עבודה, ניצוּל בעבודה
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
אגב העיסוק בכסף ובכלכלה עולה סוגיית העובדים - האם הכסף קונה גם את העובד עצמו או רק את עבודתו? האם יש הבדל בין עובד ל"עובד זר"? ומהי מחויבות החברה לכלל העובדים בה?
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב - מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכֻפָּן [לחייב אותם להאריך את יום העבודה]. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן [לספק לעובדים ארוחה] - יָזוּן, לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה, יְסַפֵּק. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
If one hired laborers and told them to work early or to work late, he has no right to compel them to do so where the custom is not to work early or not to work late. In a place where the custom is to give them their food he should give it to them, and where the custom is to provide them with sweet food, he must give it to them. Everything should follow local custom. It once happened that Rabbi Yochanan ben Mattia said to his son: “Go and hire laborers for us”. He went and struck a deal to provide them with food. When he came to his father, his father said to him, “My son, even if you make them a banquet like Solomon’s in his time you will not have fulfilled your obligation to them. For they are sons of Abraham, Isaac and Jacob. But, rather, before they begin to work go and say to them, “On condition that I am not bound to give you more than bread and beans only.” Rabban Shimon ben Gamaliel says: “It was not necessary to speak thus, for everything should follow local use.”
עמנואל לוינס, בספר "תשע קריאות תלמודיות", הוצאת שוקן, ירושלים תשס"א 2001. תרגם מצרפתית: דניאל אפשטיין, עמ' 120
הטקסט העתיק שלנו שואל "כיצד האדם, שהוא ידיד האדם, הופך בתנאים מסוימים להיות אויב לאדם?" ומסביר את הסטייה הזאת, הנקראת ניכור, על-ידי מבנה הכלכלה - כשזו פועלת לפי חוקיה היא. משנתנו רוצה לקבוע גבול לשרירותיות הכלכלה ולניכור הזה.

מושגים
  • עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.
דיון
  • האם ניצול הפועל מתחייב מחוקי הכלכלה? האם ניתן לתקן ניצול זה מבלי להרוס את הכלכלה?
  • האם בכוחו של החוק למנוע או לצמצם את הניצול, ובאיזה מחיר?
אריאל פיקאר, מתוך המאמר "יחס יהודי למהגרי עבודה", פורסם באתר 'במעגלי צדק'
מהגרי העבודה, הידועים יותר בכינוי הפוגעני "עובדים זרים", מתהלכים בחוצותינו ומציבים בפנינו אתגר מוסרי גדול. חוסנה של החברה נמדד לא רק ביחסה לחלשים שבקרבה, אלו המהווים בשר מבשרה, אלא בדרך בה מתיחסים לאלו שאין להם קול, לזרים, לנכרים שאינם חלק מן הקהילה והחברה לאנשים השקופים. [...] צריך לציין שהחוק הישראלי - חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א ותיקון שנעשה בו בשנת תש"ס, דואג לכך שאנשים ונשים אלו לא ינוצלו לרעה. אולם אין די בקיומו של החוק, מה שנדרש הוא תיקון ושיפור המוטיבציה האנושית הרואה בזר, באחר - אדם.

למאמר המלא
(לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: (לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong. The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the home-born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the LORD your God.
דיון
מדוע יש להחיל את המצווה "ואהבת לרעך כמוך" גם על הגֵר, שאינו "רעך" ואינו אזרח?
כיצד קשורה לכך עבדות מצרים?
שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ, כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי.
Hear my prayer, O LORD, and give ear unto my cry; keep not silence at my tears; for I am a stranger with Thee, a sojourner, as all my fathers were.
דיון
  • מדוע מכנה עצמו דוד המלך "גֵר"? מה בין הפסוק הזה לפסוק בספר ויקרא?
  • איזה יחס בין גֵרים ובין אזרחים נובע לדעתכם מהפסוק הזה?
הוספות הרמב"ן לספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה טז
שנצטוינו להחיות גֵר ותושב, להציל אותו מרעתו, שאם היה טובע בנהר או נפל עליו הגל - שנטרח בכל כֹחנו בהצלתו. ואם היה חולה - שנתעסק ברפואתו. וכל שכן באחִינו ישראל או גֵר צדק, שאנו מחויבים לו בכל אלה. והוא בהם [המצווה הזאת נחשבת] פיקוח נפש שדוחה שבת...

הסברים
  • הרמב"ן קובע שהציווי לדאוג לרווחתו של הגֵר כולל בתוכו אף את החובה לחלל את השבת כדי להצילו:
מושגים
  • הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
דיון
מדוע דוחה הצלת אדם שאינו יהודי את מצוות השבת? לדעת חלק מהפוסקים, אין "גֵר תושב" בימינו, ולכן המצווה של הרמב"ן אינה בתוקף.
כיצד משפיעה עובדה זו על היחס לעובדים זרים? האם עדיין יש חובה להחיות אותם?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל