האם מפגש בין שונים אפשרי?

האם אנו יכולים לקיים מפגש אמתי עם האחר? האם אנו יכולים להבין אותו באמת? שאלות אלו מעסיקות רבות את מי שמבקש להיפגש עם אנשים השונים ממנו ולקיים דיאלוג שוויוני ומשמעותי עמם. בשיעור זה נדון במפגש בין שונים באמצעות קשת של דעות - מלהקת טיפקס עד רבי נחמן מברסלב ועד הבעל שם טוב.

קובי אוז, שיר על מצוקה שכונתית
שיר על מצוקה שכונתית/קובי אוז
אני שר אותו ועצוב לי בפנים
זה שיר על בעיה חברתית אצלנו
אני מזמזם אותו ורע לי בפנים
גם אם תהיה לצדי
זה לא יספיק לי אף פעם
אם תבוא לקראת
יזה רק יגדיל את הפער

אם תצבע ותשתול גם פרחים בחוץ
מבפנים זה עדיין כואב לי
אז אני שר
שיר מוכר
של מקופחים

זה שיר על מלחמה מקומית אצלנו
אני שר אותו אל מול הקירות
זה שיר על בעיה קיומית שלנו
אני מודאג מכמות הצרות
גם אם תהיה לצדי
זה לא יספיק לי אף פעם
אם תבוא לקראתי
זה רק יגדיל את הפער

אם תצבע ותשתול גם פרחים מבחוץ
מבפנים זה עדיין כואב לי
אז אני שר
שיר מוכר
של מקופחים.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

דיון

• למה הכוונה במילים: "גם אם תהיה לצדי זה לא יספיק אף פעם / אם תבוא לקראתי זה רק יגדיל את הפער"?
• ספרו על מפגש שבו מישהו בא לקראתכם והפער רק גדל, או על מקרה שבו אתם ניסיתם לבוא לקראת מישהו והניסיון לא הצליח.

רבי נחמן מברסלב, שיח שרפי קודש, חלק א, סימן תקפא נערך ב 1989
מעשה בבן מלך שנפל לשיגעון
פעם אחת נפל בן מלך אחד לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא "הינדיק", וצריך הוא לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק, וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאותו מזה, והיה המלך צער גדול מזה, עד שבא חכם אחד אמר: אני מקבל על עצמי לרפאותו!
והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל וגם כן גרר פירורים ועצמות, ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק! אמר לו: אני גם כן הינדיק! וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה. ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כותנות, ואמר החכם "ההינדיק" לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותונת? יכולים להיות לבוש כותונת, ואף על פי כן יהא הינדיק! כי במקום אחד ראיתי הינדיקעס לבושים בכותנות... ולבשו שניהם הכותונת, ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם גם מכנסים. ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו’ עד שלבשו המכנסים, וכן עם שאר הבגדים. ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר אינך הינדיק?! אפשר לאכול כאדם ולהיות הינדיק! ואכלו.
ואחר כך אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן! וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי, והנמשל מובן למבינים.

דיון

• איך לדעתכם ריפא החכם את בן המלך?
• למה הצליח החכם לרפא את בן המלך?
• האם היה כאן לדעתכם מפגש אמתי?

מעשיות חסידים, ריבלין, א', ירושלים: המכון לפדגוגיה בתפוצות, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשמ"א עמ' 63.
החליל/ הבעל שם טוב
כפרי אחד, שהיה נוסע בכל שנה לימים הנוראים אל בית-התפילה של הבעל-שם-טוב, היה לו בן, נער חסר-דעת, שלא ידע צורת-אות, ולא-כל-שכן לא הכיר את משמעות המילים הקדושות. אביו לא לקח אותו העירה לימים הנוראים, משום שלא ידע כלום. אבל כשנעשה בר-מצווה, לקח אותו אביו עמו ליום הכיפורים, שלא יעשה דבר רע ביום הצום מחוסר-דעת.
לנער היה חליל, שהיה מחלל בו, כשרעה את הכבשים ואת העגלים בשדה. עכשיו נתן את החליל בכיס-בגדו והביא עמו, בלי שיבחין אביו בדבר.
הנער ישב שעה-אחר-שעה בבית התפילה ולא ידע מילה. אבל כשהתחילו להתפלל מוסף, אמר: 'אבא, יש לי כאן חליל ואני רוצה לחלל בו'. גער בו אביו מתוך בהלה, והנער כבש את יצרו. אבל כשהתחילו להתפלל מנחה, אמר שוב: 'אבא, הרשה לי לקחת את החליל'. שאל אביו בכעס: 'היכן הוא החליל?' ומיד הניח את ידו על כיסו של הבן ומנע אותו לקחת את החליל.
והנה פתחו בתפילת נעילה. הנער לא יכול להתאפק עוד, דחף את ידו של אביו והוציא את החליל מן הכיס וחילל בו בקול שנשמע בכל הבית. הכול עמדו נבהלים ונבוכים, אבל הבעל-שם-טוב המשיך בתפילה, וביתר קלות מן הרגיל. אחר-כך אמר: 'הקל עלי הנער'.

דיון

• מהו הידע שיש לך ולדעתך החברה אינה מכירה בו כידע חשוב?
• חשוב/חשבי על מישהו [תלמיד, חניך וכד'] שונה ממך. מהו הידע שיש לו ואת/ה צריך/כה לעשות מאמץ כדי להכיר בו כידע משמעותי?