ומבשרך אל תתעלם (ישעיהו נח, ז)

במפגש זה נעמוד על הסיבות הגורמות לאדישות ולחוסר מעורבות. מטרת הלימוד לעודד עשייה חברתית וגילויי אכפתיות מתוך ערבות הדדית.

נכתב על ידי תמר זקן, מנחה ב"ממזרח שמש"
לנערה היפה שנוסעת אתי כל בוקר בקו 17
הבוקר עליתי לאוטובוס ואפילו לא ראיתי אותך. למרות שאנחנו נוסעות כמעט כל בוקר באותו הקו. לא שמתי לב אלייך. אני לא בטוחה אם זה היה כי לא רציתי לראות אותך, או כי בשעה כל כך מוקדמת בבוקר לא יכולתי לראות היטב. אולי זה התירוץ שלי. בכל אופן, עליתי על האוטובוס, קניתי כהרגלי כרטיס, והתיישבתי באחד הכיסאות בספסלים האחוריים. היה זה יום ראשון שגרתי ביותר, תחילתו של שבוע חדש, והחדשות נשמעו מהרדיו של הנהג. כמה תלמידות תיכון עלו לאוטובוס בדרכן לבית הספר, ואישה צעירה דיברה בפלאפון בקולי קולות עם החבר שלה. אבל אז שמעתי אותך בוכה ואומרת 'אני שונאת אנשים צבועים, איך אתה מעז לדבר אלי ככה?!' בהתחלה לא הבנתי - לא הבנתי על מי את צועקת וגם לא רציתי לדעת, אבל את המשכת לצעוק והבכי שלך גבר. הסתובבתי וראיתי אותו, איש מבוגר בעל זקן וסוודר ירוק. 'נערות מסריחות' הוא אמר, 'תחזרו למקום שממנו באתן, איזה פה מלוכלך יש לכן'. את צעקת בחזרה בקול רם וקיללת אותו. הכאב היה ניכר בפנים שלך, בקול הבוקע מהגרון, כמעט היה אפשר להרגיש את הכאב הפיזי, כאב של תסכול, עלבון והשפלה. את צעקת, קיללת, נופפת בידייך והוא פשוט הביט בך והתעלם. אישה שישבה לידך רכנה אלייך ואמרה: 'אל תקשיבי לו, הוא סתם גזען, הוא לא שווה את זה, אל תבזבזי את המילים'. אבל האיש המשיך. הוא עבר לידך, הסתכל לך בעיניים ואמר: 'למה באתם לפה? הרסתם לנו את המדינה'. האנשים באוטובוס, כולל אני, הסתכלו בשקט או פשוט התעלמו. פשוט לא אמרנו כלום, אכזבנו אותך. את והחברה שלך קמתן. את המשכת לצעוק ולבכות והקול שלך נשמע בכל רחבי האוטובוס. חברתך ניחמה אותך ואנחנו שתקנו. אני שתקתי. ירדת מהאוטובוס. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך. איך השבוע שלך מתחיל אחרי שאוטובוס שלם היה עד להשפלה שלך, לכאב, לתסכול, לחוסר הצדק ואף אחד לא אמר כלום, לא יצא להגנתך? אני חייבת להתנצל. שתקתי. אכזבתי את עצמי. אכזבתי אותך.

דיון
* למה לדעתך כותבת המכתב בחרה בחוסר עשייה? מדוע היא שתקה?

* אילו סיבות יכולות לגרום לאדישות? לחוסר עשייה?

* מה הייתם עושים אילו הייתם נמצאים על האוטובוס? למה?

* האם קרה לכם מקרה דומה, שבו נתקלתם במצב של חוסר צדק אך בחרתם בשתיקה ובחוסר עשייה? מדוע? האם ייתכנו סיבות נוספות לאדישות?

דיון
הבחורה ששתקה:
את הבחורה שכתבה את המכתב, ואת מעידה כי היית עדה לגזענות כלפי הנערה, שהבחנת בכאב שלה, ובכל זאת שתקת ולא הגבת. נסי לחשוב:

* למה בחרת לשתוק?

* למה לא קמת ועשית מעשה?

* למה את מצטערת ששתקת?

* אם היית שוב באותו המצב, מה היית מצפה מעצמך לעשות?

* מה היית רוצה לומר לנערה?

דיון
נהג האוטובוס:
אתה הנהג בקו 17. לפני מספר ימים התחוללה מהומה באוטובוס שלך, בוודאי שמעת, כאשר אדם מבוגר העליב בצורה גזענית נערה צעירה. נסה לחשוב:

* למה לא התערבת?

* האם יש לך אחריות יתרה מתוקף תפקידך?

דיון
הנערה:
לפני כמה ימים עלית עם חברתך לאוטובוס בדרך לבית הספר ונתקלת באדם מזוקן שהעיר לך הערות גזעניות ופוגעות. מלבד האישה שניחמה אותך, אף אחד לא אמר כלום להגנתך, והאיש המשיך במעשיו. נסי לחשוב:

* כיצד הרגשת כשאותו אדם דיבר אלייך בגזענות?

* מה חשת כלפי התנהגותם של שאר יושבי האוטובוס?

* מה היית רוצה לומר לשאר היושבים באוטובוס ששתקו ולא עזרו לך?

דיון
האישה שפנתה אל הנערה:
לפני מספר ימים, בעת שנסעת באוטובוס, נתקלת באדם שמעיר הערות גזעניות לנערה צעירה. הנערה בכתה ואת ניחמת אותה ואמרת לה: "אל תפגעי, הוא גזען, חבל על המילים שלך". נסי לחשוב:

* למה החלטת להתערב?

* למה בחרת לפנות אל הנערה ולא אל הגבר שהעליב אותה?

דיון
האדם שהעליב את הנערה:
לפני כמה ימים כשנסעת באוטובוס פגשת בחורה ואמרת לה מה אתה חושב עליה ועל אנשים מסוגה. נסה לחשוב:

* האם ציפית שהאנשים באוטובוס יתערבו?

* האם אתה חושב שיש להם זכות להתערב?

מדרש ויקרא רבה ד
כמו בני אדם שהיו יושבים בספינה. לקח אחד מהם מקדחה והתחיל לקדוח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה? אמר להם: מה אכפת לכם? אני קודח רק מתחתיי. אמרו לו: המים עולים ומציפים על כולנו את הספינה!

דיון
* מה אתם חושבים על מעשיו של האיש הקודח? האם הכעס כלפיו מוצדק?

* האם הסיפור מתאר מצב הדומה למקרה שהתרחש באוטובוס?

* אם סיפור הספינה משקף את המתרחש בחברה הישראלית?