אחות קטנה תפילותיה עורכה

הפיוט 'אחות קטנה' נקשר לנקודת זמן מיוחדת - המעבר מהשנה היוצאת לשנה הנכנסת בערב ראש השנה. הפיוט נכתב בספרד, במאה ה-13. הרקע לפיוט הוא סבלות הגלות והכמיהה לציון ולגאולה של אותו הדור.

ר' אברהם חזן גירונדי, 'אחות קטנה'
אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרָאֶה וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה עַד מָה תַעְלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זָרוּ וּשְׁפֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאוֹמְרִים עָרוּ וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

הָקֵם מִשִּׁפְלוּת לְרֹאשׁ מַמְלֶכֶת כִּי בְּבוֹר גָּלוּת נַפְשָׁהּ נִתֶּכֶת וּכְרֻם זֻלּוּת לִבָּהּ שׁוֹפֶכֶת בְּדַלֵּי דַּלּוּת מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ וְטוּבָהּ שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

זְמִירָהּ שָׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָסִיר לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

נְחֵהָ בְּנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ וְהִיא כְפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ
תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ




להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'

דיון
מקורות מקראיים לטקסט הפיוט
עיינו בפסוקים שמהם נלקחו ניבים וביטויים לפיוט 'אחות קטנה', ועמדו על הקשר בינם לבין תוכן הפיוט:

שיר השירים ח, ח
במדבר יב, יג
תהלים קלז, ז
תהלים פ, טו-טז
עובדיה א, ה
תהלים יב, ט
ישעיהו מב, יג
ירמיהו ב, ב
ישעיהו סב, י

את מה משרתים הניבים המקראיים המיוחדים בפיוט, ועל מה מעיד העושר הזה?

דיון
על מחבר הפיוט
ר' אברהם חזן גירונדי חי בגירונה אשר בספרד בתחילת המאה ה-13. כמו הפייטנים הקדומים וכמו פייטנים רבים אחריו, היה ר' אברהם חזן ופייטן גם יחד. ר' אברהם היה תלמיד חכם ומקובל שהשתייך לחוג חכמי תורת הסוד בגירונה, שבאותם ימים היתה מרכז רוחני חשוב.
על מה יכול תוכן הפיוט להעיד, בהקשר לתקופה ההיסטורית שבה הוא נכתב? האם מדובר ב'תור הזהב' של יהדות ספרד?

פנחס גוברין, הניגון הקדוש, מפורסם בתוך מאמרה של מיכל גוברין, אחות קטנה - בין שפיקוב לירושלים, באתר הזמנה לפיוט
'אחות קטנה' - הניגון הקדוש
הרבי הזקן משפיקוב, ר' מוטל לבית סקוויר, שהיה נכדו של ר' איצקל מסקוויר, לא היה מתפלל לפני העמוד אלא שלוש פעמים בשנה, בתפילות מיוחדות, בניגון מיוחד, שהרבי היה אומר עליהם שהוא מושך אותם מבית טשרנוביל, ויתכן שגם באים משולחנו של הבעש"ט, וקראו לו: "הניגון הקדוש".
תפילה אחת היה שר לפני תפילת מעריב של ראש השנה. היה יוצא מחדרו שהיה ליד אולם בית הכנסת הגדול. כל בתי הכנסת בעיירה היו מתרוקנים, ובאים במיוחד לתפילה הזאת לשמוע את הניגון הקדוש, התפילה ההיא שלפני מעריב. המילים:

אחות קטנה תפילותיה/ עורכה ועונה תהילותיה,
אל נא רפא נא למחלותיה/ תכלה שנה וקללותיה...תחל שנה וברכותיה

קשה לתאר את המעמד הזה של ערב ראש השנה, בשעה שהרבי היה מתכונן להשמיע את הניגון הקדוש. שהרי היו באים מאות מאות חסידים מכל האיזור, כמעט מכל פלך פודוליה. היו מאכסנים אותם בבתים פרטיים. בתי המלון שהיו, היו מלאים עד אפס מקום. לעיתים "בעלי בתים" היו צריכים לאפות חלות, מפני שמהמאפיות לא הספיק, ולחצר הרבי לא הספיק.
ולקראת המעמד הזה היה האולם מלא וגדוש. כל האולם בעצמו, והפָּלוּש (מיידיש, פּאָליש, כינוי לפרוזדור של בית-מדרש), והכיכר מסביב ואפילו המאפיה למצות שהיתה מסביב, כולם היו מלאים. ישבו על החלונות ועל הרצפה, והיה דוחק רב. אבל הרבי היה חלוש וקולו היה שבור, והיה מתפלל בשקט והיתה דומיה ששמעו מעופו של זבוב. כולם רצו לשמוע את קולו.
והרבי היה אומר קטע, והקהל היה אומר את הקטע אחריו. זה היה כים רועש וגועש שאימה ופחד היתה (נופלת). אני הקטן הייתי נדחק מרב פחד לרגלי אבא, מסתתר ורועד מאימה ופחד. עד היום נשארה בי התחושה הזאת.
לפתע היה הים נח מזעפו, כמו ביד של מנצח בלתי נראה. ושוב הרעש היה הופך לדומיה כבדה, וכולם מתוחים ודרוכים, והרבי ממשיך: רעה צאנך...
כשהרבי סיים את התפילה, את ה"ניגון הקדוש", היו כל באי בתי הכנסת האחרים מתפזרים, אצים רצים לתפילת מעריב, וכאן היה נשאר קהל רב. הרבי היה פורש לחדרו והחזן של הרבי, שגם שמו היה ר' מוטל, היה ניגש לעמוּד, והיה מתחיל מנגינה של ראש השנה: "ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים... המעריב ערבים".
וכולם ידעו: ראש השנה התחיל!

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאתר הפיוט
www.piyut.org.il

דיון
החוויה שמתאר פנחס גוברין מימי ילדותו היא חוויה אישית חזקה שטבועה עמוק בנפשו שנים רבות לאחר שהתרחשה.
מהם מרכיביו הרגשיים, החווייתיים, הרעיוניים של האירוע?
מה מקומו של הפיוט המסוים הזה 'אחות קטנה' באותה חוויה?
תארו תכנים בפיוט המחזקים את החוויה הרגשית של קריאתו או זמרתו בציבור.
תוכנו של הפיוט הוא תפילה לאל, שיתפייס עם עמנו, ויגאל אותו מצרות הגלות.
מהו הקשר בין תוכני הפיוט לערב ראש השנה, לרגע שבו מסתיימת שנה ומתחילה שנה חדשה?
האם יש גם לכם חוויות וזכרונות דומים מאירוע חגיגי בבית הכנסת או מחוצה לו?

כל שירי נפתלי הרץ אימבר, בעריכת דב סדן, הוצאת מרדכי נוימן ,תל אביב 1950
מִזְמוֹר שִׁיר - נפתלי הרץ אימבר
יוֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה, בַּזֶּרֶת שָׁמַיִם תִּכַּנְתָּ,
שׁוּב נָא הָאֹהֱלָה, אֹהֶל בָּאָדָם שִׁכַּנְתָּ.
לְאִמֵּנוּ צִיּוֹן שׁוּבָה - מִמְּךָ זֶה כַּמָה גֹרָשָׁה,
לֶחְיָּהּ מִדִּמְעָה רְטֻבָּה, נַפְשָׁהּ כַּיָּם נִרְעָשָׁה.
עָדֶיךָ בִתְפִלָּה בָאנוּ, הִנֵּה הַיּוֹם בָּא!
שַׂמְּחֵנוּ כִימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָע.
שָׁמַיִם וָאָרֶץ עֵדִים כִּי בְּךָ לֹא בָגָדָה.
אִם כִּי בֵין זֵדִים שָׁנִים רַבּוֹת נָדָדָה.
זְכוֹר אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ, בַּמִּדְבָּר אַחֲרֶיךָ הָלָכָה,
וּפְקוֹד חֶסֶד נְעוּרֶיהָ, אַחֲרֶיךָ בַּיָּם דָּרָכָה.

עִם אִמֵּנוּ בָכִינוּ עֵת נָדְדָה וְנָעָה.
שַׂמְּחֵנוּ כֵימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.

אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת נָתַתָּ לְאִמֵּנוּ בִנְקָמָה?
הֲמָכַרְתָּ אוֹתָהּ לִצְמִיתוּת לִהְיוֹת שִׁפְחָה וְאָמָה?
אוֹהֲבִים עָלֶיהָ עָגָבוּ וּבִבְרִיתְךָ לֹא שִׁקֵּרָה.
רֵיקָם בָּאוּ וְשָׁבוּ, לִפְנֵיהֶם דַּלְתָּה סָגָרָה...
לֶאֱמוּנָתָהּ עֵדִים אָנוּ, מִדַּרְכְּךָ לֹא נִתָּעָה.

שַׂמְּחֵנוּ כִימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.

דיון
הפיוט של נפתלי הרץ אימבר הוא פיוט מודרני, שנכתב בתקופה שבה החלה להתעורר הלאומיות, ובעקבותיה הציונות. אימבר, שחיבר בגיל 22 את 'התקווה' בו ייחל 'להיות עם חופשי בארצנו', אינו מזכיר בפיוט זה את האופציה הציונית של חזרה לארץ ישראל וחידוש החיים הלאומיים בה. הייתכן ששיר זה נכתב עוד קודם לכן?! ואולי יש לכך סיבה אחרת?

אימבר חוזר ומשתמש בדימוי המקראי של עם ישראל כאשת נעוריו של האלוהים, דימוי המופיע גם ב'אחות קטנה'.
אימבר מתאר את האשה כנטושה ע"י בעלה, שלמרות כל התלאות שעברו עליה לא בגדה בו.
מה דעתכם על הדימוי הזה? כיצד הוא משתלב בעמדת החולשה של עם ישראל בתקופות קשות, ובציפייה הפסיבית לגאולה משיחית שתבוא מלמעלה?
מה דעתכם על השימוש ביחסי 'בעל-אשה', כפי שהם מיוצגים בדימוי הזה - מירמיהו, דרך אברהם חזן ועד אימבר?

דיון
את הפיוט ניתן לקרוא, כמו במקור, בקריאה קולית מוטעמת וחגיגית.אפשר גם לשיר אותו בניגון שהותאם לו, או בניגון שנכתב במיוחד עבורו.
במה תורם לדעתכם הניגון לביצוע הפיוט? חשבו על המְבַצֵּעַ ועל הקהל. חשבו על החוויה בעת השירה או ההאזנה, אך גם על זכרון החוויה.
האזינו לביצועים השונים ולניגונים השונים ותארו את הרושם שהם משאירים עליכם.
מה דעתכם על המנגינה שהתאים לפיוט יוסי אזולאי? האם זיהיתם אותה?