פסח שני
הדף מאת: יעל אוריין / ארגון בת קול
סיפור פסח שני הוא סיפור ייחודי על מקרה בו קבוצה מתוך העם מוחה על הדרתה מתוך הכלל וזוכה שמחאתה תשמע ואף תזכה ליצור שינוי לדורות. באמצעות סיפור זה ניתן לבחון נושאים כמו: הדרה וקבלה חברתית, שוני מול שיוויון בקהילה ובדין, אינדיבידואליזם מול שייכות קהילתית, הערכה ערכית של מחאה חברתית ועוד היד נטויה. דף לימוד זה מתבסס על מקורות אשר נאספו ונילמדו במסגרת קבוצת הלימוד הירושלמית של בת קול והוא מהווה הצעה אחת מיני רבות להדגשה והגשה של הנושא. אתם מוזמנים ליצור מתוכו את השיעור שלכם על ידי שכפול הדף והתאמתו לצרכים שלכם.
פסח שני
(ו) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. (ז) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם.

(ט) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (י) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לה'. (יא) בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. (יב) לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. (יג) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא-הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא.
But there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day; and they came before Moses and before Aaron on that day. And those men said unto him: ‘We are unclean by the dead body of a man; wherefore are we to be kept back, so as not to bring the offering of the LORD in its appointed season among the children of Israel?’ And Moses said unto them: ‘Stay ye, that I may hear what the LORD will command concerning you.’ And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Speak unto the children of Israel, saying: If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto the LORD; in the second month on the fourteenth day at dusk they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs; they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof; according to all the statute of the passover they shall keep it. But the man that is clean, and is not on a journey, and forbeareth to keep the passover, that soul shall be cut off from his people; because he brought not the offering of the LORD in its appointed season, that man shall bear his sin.
דיון
  • הקריאה "למה נגרע" של הטמאים וכן קריאות דומות של קבוצות המוחות על הדרה במציאות הישראלית היום - אילו רגשות הם מעלים בכם?
  • איך לדעתכם משה, כמנהיג העם היה צריך לנהוג מול דרישת הטמאים?
שונים ושווים
במה נשתנה פסח שני
מה בין הראשון לשני: הראשון, אסור בבל ייראה ובבל יימצא; והשני, חמץ ומצה עימו בבית. הראשון, טעון הלל באכילתו; והשני, אינו טעון הלל באכילתו. זה וזה טעונין הלל בעשייתן, ונאכלין צלי על מצה ומרורים, ודוחין את השבת.
What is the difference between the first Pesah and the second?The first is subject to the prohibition of [chametz] shall not be seen and [chametz] shall not be found, while at the second matzah and chametz are in the house with him. The first requires [the reciting of] Hallel when it is eaten, while the second does not require Hallel when it is eaten. But both require [the reciting of] Hallel when they are sacrificed, and they are eaten roasted with matzah and bitter herbs, and they override Shabbat.
הרבי מליובאוויטש (מנחם מנדל), ליקוטי שיחות, כרך ל"ג, בהעלותך א
חמץ ומצה
מכיוון שהעבודה דפסח ראשון היא "סור מרע", בריחה מהרע, לכן חל אז החיוב לבער את החמץ (הרומז על הרע, "שאור שבעיסה"), שלא יהיה שום חמץ ברשותו; מה שאין כן פסח שני, שעניינו הפיכת הרע לטוב, אין צריכים בו בזמן לבער את החמץ מרשותו, אלא "חמץ ומצה עימו בבית", כי על ידי פסח שני ניתן (בהוספה - ) הכח להפוך את החמץ לקדושה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.hebrewbooks.org
דיון
  • בעולם הפוסטמודרני טוענים למושגי טוב ורע יחסיים, על מנת לאפשר ריבוי של קולות ועמדות המקבלים מקום שווה בחברה. הרבי מלובביץ מציג עמדה המאפשרת את השונות בתוך הקהילה, את האפשרות לדין שונה עבור מי שמצבו או צרכיו שונים, כפי שמאפשר דין פסח שני. יחד עם זאת, במקביל, הוא משמר את מושגי הטוב והרע המוחלטים. איזו גישה עדיפה בעיניכם?
בזכות המחאה
ר נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות, ברכת הפירות, ה', ט"ז
בזכות התיקון
כי אלו האנשים שהיו טמאים לנפש האדם ולא יכלו לעשות הפסח, שבאו לשאול למה נגרע, אלו שאלו כהוגן. ותיקנו בזה הרבה מאוד. כי נתגלגל זכות על ידם שנתגלה על ידי זה למשה דין פסח שני שהוא תיקון גדול שהוא בחינת המשכת דרך התשובה הנ"ל.
המחאה שלי היא הגאולה שלנו?
בין יחיד לציבור
גר שנתגייר בין שני פסחים צריך לעשות פסח שני דברי רבי ר' נתן אומר אין צריך לעשות פסח שני שכבר לא נתחייב בראשון [ניתן להם] לישראל לבנות בית הבחירה היחיד עושה פסח שני ואין הצבור [עושה] פסח שני רבי יהודה אומר אף הצבור [עושה] פסח שני
אתר שעוריו וכתביו של הרב אורי עמוס שרקי
בהעלתך - מצות פסח שני / הרב אורי שרקי
הרי לא מצאנו שמי שלא יכול לשבת בסוכה בסוכות יכול לעשות סוכות שני...מי שנאנס ולא עשה מצוה הרי הוא פטור. אם כן מדוע לחייב?! מה כל כך נורא באי עשיית הפסח מפני אונס?!

אלא שכאן יש דין מיוחד, שהרי "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ז הל"ו), וזה קורה בליל הסדר. אדם שאינו יוצא ממצרים, כביכול אינו שייך לאומה, ואם הוא אינו שייך לאומה, גם לקבל את התורה אינו יכול. לכן עד חג השבועות עליו לפתור את הבעיה.

התורה גלתה לנו דבר מיוחד, שהאפשרות להשלים מכח יוזמה של האומה את הפסח - זה דווקא בחודש אייר. בתאריך המתאים לחג הפסח בחודש ניסן. בחודש ניסן הגאולה באה על ידי התעוררות מן העליונים, "אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא שליח, אני ה' - אני הוא ולא אחר" (הגדה של פסח), ואילו בחודש אייר דווקא, זמן הגאולה, נקבע על ידי בקשה של האומה, האומה היא זו שבקשה. כביכול חודש אייר הוא הזמן שבו האומה משיגה את עצמאותה בכוחות עצמה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
ravsharki.org
אתר "ישיבה"
חודש אייר - אור חוזר של חודש ניסן / הרב דוד דב לבנון
ולפי זה חודש אייר, שבו פסח שני הוא אור חוזר של חודש ניסן שבו פסח ראשון. פסח ראשון היה גאולה בהתערותא לדלעילא, בלא כל זכות מלמטה, שנאמר: "ואת ערום ועריה", עד שנגלה הקב"ה עליהם וגאלם. לעומת זאת, פסח שני ניתן להם בהתערותא דלתתא, בזכות שבקשו לקיימו, וזה מראה שישראל הפנימו בלבם את הגאולה ודרשוה, ולכן היא נתנה להם בזכות תשוקתם לזכות בה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.yeshiva.org.il