פרשת שלח-לך - "אל ראש ההר העפילו..."
הדף מאת: אברהם יוסקוביץ' / גשר - מפעלים חינוכיים
לימוד זה עוסק בחטא המעפילים, חטא שנדחק לשוליו של חטא המרגלים. במה חטאו בני ישראל כאשר עלו לארץ ישראל? האם עצם המעשה היה שגוי? מה משמעותה של המילה 'העפלה'? ובמה היא מקבילה במשמעות לשימוש בה בימינו?
(לט) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד: (מ) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר (ה) כִּי חָטָאנוּ: (מא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי (ה) וְהִוא לֹא תִצְלָח: (מב) אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין (ה) בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם: (מג) כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי (ה) וְלֹא יִהְיֶה (ה) עִמָּכֶם: (מד) וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית (ה) וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה: (מה) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה:
And Moses told these words unto all the children of Israel; and the people mourned greatly. And they rose up early in the morning, and got them up to the top of the mountain, saying: ‘Lo, we are here, and will go up unto the place which the LORD hath promised; for we have sinned.’ And Moses said: ‘Wherefore now do ye transgress the commandment of the LORD, seeing it shall not prosper? Go not up, for the LORD is not among you; that ye be not smitten down before your enemies. For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and ye shall fall by the sword; forasmuch as ye are turned back from following the LORD, and the LORD will not be with you.’ But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the ark of the covenant of the LORD, and Moses, departed not out of the camp. Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah.
דיון
  • כיצד אתם מבינים את התנהגותם של ישראל? האם היא לגיטימית וראויה או מוטעית?
  • מדוע משה והקב"ה מסרבים ומתנגדים? מה האסוציאציה שלכם למילה 'ויעפילו'? האם משמעות זו עולה בהכרח מהפסוקים? איזו משמעות יכולה להיות למילה על פי הפסוקים בלבד?
  • (מא) וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַה’ אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה: (מב) וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם: (מג) וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה’ וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה: (מד) וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה
    Then ye answered and said unto me: ‘We have sinned against the LORD, we will go up and fight, according to all that the LORD our God commanded us.’ And ye girded on every man his weapons of war, and deemed it a light thing to go up into the hill-country. And the LORD said unto me: ‘Say unto them: Go not up, neither fight; for I am not among you; lest ye be smitten before your enemies.’ So I spoke unto you, and ye hearkened not; but ye rebelled against the commandment of the LORD, and were presumptuous, and went up into the hill-country. And the Amorites, that dwell in that hill-country, came out against you, and chased you, as bees do, and beat you down in Seir, even unto Hormah.
    דיון
  • בנאום פרידתו מעם ישראל מזכיר משה את החטא המתואר בפרשתנו. מהן נקודות הדמיון והשוני בין שני התיאורים של המעשה? האם עולות כעת משמעויות נוספות?
  • מה פירוש המילה "ויעפילו" לפי דברי משה בספר דברים?
  • ר' צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק מו
    ולא לחנם כתבה תורה ענין המעפילים בפרשת שלח. אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם אל תעלו וגו' ? אלא שהם חשבו שזה בכלל "חוץ מִצֵא" [= כוונתו למימרה התלמודית 'כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא' כלומר בעל הבית הוא הקב"ה שאומר להם לצאת מארצו]... ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון השם יתברך כמו שאמרו ז"ל [בבלי סנהדרין] חוצפתא – מלכותא בלי תגא [תרגום: חוצפה מלכות בלי כתר]... ורוצה לומר ממשלה מעצמו בלי רצון הרוצים, והתקרבות כנסת ישראל מעצמם. והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה [= אכלו בסר, שלא בזמנו], כמו שאמרו ז"ל [בבלי סוטה] בעקבותא דמשיחא חוצפה יסגא [תרגום: בעקבי המשיח חוצפה תִרבה] שאז הוא העת לזה... שיש זמן שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא

    מושגים
    • רבי צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין: - (1823-1900). רב, הוגה, פרשן ודרשן מזרם החסידות. נולד בקריזבורג למשפחת "מתנגדים" ובעקבות מסעותיו והתחברותו עם חסידים ואדמו"רים שונים בפולין, התקרב לתורת החסידות. היה תלמידו של הרב מרדכי יוסף לינער מחסידות איז'ביצה-ראדזין והחליף את חברו רבי יהודה לייב איגר לאחר מותו, כאדמור חסידות לובלין. חיבורו העיקרי הוא "צדקת הצדיק".
    דיון
  • כיצד מסביר ר' צדוק את חטא המעפילים?
  • האם הוא מגן על ישראל או מקטרג עליהם? כיצד הוא עושה זאת?
  • 'צדקת הצדיק' נכתב בשנת התר"ח (1848). למי לדעתכם כיוון ר' צדוק הכהן את דבריו?
  • לוין קיפניס, המעפילים, תרע"ט
    הַמַּעְפִּילִים
    אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר!
    הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי,
    מֵעבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
    רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי.

    אַחִים עֲלוּ! אַחִים עֲלוּ!
    לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נֶגֶף,
    צַעַד עֲשׂוּ רָאֹה תִּרְאוּ
    אָנוּ פִּי שְׁנַיִם אָז נִשָּׂגֶב.

    נָהִין לָרֹם! נָהִין לָרֹם!
    הַטֶּרֶם תִּרְאוּ דֶּרֶךְ זוֹ סַלּוֹנוֹ
    אֶחָד פִּתְאוֹם נָפַל לִתְהוֹם
    קָרְבָּן רִאשׁוֹן, אַךְ לֹא אַחֲרוֹן הוּא.

    יִרְמֹז הַשִּׂיא! יִרְמֹז הַשִּׂיא!
    אֶחַד נָפַל. הַאֵין רוּחַ חַי בָּנוּ
    הֶאָח, נַמְרִיא לְנוֹף הַצְּבִי
    נַעְפִּיל, הַנִּצָּחוֹן אִתָּנוּ.

    הַעְפִּילוּ, הַעְפִּילוּ,
    אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
    © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
    www.acum.org.il


    מושגים
    • לוין קיפניס - לֶוִין קִיפְּנִיס 1894-1990. נולד באושומיר, פלך ווהלין ברוסיה. היה סופר ומשורר ילדים, כתב בעיקר בעברית וביידיש, היה חתן פרס ישראל לספרות בשנת 1978. נפטר ב-1990 בתל אביב.
    חיים נחמן ביאליק, מתי מדבר תרס"ב
    עַתּה – אִם-סָגַר עָלֵינוּ מִדְבָּרוֹ אֵל נָקָם,
    כִּמְעַט נָגַע בָּנוּ שִׁיר עִזּוּז וָמֶרִי – וַנָּקָם!
    לַחֲָבוֹת! לָרְמָחִים! הִתְאַחֲדוּ! הֵימִינוּ!
    עַל-אַף הַשָּׁמַיִם וַחֲמָתָם –
    הִנְנוּ וְעָלִינוּ –
    בִּסְעָרָה!"
    "הִנְנוּ וְעָלִינוּ!

    אִם-אָסַף הָאֵל מֵעִמָּנוּ אֶת-יָדָיו
    וַאֲרוֹנוֹ מִמְּקוֹמוֹ לֹא-יָמוּשׁ –
    נַעַל-נָא אֵפוֹא בִּלְעָדָיו!
    וְתַחַת עֵין זַעְמוֹ, לִבְרַק חֲמַת מַבָּטוֹ,
    נֵרְדְּ לְפָנֵינוּ תּוֹעֲפוֹת הֶהָרִים הָאֵלֶּה,
    וּפָנִים נִתְרָאֶה בָאוֹיֵב הֶחָמוּשׁ!

    הַאֲזִינוּ!
    הַסְּעָרָה גַּם-הִיא קוֹרֵאת לָנוּ: "הָהִינוּ!"
    לַחֲרָבוֹת! לָרְמָחִים! יִתְפָּרְקוּ הֶהָרִים, יִשְׁתַּבְּרוּ הַגְּבָעוֹת
    אוֹ יִפְּלוּ פְגָרֵינוּ חֳמָרִים חֳמָרִים –
    הִנְנוּ וְעָלִינוּ הֶהָרָה!" – – – –
    דיון
  • נסו להצביע על הקשרים בין השירים ובין הסיפור המקראי על המעפילים.
  • מאיזו פרשנות מעניק לוין קיפניס לסיפור? מה הקשר שירו לפירוש ר' צדוק הכהן שראינו למעלה?
  • מדוע נבחרה המילה 'ההעפלה' על ידי קיפניס לתאר את העליה לארץ, ולא סתם 'עליה'?
  • מתי לדעתכם העפלה היא יוזמה ברוכה ומתי חתרנות מרדנית? מה היינו יכולים לאמץ מתפיסתם של ר' צדוק, ביאליק וקיפניס?
  • דף הנחיות למנחה:
    דף למנחה פרשת שלח לך.rtf