לימוד עצמי על חשיבות הלימוד העצמי
הדף מאת: טל בלומנטל
נקודה למחשבה: האם בלימוד שלנו אנחנו יוצרים מעצמנו משהו חדש?
מסכת אבות, פרק ב, משנה ח

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai.He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all.
דיון
  • מהי לדעתכם המשמעות של כינויי התלמידים?
  • מי לדעתכם חשוב יותר: "בור סוד שאינו מאבד טיפה" או מעין המתגבר"? מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם?
רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה י"א
וחייב לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב; ושליש בתורה שבעל פה; ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה--ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד.
One is obligated to divide his time of study by three; one third for the study of Holy Writ, one third for the study of the Oral Torah, and one third for thinking and reflecting so that he may understand the end of a thing from its beginning, and deduct one matter from another, and compare one matter to another, and reason out by the hermeneutical rules in which the Torah is expounded to the end that he may know which are the principal rules and how to deduct therefrom that which is forbidden and that which is permitted, and other like matters which he studied from oral tradition. This subject of study is called Gemara.11Ibid. 30a; Abodah Zarah, 19b. C.
דיון
  • מה המשמעות של חלוקת זמן הלימוד?
  • מה היתרונות של חלוקת זמן כזו?
  • מהו הדבר אותו מכנה הרמב"ם "תלמוד"? מה מיוחד בצורת הלימוד הזו? מה החשיבות שלה?
מרטין בובר, דרכו של אדם על פי תורת החסדות, פרק ב, מוסד ביאליק תשי"ז, ע"מ 15-16
כל אדם הוא חידוש שעדיין לא בא לעולם
עם כל אדם ואדם בא חידוש לעולם, משהו ראשון ויחיד שעוד לא היה כמותו. לפי תורת החסידות חייב כל אדם מישראל לידע ולכוון בדעתו שהוא יחיד בעולם בבחינתו, ועדיין לא היה בעולם כדומה לו. שאילו כבר היה כמותו בזה העולם שוב לא היה צורך בו שיבוא הוא לעולם. כל אדם בריאה חדשה הוא ועליו לתקן את מידתו בזה העולם. ובאמת, לפי שאין בני האדם נוהגים כן הם מעכבים את ביאת הגואל.
הדבר שהוא יחיד ומיוחד בכל אדם ואין כמותו בשום אדם אחר, אותו חייב האדם לפתח ולהביאו לכלל מעשה, ולא שיחזור על מה שכבר עשאו אדם אחר, ואפילו גדול שבגדולים. רבי שמחה בונם מפשיסחה אמר פעם בימי זקנותו, שעה שכבר היה סגי נהור [עיוור]: "לא הייתי רוצה להתחלף עם אברהם אבינו. שהרי מה יתרון לה' יתברך, שאברהם אבינו יהא כמותו של בונם הסומא ובונם הסומא יהא כמותו של אברהם אבינו?" ועוד מובהקים מאלה הדברים שאמר באותו עניין רבי זוסיא מהאניפולי, סמוך לפטירתו: "בעולם הבא לא ישאלוני: 'למה לא היית משה רבינו?' אלא ישאלוני: 'למה לא היית זוסיא?' "

מושגים
  • מרדכי מרטין בובר - (וינה, 1878 – ישראל, 1965) חוקר, סופר והוגה דעות. עסק במחקר, בכתיבה ובהוראה של פילוסופיה, הגות ציונית, פרשנות מקרא, חסידות וחקר תרבויות. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח משנתו הדיאלוגית. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. היה תומך נלהב בהקמת מדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל.
דיון
נקודה למחשבה
למעיין, בשונה מבור, יש כח של חידוש ויצירה. בדברי הרמב"ם אנחנו רואים את חשיבות הלימוד העצמי, הסקנת המסקנות והבנה משמעותית של הלימוד. מרטין בובר מדגיש את הצורך בחידוש של כל אדם ואדם, ואת ההכרח ליצור משהו חדש.
  • מהי נקודת החידוש שלנו?
  • היכן שוכן הלימוד העצמי והמשמעותי שלנו?
  • כיצד נוכל לתת לו לתפוס מקום מרכזי יותר בחיים שלנו?