וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים
הדף מאת: עלמא / עלמא
סיפור מגדל בבל נבחן בדף זה דרך שאלת השפה האחת. מדוע פילג אלוהים את שפת האנושות? מה היתרונות והחסרונות בשפה אחת?
דיון
תגובת אלוהים למגדל בבל והחלטתו לפזר את האנשים ולבלבל את שפתם, מובילות אותנו לעצור ולתהות מה גרם לכעס הנורא של הקב"ה? ממה הוא חושש ומה הוא מנסה למנוע? מה הטעם של עונש זה, והאם בכלל היה זה עונש?

הסיפור על מגדל בבל פותח באמירה שלפיה, בכדור הארץ כולו הייתה שפה אחת והמילים היו אחידות - מה היתרונות והחסרונות של שפה אחידה? מה הרעיון העומד מאחורי האפשרות של עולם המדבר שפה אחת בלבד?
הסיפור ממשיך ומתאר את האנשים הנאספים יחד כדי לבנות מגדל, המבקשים לעשות לעצמם שם כדי לא להתפזר. מה עושים האנשים שם? מה היה הטעם במגדל זה ומהי באמת המוטיבציה שלהם?
סיפור מגדל בבל
א. וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. ב. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. ה. וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. ו. וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. ט. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.
And the whole earth was of one language and of one speech. And it came to pass, as they journeyed east, that they found a plain in the land of Shinar; and they dwelt there. And they said one to another: ‘Come, let us make brick, and burn them thoroughly.’ And they had brick for stone, and slime had they for mortar. And they said: ‘Come, let us build us a city, and a tower, with its top in heaven, and let us make us a name; lest we be scattered abroad upon the face of the whole earth.’ And the LORD came down to see the city and the tower, which the children of men builded. And the LORD said: ‘Behold, they are one people, and they have all one language; and this is what they begin to do; and now nothing will be withholden from them, which they purpose to do. Come, let us go down, and there confound their language, that they may not understand one another’s speech.’ So the LORD scattered them abroad from thence upon the face of all the earth; and they left off to build the city. Therefore was the name of it called Babel; because the LORD did there aconfound the language of all the earth; and from thence did the LORD scatter them abroad upon the face of all the earth.
"ר' פנחס אומר: לא היו שם אבנים לבנות את העיר ואת המגדל, ומה היו עושין? היו מלבנים לבנים ושורפים אותם כיוצר חֶרֶשׂ (כאומן העושה כלי חרס), עד שבנו אותו גבוה כשבעה מילין.
... ואם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם עליו, ואם נפלה לְבֵנָה היו יושבין ובוכין ואומרין מתי תעלה אחרת תחתיה.
ועבר אברהם בן תרח וראה אותם בונים את העיר ואת המגדל וקללם בשם א-להים, שנאמר: 'בַּלַּע ... פַּלַּג לְשׁוֹנָם' , ומאסו את דבריו כאֶבֶן מושלכת על גבי קרקע. והלא כל אֶבֶן בחור-וטוב (משובחת) אין נותנין אותו אלא על פינת הבנין, ועליו הכתוב אומר: 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים ..
Rabbi Phineas said: There were no stones there where-with to build the city and the tower. What did they do? They baked bricks and burnt them like a builder (would do), until they built it seven mils high, and it had ascents on its east and west. (The labourers) who took up the bricks went up on the eastern (ascent), and those who descended went down on the western (descent). If a man fell and died they paid no heed to him, but if a brick fell they || sat down and wept, and said: Woe is us ! when will another one come in its stead? And Abraham, son of Terah, passed by, and saw them building the city and the tower, and he cursed them in the name of his God, as it is said, "Swallow up, O Lord, divide their language" (Ps. 55:9). But they rejected his words, like a stone cast upon the ground. Is it not a fact that every choice and good stone is only put at the corner of a building? and with reference to this, the text says, "The stone which the builders rejected is become the head of the corner" (Ps. 118:22).
דיון
המדרש מעמיד את המילים מול הלבנים, את האדם מול הבניין.
כיצד מתייחס אברהם למעשיהם של אנשי בבל?
כיצד מתייחסים אנשי בבל למילותיו של אברהם?
למה דווקא אברהם מופיע במדרש כמי שמפלג את לשונם?
אהוד בנאי, היברומאן מתוך: ענה לי (2004)
היברומאן / אהוד בנאי
ספיק אפ, דה לנגוויג' אוף דה היברומאן,
לאוד אנד קליר! דה לנגוויג' אוף דה היברומאן. איט איז דה לנגוויג' אוף דה פרופטס,
אוף דה סיין אפ און דה וול,
איט איז אולד, אנד סקרד,
איט וויל אופן אפ יור סול.
ספיק אפ, דה לנגוויג' אוף דה היברומאן,
לאוד אנד קליר! דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.

פרום דה דיפסט מס אוף דאון טאון בבילון
איט וויל טייק יו טו דה נקסט טריין טו מאונט ציון,
איט וויל גט יו אפ, איט וויל מייק יו פליי,
דה לנגוויג' אוף דה היברומאן וויל טייק יו היי.

יו נו אברהם ספוק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן
אנד אולסו ג'יזוס פרום נצרת אנד מריה מגדליין,
אינשטיין ג'רמיה דה דילן אנד דה כהן
די נואו סמטינג אבאוט דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.....

אנד וון דה לורד סד: "לט דר בי לייט! )
איט וואז אין דה לנגוויג' אוף דה היברומאן
אנד וון מוזס סד: "לט מי פיפל גו!)
איט וואז אין דה לנגוויג' אוף דה היברומאן
ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.

והיה ביום ההוא אור חדש גדול יאיר
לאט נפתח הסדק לאט נופל הקיר
וכשתגיע השעה יבוא אחד בשם אחד
יכירו וידעו כל העולם שפה אחת
ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.

והיה ביום ההוא יבוא אחד בשם אחד
יכירו וידעו כל העולם שפה אחת
לאט נבנה הבית קו לקו ואות לאות
אל נא תאמר לי ביי ביי, אמור רק להתראות.
ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.

אנד לט אס אול סיי: "הללויה!)
לט אס אול סיי: "אימן!)
א די וויל קם, אנד אבריבדי
וויל ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן!

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה" מאת דאגלס אדאמס, הוצאת כתר, ע' 42
דג בבל
דג בבל, הוא דג קטן, צהוב ועלוקתי, וכפי הנראה הוא גם הדבר המוזר ביותר בגלקסיה. הוא ניזון מאנרגיית הגלים שהוא קולט, לא ממוחו של נושא, כי אם ממוחותיהם של מי שסובבים אותו. הוא סופג את כל התדירויות המנטליות, התת-הכרתיות מאנרגיית גלי מוח זו וניזון ממנה. אח"כ הוא מפריש למוחו של נושאו מטריצות טלפתיות הנבנות מהרכבת תדירויות המחשבה ההכרתיות על אותות עצביים הנקלטים ממרכז הדיבור של המוח ששידרם. התוצאה המעשית של כל זה היא שאם תתקע דג בבל באוזנך, תוכל מיד להבין כל מה שנאמר לך, בכל שפה, מכל משפחה דקדוקית שהיא.