1א
הדף מאת: רמי פורת / בינ"ה
2ב
ה"קדיש" הוא מהתפילות הידועות ביותר והקדומות בסדר התפילה היהודי; אמירת קדיש בלוויה, טען ס. יזהר בדברים שבעל פה, היא התפקדות לעם היהודי. ואכן, נוסח "קדיש יתום" מוכר גם לציבור החילוני. אלא שאדם חילוני האומר קדיש נתקל בקושי כפול: הוא אינו מבין את המילים שהוא אומר, שהרי הקדיש נאמר בשפה הארמית, ואם יבין – לא בטוח שיוכל להזדהות עם הצהרת האמונה שבתפילה זו. מטרת הלימוד כפולה: להכיר את התפילה ולהבין את מילותיה ומשמעותה; לברר את המתח בין מסורת לשינוי בעיצוב טקסי החיים.
3ג
חלק ראשון: עיון מדוקדק בנוסח הקדיש בחברותא
4ד
קדיש יתום, סידור התפילה
קדיש יתום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
הקהל: אָמֵן.
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.
הקהל: אָמֵן.
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל והאבלים: אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא.
הקהל: אָמֵן (או: בְּרִיךְ הוּא).
לְעֵלָּא (בעשרת ימי תשובה: לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן
הקהל: אָמֵן.
לפי נוסח אשכנז ונוסח אחיד: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
לפי נוסח עדות המזרח: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל: אָמֵן.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא (עדות המזרח מוסיפים: בְּרַחֲמָיו) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל: אָמֵן.

הסברים
  • מקורות הקדיש:
  • "יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" - תהלים קיג, ב.
    "לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא" - דניאל ב, כ
    "העונה 'יהא שמיה רבא מברך', מובטח לו שהוא בן העולם הבא" - תלמוד בבלי, מסכת ברכות,דף נז עמוד א
    "אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו, קורעין לו גזר דינו" - תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט עמוד ב.
5ה
קדיש יתום בעברית, סידור התפילה, עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי
קדיש יתום - עברית
יתגדל ויתקדש שמו הגדול.

הקהל: אמן.

בעולם שברא כרצונו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו.

הקהל: אמן.

בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן.

הקהל והאבלים: אמן. יהי שמו הגדול מבורך, לעולם ולעולמי עולמים.

יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא.

הקהל: אמן [או: ברוך הוא].

למעלה מכל הברכות [בעשרת ימי תשובה: למעלה ולמעלה מכל הברכות] והשירות, התשבחות והנחמות, הנאמרות בעולם, ואמרו אמן.

הקהל: אמן.

לפי נוסח אשכנז ונוסח אחיד: יהי שלום רב מן השמים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

לפי נוסח עדות המזרח: יהי שלום רב מן השמים, חיים ושובע ונחמה והצלה ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורווח והצלה, לנו ולכל עמו ישראל ואמרו אמן.

הקהל: אמן.

עושה שלום [בעשרת ימי תשובה: השלום] במרומיו הוא [לפי נוסח עדות המזרח מוסיפים: ברחמיו] יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

הקהל: אמן.
6ו
דיון
מומלץ לחלק את התפילה לקטעים ולעמוד על תוכנו של כל חלק בנפרד, על פי הבנתכם:
  • מה תוכן התפילה?
  • איזו מין תפילה זו? האם בקשה, הכרזה, סליחה, הודיה או אחר?
  • מה עניינה למעמד הלוויה?
להרחבה ראו גם:
7ז
אוצר המדרשים (עשרת הדברות), נאסף ונערך: י.ד. אייזנשטיין, חמו"ל [ישראל], תשכ"ט, עמ' 457 - 458
ר' עקיבא והמת
פעם אחת היה ר' עקיבא מהלך בדרך ומצא אדם אחד שהיה מכוער ביותר והיה נושא משאוי גדול של עצים שלא היה אדם בעולם ולא חמור ולא סוס שיכול לטעון כמותו.
אמר לו ר"ע: משביע אני אותך בשבועה שתאמר אם אתה בן אדם או שד או מאיזה בריה אתה.
א"ל: רבי! אדם הייתי וכבר נפטרתי מן העולם ההוא, ובכל יום ויום אני מביא משאוי כזה ומכניסין אותי בתוך הגיהנם ושורפין אותי בתוכה שלש פעמים ביום, וזה עמלי בכל יום ויום.
אמר לו ר"ע: מה עשית שעושין לך כך וכך?
א"ל אותו האיש: אני באתי על נערה המאורסה ביוה"כ [=ביום הכיפורים].
א"ל: בני, שמעת אם יש לך תקנה באותו עולם?
א"ל: כך שמעתי מאחורי הפרגוד, שבזמן שיעלה בני לסֵפר תורה ויאמר "ברכו את ה' המבורך", מוציאין אותי מגיהנם ומכניסין אותי בגן עדן.
א"ל ר"ע: הנחת אשה או בן?
א"ל: בן אחד נולד לי אחר מיתתי ונמנעו ישראל למולו.
א"ל: מה שמך?
א"ל: שמי ארנוניא. - ומה שם אשתך?
א"ל: שישכייא. - ומה שם עירך?
א"ל: לודקייא.
מיד כתב ר"ע שמו ושם אשתו ושם עירו, והלך ר"ע עד שבא לאותה העיר, כיון שבא לעיר יצאו אנשי העיר לקראתו; אמר: כלום ידעתם איש פלוני ואשתו? אמרו: שם רשעים ירקב!
אמר להם: על מה? אמרו לו כך וכך עשה. אמר להם: אעפ"כ הביאו לי בנו. הביאו אותו וצוה למולו, והושיבו ללמוד וכן עשה, ולמדוהו ברכות שצריך לו לספר תורה, ביום השבת צוה לקרותו לספר תורה, ואמר "ברכו את ה' המבורך לעולם ועד". מיד הוציאו את אביו מגיהנם והכניסוהו בג"ע [=בגן עדן], באותו הלילה בא בחלום לר"ע ואמר לו: תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
8ח
דיון
רוב הציבור החילוני קושר את הקדיש ללוויה ולקבורה, אף שתפילה זו נאמרת בצורות שונות בתפילות היום יום.

אם איתרע מזלכם ואמרתם 'קדיש' על בן משפחה – שתפו את הקבוצה בתחושותיכם בהקראת הקדיש במעמד זה.
9ט
חלק שני במליאה:
10י
דיון
ל"קדיש" תוכן אמוני מובהק, ובחוגים מסוימים של הציבור החילוני העמידו לו נוסחים חלופיים, ההולמים את השקפת עולמם.
  • קראו בשקט, כל אחד לעצמו, את הנוסחים האלה:
11יא
קדיש מקבוץ נגבה וקבוצים נוספים, שלום סמיד
קדיש חילוני
יתגדל שם האדם
יתעלה פועל חייו
ויתברך בזיכרוננו על צרור מעלליו בימי חלדו
ועל המעש שלא הספיק להשלימו,
על החלומות שנטוו ונמוגו
ועל סגולות-יקר ואף חולשות אנוש שנגוזו
מבעד הדוק הערפילי של הזמן.
יזהיר זכר האדם והד חייו
כזוהר הרקיע בליבנו, ושמו לפני שמש ינון,
כי מותר האדם הוא הזיכרון
מעבר למחיצות הזמן.
לא בחושך שמו יכוסה.
צו המשך החיים יצמיח פורקן
לכאבנו המשוקע.
הזמן במהלכו ירחם,
וננצור את כל פרחי חייו לימים רבים.
© כל הזכויות שמורות למחבר
12יב
עלי אלון, מתוך: "יחף - תהילי עין שמר" , אצל: צבי שוע ואריה בן גוריון (עורכים), ילקוט אבלות, ועדת החברה הבינקיבוצית בשיתוף ארכיון החגים הבינקיבוצי, בית-השיטה תשנ"א, עמ' 149
מעין קדיש
אשרי ההולך בתלם היום-יום הארוך
עד קצהו,
אשרי הנאמן אשר ללא ליאות כיתף
את המשא הכבד,
אשרי הבונה, הנוטע, מעמיק השורש,
עב הגזע, אשר גם ליבו, חלבו ומאודו
הפריחו את האדמה.

אשרי המגשים חלומות נעוריו
הילוכו כבד - אבל ליבו
כציפור בין העפאים.
אשרי העוצם עיניו וסביבו שחוק-ילדים
המולת בעלי החיים והכנף, המלאכה והחרושת
ורשרוש העצים אשר נטע.
אויר המולדת ימתק לו,
משורת מימיה ועוני לחמה.

אשריו וכי יאסף אל האדמה
ימתקו לו רגבי עפרה
והאדמה אשר חונן והרוה -
תשיב לחיקו אהבה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
13יג
קדיש יגור, צבי שאר
קדיש יגור
יִתְגַּדָל הָאָדָם הַשׁוֹמֵר תּוֹחַלְתּוֹ מִבֹּקֶר חַיָיו עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן.
אֲשֶׁר לִבּוֹ לא סָג וְיָשָׁר מַעֲשֵׂהוּ - וּמִגְאוּלָה לא נוֹאָשׁ.
אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ סֵבֶל הָעוֹלָם וְשִׂמְחַתוֹ, שֶׁהוּא זִיווֹ בְּגִילוּיוֹ וְסִתְרוֹ.
לא תִּתּוֹם עִמּוֹ תִּקְוָה וְדֶרֶך יְשָׁרִים לא תֹּאבֵד.
יְבוֹרָך יְקַר הָאָדָם לָעָד.
יִתְגַּדָל הָאָדָם הָעִבְרִי עַל אַדְמָתוֹ
וְיִתְקַדֵּשׁ הֶחַי בְּזִכְרוֹן הַחַיִים שֶׁנִפְקְדוּ.
יְהִי זִכְרוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹכֵנוּ.

מושגים
  • צבי שאר - צבי שאר נולד בשנת 1904 בוארשה, פולין, ולאחר לימודיו בתיכון עלה ארצה במסגרת "החלוץ" וב-1926 הצטרף למשק יגור. עשרות שנים עבד במטעים. ובמקביל פעל רבות בתחום החינוך: לימד בחברות-נוער, הדריך במחנות העקורים באיטליה אחרי מלחמת העולם השנייה. צבי שאר היה שותף בחיבור מסכתות לאירועים שונים בקיבוץ, וגולת הכותרת היה חיבור הגדת הפסח היגורית. נפטר בכ"ו בסיון תשמ"ז, 23.6.1987
  • הקדיש היגורי - בילקוט "אבלות" נכתב שנוסח זה נכתב להלוויתו של יהושע גלוברמן, חבר יגור ומפקד בכיר בהגנה, שנפל בחנוכה תש"ח. ע"פ ארכיון קיבוץ יגור, צבי שאר חיבר את הקדיש בהשפעת שיחה עם חברו לעבודה אברהם פטישי, ע"פ עדותו של האחרון, נהגו ביגור לקבור את הנפטרים בדומיה, ללא הספד או תפילה. ב-1964, אחרי הלווייתו של אחד החברים, סיפר אברהם פטישי לצבי שאר כי אחד ממקורביו התפלא על שקוברים אדם בדומיה כזאת, בלי לומר מילה טובה ובלי קדיש. כל הנראה, בעקבות השיחה, חיבר צבי שאר את הקדיש היגורי.
14יד
דיון
  • מה דעתכם על הנוסחים שקראתם? האם אתם מזדהים איתם? האם הם מקוממים אתכם?
  • יש מי שהציע לחתום את הקדיש ב"יעשה שלום על כל באי עולם" במקום "עלינו ועל כל ישראל". מה דעתכם?
  • אחת האפשרויות הננקטות בלוויות חילוניות היא להקריא את הקדיש המסורתי בתרגומו לעברית - מה דעתכם על אפשרות זאת?
להרחבת הדיון, עיינו בהסתייגותו של מאיר איילי מנוסחיו החילוניים של הקדיש, ובהתכתבות בינו לבין צבי שאר.
15טו
מאיר איילי, "בוראים להם אלהים חדש", בתוך: אברהם שפירא (עורך), כרביבים: חנוך יהודי וחקר המקורות, הקבוץ המאוחד, תל אביב 1996; עמ' 119-120
בוראים להם אלהים חדש
...ניצבת, לדעתי, לפני אנשים חילוניים רק אחת משתי האפשרויות: לומר את ה"קדיש" כמות שהוא, בלי שים לב לתוכנו, משום שמנהג ישראל עתיק הוא ותוגתו של ה"קדיש" מתמזגת ומשתלבת באווירת האבל; או לא לומר אותו כלל. אך איננו רשאים לקחת את ה"קדיש", המקודש באמונתם הדתית של מליוני יהודים במסע הדורות, ולעשותו הכרזה על תפארת האדם.
16טז
מתוך מכתב למאיר איילי, בתוך: צבי שוע ואריה בן גוריון (עורכים), ילקוט אבלות, ועדת החברה הבינקיבוצית בשיתוף ארכיון החגים הבינקיבוצי, בית-השיטה תשנ"א, עמ' 146
צבי שאר למאיר איילי
אני חולק עליך. חשוב לי שתדע שלא מעצמי נתעוררתי לחבר פסוקים אלה הנקראים בשעת סתימת הגולל. החברים שלא יכלו להשלים עם הדממה הכבדה המביכה, תבעו זאת. ... שמחתי על כך ששותפים אנו בליבוטים שמתלבט בהם אדם שאין לו אב רחום, שאפשר לפנות אליו בשעת מצוקה. .... איני חושב, שאדם לא-דתי במובן המקובל יכול גם בשעת מצוקה מאין-כמוה, בעת קבורה, לדבר מלים סתמיות בשבילו, אפילו הן מקודשות וטעונות-רגש בשביל אנשים אדוקים בדתם.
17יז
מתוך מכתב לצבי שאר, בתוך: צבי שוע ואריה בן גוריון (עורכים), ילקוט אבלות, ועדת החברה הבינקיבוצית בשיתוף ארכיון החגים הבינקיבוצי, בית-השיטה תשנ"א, עמ' 146
מאיר איילי לצבי שאר
השאלה איננה האם מותר לחוג את סדר הפסח בצורה שונה משחגגוהו אבותינו, האם מותר להוסיף או לגרוע. אני מתריע על המגמה הנפוצה... לקחת סמלים ומטבעות-לשון שנקבעו על ידי אבותינו למגמת אמונתם הדתית, ואנו משתמשים בהם למגמה חילונית על ידי סירוסי המושגים. ...

חזרתי וקראתי את 'יתגדל' פרי עטך... [=הנוסח האחרון המובא לעיל] עלי לומר, שהתרשמתי מרוח הפיוט הענוג ומהתוגה החרישית. אילו רק היה כתוב 'יבורך' או בדומה לזה במקום 'יתגדל ויתקדש', הייתי חוזר בי מכל התקפתי, ומבקש מחילה ממך...
18יח
דיון
  • האם לדעתכם ראוי לנסח פרפרזה לנוסח הקדיש המסורתי או שעדיף לקבוע נוסח אחר לגמרי?
20 כ
21כא
דף הנחיות למנחה:
קדיש דף למנחה.rtf