'מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות?' (רחל)

במפגש זה נבקש להתמודד עם האדישות והניכור החברתי. נחשוף את הגורמים הרבים לאדישות, ונלמד על המושג 'ערבות הדדית' דרך מבחר משלים ממדרשי חז"ל וכתבי הרב עוזיאל.

דיון
לפני כמה שבועות הלכתי לבקר חבר שלא ראיתי שנים רבות. הוא נתן לי את כתובתו ואני נסעתי אליו באוטובוס. כבר בכניסה לשכונה שמתי לב לרצפות המדרכה המלוכלכות, וראיתי כי בבניין שבו הוא גר חדר המדרגות חשוך והאור מקולקל. שאלתי אותו על הלכלוך והוא אמר שלאנשים כאן בשכונה לא אכפת. אבל הדבר שהכי הפריע לי היה כשהייתי בדרך חזרה. בתחנת האוטובוס שמתי לב שהספסל שבור ואישה מבוגרת שחיכתה לאוטובוס נאלצה לעמוד במשך רבע שעה. שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה דברים שצריך לתקן בשכונה הזאת ואף אחד לא עושה שום דבר? איך אנשים יכולים להיות כל כך אדישים לסביבתם? כשעליתי על האוטובוס שמתי לב לשתי כתובות גרפיטי שמרוחות על קיר צדדי בשכונה:

מת לברוח מכאן

לא יכולה לשנות, לא יכולה לעשות, רק לשבת ולבכות

דיון
* דמיינו שאתם גרים בשכונה זו, ונסו לכתוב על קיר הגרפיטי כתובות המתארות את התחושות שלכם ושיסבירו למה אתם כל כך אדישים.

* מדוע בני אדם בוחרים באדישות, על פי כתובות הגרפיטי שיצרתם?

* האם גם אתם נתקלתם במקרה חד פעמי או במצב מתמשך שהפריע לכם אך בכל זאת נשארתם אדישים מולו ובחרתם שלא לעשות מעשה? מדוע?

עיבוד לסיפור שפורסם באינטרנט
בתאריך 13 במארס 1964, בשעה שלוש ועשרים לפנות בוקר, החנתה קיטי ג'נוביס את מכוניתה במגרש החנייה שבתחנת הרכבת ברובע קווינס בניו-יורק. קיטי הייתה אז בת עשרים ושמונה, מנהלת בר ממוצא איטלקי. ביתה היה בקרבת מקום, בשכונת מגורים שלווה, אך נראה שקיטי חשה כי דבר מה אינו כשורה ובמקום לצעוד לביתה בדרך הקצרה והחשוכה, היא החלה לרוץ לאורך שדרה רחבה ומוארת היטב, אך היא לא הגיעה רחוק. מילטון האץ' התעורר לשמע הצעקה הראשונה. הוא ראה מבעד לחלון חדרו, בצדו השני של הרחוב, אישה כורעת על ברכיה וגבר נמוך עומד מעליה. הוא שמע את האישה צועקת 'הצילו! הצילו! הו אלוהים! הוא דקר אותי!'. האץ' רכן מבעד לחלון וצעק 'עזוב את הבחורה!'. מסביב נדלקו אורות וחלונות רבים נפתחו. התוקף נמלט במכוניתו. איש מן הצופים לא התקשר למשטרה. קיטי ג'נוביס התקדמה לאטה במעלה הרחוב, בעוד עשרות עיניים ננעצות בה. אך היא לא הצליחה להתקדם מספיק מהר, ולאחר כעשר דקות ראו הצופים את התוקף חוזר ומחפש אותה. כשדקר אותה שוב, שמעו אותה השכנים צועקת 'אני הולכת למות! אני הולכת למות!'. אך למרות זאת, איש מהשכנים לא התקשר למשטרה. אמיל פאוור סיפר מאוחר יותר כי רצה להתקשר, אך אשתו התעקשה שמישהו אחר בוודאי כבר עשה זאת. ההתקפה השלישית התרחשה בכניסה לחדר מדרגות של אחד הבתים, במרחק בתים אחדים מביתה של קיטי ג'נוביס. הצופים ראו את התוקף פותח את דלת הבניין, אך חלק קטן מהם הצליח לשמוע את קול הבכי החרישי. רק כעבור שלושים וחמש דקות מאז שנשמעה הצעקה הראשונה, התקשר סוף סוף מישהו למשטרה. היה זה הרולד קליין, שהתגורר בבניין שבכניסתו נרצחה קיטי ג'נוביס. ניידת הסיור הראשונה הגיעה למקום בתוך שתי דקות, אך היה זה מאוחר מדי. המקרה הטרגי עורר הדים רבים. חקירת המשטרה העלתה כי לפחות שלושים ותשעה אנשים צפו ברצח בעת התרחשותו, אך לא עשו דבר. בעיתונים הופיעו כתבות שהביעו זעזוע: בעמוד הראשון של העיתון היוקרתי "ניו יורק טיימס" הופיעה הכותרת: "שלושים ותשעה עדי ראייה לרצח לא קראו למשטרה".

דיון
* מדוע לא התערב איש מהצופים ברצח?

* כיצד לדעתכם הייתם אתם מגיבים לאירוע?

* חשבו על אירוע דומה שקרה לכם או ששמעתם עליו. מה חשבתם? כיצד הסברתם לעצמכם את האירוע? מה עשיתם?

מדרש ויקרא רבה ד
כמו בני אדם שהיו יושבים בספינה. לקח אחד מהם מקדחה והתחיל לקדוח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה? אמר להם: מה אכפת לכם? אני קודח רק מתחתיי. אמרו לו: המים עולים ומציפים על כולנו את הספינה!

דיון
* איזה מצב מתאר הקטע?

* מה דעתכם על מעשיו של האיש הקודח? האם הכעס כלפיו מוצדק?

* האם אתם יכולים לראות מצב דומה בחברה הישראלית?

מדרש שיר השירים רבה, ו
"אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים, ו' פס' 11). כמו כשלוקחים אגוז אחד מערימה וכל שאר האגוזים מתגלגלים ומתפזרים.

דיון
* מה הנמשל במדרש זה?

* כיצד נמשל זה קשור לחברה הישראלית?

* האם אתם מסכימים עם מדרש זה?

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ב, שער ג: אהבת רעים
המציאות האנושית היא כולה כמו גוף של אדם. כל פגם, קלקול באחת החוליות הכי קטנות - גורם שיתוק והשמדת הגוף כולו.

דיון
* מהו המשל ומהו הנמשל בקטע זה?

* כיצד נמשל זה קשור לחברה הישראלית?

* מה דעתכם על ההשוואה בין החברה לגוף האדם?