יש בינינו בית
1א
הדף מאת: חיים אלבום / אתר מדרשת
2ב
מהו בדיוק בית המקדש, ולמי הוא נועד? האם חורבנו מעיד על העם או על הא-ל? ומי מבין שניהם הצטער יותר על החורבן? דף לימוד זה מזמין אתכם לחזור אל סיפור בנייתו וחורבנו של בית המקדש, על רקע מילות השיר "יש בינינו בית" של דודו טסה.
3 ג
דודו טסה - יש בינינו בית, מתוך יוטיוב
דודו טסה - יש בינינו בית
4ד
ויש את מה שרצית שאהיה
5ה
(א). וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'. (ב). וְהַבַּיִת אשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ. (ג). וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת. (ד). וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אטוּמִים.
And it came to pass in the four hundred and eightieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fourth year of Solomon’s reign over Israel, in the month Ziv, which is the second month, that he began to build the house of the LORD. And the house which king Solomon built for the LORD, the length thereof was threescore cubits, and the breadth thereof twenty cubits, and the height thereof thirty cubits. And the porch before the atemple of the house, twenty cubits was the length thereof, according to the breadth of the house; and ten cubits was the breadth thereof before the house. And for the house he made windows broad within, and narrow without.
6ו
תנחומא תצוה סימן ו', ילקוט שמעוני, מלכים א פרק ו סימן קפב
'ויעש לבית חלוני שקופים אטומים'.
אמר רבי אבין הלוי ברבי: את[ה] מוצא כל מי שבקש לעשות לו חלונות' עושה אותם רחבות מבפנים וצרות מבחוץ
למה? - שיהיו שואבות אור. אבל חלונות של בית המקדש לא היו כך, אלא רחבות מבחוץ וצרות מבפנים. למה? - שיהא האור יוצא מן בית המקדש ומאיר לעולם.
7ז
בית המקדש כמקום קדוש בעיני חז"ל
תניא: לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו, ולא במנעלו שברגלו, ולא במעות הצרורים לו בסדינו, ובפונדתו [=גופיה] מופשלת לאחוריו, ולא יעשנה קפנדריא [=קיצור דרך], ורקיקה מקל וחומר ממנעל. ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה 'של נעליך מעל רגליך', רקיקה שהיא דרך בזיון - לא כל שכן.

מושגים
  • תלמוד בבלי - חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת הגותם של האמוראים במאות 3-5 לספירה כפרשנות והרחבה של המשנה, וכולל דברי הלכה ואגדה. האמוראים פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ-ישראל, ולפיכך ישנם שני תלמודים - התלמוד הירושלמי (הארץ-ישראלי) והתלמוד הבבלי שנחשב לחשוב מביניהם, ודיוניו ההלכתיים הם הבסיס להלכה הנוהגת עד היום. יש המדגישים כי התלמוד הבבלי מציג לעיתים קרובות נרטיב שונה (לפעמים אף באופן מהותי), מיצירתה של ארץ ישראל המשתקפת בספרות התנאים ובתלמוד הירושלמי, ומשקף את עולמם של יהודי בבל.
Rava said to him: The tanna derives the prohibition of spitting from the case of a shoe, and you say that it should be derived from the case of a shortcut? The Gemara elaborates: What is this derivation from the case of a shoe? As it was taught in a baraita: One may neither enter the Temple Mount with his staff in his hand, nor with his shoes on his feet, nor with money tied in his cloth and with his money-belt slung behind him, nor should one make it a shortcut. All the more so, spitting is prohibited a fortiori from the halakha with regard to wearing a shoe. Just as with regard to a shoe, which is generally not considered contemptuous, the Torah said: “Put off your shoes from off your feet, for the place upon which you stand is holy ground” (Exodus 3:5), all the more so spitting, which is considered contemptuous, should be prohibited.
8ח
דיון
- מה היתה לדעתכם מטרת בנייתו של בית המקדש?
- האם אתם מתחברים לצורך בבית א-ל מרכזי?
9ט
ויש את מה שרציתי שתהיי
10י
בית המקדש הראשון
(כו) וְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֶן נָא דבריך (דְּבָרְךָ) אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי. (כז) כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. (כח) וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. (כט) לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. (ל) וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל-הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.
Now therefore, O God of Israel, let Thy word, I pray Thee, be verified, which Thou didst speak unto Thy servant David my father.
11יא
הרב יוסף דב סולובייצ'יק, איש ההלכה, ירושלים תשל"ט, עמ' 48–49
סוד הנוכחות האלוהית
משה עמד ותמה: איך אפשר להוריד את האינסוף לתוך הסופיות, איך אפשר להשכין את הטרנסצנדנטיות המוחלטת, את סתר עליון, ואת צל שדי בתוך משכן צר וקטן, בתוך העולם הממשי המוגבל על ידי חוקיות המציאות ועקרונות הריאליות? בעיה זו באה לידי ביטוי בשאלתו של שלמה: "האמנם יושב אלוקים על הארץ?" כלומר האדם מתגעגע אל האלוקים, אם נפשו חולת אהבה, הומה אל דודה וקונה, הרי עליו לחרוג מן חרצובות ישותו הגשמית ולעלות בהר ה' המופשט והטרנסצנדנטי, כי איך יקום האדם הפיסיולוגי-ביולוגי במקום קדשו? וכאן נהפכת אמת המידה ואנו מורידים את כבוד א-ל אל העולם התחתון, אל תוך התחושה עצמה, אל תוך המקום והזמן, לרשות השיעורים, הכמותיות והממשיות. "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי" – איך תכלכל הסופיות את האינסופיות? ברם תשובתו של הקב"ה היא: "לא כשם שאתה סבור כך אני סבור, אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום וחמשה במערב ואצמצם שכינתי שלי ואשכון ביניהם". האינסופיות מצמצמת את עצמה; הנצח מתרכז בעובר ובחולף, השכינה – במידות, וכבוד אל – בשיעורים. היהדות הביאה לעולם את סוד הצימצום של האינסופיות בסופיות, הטרנסצנדנטיות בממשיות, האצילות במוחשיות והאלוקות בתוך תחום הריאליות. כשירד הקב"ה על הר סיני, הרי קבע חוק לדורות, שאלוקים יורד אל האדם ולא האדם הוא שעולה לאלוקים.

הסברים
  • טרנסצנדנטי – נשגב, נעלה, חיצוני, אחר ונפרד מן העולם (ההפך מ'אימננטי' - פנימי, מתוך הדבר עצמו, חלק מהעולם).

    צמצום – מונח קבלי המופיע אצל האר"י, על פיו לפני בריאת העולם האור האינסופי האלוהי מילא את כל היקום, ולאחר הבריאה האל צמצם את עצמו כדי לאפשר למהות אחרת – לעולם, להתקיים.

    מידות ושיעורים - נראה שכוונת המחבר אינה למידות שבהן נדרשת התורה או למידות מוסריות, אלא שהאלוהות חסרת המימדים נכנסת אל עולם שיש בו מימדים – מידות ושיעורים.
12יב
דיון
- מהו לדעתכם "הצורך" האלוהי בבית המקדש?
- האם אתם מוצאים את הצורך הזה רלוונטי לימינו?
13יג
ויש בינינו בית, ולא נכנס מספיק אור
14יד
ח"נ ביאליק, מגילת האש, כל שירי ח.נ. ביאליק, תל אביב, דביר, תשי"ג, עמ' שעז.
סיום פיוטי
והר הבית עודנו עשן כולו. עיי אפר, תלי רמץ ואודים עשנים יחד נערמו, וגחלים לוחשות, צבורים צבורים, נוצצות כערמות אקדח וכדכד בדומית שחר [...] ויליטו המלאכים את פניהם בכנפיהם, כי יראו מהביט אל צער האלהים. ותיהפך שירתם בשחר ההוא לקינה חרישית ונהי דממה דקה. דומם פרשו ובכו, מלאך לנפשו מלאך לנפשו, ויבך בדממה כל העולם עמם... ואנחה חרישית אחת, חרישית ועמוקה, מכנף הארץ עלתה ופשטה - ותישבר בדומית הבכיה. נשבר נשבר לב העולם, ותעל השכינה מעל החרבות ותבא במסתרים.
15טו
דיון
- מה ידוע לכם על הסיבות לחורבן בית המקדש הראשון והשני?
- כיצד לדעתכם "הרגיש" הקב"ה כשבית מקדשו עלה בלהבות?
16טז
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי
(ט) לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. (י) שִׁמְעוּ דְבַר-ה' קְצִינֵי סְדֹם, הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה. (יא) לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם? יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי. (יב) כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי - מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי? (יג) לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא, קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי. חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. (יד) חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹׂא. (טו) וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם. גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. (טז) רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ. (יז) לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה. (יח) לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר ה', אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. (יט) אִם-תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם - טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. (כ) וְאִם-תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם - חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
Except the LORD of hosts Had left unto us a very small remnant, We should have been as Sodom, We should have been like unto Gomorrah. Hear the word of the LORD, Ye rulers of Sodom; Give ear unto the law of our God, Ye people of Gomorrah. To what purpose is the multitude of your sacrifices unto Me? Saith the LORD; I am full of the burnt-offerings of rams, And the fat of fed beasts; And I delight not in the blood Of bullocks, or of lambs, or of he-goats. When ye come to appear before Me, Who hath required this at your hand, To trample My courts? Bring no more vain oblations; It is an offering of abomination unto Me; New moon and sabbath, the holding of convocations— I cannot endure iniquity along with the solemn assembly. Your new moons and your appointed seasons My soul hateth; They are a burden unto Me; I am weary to bear them. And when ye spread forth your hands, I will hide Mine eyes from you; Yea, when ye make many prayers, I will not hear; Your hands are full of blood. Wash you, make you clean, Put away the evil of your doings From before Mine eyes, Cease to do evil; Learn to do well; Seek justice, relieve the oppressed, Judge the fatherless, plead for the widow. Come now, and let us reason together, Saith the LORD; Though your sins be as scarlet, They shall be as white as snow; Though they be red like crimson, They shall be as wool. If ye be willing and obedient, Ye shall eat the good of the land; But if ye refuse and rebel, Ye shall be devoured with the sword; For the mouth of the LORD hath spoken.
17יז
דיון
לאחר קריאת הפסוקים הללו המתארים את בית המקדש הראשון
- כיצד אתם מבינים את הסיבות לחורבן הבית?
- האם תשובתכם שלעיל השתנתה? האם אתם מדמיינים אחרת את דמותו של הקב"ה בזמן החורבן?

קראו את המקור הבא המתייחס לסיבת חורבנו של בית המקדש השני (שנאת חינם)
- האם אתם מסכימים עם ניתוחו של מאיר שלו?
18יח
כמו זרים
19יט
מאיר שלו,המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 27/7/2007
בשל מה החורבן? בזכות מה שרדנו?
התפתחה כאן אופנה חדשה: לכנס כנסים של פיוס ולמכור בהם מעשיות לפתאים, שהחורבן קרה בגלל חוסר אחדות. ובמקום להתאבל על אובדן החיים והחופש, משווקים לנו את בית המקדש, אותו מוסד שנביאי ישראל הספיקו לסלוד ממנו כבר בגרסתו הראשונה [...] ואכן, 'שנאת חינם' היא תיאור מרוכך של מה שעוללו לנו יוחנן מגוש חלב, אלעזר בן יאיר ושמעון בר גיורא, מנהיגי הקנאים, בנחישותם האלימה והרצחנית – עוד הוכחה למה שיכול מיעוט קיצוני ונחוש לעולל לחברה שמתירה לו לגדול ולהתעצם בשמה של איזו אחדות, כביכול. יהודה לא חרבה בגלל פילוג והיהדות לא שרדה בגלל אחדות. יהודה חרבה בגלל העליונות הצבאית של הרומאים, בגלל הטיפשות והקיצוניות של הקנאים ובגלל כניעתה של המנהיגות לאלימות המשיחית שלהם. היהדות שרדה בזכות החוכמה, החזון והמתינות של אישים כמו רבן יוחנן בן זכאי, מי שהצליח לחמוק מידם הרצחנית של הפטריוטים הללו, להסגיר עצמו אל הרומאים, להחליף את המקדש בבית הכנסת ואת הכבשה השחוטה בתפילה, ולצייד אותנו באמצעי קיום רוחני ותרבותי לימי הגלות.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולידיעות אחרונות
20כ
פירוש המלב"ים על ספר ירמיהו פרק ז פסוק ד , מצוטט ב: יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, ירושלים, ביאליק, 1953, כרך שלישי, ספר ראשון, עמ' 80.
פירוש המלבי"ם
אל תאמרו, כי היכל ה' הוא, היכל ה' רצה לומר אל תחשבו שמצד שהוא היכל ה' ונבנה לשם ה' על ידי כך הוא היכלו, רצה לומר שעל ידי כך ישכן בו, לא כן. כי היכל ה' המה, רצה לומר דרכיכם ומעלליכם הטובים (הנז' בכתוב הקודם) הם היכל ה', ועל ידם ישכן שם בקדש, ומפרש.
21כא
דיון
לאחר קריאת כל המקורות הנ"ל
- האם תפיסתכם את בית המקדש השתנתה?
- האם אתם חשים בו צורך כיום? האם אתם יכולים לחשוב על תחליף מתאים עבורו בימינו?
22כב
שילמנו ביוקר
23כג
אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: בואו ונלך אני ואתם, ונראה בביתי מה עשו אויבים בו. מיד הלך הקדוש ברוך הוא ומלאכי השרת, וירמיה לפניו, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא את בית המקדש, אמר: בוודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי, שבאו אויבים ועשו בו כרצונם. באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר: אוי לי על ביתי, בני היכן אתם? כהני היכן אתם? אוהבי היכן אתם? מה אעשה לכם? התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה. אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה: אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, לך וקרא לאברהם, ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות.
24כד
דיון
קראו את שירו של דודו טסה בהשראת תיאורי מדרש רבה והמקורות הנ"ל את בית המקדש.
- האם ניתן למצוא בשירו של טסה תיאור של יחסי העם והא-ל בבית המקדש?
- אם כן, מי לדעתכם הדובר בשיר - העם או הא-ל?
25כה
דודו טסה ואלי אליהו, יש בינינו בית, ביצוע: דודו טסה
יש ביננו בית / מילים: דודו טסה ואלי אליהו
ויש את מה שרצית שאהיה
ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

על הדלת כתבנו כאן גרים
וחיכינו לאושר
וקנינו כמה דברים
שהרווחנו ביושר

והבטחנו בלילות הקרים
ושכחנו בבוקר
אין הנחות בחיים
שילמנו ביוקר

ויש את מה שרצית שאהיה
ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור

ורצינו לשכב כמו זרים
ולברוח בחושך
בחלון עמדו שיכורים
ששרו על חופש

ויש מה שרציתי שתהי
ויש בינינו בית
ולא נכנס מספיק אור
© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il