without the expectation of receiving a reward, and let the fear of Heaven be upon you.
דיון
- איך יעמוד העולם ללא "אדם לעמל יולד"?
- מה מוסיפים דבריו של אנטיגונוס על הדיון בשאלת הדאגה לפרנסה?
- האם יש קשר לתוספת " ויהי מורא שמיים" לדיון זה?
חיים נחמן ביאליק, מתוך שיר העבודה והמלאכה, מתוך האתר 'פרויקט בן יהודה'
שיר העבודה והמלאכה / ביאליק
מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? – לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֶּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֶּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? – לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
...
עַל-כֵּן נַעֲבֹד, עַל-כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד בְּכָל יְמֵי הַחֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנָי נָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירֵי-תּוֹדָה,
שִׁירֵי-בְּרָכָה לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
© כל הזכויות שמורות ל
שיר העבודה והמלאכה / ביאליק
מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? – לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֶּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֶּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? – לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
...
עַל-כֵּן נַעֲבֹד, עַל-כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד בְּכָל יְמֵי הַחֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנָי נָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירֵי-תּוֹדָה,
שִׁירֵי-בְּרָכָה לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
© כל הזכויות שמורות ל
דיון
- שימו לב למרכזיותה של העבודה בשירו של ביאליק
- למי הוא מפנה את שאלותיו?
- כנגד מי הוא עונה את התשובה בפזמון?
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה.doc
דף למנחה.doc