משה קיבל תורה מסיני
הדף מאת: אפרת שפירא-רוזנברג
המשנה הראשונה במסכת אבות מכוננת את התודעה שלנו כי "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". אבל איזו תורה קיבל משה בסיני? ואם הכל ניתן בסיני, מה תפקידנו כלומדי התורה לדורותיה? האם אנחנו רק ממשיכים לגלות את מה שכבר ניתן בעבר, או שיש לנו תפקיד מחדש ויוצר? מחלוקת בין חכמים מהעבר הרחוק ומהעבר הקרוב יותר...
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים, הרבה ועשו סייג לתורה.
Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be patient in [the administration of] justice, raise many disciples and make a fence round the Torah.
מדרש ספרא בחוקותי פרשה ב', פרק ח'
(יב) "אלה החוקים והמשפטים והתורות" : החוקים - אילו המדרשות.

והמשפטים - אילו הדינים.

והתורות - מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל אחד בכתב ואחד בעל פה.

אמר ר' עקיבא:

וכי שתי תורות היו להם לישראל? והלא תורות הרבה ניתנו להם לישראל:
זאת תורת העולה.
זאת תורת המנחה.
זאת תורת האשם.
זאת תורת זבח השלמים
זאת התורה אדם כי ימות באהל.
.
בהר סיני ביד משה -

מלמד שניתנה התורה הלכותיה ודקדוקיה ופירושיה על ידי משה מסיני.
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור וחכמיו, דור דור ודורשיו, דור דור ושופטיו.
תנו רבנן: 'מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה; שתים עשרה אמר להם "שמעתי", שמונה עשר אמר להם "לא שמעתי"; רבי יוסי ברבי יהודה אומר חילוף הדברים: שמונה עשר. אמר להם: "שמעתי", שתים עשרה אמר להם "לא שמעתי".
אמרו לו: כל דבריך אינן אלא מפי השמועה?

אמר להם: הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי; מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם.
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין, ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא קדמו אדם בבית המדרש, ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הרהר במבואות המטונפות, ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא, ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה, ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם, ולא אמר "הגיע עת לעמוד מבית המדרש" חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים, וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו.
The Gemara relates a similar incident. The Sages taught: There was an incident involving Rabbi Eliezer, who stayed in the Upper Galilee, and the people there asked him thirty halakhot in the halakhot of sukka. In response to twelve, he said to them: I heard an answer from my teachers, and he related what he heard. In response to the other eighteen, he said to them: I did not hear an answer. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: It was the reverse of these matters. In response to eighteen he said to them: I heard an answer; in response to the other twelve he said to them: I did not hear an answer. They said to him: Are all the matters that you know only from what you heard? Don’t you say any matters on your own? He said to them: Now you forced me to say a matter that I did not hear from my teachers, as I must describe my character traits and the manner in which I conduct myself. In all my days, no person ever preceded me into the study hall, as I am always first to arrive; and I never slept in the study hall, neither substantial sleep nor a brief nap; and I never left anyone in the study hall and exited, as I was always last to leave; and I never engaged in idle conversation; rather, I discussed only necessary matters or matters of Torah; and I never said anything that I did not hear from my teacher. That is why he did not answer those questions that his teacher did not address. Apropos the character traits of Rabbi Eliezer, the Gemara cites character traits of his teacher. The Sages said about Rabban Yoḥanan ben Zakkai, the teacher of Rabbi Eliezer: In all his days he never engaged in idle conversation; and he never walked four cubits without engaging in Torah study and without donning phylacteries; and no person ever preceded him into the study hall; and he never slept in the study hall, neither substantial sleep nor a brief nap; and he never contemplated matters of Torah in alleyways filthy with human excrement, as doing so is a display of contempt for the Torah; and he never left anyone in the study hall and exited; and no person ever found him sitting and silent, i.e., inactive; rather, he was always sitting and studying; and only he opened the door for his students, disregarding his own eminent standing; and he never said anything that he did not hear from his teacher; and he never said to his students that the time has arrived to arise and leave the study hall except on Passover eves, when they were obligated to sacrifice the Paschal lamb, and Yom Kippur eves, when there is a mitzva to eat and drink abundantly. And Rabbi Eliezer, his student, accustomed himself to model his conduct after his example.
תלמוד בבלי, מסכת חגיגה דף כט עמוד ב
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות.
אמר לפניו: רבש"ע מי מעכב על ידך?
אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי
אמר לו: חזור לאחורך.
הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו. כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו (לר' עקיבא): רבי, מנין לך?
אמר להן: הלכה למשה מסיני.
נתיישבה דעתו.
חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי?
אמר לו: שתוק כך עלה במחשבה לפני.
אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו הראני שכרו?
אמר לו: חזור [לאחורך] ח
זר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין
אמר לפניו: רבש"ע זו תורה וזו שכרה?!
אמר לו: שתוק כך עלה במחשבה לפני.
ת"ר מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר <בן> חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין.
אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום?
אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין
אמר להם: אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. שבת של מי היתה?
שבת של ר' אלעזר בן עזריה היתה
ובמה היתה הגדה היום ?
אמרו לו: בפרשת הקהל
ומה דרש בה?
(דברים לא) 'הקהל את העם האנשים והנשים והטף'; אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמו,ע טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן.
אמר להם: מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני?!
§ The Sages taught: There was an incident involving Rabbi Yoḥanan ben Beroka and Rabbi Elazar ben Ḥisma, when they went to greet Rabbi Yehoshua in Peki’in. Rabbi Yehoshua said to them: What novel idea was taught today in the study hall? They said to him: We are your students and we drink from your water, i.e., all of our Torah knowledge comes from you, and therefore how can we tell you something you have not already learned? He said to them: Even so, there cannot be a study hall without a novelty. He asked them: Whose week was it, i.e. who was the lecturer this week? They said to him: It was Rabbi Elazar ben Azarya’s week. He inquired: And on what subject was the lecture today? They said to him: He spoke about the portion of the mitzva of assembly. Rabbi Yehoshua persisted: And what verse did he interpret homiletically with regard to this mitzva? They said to him that Rabbi Elazar ben Azarya interpreted the following verse: “Assemble the people, the men and the women and the little ones” (Deuteronomy 31:12). This verse is puzzling: If men come to learn, and women, who might not understand, come at least to hear, why do the little ones come? They come in order for God to give a reward to those who bring them, i.e., God credits those who bring their children to the assembly. Rabbi Yehoshua said to them: This good pearl of wisdom was in your hands, and you tried to conceal it from me?
תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא מאי (דברים ל) לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני
§ Apropos the topic of verbal mistreatment, we learned in a mishna there (Kelim 5:10): If one cut an earthenware oven widthwise into segments, and placed sand between each and every segment, Rabbi Eliezer deems it ritually pure. Because of the sand, its legal status is not that of a complete vessel, and therefore it is not susceptible to ritual impurity. And the Rabbis deem it ritually impure, as it is functionally a complete oven. And this is known as the oven of akhnai. The Gemara asks: What is the relevance of akhnai, a snake, in this context? Rav Yehuda said that Shmuel said: It is characterized in that manner due to the fact that the Rabbis surrounded it with their statements like this snake, which often forms a coil when at rest, and deemed it impure. The Sages taught: On that day, when they discussed this matter, Rabbi Eliezer answered all possible answers in the world to support his opinion, but the Rabbis did not accept his explanations from him. After failing to convince the Rabbis logically, Rabbi Eliezer said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, this carob tree will prove it. The carob tree was uprooted from its place one hundred cubits, and some say four hundred cubits. The Rabbis said to him: One does not cite halakhic proof from the carob tree. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the stream will prove it. The water in the stream turned backward and began flowing in the opposite direction. They said to him: One does not cite halakhic proof from a stream. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the walls of the study hall will prove it. The walls of the study hall leaned inward and began to fall. Rabbi Yehoshua scolded the walls and said to them: If Torah scholars are contending with each other in matters of halakha, what is the nature of your involvement in this dispute? The Gemara relates: The walls did not fall because of the deference due Rabbi Yehoshua, but they did not straighten because of the deference due Rabbi Eliezer, and they still remain leaning. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, Heaven will prove it. A Divine Voice emerged from Heaven and said: Why are you differing with Rabbi Eliezer, as the halakha is in accordance with his opinion in every place that he expresses an opinion? Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me.
'. חמישה תלמידים היו לו, לרבן יוחנן בן זכאי; ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושוע בן חנניה, ורבי יוסי הכוהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.
הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה; יהושוע בן חנניה, אשרי יולדתו; יוסי הכוהן, חסיד; שמעון בן נתנאל, ירא חטא; אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר.
יא. הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים, ואליעזר בן הורקנוס בכף שנייה - מכריע את כולם.
אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה -מכריע הוא את כולם.
Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai.He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all. He [Rabban Yohanan] said unto them: go forth and observe which is the right way to which a man should cleave? Rabbi Eliezer said, a good eye; Rabbi Joshua said, a good companion; Rabbi Yose said, a good neighbor; Rabbi Shimon said, foresight. Rabbi Elazar said, a good heart. He [Rabban Yohanan] said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach, for in his words your words are included. He [Rabban Yohanan] said unto them: go forth and observe which is the evil way which a man should shun? Rabbi Eliezer said, an evil eye; Rabbi Joshua said, an evil companion; Rabbi Yose said, an evil neighbor; Rabbi Shimon said, one who borrows and does not repay for he that borrows from man is as one who borrows from God, blessed be He, as it is said, “the wicked borrow and do not repay, but the righteous deal graciously and give” (Psalms 37:21). Rabbi Elazar said, an evil heart. He [Rabban Yohanan] said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach, for in his words your words are included.
ברל כצנלסון, מהפיכה ומסורת מתוך: במבחן, ת"א, תרצ"ב, ‏1935.
שני כוחות ניתנו לנו: זכרון ושכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זכרון, מה היה גורלנו? היינו כורעים תחת משא הזכרונות. היינו נעשים עבדים לזכרוננו, לאבות אבותינו. קלסתר פנינו לא היה אז אלא העתק של דורות עברו. ואילו היתה השכחה משתלטת בנו כליל - כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש? השמרנות האפלה רוצה ליטול מאתנו את כוח השכחה, והפסידו-מהפכניות רואה בכל זכירת עבר את "האויב". אך לולא נשתמרו בזכרון האנושיות, דברים יקרי ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא היתה אפשרית כל תנועה מהפכנית, היינו נמקים בדלותנו ובבערותנו, עבדי עולם. דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחיה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאד ועמוק מאד, שיש בו כדי לחנך את האדם וחסן אותו לקראת הבאות, האם יש בזה ממידת המהפיכה להתנכר לו? רבים הם בימינו המועדים והחגיגות העשויים בידים - עצרות, כינוסים, הכרזות, תאריכים. ביניהם בעלי חשיבות לשעתם וגם מחוסרי חשיבות. מהם רק אחד מאלף יזכה לחיים של קיימא, והשאר יקמל עם נשיבת סערה ראשונה או לפניה. לא כאלה חלק הימים שהשרישו בנפש העם ודורות על דורות שיקעו בהם את חוויותיהם.
יהודה עמיחי, "פתוח סגור פתוח", שוקן, ירושלים תשנ"ח, עמ' 58
יהודה עמיחי, מלון הורי 4 (קטע)
אָבִי הָיָה אֱלֹהִים וְלֹא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא בָּרַעַם וְלֹא בַּזַּעַם, לֹא בָּאֵשׁ וְלֹא בֶּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה.