פרצופה של המדינה?
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
מי בוחר להיות מנהיג, מהם מניעיו, ואת מי אנו בוחרים לנו למנהיגים? נעסוק בשאלות אלו באמצעות קריאה במשל יותם, קטעי עיתונות ושירה.
פתיחה: משל יותם
וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל-בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם. וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים: הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים? וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: לְכִי-אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ. וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים? וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: לְכִי-אַתְּ מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ. וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים? וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים אֶל-הָאָטָד: לֵךְ אַתָּה מְלָךְ-עָלֵינוּ. וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל-הָעֵצִים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי, וְאִם אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. וְעַתָּה, אִם-בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם וַתַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ; וְאִם טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם-יְרֻבַּעַל [=הוא גדעון אביו] וְעִם-בֵּיתוֹ, וְאִם-כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ אֲשֶׁר-נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם; וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן. וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל-בֵּית אָבִי הַיּוֹם, וַתַּהַרְגוּ אֶת-בָּנָיו שִׁבְעִים אִישׁ עַל-אֶבֶן אֶחָת; וַתַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-אֲמָתוֹ עַל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם, כִּי אֲחִיכֶם הוּא. וְאִם-בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם-יְרֻבַּעַל וְעִם-בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה - שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ וְיִשְׂמַח גַּם-הוּא בָּכֶם. וְאִם-אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ, וְתֹאכַל אֶת-בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת-בֵּית מִלּוֹא; וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא, וְתֹאכַל אֶת-אֲבִימֶלֶךְ. וַיָּנָס יוֹתָם, וַיִּבְרַח וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו.

מושגים
  • אבימלך בן גדעון - מנהיג ישראלי-כנעני בתקופת השופטים. אבימלך היה בנו של השופט גדעון ושל פילגשו, ואחרי מות אביו הוא הציע את עצמו לבעלי שכם להיות שופט, בטענה שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים יחד (כל בניו של גדעון). אבימלך עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם, לאחר שטבח בשבעים אחיו, אך נותר אחיו הקטן יותם. יותם עלה להר גריזים ונשא את משלו, במטרה להתריע בפני בעלי שכם על המהלך השגוי שעשו בהמלכת אבימלך. ואמנם, מלכותו של אבימלך הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.


מילים
  • הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי - האם אפסיק לתת את השמן שלי? הדשן הוא השמן המופק מהזית ששימש גם בעבודת הקודש שבה הוגש עם מנחות לאלוהים. שמן הזית שימש למאכל, לסיכת הגוף, לריכוך פצעים ולמינוי המלך והכהן.
  • תִּירוֹשִׁי - היין שלי.
  • הָאָטָד - שיח שפירותיו אינם ראויים למאכל. מכתובים אחרים ניתן ללמוד שהוא צמח קוצני.
And all the men of Shekhem gathered together, and all the house of Millo, and went, and made Avimelekh king, by the oak of the pillar that was in Shekhem. And when they told it to Yotam, he went and stood at the top of mount Gerizzim, and lifted up his voice, and cried, and said to them, Hearken to me, men of Shekhem, that God may hearken to you. The trees went out to anoint a king over them; and they said to the olive tree, Reign over us. But the olive tree said to them, Should I leave my fatness, with which by me they honour God and man, and go to hold sway over the trees? And the trees said to the fig tree, Come thou, and reign over us. But the fig tree said to them, Should I forsake my sweetness, and my good fruit, and go to hold sway over the trees? Then said the trees to the vine, Come thou, and reign over us. And the vine said to them, Should I leave my wine, which cheers God and man, and go to hold sway over the trees? Then said all the trees to the bramble, Come thou, and reign over us. And the bramble said to the trees, If in truth you anoint me king over you, then come and put your trust in my shadow: and if not, fire will issue from the bramble, and devour the cedars of Levanon. Now therefore, if you have done truly and sincerely, in making Avimelekh king, and if you have dealt well with Yerubba῾al and his house, and have done to him according to the deserving of his hands; (for my father fought for you, and adventured his life, and delivered you out of the hand of Midyan: and you have risen up against my father’s house this day, and have slain his sons, seventy men, upon one stone, and have made Avimelekh, the son of his maidservant, king over the men of Shekhem, because he is your brother;) if you then have dealt truly and sincerely with Yerubba῾al and with his house this day, then rejoice in Avimelekh, and let him also rejoice in you: but if not, fire will come out from Avimelekh, and devour the men of Shekhem, and the house of Millo; and fire will come out from the men of Shekhem, and from the house of Millo, and devour Avimelekh. And Yotam ran away, and fled, and went to Be᾽er, and dwelt there, for fear of Avimelekh his brother.
דיון
  • מדוע סירבו הגפן, התאנה והזית לקבל עליהם את המנהיגות?
  • למה דווקא האטד הסכים להנהיג את העם?
  • האם אתם מכירים מנהיגים 'אטדים'? מה הופך אותם לכאלה? איך הם הגיעו לשלטון אם הם כאלה?
פעילות קבוצתית: משל האטד של ימינו
דיון
  • בחרו אירוע/ תופעה חברתית/ מקרה שראוי למחאה וביקורת. אפשר להיעזר בקטעי העיתונות שעל הקיר.
  • כתבו שיר מחאה משלכם, הלחינו אותו או התאימו אותו ללחן קיים.
  • ניתן גם ליצור כרזת מחאה.
  • הציגו את יצירותיכם בפני הקבוצה.
דן תורן, אדוני הממון
אדוני הממון, מילים: דן תורן
אדוני הממון בעלי המדינה

אני לא מאמין לכם לאף מילה

אדוני הממון בעלי המדינה

אני לא מאמין יותר לאף מילה

אתם צריכים אותנו זאת השיטה

בלעדינו אתם לא שווים יריקה

נאמנים גדולים רק לחשבון הזר

ואז מוכרים לנו שהעולם אכזר

מדברים בסמלים מנופפים בדגלים

משקרים בפנים אבל מתים מבפנים

ילד בוכה זאת השקעה בטוחה

תקציב לפרסומת של גבינה מלוחה

אדוני הממון...

ואחרי מסאז' עם הרפיה מלאה

סטייק שבע מאות גרם עם מנהל מחלקה

טלפון קצר:"לפטר עוד שלושים

ושהשאר ייתנו יותר

או שגם הם הולכים"

המנוע דולק הנהג מחכה

נשפך הקפה,

"עזוב אותך הרומני ינקה"

קפיצה קטנה לחו"ל

הכל הכסף קונה

האישה מצלצלת אף אחד לא עונה

אדוני הממון...

סחטיין על הפזמון

סחה על המבנה

וואללה באמת שיר יפה

אבל תדע לך שאני אישית

לא מכיר מישהו ששינה את דרכיו

בגלל איזה שיר

וחוץ מזה מה אתה רוצה זה החיים

העשירים מתעשרים העניים מתענים

ואלה שבאמצע דבוקים למסך

מחכים כל ערב שהמסך יפתח

שהמסיבה תיגמר החלב יישפך

שהשמש תשקע הגלגל יתהפך

ושמישהו אחר יפתח את הפה ו...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
יאיר ניצני, פרצופה של המדינה
פרצופה של המדינה, מילים: יאיר ניצני, ביצוע: להקת תיסלם
הוא מחייג בנסיעה - ענייני מפלגה

ודואג לחלקו בפרוסת העוגה.

השיחה קולחת, הובטחו לו דברים

כבר שנים שהוא לא מייצג בוחרים.

מסמכים לעיון תקציבים לפיתוח

ועשן הסיגר לחלון הפתוח

הוא אומר לחבר מפלגה "רגע גדליה

אולי תהיה השגריר באוסטרליה".

הוא משקיף אל הנוף למדינה שאהב

אז מה אם בדרך שיקר וגנב,

פניו משתקפים בחלון בפינה

הפרצוף שלו הוא

פרצופה של המדינה...

מסדרונות השררה וקומות בירוקרטיה.

תקציבים לישיבות על חשבון האינפלציה

הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים

וארבע מאות איש הפכו מובטלים.

מדרימים במכונית - וילונות כחלחלים

הוא קופץ לביקור, הורים שכולים

הוא שכח שהטיף בעד מלחמה

הפרצוף שלו הוא פרצופה של המדינה.

הוא חשוב מקורב הוא יהיה ויהי מה.

זה הוא שיחליט אם תהיה מלחמה.

זה הוא שיקבע את חינוך ילדיך

הוא יקבע נהלים אתה תצא מכליך

בלהט נואם לקהל מתרגש

אדמה גואלים במגל וחרמש

הצביעו נכון ואני מבקש..

תנו לי כח, תנו לצרוח

מה שבא לי

כי היתה לי

ארץ זבת חלב

ואני לא מבין מה השתנה?

אם אני האידיוט היחיד במדינה,

שחרד למחר וחולם עלי זית

ורוצה להרגיש שכאן זה הבית?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
בוב דילן (תרגום: שי גבסו), שרי המלחמה
שרי המלחמה, מילים: בוב דילן, גירסה עברית: שי גבסו
היי אתם, כל שרי המלחמה,

האם אתם יודעים מה זה בית?

בניתם כלי מוות,בניתם פצצות חכמות,

אתם שם מסתתרים מאחורי קירות,

מאחורי השולחנות

רציתי שתדעו

אני רואה דרך המסכות שלכם.

היי אתם שלא עשיתם כלום אבל בניתם להרוס

שוב אתם משחקים עם עולמי

כמו ילד שמשחק בכדור צבעוני

נתתם אקדח בידי

ועכשיו אתם מסתתרים מעיני

ואף אחד מכם לא לוקח אחריות

או שלוקח ושוכח, לוקח ושוכח

היי אתם משחררים את הנצרה

כדי שאחרים יוכלו לירות

נותנים את הפקודה

שולחים אותנו בלי מפה

אומרים לי: תראה, זה החלום, הוא השתנה.

ואתם יושבים וצופים

ומספרי המוות עולים

יושבים במשרדים וחלומות נקברים

עד כמה אני יודע לא לדבר בתורי

אולי תגידו שאני צעיר נולד

סביר, תגידו שאני לא מלומד

אבל, יש רק דבר אחד שאני יודע

למרות שאני צעיר מכם,

לא עושים דברים כאלה בשביל כסף

גם לא בשביל מעמד.

שחררתם את הסוסים שיבעטו בדמוקרטיה,

ואת הכלבים שמתם מאחורי השולחנות.

נטעתם בי את הפחד החשוך ביותר,

פחד להביא ילדים לעולם.

איימתם על הילד שלי הילד שבי,

ילד שעדיין לא נולד ועדיין אין לו שם.

רציתי שתדעו, אתם לא שווים את הדם

שזורם בוורידים שלכם.

תנו לי לשאול אתכם שאלה אחת

האם הכסף שלכם כל כך טוב?

האם הוא יקנה לכם את מחילת הרחוב?

אני חושש שתבינו שהמוות יאיים

שכל הכסף שעשיתם

לא יקנה את נשמתכם

שהמוות יגיע באחר צהריים

חיוור אצפה בכם רועדים מהחושך הגובר

אעמוד על הקבר שלכם

עד שאהיה בטוח שאתם בצד האחר, בצד האחר.
© כל הזכויות שמורות למחבר(מתרגם) ולאקו"ם
www.acum.org.il
סיכום: פרצופה של המדינה
דיון
"הפרצוף שלו (של הפוליטיקאי) - הוא פרצופה של המדינה"
  • למה לדעתכם התכוונו המחברים באמירה זו?
  • האם ייתכן כי המנהיגים משקפים את הציבור, והפרצוף שלהם הוא בעצם הפרצוף שלנו?
מתוך: רוביק רוזנטל, 'מושחתים לא נמאסתם', מעריב, 15/7/10
מושחתים, לא נמאסתם
הציבור אינו אוהב שחיתות שלטונית, אבל הוא יכול להמשיך לחיות איתה. ביום הבחירות פועלים האזרחים משיקולים אחרים לגמרי

[...] הציבור אינו אוהב שחיתות שלטונית אבל הוא יכול להמשיך לחיות איתה. העשור האחרון מלמד על התופעה האמיתית: בתי המשפט מעלים ומורידים מלכים ושרים, לא הציבור. הציבור מגיב ביום הבחירות משיקולים אחרים לגמרי, שיקולים של מצב רוח לאומי, תחושת הביטחון האישי ויחסינו עם העולם. באף מערכת בחירות כללית או פנים מפלגתית לא עלו וירדו מנהיגים בגלל שחיתות. "מושחתים, נמאסתם" היא בעצם סיסמה ריקה.
דיון
"זה מגיע לנו ועוד איך- כי בחברה שלנו הערכים העליונים הינם כוח וכסף. "גבר גבר" על כל הכרוך במושג הזה, עדיף על אינטלקטואל. שחקן כדורגל נחשב יותר מסופר. דוגמנית נחשבת פי כמה ממורה. רס"ר בוגר 8 כיתות משתכר פי 3 ממורה אקדמאית. אצל הנוער "הנפלא" שלנו לפלף הוא ילד ישר והגון והולך לפי החוקים- מוקצה חברתית. לכן מה שאנחנו מקבלים מ"כבוד הנשיא" דרך הנבחרים השונים, ועד לגנרלים שלנו הוא התמונה האמיתית ובדיוק מה שמגיע לנו".

"השחיתות באה מלמטה ולא רק מלמעלה. צפצוף על החוק, על כללי התנהגות בסיסיים שאינם בחוק, העדר כל כבוד למילה הכתובה או הנאמרת, תרבות של בלוף, התחכמות, תיחמון- כל אלה מצויים אצלנו כמעט בכל מקום ובכל מצב. אף אחד לא מתייחס ברצינות להחלטות, לכללים של התנהלות תקינה, להסכמים. אין כל יחס וכבוד לזולת, גם לא לכלל. תרבות הבלוף, התחמון, הצפצוף על כללי התנהגות בסיסיים- טבועה בכולנו.

"המושחתים נבחרים על ידי עם מושחת. עם של מסתדרניקים וקומבינות, עושים מחיר בלי קבלה, דופקים שעון והולכים לקניות, מענה אוטומטי במשרד מחפה על טיולי הפקידים ההולכים ללקק למי שצריך.העם הזה לא רוצה אנשים ישרים, הם פרייארים מידי לטעמו"

מתוך: תגוביות (טוקבקים) באינטרנט
דף הנחיות למנחה:
הנחיות משל האטד.rtf