אלימות נגד נשים: מה בין אלימות לאילמות?
1א
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
2ב
במפגש זה נעסוק בתופעת האלימות כלפי נשים ואילמותן של הנשים המוכות. מדוע מופנית האלימות דווקא כלפי נשים, ומדוע הנשים הנפגעות שותקות? נקרא שירים של ציפי לוין בירון, רומי אבולעפיה ואלון אבוטבול, ניתוח של ברברה סבירסקי, דוח בנושא שהוגש לכנסת, סוגיות מן התלמוד הבבלי ופסיקות של הרמב"ם, הרב משה פיינשטיין והרב חיים פלאג'י.
3ג
פתיחה: אלימות ואילמות
4ד
בתוך: ציפי לוין- בירון, קריאה בכבד, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל- אביב, 2003, עמ' 43
הוּא נִכְנַס נָבוּחַ/ ציפי לוין בירון
(לזכר נשים שנרצחו על-ידי בני זוגן)

הוּא נִכְנַס נָבוּחַ וְכָל שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו כְּרוּחַ סַכִּינִים.
אֶבֶן בַּקִּיר מַרְחִיבָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁתֶּחֱרַב.
הִיא לֹא יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת הִלּוּלִים מִפְּרִי עָרְלָה.
תַּחַת הַכְּסָתוֹת מַבְאִישׁ הַשֶּׁקֶר.
הַאִם הַצִּפִּיָּה לְמָוֶת נִקְרֵאת חַיִּים.
הִיא לֹא מִתְפַּלֶּלֶת עוֹד שֶׁאֲדוֹנָהּ יַאֲרִיךְ יָמִים מִמֶּנָּה.
עוֹשָׂה עַצְמָהּ קוֹרֵאת
וְשׁוֹמֶרֶת עַל עֵינֶיהָ
לִרְאוֹת אֵיךְ נִרְדַּם
קַיִן שֶׁלָּהּ.
© כל הזכויות שמורות לקיבוץ המאוחד
www.kibutz-poalim.co.il
5ה
דיון
  • כיצד מצטיירת האישה בשיר למול הגבר?
  • מהם יחסי הכוחות המובעים בשיר בין הגבר לבין האישה?
  • מהן הפעולות שמבצעת האישה, ומה מאפיין אותן?
6ו
שירי רבר, מתי תחייכי
מתי תחייכי/שירי רבר

מתי יבוא היום שהשמש שוב תאיר
על פנייך תמחוק ת'בכי מעינייך
ילדה אני יודעת זה כואב
אך, את חייבת הפעם לא לשים לב ללב
תחשבי בהיגיון הוא לא אוהב אותך
הוא רק יביא לך יגון
את בעצמך הרגשת איך הוא נגע בך
גנב את התמימות וברח, גנב את התמימות וברח
איך הוא יכול להגיד שהוא אוהב אותך
כשאת מסרבת הוא ממשיך להפשיט אותך
ואת צועקת וצועקת הבהמה לא עוזב
ואת מושפלת וכואבת ואוהבת איך את אוהבת כאב
זה נהיה שיגרתי את לא אומרת דבר
את חייבת לצעוק בסוף יהיה מאוחר בסוף יהיה מאוחר
מתי יבוא היום שתקומי בבוקר עם חיוך מתוק על הפנים
הפנים האומללות המושפלות מבולבלות
מתי ילדה מתי תחייכי
מתי יבוא היום שסוף סוף השמש תאיר על פנים אפורות
הפנים הגלמודות המושפלות מבולבלות

מתי ילדה מתי תחייכי
ילדה המצב מחמיר כל יום
הלב שלך הפך לשחור מאדום
זו לא אהבה מתי תקלטי
תגמרי עם זה עכשיו לא תתחרטי
את לא אשמה נשמה את הקורבן
הוא הפך את פנייך השמחות לחורבן
כואב לי כל כך לראות אותך כך
את חייבת עזרה הכל תלוי בך
הכל תלוי בך ילדה, בלעדיו לא תהיי בודדה
בלעדיו לא תהיי אבודה
בלעדיו לא תרגישי עצובה רק אהוב
האני יודעת שיום אחד את תשתני
כי ילדה את אני את אני...
מתי יבוא היום שתקומי בבוקר עם חיוך מתוק על הפנים
הפנים האומללות המושפלות מבולבלות
מתי ילדה מתי תחייכי
מתי יבוא היום שסוף סוף השמש תאיר על פנים אפורות
הפנים הגלמודות המושפלות מבולבלות
מתי ילדה מתי תחייכי

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
7ז
דיון
  • מדוע האישה בשיר אינה פועלת כדי להציל את עצמה?
8ח
ברברה סבירסקי, 'שליטה ואלימות: הכאת נשים בישראל', בתוך: א' רם (עורך), החברה הישראלית היבטים ביקורתיים, תל- אביב 1993, עמ' 244-222
מקורות השתיקה
הכאה וצורות אחרות של אלימות מצד בעלים נגד נשותיהם הן תופעות חברתיות בעלות היסטוריה ארוכה שנמצאו בתרבויות רבות ושונות. מקורה של האלימות נגד נשים במעמדה הנמוך של האישה במרבית החברות המוכרות לנו. זוהי נחיתות הממוסדת ומונצחת במוסד המשפחה, במוסדות החינוך ובמוסדות החוק. [...] השימוש באלימות מצד הבעל כלפי אשתו מעוגן באותם המוסדות וההסדרים החברתיים הגורמים לאי-השוויון בין הבעל והאישה. המשפחה, כמו המדינה, מושתתת על כוח. הכוח של הבעל הוא תלת-מימדי: הוא החזק ביותר בגופו; הוא חונך להשתמש בכוחו; והוא גם יכול להרשות לעצמו להשתמש בכוחו עקב היותו בעל המעמד הגבוה ביותר במשפחה. לבעל מותר לבוא אל האישה בדרישות שונות: להחזיק את הבית בצורה יפה יותר, לבשל טוב יותר, לחנך את הילדים בצורה שונה, לקיים יחסי מין עם הבעל כרצונו, לצאת לעבודה – או לא לצאת, לטפח קשרי חברה - או לנתקם. האישה אינה יכולה לדרוש מבעלה דברים מעין אלה. מצב בלתי-שוויוני זה הוא המקור למונח "פרובוקציה" המועלה לעתים כה קרובות על-ידי רבים מן המטפלים באלימות במשפחה. "פרובוקציה" היא, בפשטות, דרישה שמעלה האישה בפני בעלה. עצם השימוש במונח זה מהווה הצדקה של שליטת הבעל על אשתו ושל האלימות שהוא מפעיל נגדה. אלה המדברים על "פרובוקציות" מתעלמים מן העובדה שעל האישה לשאת ולתת עם בעלה במהלך חיי הנישואין - ושעליה לעשות זאת מעמדה נחותה. אלה האומרים כי הבעל מכה את האישה בגלל שהיא "מתגרה" בו אומרים, למעשה, כי לאישה אין זכות לבוא אל בעלה בדרישות - וכי זכויותיו של הגבר הן דבר מובן. לבעל מותר להיות "מתוסכל" ולפרוק את תוקפנותו על אשתו מכיוון שהוא בעל התפקיד הנחשב לחשוב ולקשה ביותר - תפקיד המפרנס - והוא זה החשוף לסכנות העולם החיצוני. תפקיד האישה הוא "להבין" את קשיי בעלה ולאפשר לו למצוא פורקן. נשים מוכות נוטות להישאר עם בעליהן מכיוון שאין להן אלטרנטיבה ממוסדת ומקובלת פרט למעמד של אישה נשואה - אשת-איש ואם לילדים. מרגע לידתן הן מיועדות להיות נשים נשואות, וייעוד זה איננו משתנה גם כאשר הן רוכשות כישורים אשר אינם מכוונים ישירות לעזור במילוי תפקיד האישה הנשואה – כמו השכלה אוניברסיטאית. [...] במשפחות דלות אמצעים אחת הבעיות העיקריות העומדות בפני האישה הרוצה לעזוב את בעלה האלים היא בעיית הדיור. אין בארץ מבחר גדול של דירות להשכרה, ולא כל בעל-בית מוכן להשכיר את דירתו לאישה. מרבית הדירות הן יקרות, ואת שכר הדירה יש לשלם מראש למשך שנה או חצי שנה.
9ט
דיון
  • מה הם שורשי האלימות כלפי נשים?
  • מה מונע מנשים מוכות לשנות את מצבן?
10י
מתוך: אלימות נגד נשים- היקף התופעה וסוגיית הענישה, מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה לקראת יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים, הכנסת: מרכז המחקר והמידע, 23 בנובמבר 2006
אלימות כלפי נשים בישראל: מספר נתונים
אין נתונים מדויקים על היקף תופעת האלימות כלפי נשים בישראל, ויש פער בין נתוני הרשויות ובין נתוני הארגונים הנוגעים בדבר. ההנחה הרווחת היא שמספר הנשים שנפגעו מאלימות גדול הרבה יותר ממספר המקרים המדווחים למשטרה, שכן מרבית הנשים נמנעות מסיבות שונות מהגשת תלונה למשטרה.
  • בשנת 2006 (עד 1 בנובמבר) נרצחו 10 נשים בידי בני זוגן ו-5 נשים נרצחו על רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה".
  • בשנת 2005 נרצחו 11 נשים בידי בני זוגן ו-4 נשים נרצחו על רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה".
  • במשרד הרווחה מדווחים כיום 16,995 מקרים של טיפול על רקע אלימות במשפחה, 6,475 מהם על רקע אלימות כלפי נשים.
  • מקלטים לנשים מוכות ולילדיהן – בשנת 2005 פעלו 14 מקלטים לנשים מוכות. 2,388 נשים פנו למרכזים אלו באותה שנה, ו-688 מהן שהו וטופלו בהם ועמן 1,075 ילדים.
  • דירות מעבר לנשים מוכות – בשנת 2005 פעלו בארץ 10 דירות מעבר המיועדות לנשים שאינן רוצות לחזור לביתן לאחר היציאה מהמקלט. בדירות אלו שהו 45 נשים ו-111 ילדים. בשנת 2004 פעלו 16 דירות מעבר ושהו בהן 54 נשים וכ-93 ילדים.
  • קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון – בשנת 2005 התקבלו כ-4,000 פניות לקו (המופעל באמצעות ויצ"ו) – 77% מהן של נשים, 19% של גברים ו-4% של ילדים. בשנת 2004 התקבלו בקו החירום כ-5,000 פניות.
כדי לקבל תמונה מלאה יותר של היקף תופעת האלימות כלפי נשים בישראל ערך משרד העבודה והרווחה בשנת 2000 סקר מקיף לבדיקת התופעה בשיתוף מרכז "מינרווה" באוניברסיטת חיפה. בסקר נבדקו 2,841 נשים ו-510 גברים שהיו מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. מתוצאות המדגם הגיעו החוקרים לכמה מסקנות על היקף התופעה ועל מאפייניה:
  • 5.8% מהנשים שנשאלו דיווחו על אלימות פיזית מצד הבעל בשנה שקדמה לסקר. כאמור הסקר נעשה על מדגם מייצג, וכך 5.8% מהנשים בסקר מייצגות 141,171 נשים בכלל האוכלוסייה.
  • 11.2% מהנשים שנשאלו, המייצגות 214,248 נשים בכלל האוכלוסייה, דיווחו כי חוו אלימות פיזית מצד הבעל בזמן כלשהו.
  • 7.6% מהנשים שנשאלו, המייצגות 145,540 נשים בכלל האוכלוסייה, דיווחו כי היו קורבן לאלימות מינית.
  • 6.1% מהנשים במדגם, המייצגות 116,815 נשים בכלל האוכלוסייה, חוו איומים בהפעלת כוח פיזי מצד בן זוגן.
  • 2% מהנשים במדגם, המייצגות 38,300 נשים בכלל אוכלוסייה, היו קורבן לאיומי רצח.
  • רק 24.8% מהנשים המוכות דיווחו כי עירבו את המשטרה.
© כל הזכויות שמורות ל
www.knesset.gov.il
11יא
דיון
  • מה הקשר בין היקף תופעת האלימות כלפי נשים במשפחה לבין שורשי התופעה כפי שמציגה אותם סבירסקי?
12יב
לימוד בחברותא: לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה
13יג
עולה עמו ואינה יורדת עמו.
אמר רב הונא: מאי קראה? (בראשית כ, ג): "והיא בעולת בעל", בעלייתו של בעל ולא בירידתו של בעל.
ר' אלעזר אמר מהכא (בראשית ג, כ): "כי היא היתה אם כל חי", לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה.

מושגים
  • עולה עמו ואינה יורדת עימו - כאשר בני זוג מתחתנים, הם מתחייבים זה כלפי זה התחייבות המקבלת תוקף משפטי בחתימתם על שטר הכתובה. הבעל מתחייב לספק לאישה: "שארה"- מזונותיה, "כסותה" - ביגוד, הנעלה וקורת גג, "ועונתה"- צרכים מיניים. במקרה של גירושין, מזונות האישה נקבעים על פי העיקרון "עולה עימו ואינה יורדת", לפיו האישה תוכל להמשיך באותו אורח החיים שאליו הורגלה במסגרת הנישואין או בבית הוריה לפני הנישואין, ולא תיאלץ לרדת ממנו.


מילים
  • מאי קרא - מאיזה פסוק אנו למדים זאת?
  • "והיא בעולת בעל" - חז"ל רואים במילה "בעולת" המופיעה בפסוק רמז למילה "עלייה", בניגוד לפשט, בו משמעות השורש בע"ל היא קיום יחסי מין.
  • מהכא - מכאן, - נלמד את הדברים דווקא מן הפסוק הבא.
And we answered his question from this amoraic statement: When a woman marries a man, she ascends with him to his socioeconomic status, if it is higher than hers, but she does not descend with him if his status is lower. Consequently, if his family is not accustomed to nurse, she is not obligated to nurse either. Rav Huna said: What is the verse from which this is derived? It is derived from: “She is a man’s wife” (Genesis 20:3). The Gemara explains: The word used here for “wife [be’ula]” hints through similar spelling that she ascends in status with the ascension [aliya] of her husband but does not descend with the descent of her husband. Rabbi Elazar said: There is a hint to this principle from here: “As she was the mother of all living” (Genesis 3:20), which indicates that she was given to her husband for living with him, but was not given to suffer pain with him.
14יד
וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז.
Thus the Sages commanded: A man should honor his wife more than himself and love her as himself. If his money abounds, according to what he can afford. He should not inspire excess fear in her, and he should speak gently with her, and be neither depressed nor hot-tempered.
15טו
אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה.
§ Rav Ḥinnana, son of Rav Idi, says: What is the meaning of that which is written: “And you shall not mistreat each man his colleague [amito]” (Leviticus 25:17)? The word amito is interpreted as a contraction of im ito, meaning: One who is with him. With one who is with you in observance of Torah and mitzvot, you shall not mistreat him. Rav says: A person must always be careful about mistreatment of his wife. Since her tear is easily elicited, punishment for her mistreatment is immediate.
16טז
דיון
  • אל מי פונים המקורות, וכיצד הם מבקשים להתמודד עם יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין הגבר לבין האישה?
17יז
הזכות על גופך
18יח
יהודה וחזקיה תאומים היו. אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה ואחד נגמרה צורתו לתחילת שבעה. יהודית, אשתו של ר' חייא, היה לה צער לידה. שינתה בגדיה, ובאה לפני ר' חייא. אמרה: "האם אישה מצווה על פריה ורביה"? אמר לה: "לא". הלכה ושתתה סם עקרות. לבסוף, נגלה הדבר. אמר לה: "הלוואי והיית יולדת לי עוד בטן אחת" שאמר מר: יהודה וחזקיה אחים, פזי וטוי אחיות.

מילים
  • אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה - אחד האחים נולד בחודש התשיעי, כדרך הטבע
  • ואחד נגמרה צורתו לתחילת שבעה - ואחד מהם נולד בחודש השביעי, כלומר נולד מוקדם מן הרגיל. כיוון שהיו תאומים, פתיחה זו מלמדת אותנו על ההיריון והלידה הקשים שחוותה אמם.
  • שינתה בגדה - יהודית רצתה לקבל היתר מר' חייא, בעלה, לא להביא יותר ילדים בגלל צער לידתה. לשם כך היא התחפשה ובאה אליו, כדי שלא יזהה אותה ויפסוק באופן אובייקטיבי.
The Gemara addresses another case in which the court forces a man to divorce his wife who has not had children after ten years. If he said: You miscarried within the ten years of our marriage, and since less than ten years have elapsed since that time he should not have to divorce her, and she said: I did not miscarry, Rabbi Ami said: Even in this case she is believed, because if it is so that she miscarried she would not establish herself as barren through denying his claim. If she miscarried, and then miscarried again, and miscarried again, she has been established to be a woman who is prone to miscarriages, and her husband must divorce her so that he can have children with another woman. If he said she miscarried twice, and she said it occurred three times, Rabbi Yitzḥak ben Elazar said: There was an incident of this kind that was adjudicated in the study hall and they said that she is believed, because if it is so that she had not miscarried a third time she would not establish herself as one who is prone to miscarriages. MISHNA: A man is commanded with regard to the mitzva to be fruitful and multiply, but not a woman. Rabbi Yoḥanan ben Beroka says that a woman is also commanded, as the verse states with regard to both of them: “And God blessed them, and God said to them: Be fruitful and multiply” (Genesis 1:28). GEMARA: From where are these matters derived, that a woman is not obligated in the mitzva to be fruitful and multiply? Rabbi Ile’a said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: The verse states: “Be fruitful and multiply, and fill the land and conquer it” (Genesis 1:28). It is the manner of a man to conquer and it is not the manner of a woman to conquer. Consequently, it is evident that the entire command, including the mitzva to be fruitful and multiply, was given only to men and not to women. The Gemara raises a difficulty. On the contrary, the plural term: “And conquer it [vekhivshuha],” indicates that the two of them are included. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is written in the Torah without the letter vav, so that it can be read: And conquer it [vekhivsha], in the singular. Rav Yosef said: The proof is from here: “And God said to him: I am God Almighty, be fruitful and multiply [perei urvei]” (Genesis 35:11), which is in singular, and it does not state: Be fruitful and multiply [peru urvu] in the plural. The Gemara cites other statements made by Rabbi Ile’a in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon. And Rabbi Ile’a said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Just as it is a mitzva for a person to say that which will be heeded, so is it a mitzva for a person not to say that which will not be heeded. One should not rebuke those who will be unreceptive to his message. Rabbi Abba says: It is obligatory for him to refrain from speaking, as it is stated: “Do not reprove a scorner lest he hate you; reprove a wise man and he will love you” (Proverbs 9:8). And Rabbi Ile’a further said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: It is permitted for a person to depart from the truth in a matter that will bring peace, as it is stated: “Your father commanded before he died, saying: So you shall say to Joseph: Please pardon your brothers’ crime, etc.” (Genesis 50:16–17). Jacob never issued this command, but his sons falsely attributed this statement to him in order to preserve peace between them and Joseph. Rabbi Natan says: It is a mitzva to depart from the truth in order to preserve peace, as it is stated: “And Samuel said: How can I go, and Saul will hear and kill me” (I Samuel 16:2). God responded in the next verse that Samuel should say he went to sacrifice an offering, indicating that God commands one to lie in order to preserve peace. It was taught in the school of Rabbi Yishmael: Great is peace, as even the Holy One, Blessed be He, departed from the truth for it. As, initially it is written that Sarah said of Abraham: “And my lord is old” (Genesis 18:12), and in the end it is written that God told Abraham that Sarah said: “And I am old” (Genesis 18:13). God adjusted Sarah’s words in order to spare Abraham hurt feelings that might lead Abraham and Sarah to quarrel. § It is taught in the mishna that Rabbi Yoḥanan ben Beroka says that women are also included in the mitzva to be fruitful and multiply. It was stated that two amora’im, Rabbi Yoḥanan and Rabbi Yehoshua ben Levi, disagreed concerning this matter. One said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, and one said that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka. The Gemara comments: Conclude that it was Rabbi Yoḥanan who said that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, as Rabbi Abbahu sat and said in the name of Rabbi Yoḥanan that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, and Rabbi Ami and Rabbi Asi, who were sitting across from him, turned their faces as an indication that they disagreed with this report of Rabbi Yoḥanan’s opinion, but did not want to explicitly contradict Rabbi Abbahu’s statement out of respect for him. And some say a different version of the incident, that it was Rabbi Ḥiyya bar Abba who said this statement, and Rabbi Ami and Rabbi Asi turned their faces. Rav Pappa said: Granted, according to the one who said that Rabbi Abbahu said it, it makes sense that due to the honor of Caesar’s court, where Rabbi Abbahu maintained close ties, Rabbi Ami and Rabbi Asi did not say anything to him and merely hinted at their disagreement. However, according to the one who said that Rabbi Ḥiyya bar Abba said it, let them say to him explicitly: Rabbi Yoḥanan did not say this. In any event, it is clear that according to Rabbi Ami and Rabbi Asi, Rabbi Yoḥanan disagreed with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka. The Gemara asks: What conclusion was reached about this issue? The Gemara suggests: Come and hear, as Rabbi Aḥa bar Ḥanina said that Rabbi Abbahu said that Rabbi Asi said: There was an incident that came before Rabbi Yoḥanan in the synagogue of Caesarea involving a woman who wanted a divorce from her husband after ten years of childless marriage, and he said that the husband must divorce her and give her the payment for her marriage contract. If it enters your mind to say that she is not commanded to be fruitful and multiply, what is payment for a marriage contract doing here? Why does she have a right to demand to be divorced and to receive the payment for her marriage contract? The Gemara responds: Perhaps that was in a case when she came to demand a divorce due to another claim, i.e., she wanted children for a reason other than the fulfillment of the mitzva to be fruitful and multiply. Since this claim has merit, her husband must divorce her and pay her marriage contract. This is like the case of a certain woman who came before Rabbi Ami and requested a divorce due to her husband’s inability to father children. She said to her husband: Give me the payment for my marriage contract. He said to her: Go away, as you are not commanded to be fruitful and multiply and have no right to demand a divorce. She said to him: In her old age, what will be with this woman, i.e., if I have no children, who will take care of me when I grow old? Rabbi Ami said: In a situation such as this, we certainly force the husband to divorce and her and pay her marriage contract. The Gemara relates a similar incident: A certain woman came before Rav Naḥman and requested a divorce due to her husband’s inability to father children. He said to her: You are not commanded to be fruitful and multiply. She said to him: Does this woman not require a staff for her hand and a hoe for her burial? In other words, the woman said that she wanted children so that they could care for her in her old age and bury her when she would die. Rav Naḥman said: In a case such as this, we certainly force the husband to divorce her. The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya’s sons, Yehuda and Ḥizkiyya, were twins, but one of them was fully developed after nine months of pregnancy and one was fully developed at the beginning of the seventh month, and they were born two months apart. Yehudit, the wife of Rabbi Ḥiyya, had acute birthing pain from these unusual deliveries. She changed her clothes to prevent Rabbi Ḥiyya from recognizing her and came before Rabbi Ḥiyya to ask him a halakhic question. She said: Is a woman commanded to be fruitful and multiply? He said to her: No. She went and drank an infertility potion. Eventually the matter was revealed, and Rabbi Ḥiyya found out about what Yehudit had done. He said to her: If only you had given birth to one more belly for me, i.e., another set of twins. As the Master said: Yehuda and Ḥizkiyya were twin brothers and became prominent Torah scholars, and Pazi and Tavi, Rabbi Ḥiyya’s daughters,
19יט
דיון
  • איזה מתח המצוי בתגובת ר' חייא על החלטת יהודית אשתו, החלטה שהשלכותיה נוגעות גם לו?
  • מה מלמד הסיפור על זכויותיה של האישה ומקומה בתוך הנישואין?
20כ
סיכום: דרכי ההתמודדות מול גברים אלימים
21כא
הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, אבן עזר, חלק שלישי, נוא יארק [תשל"ד]-תשנ"ו ‬
בדבר הבעל שהיה מכה באכזריות כמה פעמים את אישתו ועשו סעטעלמענט... ויכתבו הגט, אף שהוא אנוס מצד יראתו מהערכאות...

מושגים
  • הרב משה פיינשטיין - (1986-1895) פוסק הלכה, שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו- יורק, והיה מחשובי הרבנים האורתודוכסים בארצות הברית במאה העשרים.


מילים
  • סעטעלמענט - כך נכתבת המילה האנגלית settlement באותיות עבריות. בקטע שלפנינו מדובר במקרה מסידני, אוסטרליה, שנשלח לרב פיינשטיין בנוגע להסדר בית המשפט האזרחי עם בעל מכה לגרש את אשתו. השאלה שנשאלה היא: מה תוקפו של ההסדר ההלכתי שהושג? האם הגט תקף?
  • אף שהוא אנוס מצד יראתו מהערכאות - אחת הבעיות הקשות בנוגע לגירושין בהלכה, היא כפיית גירושין על הבעל בניגוד לרצונו (שכן הגירושין צריכים להתבצע מתוך רצונו המוחלט). למרות בעייתיות זו, פוסק הרב פיינשטיין שכפיית גירושין על בעל מכה במצב הנדון ברת תוקף הלכתי.
22כב
תוכחת חיים לרבי חיים פלאג'י, ויקרא עמ' עה –עז, בני ברק תשנ"ט
והמכה את אשתו, מקובלני, שיש להחמיר בו ממכה את חבירו, דבחבירו אינו חייב בכבודו, ובאשתו חייב בכבודה.... והעושה כן יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי, ואף לקוץ את ידו, אם רגיל בכך, כי הא דרב הונא קץ ידיה, אפילו בבבל, דאין דנים דיני קנסות בבבל, אע"ג [=אף על גב] דאין דנים דיני קנסות בבבל בית דין מכין ועונשים שלא יקלו ראשם בכך. ואם רוצה לצאת, יצא ויתן כתובה. ...ואם תאמר דיהיה פתחון פה לאדם, כי אשתו רעה, ועושה לה הכעסות, ולכן הוא מכה אותה, אין זו טענה, כי יביאנה לבית דין, ויסדר טענותיו. ...אלא אפילו יהיה הדבר נוגע לו, שעושה איזה פריצות ומקנא לה, עם כל זה, יהיה במיתון ובפה מתוק ידריכנה לעבודת ה', ולא ע"י הכאות.

מושגים
  • הרב חיים פלאג'י - חי בטורקיה בין השנים: 1788-1869. הרב פלאג'י היה 'החכם באשי' - תפקיד רשמי ומוערך של האימפריה העותומאנית. התקבל כרב בעל מעמד וסמכות בקהילות היהודיות בכל רחבי האימפריה.
23כג
דיון
  • מה הן הסנקציות שמציעים הרב פיינשטיין והרב פלאג'י כדי למנוע אלימות כלפי נשים?
  • מה הם הטיעונים שמביא הרב פלאג'י להצעותיו ?
25 כה
26כו
קישורים לרקע והרחבה:
www.no2violence.co.il
27כז
דף הנחיות למנחה:
הנחיות נשים.rtf