"לקפוץ למים" – אחריות אישית

על אחריות אישית ואחריות ציבורית, על 'קפיצת נחשון' ועלייה לארץ. דף לימוד זה הוא חלק מדפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.

דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.

מכילתא בשלח, פרשה ה
[...] "וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם" (שמות יד, טז). כיון שעמדו שבטים לים, זה אומר 'אין אני יורד תחלה לים' וזה אומר 'אין אני יורד תחלה לים', שנאמר "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל" (הושע יב, א). מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים, עליו הכתוב אומר "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב). [...]

מיד אמר המקום למשה: ידידי טובעים בים והים סוגר ושונא רודף, ואתה עומד ומרבה בתפלה! אמר לפניו: רבונו של עולם, ומה בידי לעשות? אמר לו: "[...מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ] וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ [וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ]" (שמות יד, טו-טז).

דיון

• ע"פ המדרש, מה הם ה"כחש" וה"מרמה" של בני ישראל לפני חציית ים סוּף?

• מה לימד מעשהוּ של נחשון את משה רבנו?

דיון
את המאמר הבא כתב יוסף חיים ברנר בלונדון ב-1905 בכתב העת שערך 'המעורר'. הוא הביע בו את ייאושו מהקיום היהודי בגולה וקרא לחלוצים לקחת על עצמם לשנות את חיי האומה.

י"ח ברנר, 'על הדרך', מתוך "המעורר" יוסף , כרך א'', קונטרס ו'', יוני 1906, עמ'' 33
והאיש אשר לבו עֵר בו, הוא יבוא וישמע לקול המעורר הבא. [...] שמע, בן ישראל, שמע בן-הצער, שׂא ראשך, שׂא ראשך - וינשאו פתחי עולם. אַל מנוחה ואַל הונאה עצמית תהי איזה שתהיה, אַל יִרְאָה מפני כל תוצאות, תהיינה מה שתהיינה, אַל קורט של שקר ורכוּת-הלב, הלאה עננים, צֵא מנקרת הצוּר, הסיר מעליך את הכף, גשה עד הערפל, [...] ראה את פני ההויה, השיג את מהותה, את כבודה, התקדש...

מושגים

• יוסף חיים ברנר - יוסף חיים ברנר (1881–2 במאי 1921) סופר, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
  נולד באוקראינה למשפחה עניה. בשנת 1902 גויס לצבא הרוסי. שנתיים לאחר מכן, כאשר פרצה מלחמת רוסיה-יפן, ערק ונתפס, אך למזלו הצליח להשתחרר מהצבא. בשנים 1906 עד 1907 התגורר בלונדון, ושם ערך והוציא לאור את כתב העת ספרותי "המעורר". עלה לארץ בשנת 1909. עסק בחקלאות כדי להגשים בגופו את הרעיון הציוני. אך לא כאהרון דוד גורדון, לא הצליח לסבול את עבודת האדמה ונטש אותה, לטובת הספרות וההוראה בגימנסיה הרצליה בתל אביב. במאי 1921 נרצח ברנר בדרום תל אביב, בפרעות שיזמו הערבים ביהודים, הידועות גם בשם מאורעות תרפ"א.
  בכתיבתו הספרותית והפובליציסטית חתר להציג את האמת כפי שהיא בחיי העם היהודי על כל קשייה והפך למצפן הרוחני של המעטים שהגשימו חיים יהודים חדשים בארץ ישראל. ברנר גרס כי בחיים היהודים יש לשים דגש על "הראליות והקדושה" – כדבריו, כחלק אינטגרלי בשיבת עם ישראל אל חיק הנורמליות בין האומות, כי עם ישראל חולה ושבור. דוקא בשל כתיבת אמת זו ללא כחל וסרק, היה ברנר כה אהוב על אנשי העליה השניה והשלישית.

דיון

• מה ההבדל בין ההתקדשוּת שמציע ברנר, לבין ההתקדשוּת של משה בנקרת הצור?

• השוו בין המצב של בני ישראל על ים סוּף ופעולתו של נחשון, לבין המצב של עם ישראל וקריאתו של ברנר לפעולה.