'איכה ישבה בדד': התבוננות מחודשת בדימוי עם ישראל לאשה
1א
הדף מאת: גילי זיוון / מרכז יעקב הרצוג
2ב
מגילת איכה, הנקראת כל שנה בערב ט' באב, מקוננת על חורבן בית המקדש הראשון. פרקי המגילה עמוסים בתיאורי העוני, הפחד והרעב שעברו תושבי ירושלים בעת המצור, עד לכיבוש האימפריה הבבלית. בלימוד זה נתמקד בדימויים הנשיים המופיעים במגילת איכה ובמיוחד בדימוי הרואה את עם ישראל כאשה המתאבלת על אובדנה.
3ג
דיון
מגילת איכה, הנקראת כל שנה בערב ט' באב, מקוננת על חורבן בית המקדש הראשון. פרקי המגילה עמוסים בתיאורי העוני, הפחד והרעב שעברו תושבי ירושלים בעת המצור עד לכיבוש האימפריה הבבלית. בלימוד זה נתמקד בדימויים הנשיים המופיעים במגילת איכה, ובמיוחד בדימוי הרואה את עם ישראל כאשה המתאבלת על אובדנה.
4ד
(א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם; הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם; שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. (ב) בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ; אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ; כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים. (ג) גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה; הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם; לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים
O how has the city that was once so populous remained lonely! She has become like a widow! She that was great among the nations, a princess among the provinces, has become tributary. She weeps, yea, she weeps in the night, and her tears are on her cheek; she has no comforter among all her lovers; all her friends have betrayed her; they have become her enemies. Judah went into exile because of affliction and great servitude; she settled among the nations, [and] found no rest; all her pursuers overtook her between the boundaries.
5ה
(א) אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי, אֶת בַּת-צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ. (ב) בִּלַּע אֲדֹנָי (לא) (וְלֹא) חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת-יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ. [...]
(יג) מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ. (יד) נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל וְלֹא גִלּוּ עַל עֲו ֹנֵךְ לְהָשִׁיב שביתך (שְׁבוּתֵךְ) וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים. (טו) סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל בַּת יְרוּשָׁלִָם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ, לְכָל-הָאָרֶץ. (טז) פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל אֹיְבַיִךְ שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ.
How hath the Lord covered with a cloud The daughter of Zion in His anger! He hath cast down from heaven unto the earth The beauty of Israel, And hath not remembered His footstool In the day of His anger. The Lord hath swallowed up unsparingly All the habitations of Jacob; He hath thrown down in His wrath The strongholds of the daughter of Judah; He hath brought them down to the ground; He hath profaned the kingdom and the princes thereof.
6ו
דיון
  • מדוע בחר מחבר ספר איכה להשתמש בדימוי האשה בתיאור עם ישראל במצבו זה?
  • איזו "אשה" מצטיירת מן הפסוקים שקראתם?
הנביאים וסופרי ישראל בחרו פעמים רבות לתאר את יחסי האל ועם ישראל כיחסים בין גבר לאשה. על פי מסורת חז"ל, שיר השירים הוא משל ליחסים בין אלוהים וכנסת ישראל. בהקשר לכך כותב אברהם קריב:
7ז
אברהם קריב, שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידאות בספר הספרים, עם עובד, תשכ"ח. עמ' 147.
גם כשספר שיר השירים מתפרש על דרך האליגוריה הריהו מעיד, כי אהבה זכה בין שתי נפשות איננה פסולה מבחינת כתבי הקודש, שאילולא כן לא יכלה לשמש לבוש לאהבת אלוהים. לעולם אין המשל יכול לתת תוקף לנמשל אלא אם כן הוא עצמו בר-תוקף הוא. הערה זו חלה לא על שיר השירים בלבד, אלא על כל עיקרו של המשל הזה, שאצל הנביאים ודאי ישנו. הפסוק "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותייך" מעיד נאמנה כי חסד-נעורים ואהבת-כלולות טובים ויפים בעיני הנביא, על כן ניתן לו להמשיל להם ראשית דבקותם של ישראל באלוהים.
8ח
דיון
  • לפי קריב, כיצד מלמדת בחירתם של חז"ל לראות בשיר השירים אלגוריה ליחסי האל ועמו, על האופן שבו הם ראו את מערכת היחסים האידאלית בין איש ואשה?
קראו את הפסוקים הבאים:
9ט
אוסף פסוקים, זוגיות
זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
ירמיהו, פרק ב, פסוק ב
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי
הושע, פרק ב, פסוק יח
10י
דיון
  • מה מלמדים אותנו פסוקים אלו על מערכת היחסים האידילית שבין גבר ואשה?
11יא
דיון
לצד תיאורים אידיליים אלה של אהבה, רווחות בנבואות רבות מטאפורות המדמות את יחסי האל והעם ליחסים בלתי תקינים בין איש ואשה:
12יב
אוסף פסוקים, זוגיות שלילית
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים
ישעיהו, פרק א, פסוק כב

כ כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹד {אֶעֱבוֹר} כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה [...] כב כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי [...] כג אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. [...] לב הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר
ירמיהו,פרק ב, פסוקים כ; כב-כג;לב

ז וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. ח וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָך ְ[...] וַתִּהְיִי לִי. [...] יג [...] וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד [...] יד וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא [...] טו וַתִּבְטְחִי בְיָפְיֵךְ וַתִּזְנִי עַל שְׁמֵךְ וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ עַל כָּל עוֹבֵר.
יחזקאל, פרק טז, ז-ח;יד-טו

א רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדה.
ישעיהו, פרק נד, פסוק א

ט וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.
הושע,פרק ב, פסוק ט
13יג
דיון
  • כיצד מצטיירת האשה (ישראל) בדימויים אלו? כיצד מצטייר האיש (אלוהים)?
  • קריב טען כי "לעולם אין המשל יכול לתת תוקף לנמשל אלא אם כן הוא עצמו בר-תוקף הוא". מה ניתן ללמוד מכך על האופן שבו בחרו הנביאים לתאר את התנהגות העם הסורר?
14יד
דיון
דימויים אלה של האשה בעייתיים, לדעת גילי זיוון, משתי בחינות:
15טו
גילי זיוון, איכה ישבה בדד, מתוך אתר "קולך: פורום נשים דתיות. אב תשס"ה
דימוי עם ישראל לאשה אינו "פשוט" כל כך כפי שתיארתי. מסתבר כי העובדה שעם ישראל הסורר והחוטא מושווה תמיד לאשה הבוגדת, ליסוד החלש שבקשר הנישואין, מטמיע עמדות היררכיות ביחס לנשים. "נשים דעתן קלה" וכך גם דעתו של עם ישראל ההולך אחרי אופנות עבודה זרה באות וחולפות. האשה היא יצור יפה "וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד" כדברי יחזקאל, אך קלה היא לפיתוי "וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ עַל כָּל עוֹבֵר" (יחזקאל, טז, 13) וכך גם עם ישראל. אשתו של הושע חוזרת אליו רק בשל העובדה המבישה שלמאהביה נמאס ממנה "וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה" (הושע, ב, 9).
הגבר (שנמשלו הוא האל) אינו משתנה, הוא שומר אמונים, פודה ומציל ואילו האשה היא תמיד כפוית טובה, בוגדת, מפתה, הרצה אחרי מאהביה. כמו שהדימוי של הזוגיות מבטא יחס חיובי כלפי אהבה וארוטיקה, כך דימוי העם כאשה זונה ובוגדת מגלה יחס שלילי כפי האשה. דימוי זה יוצא מתוך תפיסת עולם שכנגדה אנו יוצאים ולפיכך השימוש בו מחזק תמונת עולם זו. הוא מקבע סטיגמות על קלות דעתה של האשה, על אי-יציבותה ובוגדנותה.
עבורנו, קוראים וקוראות בעלי תודעה שוויונית פמיניסטית שמבקשים להציג דמות אשה שאינה רק מבטאת חולשה, התפתות ואי-יציבות, דומה כי דימויי האשה בספרי הנביאים האחרונים מציבים אתגר לא קל.

למאמר המלא

© כל הזכויות שמורות למחברת
16טז
דיון
  • איזו נקודה עולה מדברים אלה בהקשר ההבניה החברתית של דימוי עם ישראל הסורר לאשה?
  • כיצד ניתן להעצים פסוקים המציירים את האשה באור חיובי כגון "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" (הושע, ב, כב) כדי להתמודד עם דימויי האשה הנואפת, הסוטה והמפתה? הציעו רעיונות.
18 יח
19יט
דף הנחיות למנחה:
איכה ישבה בדד הנחיות.rtf