קדושת החיים
1א
הדף מאת: דפנה פיינשטיין
2ב
דף מקורות בנושא קדושת החיים מיועד ללימוד לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה. בדף המקורות נעסוק בנושא קדושת החיים ובשאלה : חייו של מי קודמים? הנושא המוסרי העולה מן המקורות השונים הוא הצלת נפשות. השאלה היא בין חיים לחיים. מה הדין במקרה שהצלת חיי אדם אפשרית רק במחיר הקרבת חיי השני?
3ג
שניים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים:
אם שותים שניהם – מתים
ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב.
דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במותו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: "וחי אחיך עמך" - חייך קודמים לחיי חברך.
The Gemara asks: And Rabbi Yoḥanan, what does he do with this verse: “And your brother shall live with you”? The Gemara answers: He requires the verse for that which is taught in a baraita: If two people were walking on a desolate path and there was a jug [kiton] of water in the possession of one of them, and the situation was such that if both drink from the jug, both will die, as there is not enough water, but if only one of them drinks, he will reach a settled area, there is a dispute as to the halakha. Ben Petora taught: It is preferable that both of them drink and die, and let neither one of them see the death of the other. This was the accepted opinion until Rabbi Akiva came and taught that the verse states: “And your brother shall live with you,” indicating that your life takes precedence over the life of the other.
4ד
דיון
  • מהו המקרה עליו חלוקים החכמים?
  • מהי דעתו של כל אחד מהחכמים?
  • כיצד מבינים החכמים את הפסוק "וחי אחיך עמך"?
  • במי אתם מצדדים?
  • 5ה
    כמו שהיה [המעשה] באותו אדם שבא לפני רבא.

    אמר לו: מושל הכפר אמר לי: לך הרוג את פלוני, ואם לא - אהרוג אותך.

    אמר לו רבא: שיהרגוך ולא תהרוג, מה ראית שדמך של אדום (חשוב) יותר?
    or bloodshed. That one may not heal oneself with idolatry even when his life is in danger is learned from that which we just said, based on the verse: “With all your soul and with all your might.” From where is this halakha derived with regard to forbidden sexual relations and murder? As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: The verse says about one who rapes a betrothed woman: “But you shall do nothing to the young woman; the young woman has committed no sin worthy of death; for as when a man rises against his neighbor, and slays him, so too with this matter” (Deuteronomy 22:26). What does a murderer have to do with a betrothed young woman who was raped? Why would the verse mention murder in this context? Rather, the mention of murder comes in order to teach a halakha about the betrothed young woman, and it turns out that, in addition, it derives a halakha from that case. The Torah juxtaposes a murderer to a betrothed young woman to indicate that just as in the case of a betrothed young woman one may save her by taking the rapist’s life, so too, one may save a potential murder victim by taking the pursuer’s life. Conversely, it is possible to learn about the case of a young betrothed woman from the case of a murderer. Just as with regard to a potential murderer the halakha is that if one is being forced to murder someone else, he should allow himself to be killed and not transgress that prohibition, so too, with regard to a betrothed young woman the halakha is that she should allow herself to be killed and not transgress the prohibition of forbidden relations. The Gemara asks: And from where do we derive this halakha with regard to murder itself? The Gemara answers: It is based on logical reasoning that one life is not preferable to another. The Gemara relates an incident to demonstrate this: This is similar to a certain man who came before Rava and said to him: A local official said to me: Go kill so-and-so, and if not I will kill you. Rava said to him: It is preferable that he should kill you and you should not kill. What did you think, that your blood is redder and more precious than his? Perhaps that man’s blood is redder. Apparently, one may not save his own life by taking someone else’s. The Gemara relates: Mar bar Rav Ashi found Ravina rubbing his daughter with unripe olives [guharkei] of orla for medicinal purposes. Mar bar Rav Ashi said to him: Say that the Sages said that one may derive benefit from such a prohibited item at a time of danger; however, who says that one is permitted to do so when it is not a time of danger? Ravina said to him: A high fever is also deemed a time of danger, and one may derive benefit from a prohibited item it such a situation. Some say that Ravina said to him as follows: Am I deriving benefit in a usual manner? The usual way to derive benefit from these olives is to use them after they have become ripe, so that their oil can be drawn out. Since Ravina was not deriving benefit in the usual manner, he was permitted to do so, although his daughter’s life was not in danger. The Gemara continues to discuss various halakhot that apply to prohibited items. It was stated: With regard to deriving benefit from a prohibited item that comes to a person against his will, i.e., one’s circumstance results in his deriving benefit although he did not place himself in that circumstance in order to derive benefit, Abaye said: Deriving benefit in this manner is permitted, and Rava said: It is prohibited. The Gemara explains: In a case where it is possible to avoid deriving benefit and he intends to derive benefit from the prohibited object, or where it is not possible to avoid it and he intends to derive benefit, everyone agrees that it is prohibited, because he intended to derive benefit that was prohibited. And when it is not possible to avoid it and he does not intend to derive benefit, everyone agrees that it is permitted, as one had no choice in the matter. Where they disagree is in a case where it is possible for him to avoid the prohibition, and he does not intend to derive benefit from it. The Gemara limits the dispute further: And according to Rabbi Yehuda, who said that an unintentional prohibited act is prohibited, everyone agrees that it is prohibited, as Rabbi Yehuda maintains that one’s action is more significant than his intent. Where they disagree is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said that an unintentional prohibited act is permitted. Apparently, Abaye holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. And Rava would say: Rabbi Shimon stated his opinion only with regard to a case where it is not possible to avoid the prohibition. However, in a case where it is possible to avoid the prohibition, no, he did not permit one to derive benefit from such a prohibition even unintentionally. This is one version of the dispute. Some say that the dispute should be understood as follows: In a case where it is possible to avoid deriving benefit and he does not intend to derive benefit, this is the case of dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon. Where it is not possible to avoid it and he does not intend to derive benefit from the prohibited item, everyone agrees that it is permitted to do so. Where they disagree is in a case where it is not possible to avoid deriving benefit and he intends to derive benefit from it. The Gemara limits the dispute further: According to the opinion of Rabbi Shimon, who follows one’s intent, everyone agrees that it is prohibited. Where they disagree is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: There is no difference whether one intends or does not intend; the issue is whether he can avoid it or not. Therefore, if it is possible to avoid deriving benefit, it is prohibited. Based on this understanding of the dispute, Abaye holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. In other words, in a case where it is not possible to avoid the situation completely, even if one has intent it is permitted.
    6ו
    דיון
  • מה אתם הייתם עושים במקום אותו אדם?
  • האם ישנם מצבים בהם חיי אדם אחד חשובים יותר מחיי אדם אחר?
  • 7ז
    תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פ"ח מ"ד, דף מ"ז ע"א
    סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך פגעו להן גוים ואמרו:

    תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לא הרי אנו הורגים את כולכם.

    אפילו כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת מישראל.

    ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי יימסרו אותו ואל ייהרגו.

    א"ר שמעון בן לקיש: והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי

    ורבי יוחנן אמר: אע"פ שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי

    מושגים
    • תלמוד ירושלמי - אוסף פירושים והרחבות על המשנה שחובר בתקופת האמוראים בארץ ישראל, במאות ה-3-5 לספירה. התלמוד הירושלמי חובר במקביל לתלמוד הבבלי, ושניהם כוללים דברי הלכה ואגדה. התלמוד הירושלמי נוצר בעיקר בטבריה, ושיקף את ההלכה והנוהג הארץ-ישראליים. כתוב ארמית גלילית.
    • שבע בן בכרי - שבע בן בכרי, בן שבט בנימין, היה ממשפחתו של שאול המלך. הוא מרד בדוד המלך לאחר דיכוי מרד אבשלום משום שלא הסכים לצעדי הפיוס שנקט דוד כלפי שבט יהודה שקיפחו את בנימין ושאר השבטים (שמואל ב, י"ט 41 ואילך). הכתוב מכנה אותו בשם 'איש בליעל'.
    8ח
    דיון
  • האם הגיוני לאבד חיים של קבוצה מאשר חיי אדם אחד?
  • האם לדעתכם ראוי שאדם יקריב עצמו מרצונו על מנת להציל חיי רבים?
  • האם מוסרי למסור אדם אחד, כדי להציל את הקבוצה? האם זה משנה עבורכם האם הוא פושע או לא?
  • 9ט
    שו"ת מקדשי השם, לר' צבי הירש מייזליש, תשט"ו שיקגו עמ' 8
    מסירת נפש של אב מלהציל בנו יחידו
    הנה ניגש אלי איש יהודי שהיה נראה לי יהודי פשוט מאויבערלאנד מתמימות הדברים שלו, שאמר לי כדברים האלה.

    רבי! הבן היקר לי מבבת עיני נמצא שמה בתוך הנערים הנידונים לשריפה. ויש בידי היכולת לפדותו. והיות וידוע לנו, בלי שום ספק שהקאפוס יתפסו אחר במקומו, על כן אני שואל מהרבי שאלה להלכה ולמעשה. לפסוק לי הדין על פי התורה. אם אני רשאי לפדותו? וכאשר יפסוק, כן אעשה.
    10י
    דיון
  • כיצד לדעתכם צריך להכריע רבי צבי הירש מייזליש?
  • מה אתם הייתם עונים במקומו?
  • 11יא
    שו"ת מקדשי השם, לר' צבי הירש מייזליש, תשט"ו שיקגו עמ' 8
    תשובת ר' צבי הירש מייזליש
    ואני בשמעי השאלה הלז, רעדה אחזתני לפסוק בדיני נפשות.

    והשבתי לו: ידיד יקירי! איך אוכל לפסוק לך הלכה ברורה על שאלה כזו, במצב כזה? הלא גם בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה שאלה כזו - שהיא בדיני נפשות - עולה על שולחן הסנהדרין. ואני כאן באוושויץ בלי שום ספר הלכה, ובלי עוד רבנים אחרים, ובלי שום ישוב הדעת מרוב התלאות והצרות...

    ...ענה ואמר לי ברגש ובהתלהבות גדולה:

    רבי! אני עשיתי את שלי. את מה שהתורה חייבה אותי לעשות. אני שאלתי שאלה לרב, ואין רב אחר במקום.

    ואם אין הרבי יכול לענות לי, שמותר לי לפדות את בני נראה שאין ההלכה ברורה אצלו להתיר. כי אם היה מותר, בלי שם פקפוק, היה הרבי ודאי עונה לי. נחשב זה אצלי פסק דין, שאסור לי על ידי ההלכה. עבורי זה מספיק. וממילא ישרף בני יחידי על פי התורה וההלכה.

    ואת זה אני מקבל באהבה ובשמחה. אינני עושה מאומה לפדות את בני, כי כך צותה התורה.

    מושגים
    • רבי צבי הירש מייזליש - היה ראש ישיבה ואב"ד בעיר וואץ שבהונגריה, בזמן השואה, בא איבד את כל משפחתו תמך ולימד תורה באושוויץ, לאחר המלחמה עסק בשיקום החיים הדתיים, כולל חינוך, סיוע לעגונות ועוד. בהמשך עבר לשיקגו ואסף שו"ת של רבנים מתקופת השואה, אותם קיבץ לספר.
    12יב
    דיון
  • מה דעתכם על תשובתו של הרב?
  • לפי המקורות שלמדתם - כיצד היה אמור לפסוק הרב?
  • האם גם אתם הייתם נוהגים כמו אותו אב?
  • מה אתם חושבים על התנהגותו?
  • 13יג
    דף הנחיות למנחה:
    הנחיות למנחה.doc