פרשת פנחס - בנות (צלפחד)– חכמניות, דרשניות, צדקניות
1א
הדף מאת: אברהם יוסקוביץ' / גשר - מפעלים חינוכיים
2ב
דף הלימוד עוסק בבנות צלופחד, ומתוך כך במעמד הנשים ביהדות. האם בנות צלופחד הן הפמיניסטיות הראשונות? מי הן היו ומה אפיין את הנשים הללו שבאו לבקש לעצמן נחלה.
3ג
(א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה: (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה’ בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: (ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ: (ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה’: (ס) (ו) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ז) כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן: (ח) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ: (ט) וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו: (י) וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו: (יא) וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה:
Then drew near the daughters of Zelophehad, the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph; and these are the names of his daughters: Mahlah, Noah, and Hoglah, and Milcah, and Tirzah. And they stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation, at the door of the tent of meeting, saying: ’Our father died in the wilderness, and he was not among the company of them that gathered themselves together against the LORD in the company of Korah, but he died in his own sin; and he had no sons. Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father.’ And Moses brought their cause before the LORD. And the LORD spoke unto Moses, saying: ’The daughters of Zelophehad speak right: thou shalt surely give them a possession of an inheritance among their father’s brethren; and thou shalt cause the inheritance of their father to pass unto them. And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: If a man die, and have no son, then ye shall cause his inheritance to pass unto his daughter. And if he have no daughter, then ye shall give his inheritance unto his brethren. And if he have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his father’s brethren. And if his father have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his kinsman that is next to him of his family, and he shall possess it. And it shall be unto the children of Israel a statute of judgment, as the LORD commanded Moses.’
4ד
דיון
1. מהי טענת בנות צלופחד? על סמך מה הן "מעזות" לתבוע לעצמן נחלה?
2. כיצד ניתן לאפיין את מעמד האישה (במקרה זה, של הבת) בסדר הירושה, על פי הסיפור? האם מעמד זה הוגן בעיניכם?
3. איזה רושם משאירות עליכם בנות צלופחד (תככניות? ישרות? פמיניסטיות? בורות? חצופות? נועזות?) מדוע?
5ה
"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד" כיון ששמעו בנות צלפחד שהארץ מתחלקת לשבטים, לזכרים ולא לנקבות, נתקבצו כולן זו על זו ליטול עצה. אמרו: לא כרחמי בשר ודם רחמי המקום; בשר ודם רחמיו על הזכרים יותר מן הנקבות, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא רחמיו על הזכרים ועל הנקבות... "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" ר' נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים, אנשים אומרים נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה (בחטא המרגלים, במדבר יד) ונשים (בנות צלפחד) אומרות תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.

מושגים
  • ספרֵי - (בארמית: ספרים). מדרשי הלכה לספר במדבר וספר דברים המסודרים על פי סדר הפסוקים, וכוללים אגדה לצד ההלכה. בתוך הספר משוקעים מדרשים משני מקורות שונים, שהודפסו יחד החל מהמאה ה-16 ונחשבו מאז ליצירה אחת. נערכו כנראה בארץ ישראל לא לפני סוף המאה ה-4 לספירה.
(Bamidbar 27:1) "And there drew near the daughters of Tzelofchad": When the daughters of Tzelofchad heard that the land was to be apportioned to the tribes and not to females, they gathered together to take counsel, saying: Not as the mercies of flesh and blood are the mercies of the L-rd. The mercies of flesh and blood are greater for males than for females. Not so the mercies of He who spoke and brought the world into being. His mercies are for males and females (equally). His mercies are for all! As it is written (Psalms 145:9) "The L-rd is good to all, and His mercies are upon all of His creations." "the son of Chefer, the son of Gilad, the son of Machir, the son of Menashe": Scripture apprises us that just as Tzelofchad was a first-born, so, were all of the others first-born, and to apprise us that they (the daughters) were worthy daughters of a worthy man. For all whose deeds and the deeds of whose fathers are veiled and who Scripture traces (to their forbears) for praise are righteous ones the seed of righteous ones; and all whose deeds and the deeds of whose fathers are veiled and who Scripture traces (to their forbears) for denigration are evildoers the seed of evildoers. R. Nathan says: It is written above (26:65) "For the L-rd had said of them: They will surely die in the desert. And there was left not a man of them, etc.", followed by "And there drew near the daughters of Tzelofchad, etc." What is the connection? Scripture comes to teach us that the strength of the women in that generation was greater than that of the men, the men saying (Bamidbar 14:4) "Let us make a leader and return to Egypt, and the women saying (Ibid. 27:4) "Give us a holding, etc." Likewise, (Ovadiah 1:1) "The vision of Ovadiah: Thus has said the L-rd G-d to Edom: We have heard a report, etc." Why did Ovadiah prophesy against Edom? To apprise us of the greatness of a tzaddik, who grew up in the lap of an evildoer but did not emulate his deeds, and how great the wickedness of an evildoer, who grew up between two righteous ones and did not emulate their deeds. Esav (Edom) grew up between two righteous ones, Isaac and Rivka, and did not emulate their deeds. Ovadiah grew up between two wicked ones, Achan and Izevel, and did not emulate their deeds. Let Ovadiah come, who grew up between two wicked ones and did not emulate their deeds, and prophecy against Esav, who grew up between two righteous ones, Isaac and Rivka, and did not emulate their deeds. Thus — "The vision of Ovadiah: Thus has said the L-rd G-d to Edom, etc." "of the families of Menasheh the son of Joseph." Just as Joseph held Eretz Yisrael dear (viz. Bereshit 50:25), so did the daughters of Tzelofchad. "And these are the names of his daughters: Machlah, Noah, Choglah, Milkah, and Tirtzah." — But perhaps all who are first in Scripture are first in worth? It is, therefore, written (Bamidbar 36:11) "And Machlah, Tirtzah, Choglah, Milkah, and Noah, the daughters of Tzelofchad, etc." (the order being changed to teach us that they were all of equal worth.) (Bamidbar 27:2) "And they stood before Moses and before Elazar the Cohein": Scripture hereby apprises us that they stood there only (after) the fortieth year (of the exodus) after Aaron had died, viz. (Ibid. 33:38) "And Aaron the Cohein went up to Hor Hahar by the 'mouth' of the L-rd, and he died there in the fortieth year, etc." "before Moses and before Elazar the Cohein": If Moses did not know (how to answer them), could Elazar know? Invert the verse (i.e., first Elazar, then Moses,) and expound it. These are the words of R. Yoshiyah. Abba Channan says in the name of R. Eliezer: They were (all) in the house of study and they came and stood before (all of) them. R. Akiva says: It is written here (27:3) "desert," and elsewhere (Ibid. 15:32) (in respect to a man gathering wood on the Sabbath) "desert." Just as the man here is Tzelofchad, so, the man there. "And he was not in the midst of the congregation": the cavilers (viz. Shemot 16:2). "who gathered against the L-rd": the congregation of the spies. "(nor in) the congregation of Korach." "but he died in his own sin": without inciting others (to sin) with him. "and he left no sons": for if he had a son, we would make no claim. (Bamidbar 27:4) "Why should the name of our father be withheld from his family because he has no son?" R. Yehudah says: It is written here "name," and elsewhere (Devarim 28:6). "Just as "name" here connotes inheritance, so, "name" there. And just as "name" here connotes seed, so, "name" there. "because he has no son": Why is this written? Is it not already written (3) "and he left no sons"? They were sage women and were expounding: But if there were a daughter of a son, we would make no claim. R. Chidka said: Shimon Hashikmoni was a colleague of mine from the disciples of R. Akiva. He said: Moses knew that daughters inherit. Where was the question? As to whether they inherit what is fit to be inherited (in Eretz Yisrael) as well as what is already in their possession. The section on inheritance was fit to be stated by Moses, but the daughters of Tzelofchad merited that it be stated through them. "Merit is effected through the meritorious and liability through the liable."
6ו
תנא: בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן.

מושגים
  • תלמוד בבלי - חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת הגותם של האמוראים במאות 3-5 לספירה כפרשנות והרחבה של המשנה, וכולל דברי הלכה ואגדה. האמוראים פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ-ישראל, ולפיכך ישנם שני תלמודים - התלמוד הירושלמי (הארץ-ישראלי) והתלמוד הבבלי שנחשב לחשוב מביניהם, ודיוניו ההלכתיים הם הבסיס להלכה הנוהגת עד היום. יש המדגישים כי התלמוד הבבלי מציג לעיתים קרובות נרטיב שונה (לפעמים אף באופן מהותי), מיצירתה של ארץ ישראל המשתקפת בספרות התנאים ובתלמוד הירושלמי, ומשקף את עולמם של יהודי בבל.
§ The Sages taught: The daughters of Zelophehad are wise, they are interpreters of verses, and they are righteous.
7ז
דיון
1. איזו אווירה משתקפת במדרשים ביחס לנשים? האם זהו היחס הראוי?
2. מדוע קבע ר' נתן שיפה כוח נשים מכוח אנשים?
3. כיצד התייחסו חכמים לבנות צלופחד? מדוע? האם זה מייצג את יחסם לנשים בכלל?
8ח
הרב יוסף דב סולובייצ'יק, אדם וביתו, ירושלים תשס"ב, עמ' 78-74
הגבר והאישה מייצגים לא רק שני מינים השונים זה מזה באופן טבעי מבחינה אנטומית ופסיכולוגית, אלא גם שתי אידיאות שונות של אישיות...אין ספק שבעיני ההלכה נהנים הגבר והאשה ממעמד שווה, והם בעלי ערך זהה במה שנוגע להווייתם כבני אנוש. שניהם נבראו בצלם אלוהים... די בסיפור התורה על בריאת הזכר והנקבה בצלם אלוהים כדי להפריך את המסורת היוונית המיתולוגית, הנגועה בשנאת נשים... ועל כן אין לך כמעט נימוק משכנע לקבוע שערכו של הגבר גבוה מזה של האשה; הן האיש והן האישה ראויים להסתודד על האלהים, וזו הצורה הגבוהה ביותר של שלמות אנושית והגשמה עצמית... הגבר והאשה הם פרסונות [=אישיויות] נפרדות אשר כל אחת זכתה לתכונות הייחודיות לה... על כן אסור שהשוויון הערכי יטשטש את ההבחנה שבין ייחודה של האישיות הגברית לבין ייחודה של האישיות הנשית.

מושגים
  • הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד) - (1903 - 1993), נולד בפרוז'ני, (בלארוס) וב-1932 היגר לארצות הברית, שם נתמנה לרב באחת הקהילות בבוסטון. בארצות הברית שימש הרב סולובייצ'יק כמנהיג ליהודים רבים. לאחר השואה והקמת המדינה הצטרף לתנועת המזרחי, אשר זוהתה עם עקרונות הציונות הדתית. המפורסמים מבין ספריו הם "איש ההלכה - גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965) העוסקים בתכני פילוסופיה, יהדות ומוסר (שאר ספריו מהווים קבצי שיעורים, כתבים והרצאות שנאספו יחדו).
9ט
דיון
1. נתחו את עמדתו של הרב סולוביצ'יק. האם בעיניו האיש והאישה שווים? האם הם זהים? האם יש היררכיה ביניהם?
2. האם עמדתו משכנעת? נמקו.
שימו לב לכך שהוא מנסה להציג את תפיסת ההלכה לשיטתו.
10י
סימון דה-בובואר, המין השני, הקדמה
עלינו לשאול את עצמנו את השאלה מהי אשה? עצם הצגת השאלה מעלה על דעתי מיד תשובה ראשונה: יש משמעות לעצם העובדה שאני מציגה את השאלה. גבר לא היה מעלה על דעתו לכתוב ספר על מצבם המיוחד של הגברים באנושות... עובדת היותו גבר מובנת מאליה... הגבר מייצג בו זמנית את החיובי ואת הנייטרלי... האשה נתפסת כַּשלילי עד כדי כך שכל הגדרה מיוחסת לה כמגבלה, בלי כל הדדיות... אמר אריסטו "עלינו לראות את אופיין של הנשים כלוקה בפגם טבעי"... כך (גם) עולה מן הסיפור בספר בראשית...המתאר את חוה כמי שנבראה "מעצם עודפת". האנושות היא זכרי, והגבר מגדיר את האשה לא בפני עצמה, אלא יחסית אליו...היא הלא-מהותי לנוכח המהותי... עצם העובדה שאשה היא "אחר" מערערת את כל הצידוקים שהגברים מצאו לכך אי פעם, משום שאינטרסים שלהם הם שהכתיבו אותם באופן הברור ביותר...לעתים עוינות זו [=היחס לאשה כאחר] נראית מבוססת, אך לרוב היא נראית חסרת כל הצדקה; למעשה היא טומנת בחובה שאיפה לצידוק עצמי, מוסווית במידה כזו או אחרת של הצדקה.

מושגים
  • סימון דה בובואר - (בצרפתית: Simone de Beauvoir ) 9.1.1908 - 14.4.1986, פילוסופית, סופרת ופמיניסטית צרפתיה. נולדה בפריז, ב-1943 כתבה את הרומאן הראשון שלה 'האורחת'. נחשבת לאם הפמניזם טרום 1968 והתפרסמה במיוחד בעקבות עבודתה 'המין השני' הבוחנת את גורלה המסורתי של האישה. היתה בת זוגו של פול ז'אן סארטר והתעניינה בעיקר בפמניזם ואקזיסטנצאליזם. נפטרה בגיל 78 בפריז ב-1908.
11יא
דיון
1. איזו ביקורת מטיחה סימון דה-בובואר בתפיסה הגברית? האם אתם מכירים ביקורת מסוג אחר?
2. למה משמש סיפור הבריאה את דה-בובואר?
3. איך הביקורת הפמיניסטית של דה-בובואר מציעה להבין את המקורות שלמדנו ודומים להם?
4. במה באה לידי ביטוי 'האחרוּת של האישה במקורות?
5. נסו להשוות בין עמדתה של בבואר לזו של הרב סולוביצ'יק.
12יב
תמר רוס ויהודה גלמן, 'השלכות הפמיניזם על תיאולוגיה יהודית אורתודוקסית', בתוך: מאוטנר, שגיא ושמיר(עורכים) רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, הוצאת רמות - אוניברסיטת ת"א, 1998, עמ' 449
עצם המודעות לאופי הפטריארכלי המובהק של המסורת, לשניותה ההיררכית [=להבדל הלא שוויוני בין שני המינים], ולדימוי הגברי של האלוקים המתלווה לכל אלה, טומנת בחובה השלכות פוטנציאליות הרסניות ביותר למושגים הקיימים של התגלות התורה ואופייה השמיימי... אם התורה היא מן השמים, עליה להיות מוגנת בפני כל התניה אנושית. אולם... כיון שהפרספקטיבה של התורה כל כך מוגבלת [לראיה גברית בלבד] האם נוכל להאמין שזו תורה אלוהית? ...יש להתייחס גם אל ראשית המהלכים בהתפתחותם של אירועים ורעיונות כאל היבטים שונים של ההשגחה האלוהית... אם רעיון או צורה חברתית כלשהם [למשל, שלטון פטריארכאלי] משתרשים ומקוימים ביהדות הנאמנה, זהו הסימן למקורם האלוהי... כשם שאנו מתייחסים אל צורת חשיבה פטריארכלית כאל גילוי של השגחה אלוהית או כחשיפת היבט אותנטי מסוים של הקיום האלוהי, כך, מן הדין, שנתייחס באותה צורה גם אל התפתחות הפמיניזם ואל היותנו עדים להערכה הולכת וגדלה בימינו לטבע המיוחד של רוחניות נשית, ולראות גם בכך זכות דתית נדירה לגילוי חדש של הרצון האלוהי.

מושגים
  • תמר רוס - ינואר 1938, פרופסור לפילוסופיה כללית ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. רואה עצמה כ'פמניסטית דתית, ומרבה לעסוק בנושא.
13יג
דיון
1. מהי הבעיה התיאולוגית שמציגה תמר רוס, ומהו הפתרון שהיא מציעה?
2. מה דעתכם? נסו להסביר את עמדתכם.
3. במה שונה דרך ההתמודדות של הרב סולובייצ'יק מדרך ההתמודדות של תמר רוס?
14יד
אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו, תל אביב 2002, עמ' 97
מחוקי הירושה [=בפרשת פנחס] והנדרים [=בפרשת מטות]...ניתן להסיק בבטחה שמִשניותה של האישה אינה נתפסת בהם כמהותית אלא כסוציולוגית. הדין שלפיו הבנות אכן יורשות את אביהן כאשר הוא נפטר ללא בנים, ואף קודמות בסדר היורשים לאחיו, לאחי אביו וליתר קרוביו (במ' כ"ז, 1 -11), וכן הדין שהנדרים של גרושה ואלמנה תקפים כמו נדרי גבר (ל', 10) מעידים בבירור שהכפפת האישה לגבר אינה נובעת מאי יכולתה לטפל בנכסי דלא ניידי (אדרבה, ראו משלי ל"א " זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע (נָטְעָה) כָּרֶם") ומאי אמינותה בקיום התחייבויותיה (אדרבה, ראו שמ"א א', 24 – 28); הכפפת האישה לגבר לא נועדה אלא למלא צרכים חברתיים מובהקים – מניעת העברת אדמות בית האב לבית אב אחר מכאן [=באמצעות הנישואים], ושמירה על הלכידות הנורמטיבית של בית האב מכאן.

מושגים
  • פרופסור אוריאל סימון - נולד ב-1929בירושלים, חוקר ופרשן מקרא. כיהן כראש מחלקת לימודי התנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וכמנהל "המכון לחקר תולדות המקרא". מראשי תנועת שמאל פוליטית 'מימד'. בספרו "בקש שלום ורדפהו" מציג סימון עמדה דתית הטוענת שרעיונות דו-הקיום, הפיוס והשאיפה לשלום מעוגנים בתנ"ך לא פחות מההשראה לכיבוש, התנחלות ומלחמה על כל פיסת ארץ. עיקר עיסקו בספרי נביאים ובפרשנות האיבן עזרא. זכה בפרס ביאליק ב-2004.
15טו
דיון
1. מקור זה מצביע על מקרים שבהם מעמד הנשים דומה לזה של הגברים. באילו מקרים מדובר? מה ניתן ללמוד מכך, לדעת פרופ' סימון?
2. איזו סינתזה הוא מציע בין אי שוויון ושוויון?
3. איזו הבחנה עושה סימון לצורך אותה הסינתזה? מה דעתכם?
17 יז
18יח
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה פרשת פינחס.rtf