Save "תפילת בית המדרש"
תפילת בית המדרש
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
במפגש זה נעסוק בתפילת בית המדרש של ר' נחוניא בן הקנה, המופיעה בשתי גרסאות - בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי. ננסה לעמוד על ההבדלים בין הגרסאות, ועל מהותה ואופייה של תפילה זו באמצעות דברים שכתב הרב אליהו בקשי דורון. הלימוד יעורר את השאלות: מדוע יש להתפלל לפני ואחרי השהות בבית המדרש? מה אמור להתחולל בתוך בית המדרש? ומכאן לשאלה הנוגעת לנו ממש: באיזה בית מדרש אנו רוצים ללמוד, ומה עלינו לעשות לשם כך?
פתיחה: בית המדרש שלנו
דיון
  • איזה אופי הייתם רוצים שיהיה לבית המדרש שלנו?
  • מה אתם מצפים שיקרה במהלך הלימוד, ומה אתם מצפים שיקרה לכם בעקבות הלימוד?
  • מה לא הייתם רוצים שיקרה לכם במהלך הלימוד בבית המדרש?
  • נסו לכתוב לעצמכם 'תפילת בית מדרש' פרטית, המכילה את הבקשות שיש לכם עם כניסתכם לבית המדרש.
לימוד בחברותא (1): תפילת בית המדרש - ר' נחוניה בן הקנה
משנה: רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. אמרו לו: מה מקום לתפילה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי.

גמרא. תנו רבנן: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם.

ביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלוהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים - אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים - אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים - אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

מושגים
  • רבי נחוניא בן הקנה - תנא בן הדור השני. חי בתקופת בית שני, ונפטר סמוך לחורבן. במשנה ובתלמוד הובאו שמועות מעטות בשמו, ובדורות מאוחרים יוחסו לו חיבורים רבים, כגון הפיוט "אנא בכוח", וחיבורים קבליים שונים (ספר הבהיר, ספר הפליאה, ספר הקנה ועוד). תלמידו המובהק היה ר' ישמעאל, ולו העביר את שיטתו לדרוש את התורה ב"כלל ופרט" - שיטה המתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, והרומזים על מה שלא נכתב בהם.
MISHNA: In addition to the halakhot relating to the fixed prayers, the Gemara relates: Rabbi Neḥunya ben Hakana would recite a brief prayer upon his entrance into the study hall and upon his exit. They said to him: The study hall is not a dangerous place that would warrant a prayer when entering and exiting, so what room is there for this prayer? He said to them: Upon my entrance, I pray that no mishap will transpire caused by me in the study hall. And upon my exit, I give thanks for my portion. GEMARA: The Sages taught in a baraita the complete formula of Rabbi Neḥunya ben Hakana’s prayer: Upon his entrance, what does he say? May it be Your will, Lord my God, that no mishap in determining the halakha transpires caused by me, and that I not fail in any matter of halakha, and that my colleagues, who together with me engage in clarifying the halakha, will rejoice in me. He specified: And that I will neither declare pure that which is impure, nor declare impure that which is pure and that my colleagues will not fail in any matter of halakha, and that I will rejoice in them. Upon his exit, what did he say? I give thanks before You, Lord my God, that You have placed my lot among those who sit in the study hall, and that you have not given me my portion among those who sit idly on street corners. I rise early, and they rise early. I rise early to pursue matters of Torah, and they rise early to pursue frivolous matters. I toil and they toil. I toil and receive a reward, and they toil and do not receive a reward. I run and they run. I run to the life of the World-to-Come and they run to the pit of destruction.
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד, דף ז טור ד
מתניתן: רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. אמרו לו: מה טיבה של תפילה זו? אמר להן: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.

בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שלא אקפיד כנגד חברי, ולא חברי יקפידו כנגדי שלא נטמא את הטהור ולא נטהר את הטמא, שלא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור, ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא.

וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות [=תיאטראות וקרקסים], שאני עמל והן עמלין אני שוקד והן שוקדין - אני עמל לירש גן עדן והן עמלין לבאר שחת שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תיתן חסידך לראות שחת.
ולא אכשל - וישמחו חברי על כשלוני, הרי רעות שתים שיבואו על ידי שאגרום להם שיענשו.
מיושבי קרנות - חנוונים, או עמי הארץ, שעוסקים בדבר שיחה.

מושגים
  • רש"י - רבי שלמה יצחקי - (1105-1040) מגדולי פרשני המקרא והתלמוד, בלשן, מנהיג ופוסק הלכה. מחשובי הראשונים. פירושו לתנ"ך נוטה לפשט אך הוא שילב בו גם מדרשי חז"ל.
דיון
  • מהם ההבדלים שבין הנוסח המופיע בתלמוד הבבלי לנוסח המופיע בתלמוד הירושלמי? האם הבדלים אלו מהותיים?
  • באיזה בית מדרש ר' נחוניה בן הקנה היה רוצה ללמוד על פי כל אחת מן הגרסאות?
  • מה דעתכם על בית המדרש המוצג בשני התלמודים?
לימוד בחברותא (2): תפילת בית המדרש – הרב אליהו בקשי דורון
הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, 'תפילת רבי נחוניה בן הקנה', ספר בנין אב, חלק א, הקדמה, ירושלים: מכון בנין אב, תשס"ב
רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה, אמרו לו, מה מקום לתפילה זו, אמר להם, בכניסתי אני מתפלל שלא יארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי". (ברכות, ד'). התפילה בכניסה לבית המדרש, מעוררת תמיהה ואומרת דרשני, עד ששאלו חכמים, מה מקום לתפילה זו, ובא רבי נחוניה בן הקנה, ופירש תפילתו. ויש להבין מה שאלת חכמים, הרי יפה תפילה להצלחה בלימוד, להבין ולהשכיל, והזמן המתאים הוא בכניסה לבית המדרש. ומה שאלו על תפילת רבי נחוניה בן הקנה, ונראה לפרש הדברים על פי דברי ר' יצחק (מגילה ו) בעניין עסק התורה. "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין".
מכאן שלימוד התורה תלוי ביגיעה, ככתוב לא בשמים היא וגו', אלא בפיך ובלבבך לעשותו, ואם ביגיעה תלוי הדבר, מה מקום לתפילה בכניסה לבית המדרש, יתפלל אדם שיזכה ללמוד ולהיכנס לבית המדרש, ועכשיו שנכנס אין הדבר תלוי אלא בו ו"יגעת ומצאת תאמין". על כך שאלו חכמים מה מקום לתפילה זו, השיב ר' נחוניה בן הקנה, "בכניסתי אני מתפלל שלא יארע תקלה על ידי".
התפילה אינה על ההצלחה בלימוד, ואף לא על ההבנה והזיכרון, כל אלה מובטחים על ידי היגיעה ואדם לעמל יולד. התפילה היא "שלא יארע תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה". דברים אלה אינם תלויים באדם ויגיעתו אלא בעזרת השמיים. כדברי הגמרא במגילה על הכלל יגעת ומצאת תאמין. "ודברים אלו לחדד, אבל להעמיד לימוד – עזרת שמיים. להורות הלכה שהוא קיום התורה לא מספיק העמל, לזכות באמיתה של תורה צריך תפילה ועזרת שמיים, ויגעת ומצאת תאמין, יכול אדם לעמול ובכוח יגיעתו לדעת שאמיתה של תורה אינה נקנית בכישרון ובידע, אלא בעזרת שמיים, בזכותו של הלומד, וביושר מידותיו המקרבות אותו אל האמת. ההלכה נפסקת כבית הלל אף על פי שבית שמאי מחודדים יותר. להודיע ולהיוודע שאמת ההלכה נקבעת לפי העזרת שמיים של הפוסק ומידת קרבתו לאמת. ולא בכושר עמלו וידיעותיו, וזו היתה תפילתו של ר' נחוניה בן הקנה בכניסתו לבית המדרש. "שלא יארע תקלה על ידי". לא על החיוב והמעלות שבעצם הלימוד התפלל, שכל אלה מובטחים ומותנים באדם עצמו, אלא שלא יכשל בדבר הלכה, על העזרת שמיים המיוחדת שצריך כדי להעמיד הלימוד לפי ההלכה.

© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • הרב אליהו בקשי דורון - נולד בשנת 1941, ראש מוסדות 'בניין אב' ברמת שלמה בירושלים. כיהן כ'ראשון לציון' - הרב הראשי הספרדי לישראל בין השנים 2003-1993. לפני תפקידו זה שימש כרב הראשי של הערים בת-ים וחיפה. הרב בקשי דורון ידוע כרב בעל עמוד שדרה המסוגל לעמוד בלחצים פוליטיים בחצרות גדולי התורה, וכן בפתיחותו בענייני הלכה: הוא צידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל ובחיתון זוגות חילוניים תוך הקפדה על עדים לא כשרים, כדי למנוע בעיות הלכתיות בהמשך. כתב ספרי שאלות ותשובות: שו"ת בנין אב, ובנין אב - שיחות ומאמרים.
דיון
  • מה תלוי רק בלומד בבית המדרש, ומה מחוץ לשליטתו הבלעדית?
הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, 'תפילת רבי נחוניה בן הקנה', ספר בנין אב, חלק א, הקדמה, ירושלים: מכון בנין אב, תשס"ב
בכניסתו מהו אומר?
התפילה בשלמותה מובאת בגמרא (ברכות נח:( "יהי רצון מלפניך אלוהי שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם". בנוסף לתפילה המוגדרת במשנה שלא יארע דבר תקלה על ידי, ומשמעות התקלה שלא אכשל בדבר הלכה ואומר על טמא טהור, נוספת בקשה מיוחדת על היחס שבין הלומדים בבית המדרש, "שישמחו בי חברי ואשמח בהם". ופירש רש"י שם, "שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי – על כשלוני ואגרום להם שיענשו". ובמהרש"א בחידושי אגדות תמה על פירוש רש"י למה פירש הדברים בדרך השלילה ופירש שישמחו בי חברי כפשוטו "ישמחו בי שלא נכשלתי ואשמח בהם שלא יכשלו". ונראה שרש"י הרגיש בדברי המשנה, שהתפילה היא שלא תארע תקלה, על מניעת השלילה בלבד, ולא על החיוב שבלמוד התורה. ועל כן פירש שישמחו בי חברי על דרך הסרת המכשול שלא ישמחו בכישלונו.
בנוסח התפילה המוזכר בגמרא בבבלי, התפילה על שמחת החברים באה כתוספת על העיקר, שהוא שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה, אולם בנוסח התפילה בגמרא בירושלמי מבואר, שעיקר תפילת ר' נחוניה בין הקנה היתה על יחס החברים בבית המדרש, כשהתקלה והכישלון בהלכה מוזכרים כתוצאה ולא כעיקר הבקשה, וזה לשון התפילה בירושלמי, "בכניסתו מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שלא אקפיד כנגד חברי, ולא חברי יקפידו נגדי, שלא נטמא את הטהור ונטהר את הטמא, שלא נאסור המותר ונתיר האסור ונמצאתי מתבייש בעולם הזה ובעולם הבא". שורש התקלה והכישלון בדבר הלכה הוא, היחס שאינו נכון ואינו הוגן שבין הלומדים, משום שכל הקפדה והתנצחות מרחיקה מן האמת, ובכדי שלא יארע דבר תקלה וכישלון בהלכה, התפילה היא שלא אקפיד על חברי ולא חברי יקפידו נגדי, ככל שמופשט הלומד מנגיעה עצמית ומבקש את האמת זוכה לאמיתה של תורה. וזה מאמרם זכרם לברכה (בנדרים נה.), "וממדבר מתנה – כיוון שעושה אדם עצמו כמדבר הזה, שהוא מופקר לכל, ניתנה לו תורה במתנה". ככלל שהלומד מופשט מנגיעה עצמית ונגד עיניו האמת בלבד, שאינו מקפיד ואינו עומד על דעתו, כמדבר הזה שאינו מגודר וכל דורכים בו, זוכה הוא לעזרת שמיים, להעמיד הלימוד לפי ההלכה, ומקבל את האמת במתנה ממי שאמרה. וזו היתה תפילתו של ר' נחוניה בדברי הירושלמי, שלא אקפיד על חברי, שתהא האמת מבוקשת מבלי כל נגיעה עצמית כדי שלא יארע דבר תקלה על ידי.
© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) - (1555 - 1632), אב בית דין וראש ישיבה בלובלין. חיבורו על הש"ס המתמקד בעיקר בתוספות מודפס ברוב מהדורות הש"ס
דיון
  • מה ההבדל, לדעת הרב בקשי דורון, בין גרסת הירושלמי לגרסת הבבלי?
  • "כל הקפדה והתנצחות מרחיקה מן האמת": האם אתם מסכימים עם קביעה זו?
  • מה המשמעות של דימוי הלומד למדבר? מה דעתכם על דימוי זה?
סיכום: למידה כשינוי
הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, 'תפילת רבי נחוניה בן הקנה', ספר בנין אב, חלק א, הקדמה, ירושלים: מכון בנין אב, תשס"ב
וביציאתו מהו אומר?
גם התפילה בגמר הלימוד אינה הודאה רגילה, ור' נחוניה בן הקנה הגדיר מהותה במשנה "וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי", ההודאה אינה רק על המצווה, הזכות והידע שבלימוד, אלא בעיקר על חלקו של הלומד שמתעלה עם לימוד התורה. "וביציאתו מהו אומר - מודה אני לפניך ה' אלוהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים, אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים, אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת" (ברכות כח:). ההבדל בין יושב בית המדרש ליושב קרנות אינו רק בתוספת מעלה, ההבדל הוא מהותי המשנה את תוכן חיי האדם, את מטרתו ואת השגותיו. עם למוד התורה מתעלה הלומד בעצם מהותו, מטרת השכמתו שונה, עמל חייו מלא תוכן, והשגות עולמו מתרחבים ומתברכים, על כן חיוב ההודאה אינו על עצם לימוד התורה, אלא על מנת חלקו של הלומד, והוא - השינוי המהותי שמתחולל בקרבו. התפילה מוגדרת "כהודאה על חלקו", משום שחלקו של אדם הוא קניין הבא לו מצד מהותו, כירושה הבאה לו בזכות עצמו לא בקניין חיצוני, וזה ההבדל בין חכמת התורה לשאר חכמות...
תפילת ר' נחוניה בן הקנה ביציאתו מבית המדרש מלמדת שחיוב ההודאה של חובש בית המדרש, שזכה להשכים לרוץ ולעמול כבן תורה, ולא שם חלקו בין יושבי קרנות, אינו חיוב חד פעמי ולא נאמר בעתים נדירות, אלא בכל עת שיוצא מבית המדרש, משום שכל ישיבה בבית המדרש משנה מהותו, וכל לימוד תורה קובע קניין בנפש ומשנה מהותו ותכליתו של הלומד, ואינו דומה חלקו שהיה לפני שנכנס לבית המדרש לחלקו בשעת יציאתו. ועל כן נותן ביציאתו הודאה על חלקו... ואני טרם אכלה לדבר, אוחילה לאל אחלה פניו, שיזכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, להבין ולהשכיל בדברי תורתו ולעשות נחת רוח לפניו כל הימים.
הצעיר בישראל אליהו בקשי-דורון
© כל הזכויות שמורות למחבר
דיון
  • "ואינו דומה חלקו שהיה לפני שנכנס לבית המדרש לחלקו בשעת יציאתו". מה השתנה בך בלימוד היום?
דף הנחיות למנחה:
תפילת בית המדרש.rtf