'אין אדם קונה תורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר' - מה בין מדיטציית הקשב הרוחני (מיינדפולנס) למתן תורה?
1א
הדף מאת: מורן פלד / אתר מדרשת
2ב
הביטוי שטבע רבנו בחיי: 'אין אדם קונה תורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר' טומן בחובו אתגר וחידה. ראשית, השימוש המעניין במילה 'קונה' (ולא 'מקבל'), שבה השתמשו חז"ל כדי לדבר על רכישה והחזקה של התורה שבעל פה דווקא. כלומר: קניין התורה שבעל פה הוא אולי שלב מתקדם יותר, אקטיבי, הבא לאחר השלב הראשוני, הפסיבי, של קבלת התורה שבכתב. אפשר לראות כך את לימוד התורה שלנו - ניסיון 'לקנות את התורה', לקבל אותה מחדש בכל חג שבועות ובעצם בכל יום ויום. שנית, מה משמעות הביטוי 'שיעשה עצמו הפקר כמדבר'? בדרך כלל נקשרת למילה 'הפקר' משמעות שלילית - איך היא יכולה להיות חיובית ולאפשר את קניית התורה? האם צריך האדם לבטל עצמו באלימות כדי לקנות את התורה? לימוד זה מציע הבנה רוחנית לביטוי זה דרך מדיטציית הקשב הרוחני (mindfulness)- שבה הופכת התודעה ל'הפקר כמדבר' - דרך רכה, מקבלת ומכילה ולא אלימה. השיעור כולל תרגול מדיטטיבי המדגים שילוב של דמיון מודרך עם מדיטציית הקשב הרוחני. בסיום השיעור נגלה כי רעיונות אלה מופיעים גם בתורתו של האדמו"ר מפיאסצ'נה.
3ג
הפקר כמדבר והר כגיגית
4ד
פרוש רבנו בחיי בן אשר על ספר במדבר, פרק א, פסוק א
במדבר סיני - בשלושה דברים ניתנה תורה: באש, במים, במדבר.
באש, דכתיב: "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט, יח). במים, דכתיב: "ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים" (שופטים ה, ד). במדבר, דכתיב: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (במדבר א, א). ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? לומר לך, מה אלו חינם לכל באי עולם, אף התורה חינם לכל באי עולם. וכן הוא אומר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה, א). ולמה במדבר? לומר לך שאין אדם קונה תורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר.

הסברים
  • רעיון התולה את קניין התורה בהפיכת האדם להפקר כמדבר, מצוי בשני מדרשים מאוחרים - מדרש תנחומא ובמדבר רבה. ככל הנראה מדובר ברעיון מאוחר יחסית, שניתן ליחסו לתקופת הגאונים ולא לתקופת חז"ל הקדומה.
5ה
דיון
הפקר כמדבר
  • מה ההבדל לדעתכם בין קניין תורה לבין קבלת התורה?
  • כיצד אתם מבינים את הביטוי 'עושה עצמו הפקר כמדבר'?
  • באיזה מצב נפשי צריך להימצא 'קונה התורה', לדעתכם?
  • מהו מעמדו של קונה התורה מול זה המעניק לו את התורה?
  • 6ו
    הר כגיגית
    "וַיִתְיַצְּבוּ בְתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט יח), אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בַר חַמָא, מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִּיגִּית, וְאָמַר לָהֶם, אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה - מוּטָב. וְאִם לָאו - שָׁם תֵּהֵא קְבוּרָתְכֶם. אָמַר רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב, מִכַּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְיתָא. אָמַר רָבָא, אַף עַל פִּי כֵן - הַדוּר [חזרו] וקִבְּלוּהָּ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. דִּכְתִיב, (אסתר ט) "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" - "קִיְמוּ" מַה שֶׁקִּבְּלוּ כְּבָר.
    The Gemara cites additional homiletic interpretations on the topic of the revelation at Sinai. The Torah says, “And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the lowermost part of the mount” (Exodus 19:17). Rabbi Avdimi bar Ḥama bar Ḥasa said: the Jewish people actually stood beneath the mountain, and the verse teaches that the Holy One, Blessed be He, overturned the mountain above the Jews like a tub, and said to them: If you accept the Torah, excellent, and if not, there will be your burial. Rav Aḥa bar Ya’akov said: From here there is a substantial caveat to the obligation to fulfill the Torah. The Jewish people can claim that they were coerced into accepting the Torah, and it is therefore not binding. Rava said: Even so, they again accepted it willingly in the time of Ahasuerus, as it is written: “The Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them” (Esther 9:27), and he taught: The Jews ordained what they had already taken upon themselves through coercion at Sinai.
    7ז
    דיון
    כפייה הר כגיגית?
  • איך אתם מבינים את כפיית התורה על עם ישראל 'הר כגיגית'?
  • באיזה מצב נפשי היה צריך להיות עם ישראל כדי שכפייה שכזאת תתאפשר?
  • האם מצב נפשי זה הוא אותו מצב נפשי ההולם את 'עושה עצמו כהפקר כמדבר'?
  • מה יכול להיות בעייתי במצב נפשי זה? איזה סוג של קשר הוא מכונן בינינו לבין הקב"ה?
  • 8ח
    מדיטציית המדבר (קשב רוחני)
    9ט
    דיון
    מדיטציית הקשב הרוחני - 'עשה עצמך כמדבר': הקדמה
    זהו החלק השני של המפגש. לאחר התהייה על המושג 'הפקר כמדבר' מוצע כעת פתח להבנה נוספת של הרעיון.
    מדיטציית הקשב הרוחני היא שם אחר למדיטצייה המתורגלת בזרם הזן בודהיזם. כיום היא מוכרת במערב כ- mindfulness ומופצת באופן עצמאי באמצעות מורים כטיך נהת האן, ג'ון קבאט זין ואקהרט טול. הרעיון לסוג זה של מדיטציה נלקח מספרו של ג'ון קבט זין באשר תלכו שם תהיו, שם מוזכרת 'מדיטציית ההר' ו'מדיטציית האגם'. מדיטציית המדבר מבוססת על אותם עקרונות.
    העיקרון המרכזי הוא התרכזות בהווה; במתרחש בתודעה ומחוצה לה, תוך קבלה של כל מה שמתרחש כפי שהוא: תשומת לב למחשבה הבאה והולכת, תשומת לב לדמיון ולאסוציאציות. תשומת הלב והמודעות להתרחשות הפנימית והחיצונית נמצאים במוקד עד שהמתַרגל חש שהוא עצמו הופך לזירת התרחשות הריקה ממאפיינים, אך העשירה בהתרחשויות, כמו מדבר.
    לדעת חכמי הזן, ההתרחשות בהווה, בין אם היא הרגשה נעימה או לא נעימה - היא הדבר עצמו; היא האמת. לכן אין טעם לשפוט את החוויה כטובה או רעה, אלא לקבלה כמות שהיא. ואם לא מצליחים בכך ושופטים את החוויה, יש לקבל גם את השיפוט עצמו כמות שהוא, כטבעי.
    תרגול יומיומי של מדיטציית הקשב הרוחני כולל גם התרכזות בנשימה, המסייעת לחדד את המודעות למתרחש ואת תשומת הלב לכיוון שאליו 'נודדת התודעה'. בשלב מתקדם יותר של התרגול, חש המתרגל שחרור וחוסר מחויבות לרגשות ולרעיונות העולים במוחו. כך למשל הוא עשוי לחוש לא מחויב לרגש של כעס שעולה בתוכו, ולא לאפשר לו להשתלט על התודעה.
    10י
    דיון
    מדיטציית קשב רוחני - 'עשה עצמך כמדבר' - תרגול (5 - 10 דקות) שיתוף (5 - 10 דקות)
    שלב ראשון: שבו על כיסאות נוחים בגב זקוף (השתדלו לשבת לא זקוף מדי אך גם לא רפוי מדי), עצמו את העיניים.
    שלב שני: דמיינו מדבר. רצוי שיהיה זה מדבר ספציפי בעל משמעות אישית כלשהי עבורכם, או מדבר שהוא הכי יפה או עוצמתי בעיניכם.
    ראשית, התמקדו במתווה הכללי של המדבר - האם הוא הררי או מישורי? מה צבעו? מהו המאפיין הייחודי של מדבר זה?
    שנית: נסו לדמיין את פרטיו של המדבר שלכם - האם צומחים בו עצים או צמחים? באיזה פיזור? האם יש בו סלעים, דיונות חול, שבילים וכדומה?
    שלישית: האם יש חיים ותנועה במדבר שלכם? דמיינו את מזג האוויר - האם מתחוללות בו סופות חול, האם השמים מעליו קודרים או כחולים? האם הצמחייה שדמיינתם זזה ברוח? האם הולכים בו גמלים? האם מסתתרים בו נחשים ועקרבים? האם צועדים בו בני אדם?
    רביעית: נסו להיות בעצמכם המדבר! חושו מצד אחד את האיכות התמידית הנוכחת במדבר שלכם (למשל: כבדות, ביטחון, סטטיות) ומצד אחר את הנוכחות המשתנה שבו, הדינמית והזורמת. נסו לשים לב לגורם הקבוע, הבלתי משתנה, הריק, שהוא זירת ההתרחשות, ולגורם החולף בו, שהוא ההתרחשות עצמה.
    חמישית: נסו להעתיק את תחושת המדבר שלכם לתחושתכם בהווה, לרגע הנוכחי - שמרו מצד אחד על קביעות ועל יציבות בישיבה שלכם ובתודעה שלכם, ואפשרו לעצמכם, במקביל, לצפות במה שמשתנה וחולף בכם, במחשבות, ברגשות, ובקולות שאתם שומעים מבחוץ.
    שישית: שתפו את הקבוצה במה שחוויתם, מתוך הבנה שכל חוויה היא אמיתית ואינה ניתנת לשיפוט. מדיטציית המדבר מאפשרת לחווה להיות הפקר כמדבר, פתוח לכל מה שבא והולך, מבלי לשפוט ומבלי לנקוט עמדה.
    11יא
    דיון
    מדיטציית הקשב הרוחני - דיון אפשרי (לא חובה)
    • איך לדעתכם יכולה המודעות שמושגת על ידי מדיטציית הקשב הרוחני לאפשר קבלה או קניין של התורה?
    12יב
    דוד שחר (מתרגם ועורך), חכמת זן, הדר הוצאה לאור 1989, עמ' 17
    לרוקן את הכוס
    נאן-אין, חכם יפאני מתקופת מייג'י (1912 1868), קיבל בביתו פרופסור מן האוניברסיטה שבא לחקור ולדרוש בדבר זן. הגיש לו נאן-אין תה. מזג לאורחו מלוא הכוס, ועדיין היה ממשיך ומוזג.
    זקף הפרופסור עיניו בשטף עד שלא יכול היה עוד לשלוט ברוחו. "הרי זו מלאה על גדותיה. יותר לא יכנס".
    "ככוס זו", אמר לו נאן-אין, "אף אתה מלא דעות וסברות משלך. כיצד אוכל להראותך זן כל עוד לא הרקת את כוסך".

    מושגים
    • זן (זן בודהיזם) - תורה רוחנית שצמחה במאה השישית בסין כשילוב בין תורת הבודהיזם לבין תפיסת הטאו הסינית. בלב התורה עומד מושג הצ'אן (סינית) או הזן (יפנית) שמשמעותו מדיטציה - התבוננות במתרחש בהווה. תורת זו דוגלת בגישה ישירה כלפי המציאות דרך התמקדות ב'כאן ועכשיו' וקבלה מלאה שלהם. על כן הפילוסופיות, האידיאולוגיות וההסברים הרציונלים נתפסים בזן כשווי ערך לכל חוויה או מחשבה אחרת, ולעתים הם נתפסים אפילו כמפריעים לאדם לחוות את ההווה שלו. 'כשאתה אוכל-תאכל, כשאתה הולך-תלך, כשאתה ישן-תישן' כך ממליצים בזן על טבעיות נטולה יומרה שהיא היא מובילה לחוויה אמיתית של המציאות.
      הזן התפתח בסין במשך מאות שנים וכיום הוא רווח בעיקר ביפן, בקוריאה ובויטנאם. ביפן הגיע הזן להבשלה תרבותית והוא משפיע על כל תחומי התרבות היפנית; שירה, אמנויות הלחימה, ציור, תיאטרון ואף בתפיסה האסתטית היפנית.
    13יג
    דיון
    לרוקן את הכוס
  • דמיינו את המשך הפגישה בין הפרופסור ומורה הזן - מה מייעץ מורה הזן למרצה לעשות על מנת 'לרוקן את הכוס' שלו?
  • כיצד יכולה מדיטציית הקשב הרוחני להדגים את 'ריקון הכוס' של האדם?
  • איזו 'תורה' מעניק המורה למרצה דרך ריקון הכוס שלו?
  • 14יד
    קלונימוס קלמיש שפירא, בני מחשבה טובה, ועד חסידי פיסצנה, תשמ"ט אות יא, עמ' 27 - 30
    מהתבוננות ברגשות למגע עם הקב"ה
    לזאת מזהרת ומכרזת חברתנו לכל אחד מחברי' הוי יודע להסתכל, ובכל דבר אשר מתרחש בקרבך ומחוצה לך תדע איך להסתכל, ואין הסתכלות ראיה על דבר הנמצא בלבד, רק מין לידה שמולידים ומוציאים דבר שיהיה לנו להסתכל בו. צורת הדבר אנו מוציאים ומולידים עד שתהיה צורה שנסתכל בה, ומי שמרגיש איזה הרגשה, צריך הוא להסתכל, כלומר להוציא בה צורה ולהסתכל בצורת הרגשה. ולא הרגשות קטנות בלבד עוברות בו ונאבדות מתוך חוסר יכולת ההסתכלות, רק גם מצוות שלמות עוברות בו כלעומת שבאו, הרגיש מה בקרבו ואי אפשר לו להתרכז ולצייר ולדעת מה הרגיש ובמה שונה הרגשתו בליל יוהכ״פ מראש השנה ומליל פסח וכדומה, לכן אנו מזהירים למד את עצמך להסתכל, ובכלל תהיה לאיש שמחפש את ד׳ בכל מקום אולי ימצא את הא-ל מסתתר ואת קדושת כבודו וכאשר תבקשהו תמצאהו, איפה תמצאהו? בך ובכל סביבותיך, אבל לתכלית זו צריך אתה להתרחק מן המהירות הרחק, הרחק הרחק, כי אין המהיר מתבונן, אבל גם השמר בנפשך שלא תגיע במתינותך עד קצה גבולה, ולא תיגע בעצלות ועצבות (...)

    הן אמת שבאמצעי זה של התבוננות כבר די לך, ואם תתבונן ותסתכל בכל הרגשותיו שעוברות בך, זאת אומרת שתביט בפני כל מלאכי מעלה מדרגות ובחינות שעוברות דרך לבך ונפשך, כבר יהיה די לך להתעלות ולהעשות לאיש הרוח ובעל מחשבה טהורה, שיתגלה בך מחשבה עילאה לראות רק קדושה ורוחניות וכבוד ה' שמלא כל הארץ, אבל כיון שהרבה חושים ויכוליות ישנם עוד באיש ישראל, ואת כולם צריך הוא להוציא לד׳, ובכל אברי נפשו צריך הוא לחבק אותו ית׳, לכך נדבר גם הלאה אם ירצה השם מחובות ואמצעי בני מחשבה טהורה.

    מושגים
    • האדמו"ר מפיאסצ'נה (קלונימוס קלמיש שפירא) - (1889 – 1943), נצר לשושלות חסידיות גדולות ובנו של האדמו"ר ר' אלימלך מגרוזינסק, התמנה כבר בגיל 24 לרב העיירה פיאסצ'נה. הקים בוורשה ישיבה גדולה ('דעת משה') ונודע בין היתר בקובץ הדרשות 'אש קודש' שנשא במהלך שהותו בגטו ורשה. הוא נרצח לבסוף במחנה הריכוז טרווניקי שליד לובלין. היה ידען גדול ביהדות ובתרבות העולם, מוכשר בנגינה ובעל משנה חינוכית וחסידית מקורית ומרתקת.
    • בני מחשבה טובה - קונטרס שכתב האדמו"ר מפיאסצ'נה (הרב קלונימוס קלמיש שפירא) בשנות העשרים של המאה הקודמת, שנועד להדריך חבורות של חסידים שפועלים יחד (באופן שוויוני) כדי להתקדם מבחינה רוחנית.
    15טו
    דיון
    ממדיטציית מדבר למגע עם ה'
    • מה יכול להיות הקשר ,על פי האדמו"ר מפיאסצ'נה, בין התבוננות ברגשות לבין מגע עם ה'?
    16טז
    דף מספר 1 בסדרה יהדות ובודהיזם, דפים נוספים בסדרה: