הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
האם פּלוּרליזם הוא טוב או רע? האם שאיפתנו היא לייצר חברה פּלורליסטית? מה המחיר של פתיחות חברתית והאם יש לשים לה גבולות?
דף לימוד זה הוא חלק מדפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
רמב"ם, מתוך הקדמה ל"שמונה פרקים" (הקדמה למסכת אבות)
[...] ודע, שהדברים אשר אומַר בפרקים אלו ובמה שיבֹא מן הפירוש אינם דברים בדוּתים מעצמי ולא פירושים שחדשתים, אמנם [=אלא] הם ענינים, לקטתים מדברי חכמים - במדרשות ותלמוד וזולתם מחבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן - הקדמונים והחדשים, מחבורי הרבה בני אדם. ושְמע האמת ממי שאמָרוֹ [...]
מושגים
[...] ודע, שהדברים אשר אומַר בפרקים אלו ובמה שיבֹא מן הפירוש אינם דברים בדוּתים מעצמי ולא פירושים שחדשתים, אמנם [=אלא] הם ענינים, לקטתים מדברי חכמים - במדרשות ותלמוד וזולתם מחבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן - הקדמונים והחדשים, מחבורי הרבה בני אדם. ושְמע האמת ממי שאמָרוֹ [...]
מושגים
- הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
דיון
- מה הם מקורותיו של הרמב"ם? האם ניתן לכנות את דברי הרמב"ם, המתבססים על מקורות אלה, בשם "תרבות יהודית"?
- הרמב"ם מבסס את דבריו על הפתגם "שמע האמת ממי שאמרו". מה אפשר ללמוד מכך על מושג "האמת" של הרמב"ם?
אבי שגיא, מתוך: "על המתחים בין דתיים לחילוניים - בין שיח זכויות לשיח זהוּת",בתוך: "עין טובה - דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל", הוצאת הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה, 1999
התפיסה הפלורליסטית אינה מניחה יחס היררכי בין אמיתות ושקרות, בין טוב לרע. העמדה הפלורליסטית המינימליסטית, שאכנה 'פלורליזם חלש', מניחה שיש טוב אחד, אלא שאין ביטחון שהוא מצוי כבר בעמדה מסוימת. [...] בניגוד לכך 'הפלורליזם החזק' מניח כי ישנם 'טובים' שונים ומגוונים.
התפיסה הפלורליסטית אינה מניחה יחס היררכי בין אמיתות ושקרות, בין טוב לרע. העמדה הפלורליסטית המינימליסטית, שאכנה 'פלורליזם חלש', מניחה שיש טוב אחד, אלא שאין ביטחון שהוא מצוי כבר בעמדה מסוימת. [...] בניגוד לכך 'הפלורליזם החזק' מניח כי ישנם 'טובים' שונים ומגוונים.
דיון
- מה בין הפתיחות של הרמב"ם לפלורליזם על פי אבי שגיא?
(כג) גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אַשְׁדֳּדִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת: (כד) וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם: (כה) וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים אִם תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם: (כו) הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת: (כז) וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע לַעֲשׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת:
In those days also saw I the Jews that had married women of Ashdod, of Ammon, and of Moab; and their children spoke half in the speech of Ashdod, and could not speak in the Jews’language, but according to the language of each people. And I contended with them, and cursed them, and smote certain of them, and plucked off their hair, and made them swear by God: ‘Ye shall not give your daughters unto their sons, nor take their daughters for your sons, or for yourselves. Did not Solomon king of Israel sin by these things? yet among many nations was there no king like him, and he was beloved of his God, and God made him king over all Israel; nevertheless even him did the foreign women cause to sin. Shall we then hearken unto you to do all this great evil, to break faith with our God in marrying foreign women?’
דיון
- מדוע מתנגד נחמיה לנישואי תערובת? איזו חברה יהודית הוא מנסה לבנות?
רוני סומק, שיר פטריוטי, מתוך: מחתרת החלב, הוצאת זמורה- ביתן, 2005.
שיר פטריוטי
אֲנִי עִירָקִי פִּיגָ'מָה, אִשְׁתִּי רוֹמָנִיָּה וְהַבַּת שֶׁלָּנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדָד.
אִמָּא שֶׁלִּי מַמְשִׁיכָה לְהַרְתִּיחַ אֶת הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל,
אֲחוֹתִי לָמְדָה לְהָכִין פִּירוּשְׁקִי מֵאִמּוֹ הָרוּסִיָּה
שֶׁל בַּעֲלָהּ.
הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ, מָרוֹקוֹ-סַכִּין, תּוֹקֵעַ מַזְלֵג
מִפְּלָדָה אַנְגְלִית בְּדָג שֶׁנּוֹלַד בְּחוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה.
כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים מְפֻטָּרִים שֶׁהוּרְדוּ מִפִּגּוּמֵי הַמִּגְדָּל
שֶׁרָצִינוּ לִבְנוֹת בְּבָבֶל.
כֻּלָּנוּ חֲנִיתוֹת חֲלֻדּוֹת שֶׁדּוֹן קִישׁוֹט הֵעִיף
עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ.
כֻּלָּנוּ עֲדַיִן יוֹרִים בְּכוֹכָבִים מְסַנְוְרֵי עֵינַיִם
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם נִבְלָעִים
בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
שיר פטריוטי
אֲנִי עִירָקִי פִּיגָ'מָה, אִשְׁתִּי רוֹמָנִיָּה וְהַבַּת שֶׁלָּנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדָד.
אִמָּא שֶׁלִּי מַמְשִׁיכָה לְהַרְתִּיחַ אֶת הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל,
אֲחוֹתִי לָמְדָה לְהָכִין פִּירוּשְׁקִי מֵאִמּוֹ הָרוּסִיָּה
שֶׁל בַּעֲלָהּ.
הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ, מָרוֹקוֹ-סַכִּין, תּוֹקֵעַ מַזְלֵג
מִפְּלָדָה אַנְגְלִית בְּדָג שֶׁנּוֹלַד בְּחוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה.
כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים מְפֻטָּרִים שֶׁהוּרְדוּ מִפִּגּוּמֵי הַמִּגְדָּל
שֶׁרָצִינוּ לִבְנוֹת בְּבָבֶל.
כֻּלָּנוּ חֲנִיתוֹת חֲלֻדּוֹת שֶׁדּוֹן קִישׁוֹט הֵעִיף
עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ.
כֻּלָּנוּ עֲדַיִן יוֹרִים בְּכוֹכָבִים מְסַנְוְרֵי עֵינַיִם
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם נִבְלָעִים
בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- מה פטריוטי בשיר הזה?
- האם הקשרים החברתיים והמשפחתיים יכולים להתיך את התרבויות השונות ל"מגדל בבל" משותף? האם זה רצוי?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
נפגשים בשביל ישראל