יש לנו מנין?

הדף מייצג גישה שבין ניכור לשייכות בתוך קהילה. מה מרגישים חברי הקהילה? האם הם מרגישים שייכים לקהילה בה הם חיים? האם הם מרגישים ש"רואים" אותם? האם הם חשים את הקהילתיות? או שמא הם חשים, לעתים, ניכור וחוסר שייכות. אין תשובה חד משמעית לשאלות אלו. חברים בקהילה חשים שייכים במידה זו או אחרת, וזה משתנה על פני תקופות בחייהם. יש שהם חשים ניכור, ויש שהם שייכים וחשים חום וקירבה גדולה בקהילה בה הם חיים. דף הלימוד מתבונן בשאלות אלו, ומבקש לבדוק בנקודת זמן מסוימת, כיצד חשים חברי הקהילה נכון לרגע בו מתרחש הלימוד.

מדרש רבה על ספר במדבר כא
אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים". כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו. [...] תדע לך שהוא כן, שכן משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתה אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד, ואין דעתן של בניך דומין זה לזה, וכשאני מסתלק מהן בבקשה ממך מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם לאחד ואחד לפי דעתו.

מילים

• אוכלוסין - אוכלוסייה.

ויסלבה שימבורסקה, תרומה לסטטיסטיקה, בתוך: שלהי המאה, עמוד 44-46 ; מפולנית - רפי וייכרט, סדרת קשב לשירה, ישראל 2011
תרומה לסטטיסטיקה/ ויסלבה שימבורסקה

מִכָּל מֵאָה אֲנָשִים יוֹדְעִים הַכֹּל טוֹב יוֹתֵר - חֲמִישִים וּשְנַיִים, הַסְסָנִים בְּכֹל צַעַד - כִּמְעַט כֹּל הַשְּאָר, מוּכָנִים לְסַיֵיעַ אִם זֶה לֹא יֶאֱרַך - כְּדֵי אַרבָּעִים וְתִשְעָה טוֹבִים תָּמִיד, שֶכֵּן אֵינָם יְכוֹלִים אַחֶרֶת - אַרְבָּעָה, אוּלַי אַף חֲמִישָה, מְסוּגָלִים לְהִתְפַּעֵל בְּלֹא קִנְאָה - שְמוֹנָה עָשָר, הוֹלְכִים שוֹלָל אַחַר נְעוּרִים, שֶחוֹלְפִים - פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר שִישִים, שֶלֹּא כְּדַאי לְהַתְחִיל אִתָּם - אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, חַיִּים בְּחֲרָדָה מַתְמֶדֶת מִמִּישֶהוּ אוֹ מִמַּשֶּהוּ - שִבְעִים וְשִבְעָה מוּכְשָרִים לְאֹשֶר - עֶשְרִים וְכָמָה לְכֹל הַיּוֹתֵר לֹא מְאַיְמִים כְּשֶלְעַצְמָם אַך מִתְפָּרְעִים בְּהָמוֹן - יוֹתֵר מִמַּחֲצִית, בְּוַדַאי,

אַכְזָרִיִּים, בְּכֹרַח הַנְּסִיבֹּות - מוּטָב שֶלֹא לָדַעַת אֲפִילוּ בְּקֵרוּב, חֲכָמִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה - לֹא יוֹתֵר מִחֲכָמִים לִפְנֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁאֵינָם נוֹטְלִים מִן הַחַיִים דָּבָר זוּלַת חֲפָצִים - שְׁלוֹשִׁים אַף עַל פִּי שֶרוֹצָה הָיִיתִי לִטְעוֹת, מְכוּרְבָּלִים, דְּאוּבִים וּבְלִי פָּנָס בַּחֲשֵיכָה - שְׁמוֹנִים וּשְׁלוֹשָׁה בְּמוּקְדָּם אוֹ בִּמְאוּחָר, צַדִּיקִים - רַבִּים לְמַדַּי, ל"ו חָסֵר אֶחָד, וְאִם תְּכוּנָה זוֹ חוֹבֶרֶת לְמַאֲמָץ שֶל הֲבָנָה - שְׁלוֹשָׁה, רְאוּיִים לְחֶמְלָה - תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה, בְּנֵי תְּמוּתָה - מֵאָה מִמֵּאָה. מִסְפָּר שֶעַד כֹּה לֹא הִשְתַּנָּה.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאת קשב לשירה

יודית שחר, זו אני מדברת, הוצאת בבל 2009
זו אני מדברת / יודית שחר
שֵרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת
כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,
מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר
לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,
גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מָשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,
בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,
וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹמֶרֶת לְכַסּוֹת
עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.
(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)

זוֹ אֲנִי מַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ
אֲנַחְנוּ כָּאן, אַמָּה לְאַמָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה
מִצֵּאת הַחַמָּה עַד לְצֵאת הַנְּשָׁמָה
בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אוֹפֶּן סְפֵּיס, מוּאָרוֹת נֵיאוֹן
לְלֹא חַלּוֹן, שֵׁרוּתִים בַּפִּנָּה וְאַחֲרָאִית שֶׁמַּאֲזִינָה
וְקוֹנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹנֶסֶת בְּצוּרָה לֹא מְנֻמֶּסֶת
אֶת חֲבִילַת הַשְּׁקָרִים הַשָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ,
גְּבֶרֶת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת,
(הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת)
לְכָל אִישׁ יֵשׁ תַּג מְחִיר וְשֶׁקֶר מַזְהִיר שֶׁמֵּאִיר
אֶת דַּרְכּוֹ מִמָּרוֹם.
בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר?
© כל הזכויות שמורות להוצאת בבל

דיון
שאלות
1. בין ניכור ושייכות, כיצד "מדברים" הטקסטים השונים אלו עם אלו?
2. מהו הטקסט שמדבר אליכם ביותר? מה יש בו?
3. מהו הטקסט מולו אתם מרגישים ניכור? מדוע?
4. מתי, בקהילה שלכם, חשתם שאתם חלק מהמנין, ומתי חשתם שלא "סופרים" אתכם?