עת שערי רצון להיפתח
1א
הדף מאת: אור מרגלית
2ב
פרשת העקדה העסיקה פרשנים, הוגים, תאולוגים ואנשי ספרות ואמנות בכל הדורות ואף שימשה השראה לנוצרים ולמוסלמים. בלימוד זה נבחן דרכי עיבוד ופרשנות שונות לסיפור העקדה דרך שני פיוטים מימי הביניים ושלושה שירים מודרניים.
3ג
דיון
א. פרשת העקדה במקרא ובפיוט
במשך הדורות נאמר ונכתב רבות על פרשת העקדה והיא אף שימשה השראה לנוצרים ולמוסלמים. בספרי הארון היהודי היא תופסת מקום של כבוד - החל מספרות ימי בית שני ועד לשירה החדשה. בלימוד זה נבחן דרכים שונות של פירוש ועיבוד הסיפור, דרך שני פיוטים מימי הביניים ושלושה שירים מודרניים.

קראו את סיפור העקדה קריאה 'יחפה' - בעת הקריאה נסו לשכוח את כל מה שאתם יודעים על הסיפור והתמקדו בפשט וברגשות שהוא מעלה בכם. קראו לאט ובקול רם ודמיינו את ההתרחשויות: כיצד נראות הדמויות? מהן הבעות הפנים? טון הדיבור? איך נראית הסביבה? מה מזג האוויר? מה עוד נמצא שם במרחב המדומיין? מה חשות הדמויות השונות?
4ד
(א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. (ב) וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. (ג) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים. (ד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק. (ה) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד-כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. (ו) וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. (ז) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. (ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. (ט) וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (י) וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת-בְּנוֹ. (יא) וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן-הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. (יב) וַיֹּאמֶר אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. (יג) וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. (יד) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה. (טו) וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל-אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן-הַשָּׁמָיִם. (טז) וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ. (יז) כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. (יח) וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. (יט) וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע.
And it came to pass after these things, that God did prove Abraham, and said unto him: ‘Abraham’; and he said: ‘Here am I.’ And He said: ‘Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.’ And Abraham rose early in the morning, and saddled his ass, and took two of his young men with him, and Isaac his son; and he cleaved the wood for the burnt-offering, and rose up, and went unto the place of which God had told him. On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off. And Abraham said unto his young men: ‘Abide ye here with the ass, and I and the lad will go yonder; and we will worship, and come back to you.’ And Abraham took the wood of the burnt-offering, and laid it upon Isaac his son; and he took in his hand the fire and the knife; and they went both of them together. And Isaac spoke unto Abraham his father, and said: ‘My father.’ And he said: ‘Here am I, my son.’ And he said: ‘Behold the fire and the wood; but where is the lamb for a burnt-offering?’ And Abraham said: ‘God will aprovide Himself the lamb for a burnt-offering, my son.’ So they went both of them together. And they came to the place which God had told him of; and Abraham built the altar there, and laid the wood in order, and bound Isaac his son, and laid him on the altar, upon the wood. And Abraham stretched forth his hand, and took the knife to slay his son. And the angel of the LORD called unto him out of heaven, and said: ‘Abraham, Abraham.’ And he said: ‘Here am I.’ And he said: ‘Lay not thy hand upon the lad, neither do thou any thing unto him; for now I know that thou art a God-fearing man, seeing thou hast not withheld thy son, thine only son, from Me.’ And Abraham lifted up his eyes, and looked, and behold behind him a ram caught in the thicket by his horns. And Abraham went and took the ram, and offered him up for a burnt-offering in the stead of his son. And Abraham called the name of that place Adonai-jireh; as it is said to this day: ‘In the mount where the LORD is seen.’ And the angel of the LORD called unto Abraham a second time out of heaven, and said: ‘By Myself have I sworn, saith the LORD, because thou hast done this thing, and hast not withheld thy son, thine only son, that in blessing I will bless thee, and in multiplying I will multiply thy seed as the stars of the heaven, and as the sand which is upon the seashore; and thy seed shall possess the gate of his enemies; and in thy seed shall all the nations of the earth be blessed; because thou hast hearkened to My voice.’ So Abraham returned unto his young men, and they rose up and went together to Beer- sheba; and Abraham dwelt at Beer-sheba.
5ה
דיון
  • שתפו: כיצד ראיתם בדמיונכם את יצחק? מה הייתה תגובתו של אברהם למשמע הציווי? כיצד נראית בעיניכם שרה?
  • רשמו הרהורים / אסוציאציות שעלו בכם במהלך הקריאה. האם תוכלו לשים את עצמכם במקום אחת הדמויות?
  • מה תגובתכם לטקסט? כיצד מצטיירת דמותו של הקב"ה בסיפור? האם הסיטואציה הוגנת?
האזינו כעת לפיוט 'עת שערי רצון' (פאס-חלב, מאה 12) ועקבו אחר המילים. ניתן להאזין לביצועים המעובדים יותר של גיא זו-ארץ (על פי מסורת לוב) או של אהוד בנאי (על פי מסורת חאלב) או לעשרות ביצועים אותנטיים הנמצאים באתר פיוט (יש ללחוץ 'אל הלחנים' בצד שמאל).
6ו
עת שערי רצון, לרבי יהודה בן שמואל אבן עבאס
עת שערי רצון

עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר
עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר
אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ
וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה
אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה
וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ



להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'
7ז
דיון
  • כיצד קשור סיפור העקדה לפתיחת שערי שמים? (עיינו באופן מיוחד בבית הראשון ובשני הבתים האחרונים של הפיוט). האם ההקשר של התפילה משפיע על הדרך שבה מתואר הסיפור?
  • מה מקומה של שרה בסיפור כפי שהוא מסופר בפיוט לעומת מקומה בסיפור המקראי? (השוו לדרך שבה דמיינתם אותה בסיפור).
  • השוו את הדרך שבה דמיינתם את יצחק לבין הדרך שבה הוא מתואר בפיוט. מתי יצחק מגלה שהוא 'השה'? מה תגובתו? האם יש הבדל בין היחס של יצחק לציווי העקדה לבין יחסו של אברהם? האם צריך להיות הבדל? האם יצחק הוא דמות פסיבית או אקטיבית?
8ח
דיון
כעת השוו את הפיוט לדרך שבה מתוארים דברי יצחק בפיוט נוסף, 'עוקד לעקוד לקח ועלה':
9ט
שם מחבר הפיוט אינו ידוע, מתוך כתב יד בן המאה הט"ז מתוך אוסף ששון
עוקד לעקוד לקח ועלה (קטעים מהפיוט)
...
אָבִי, אָבִי, אֱזוֹר מָתְנֶיךָ
וַעֲשֵׂה בִי רְצוֹן קוֹנֶךָ
בַּקֵּשׁ רַחֲמִים בְּעַד חֲנוּנֶיךָ
אוּלַי יִרְאֶה בְּעָנְיִי וּבְעָנְיֶיךָ
...
אָבִי, אָבִי, גַלֵּה זְרוֹעֲךָ וְחַזֵּק יָדֶיךָ
פֶּן יִתְגָּאֵל בְּדָמִי בְּגָדֶיךָ
דְּרוֹשׁ תַּחַן בְּעַד חֲמוּדֶיךָ
אוּלַי יִזְכּוֹר אֱלוֹהַי חֲסָדֶיךָ
...
אָבִי, אָבִי, שׁוּבָה אֶת שְׁבִיתִי
וַהֲשִׁיבֵנִי לְשָׁלוֹם אֵל בֵּיתִי
חֶרֶף זֹאת יאֹמְרוֹ שְׁאֵרִתִי
יְחַיּוּ מְתֶיךָ יָקוּמוּ נְבֵלָתִי
© כל הזכויות שמורות ל
www.piyut.org.il
10י
דיון
ב. העקדה בשירה העברית וברוק הישראלי
נאזין כעת לשיר של נעמי שמר 'עקדת יצחק':
11יא
נעמי שמר, הספר השני, לולב (הפצה: ידיעות אחרונות) 1974, שיר 4.
נעמי שמר, עקידת יצחק
קח
את בנך
את יחידך
אשר אהבת
קח
את יצחק
והעלהו לעולה
על אחד ההרים
במקום
אשר אומר אליך
והעלהו לעולה
על אחד ההרים
בארץ מוריה
ומכל ההרים
שבארץ הזאת
תעלה צעקה גדולה:
הנה האש
והנה העצים
והנה הוא השה לעולה
ריבונו של עולם
המלא רחמים
אל הנער ידך אל תשלח
אל הנער ידך אל תישלח

גם אם שבע נחיה ונזקין
לא נשכח כי הונף הסכין
לא נשכח
את בנך
את יחידך
אשר אהבנו
לא נשכח
את
יצחק
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
12יב
דיון
  • כיצד מתכתב השיר עם הטקסט המקראי?
  • אל מי מופנות מילות השיר בכל שלב? מי אומר למי 'הנה האש והנה העצים'? 'אל הנער ידך אל תשלח'? 'את בנך, את יחידך'?
  • מה עומד ברקע השיר? האם גם מאחוריו עומדים מדרשי חז"ל ופרשנויות המרחיבים את הסיפור כמו בפיוטים שראינו?
  • מיהן הדמויות בשיר? האם יצחק כאן פסיבי או אקטיבי? היכן שרה ואברהם בשירה של נעמי שמר?
13יג
דיון
קראו את הרקע לשיר כפי שעולה מאחד ממכתביה של נעמי שמר אל אמה, וכפי שמתואר באתר הספרייה הלאומית:
14יד
שני שירים ליום הזיכרון, אתר הספרייה הלאומית
ביום שישי כ"ח חשוון, 1.12.1967, יצאו יצחק (אקי) ארצי והנווט אלחנן רז לטיסת ביון מעל מצרים. הם לא שבו מטיסתם. המאורע הקשה היה השראה לכתיבת השיר "עקדת יצחק" מאת נעמי שמר. במכתב לאמה (רבקה ספיר) מהתאריך ה-19.12.1967 כותבת שמר: "...השיר החדש שלי "עקדת יצחק", מעורר אותה לבכי באופן קבוע. (כתבתי אותו אחרי האסון של אקי ארצי, אבל אני הוגה בו כבר זמן רב)."
למקור השלם
15 טו
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/zikaron_a/_w/4_jpg.jpg
מכתב של נעמי שמר לאמה, רבקה ספיר
© כל הזכויות שמורות למחברת
web.nli.org.il
16טז
דיון
מהו ההקשר ההיסטורי של השיר והאם הוא משנה את הדרך שבה הבנתם אותו?

צפו בוידיאו של השיר 'העוקד והנעקד והמזבח' של זמר הרוק הישראלי גבריאל בֶּלְחַסֶן (1976-2013):
17יז
גבריאל בלחסן, עוקד והנעקד והמזבח, מתוך: בשדות (2006)
גבריאל בֶּלְחַסֶן , עוקד והנעקד והמזבח
מרחוק זהב קורא לי
מקרוב פלסטיק מקומט
נשגב מושפל, מורם, מוגבל

הוא מעביר את חייו בסתר
אוכל בכעס חולה בכל הגוף
בחושך הוא הגיע
בחושך הוא יילך
ובחושך שמו יכוסה באבן

הצייד והניצוד
העוקד והנעקד
הקרבן על המזבח
עוצם עיניים
מחזיק שיניים, למאכלת

העולם שלנו בוער
גחלים לוחשות לחישות
כבר בגיל צעיר הבנתי
את מה שידעתי כל חיי
ההתחלה היא ריק
הסוף חלול

והכל לא התחיל אף פעם
ולא יסתיים לעולם

הטובח והנטבח
העוקד והנעקד
והקרבן על המזבח
בוהה דומם
זרח השמש... והמאכלת

ככלות האש
תשקוט הארץ
תצמיח עשב
עדין ורך
בעיניים שלה
אין שום רוע
הן צלולות
והן אוהבות אותי
וזה כבר נס
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
18יח
דיון
  • על מה מדבר השיר?
  • מה נראה מרחוק? מי מעביר את חייו בסתר? מי הם הצייד והניצוד?
  • מהי האש בשיר? ומתי היא תשקוט? העיניים של מי אוהבות אותו?
  • אילו מילים מתקשרות לפיוט ולסיפור עקדת יצחק?
  • איך השיר מתחבר לסיפור?
  • איך הוידיאו מוסיף או משנה את משמעות השיר?
19יט
דיון
ג. אסיף

לסיום האזינו לשיר 'העוקד הנעקד והמזבח' של אהוד מנור בביצוע ולחן של מאיר בנאי:
20כ
אהוד מנור, מתוך אלבומו של מאיר בנאי, 'מנגינת הנדודים' (1996)
אהוד מנור, עוקד והנעקד והמזבח
ביום בו ייפתח השער, אפרוש ידי לאל עליון.
וכאשר יונף התער, אומר לו אנא זכור אדון.
אדון עולם, רק אל תהיה שוכח,
העוקד, הנעקד והמזבח.

אמר כך אברהם אבינו, יצחק כבר לא בגיל משחק.
ילמד יראת-אל ויבין הוא, ענתה שרה רק אל תרחק.
ענה: באל הטוב אני בוטח,
העוקד, הנעקד והמזבח.

טיפסו שניהם על הר צחיח, אל קצה הדרך התלולה.
שאל יצחק: יש אש, יש שיח, אבל איה שה לעולה.
הדהד קולו בין שמש וירח,
העוקד, הנעקד והמזבח.

ויעקוד את בנו כאייל, ולבבו הלם כמו תוף.
יומו הפך עליו לליל, ודמעותיו נהר אין סוף.
ורוח שעבר שם התייפח,
העוקד, הנעקד והמזבח.

רגשו אז מלאכי שמיים, עת מענן התבוננו.
פתאום ירדו, נפלו אפיים, ועל נפשו התחננו:
שלא יהיה עולם בלי בן צומח,
העוקד, הנעקד והמזבח.

לא אל תשלח יד, אל הנער.
אמר האל, לאברהם.
שלום ואור, ירחיקו צער. רק רחמים, מים עד ים.

ביום בו ייפתח השער, אפרוש ידי לאל עליון.
וכאשר יונף התער, אומר לו אנא זכור אדון.
אדון עולם, רק אל תהיה שוכח, העוקד, הנעקד והמזבח.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
21כא
דיון
  • השוו בין הפיוט המקורי לשיר. האם המילים של מנור והמנגינה של בנאי רק מתאימים את הפיוט של אבן עבאס ללשון ולאוזניים המודרניות שלנו, או שיש הבדלים משמעותיים בין השניים? האם ה'עת' היא אותה עת? האם הדינמיקה בין הדמויות שווה?
  • האם טון הפנייה אל ה' שווה?
  • שימו לב לשינוי המנגינה לקראת הסוף - מה שינוי זה מסמן?
22כב
דף הנחיות למנחה:
עת שערי רצון להיפתח.rtf