עת להיפרד
הדף מאת: אילנה עבו גולן / אתר מדרשת
החיים רצופים פרידות ממקומות, מרעיונות ומאנשים. לתהליך הפרידה משמעות אישית רבה שקשורה לניסיון העבר של האדם בסיטואציות דומות ושונות. הקושי להיפרד מבן או בת הזוג הוא אחד הגורמים העיקריים לעגינות בישראל. כאשר אחד מבני הזוג לא מוכן להיפרד מזולתו ולשחרר אותו לחיים נפרדים ממנו, הוא למעשה כובל אותו למערכת יחסים שאינו רוצה בה עוד. לימוד זה מציע לבחון את התחושות העולות בנו בעת פרידה. דרך מקורות שונים נעמוד על גישות שונות בנושא ונשאל לסיום, האם יש להסדיר את אפשרות הפרידה כבר בראשית הנישואין.
חלק ראשון: לימוד בחברותא
(נד) וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ - וַיָּלִינוּ. וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר, שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי. (נה) וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר תֵּלֵךְ. (נו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי. שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי. (נז) וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ. (נח) וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה? וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ. (נט) וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת-מֵנִקְתָּהּ וְאֶת-עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת-אֲנָשָׁיו. (ס) וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ - אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו. (סא) וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ; וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת-רִבְקָה וַיֵּלַךְ.
And they did eat and drink, he and the men that were with him, and tarried all night; and they rose up in the morning, and he said: ‘Send me away unto my master.’ And her brother and her mother said: ‘Let the damsel abide with us a few days, at the least ten; after that she shall go.’ And he said unto them: ‘Delay me not, seeing the LORD hath prospered my way; send me away that I may go to my master.’ And they said: ‘We will call the damsel, and inquire at her mouth.’ And they called Rebekah, and said unto her: ‘Wilt thou go with this man?’ And she said: ‘I will go.’ And they sent away Rebekah their sister, and her nurse, and Abraham’s servant, and his men. And they blessed Rebekah, and said unto her: ‘Our sister, be thou the mother of thousands of ten thousands, and let thy seed possess the gate of those that hate them.’ And Rebekah arose, and her damsels, and they rode upon the camels, and followed the man. And the servant took Rebekah, and went his way.
דיון
  • מה מבקשת משפחתה של רבקה מעבד אברהם?
  • למי קשה הפרידה המתוארת במקור זה?
  • מה משמעותו של הזמן בפרידות?
  • עד כמה אתם זקוקים לזמן כאשר אתם נפרדים?
(יא) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? (יב) שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ. כִּי אָמַרְתִּי, יֶשׁ לִי תִקְוָה - גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים. (יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי, כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם - כִּי-יָצְאָה בִי יַד ה'. (יד) וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. (טו) וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל-עַמָּהּ וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. (טז) וַתֹּאמֶר רוּת, אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין - עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. (יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יוֹסִיף - כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
And Naomi said: ‘Turn back, my daughters; why will ye go with me? have I yet sons in my womb, that they may be your husbands?
דיון
  • מה מבקשת נעמי מכלותיה?
  • מדוע לדעתכם רות מסרבת להיפרד?
  • האם גם אתם הייתם נוהגים כמוה?
  • מתי אנו מסרבים להיפרד? חשבו על דוגמאות מחייכם.
(יז) וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל-הַגְּמַלִּים. (יח) וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ - מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן. (יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. (כ) וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת-לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי - עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא. (כא) וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר; וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד. (כב) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב. (כג) וַיִּקַּח אֶת-אֶחָיו עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. (כד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע. (כה) וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב; וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד. (כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב, מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת-לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת-בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב? (כז) לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. (כח) וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ.
Then Jacob rose up, and set his sons and his wives upon the camels; and he carried away all his cattle, and all his substance which he had gathered, the cattle of his getting, which he had gathered in Paddan-aram, to go to Isaac his father unto the land of Canaan. Now Laban was gone to shear his sheep. And Rachel stole the teraphim that were her father’s. And Jacob outwitted Laban the Aramean, in that he told him not that he fled. So he fled with all that he had; and he rose up, and passed over the River, and set his face toward the mountain of Gilead. And it was told Laban on the third day that Jacob was fled. And he took his brethren with him, and pursued after him seven days’journey; and he overtook him in the mountain of Gilead. And God came to Laban the Aramean in a dream of the night, and said unto him: ‘Take heed to thyself that thou speak not to Jacob either good or bad.’ And Laban came up with Jacob. Now Jacob had pitched his tent in the mountain; and Laban with his brethren pitched in the mountain of Gilead. And Laban said to Jacob: ‘What hast thou done, that thou hast outwitted me, and carried away my daughters as though captives of the sword? Wherefore didst thou flee secretly, and outwit me; and didst not tell me, that I might have sent thee away with mirth and with songs, with tabret and with harp; and didst not suffer me to kiss my sons and my daughters? now hast thou done foolishly.
דיון
  • על מה לבן כועס? האם כעסו מובן לכם?
  • מה קורה כשאנו מתחמקים מפרידה?
  • מדוע יעקב בוחר לעזוב בחופזה בלי להיפרד?
  • האם גם לכם קרה שבחרתם לעזוב מבלי להיפרד? מה גרם לכם לעשות זאת?
אנטואן דה סנט אכזופרי, הנסיך הקטן, עמ' 70, הוצאת עם עובד
הנסיך הקטן אילף את השועל. אך הנה הגיעה שעת הפרידה...

- "אהה!" קרא השועל "בכה אבכה אם תעזבני..."

- בך האשם, - אמר הנסיך הקטן - כי לא נתכוונתי כלל להרע לך; אתה ביקשתני כי אאלף אותך...

- "אמת, נכון הדבר" הודה השועל.

- "אך כעת בכה תבכה!" אמר הנסיך הקטן.

- "אכן... "השיב השועל.

- "אם כן, אתה נמצא מפסיד!"

- "לא, אני נמצא נשכר בגלל עין הזהב אשר לשיבולים..." אמר השועל.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
דיון
  • אילו תחושות עולות מן המקור?
  • מה משמעותן?
  • אם פרידה היא רגע מצער למה לטרוח כלל להיפרד?
חלק שני: פרידה בשיר
נתן זך, נגד פרידה, מתוך: כל החלב והדבש: שירים, הוצאת עם עובד
נגד פרידה/ נתן זך
הַחַיָּט שֶׁלִּי הוּא נֶגֶד פְּרֵדָה.

לָכֵן, כָּךְ אַָמַר, לֹא יִסַּע עוֹד, אֵינוֹ

רוֹצֶה לְהִפָּרֵד מִבִּתּוֹ הַיְּחִידָה. הוּא

בְּהֶחְלֵט

נֶגֶד פְרֵדָה.

פַּעַם נִפְרַד מֵאִשְתוֹ וְאוֹתָה

שוּב לֹא רָאָה (אוֹשְוֵיץ). נִפְרַד

מִשָּׁלֹשׁ אַחֲיוֹתָיו וְאַף אוֹתָן

לֹא רָאָה (בּוּכֶנְוַאלְד). פַּעַם

נִפְרַד מֵאִמּוֹ (אָבִיו מֵת בְּשֵׂיבָה

טוֹבָה). עַכְשָׁיו הוּא

נֶגֶד פְּרֵדָה.

בְּבֶּרְלִין הוּא הָיָה

מוֹדָעוֹ שֶׁל אָבִי. הֵם בִּלּוּ בַּנְּעִימִים

בְּבֶּרְלִין הַהִיא. אוֹתָהּ תְּקוּפָה

חָלְפָה, אֲרוּרָה. מֵעַתָּה

לְעוֹלָם לֹא יִסַּע. הוּא

בְּהֶחְלֵט

(אָבִי מֵת בֵּינְתַיִם)

נֶגֶד פְּרֵדָה.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • מה מסמלת הפרידה עבור נתן זך?
  • מדוע אנשים אינם רוצים להיפרד?
  • למה פרידה מובילה?
  • מה בין פרידה למוות לדעתכם?
דליה רביקוביץ, סימנים, מתוך: אמא עם ילד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 16
סימנים/ דליה רביקוביץ
כְּשֶהַכּוֹס נוֹפֶלֶת,

רְסִיס נִתָּז

וּפִסָּת נְיָר נִשְמֶטֶת

וּמַשֶהוּ זָח אוֹ זָז

וּמַשֶהוּ חוֹרֵג מִן הַמִסְגֶּרֶת

הַנְּכוֹנָה

צָרִיך לְהִשָמֵר מִזֶּה מְאֹד.

עַכְשָו אֲנִי כּוֹתֶבֶת וּמַפְסִיקָה,

אֶפְשָר לַחְשֹב,

דַּפֵּי נִיָר רַבִּים נִתְקְעוּ לִי בִּגְרוֹנִי.

אֲנִי, אִם אֶפְשָר כָּך לוֹמַר, כְּבָר

לֹא אֲנִי.

אֲנִי לְמֶחְצָה, פּוֹחֶתֶת בִּמְהִירוּת.

יֵש נִיעַ בָּאֲוִיר. הַתַּבְנִית חֲסֵרָה,

אוּלַי אֲנִי הִיא הַנּוֹפֶלֶת

בִּמְהִירוּת.

וַאֲנִי מְסָרֶבֶת לְהַאֲמִין

אֲנִי מַמָּש מְסָרֶבֶת לִרְאוֹת.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • מדוע דליה רביקוביץ מסרבת להאמין?
  • אילו סימנים יש לנו לפני פרידה?
  • האם אנו מודעים לסימנים אלו?
שלמה ארצי, שיר פרידה
שיר פרידה/ שלמה ארצי
זה שיר פרידה,

אז בואי רק אמרי שלום.

אני אומר תודה

ואת יודעת שחלום,

סופו להתגשם...

אני אומר תודה

ואחר כך נושם.

כמו חופים שים עוזב,

אני עובר עכשיו ממך.

בין דמעות ובין כאב,

אני הולך אני...

זה שיר פרידות

תמיד אומרים בין השורות,

שכמו חידות,

פרידות גם הן אינן פתורות.

אין בי מנוחה,

רוחך שבי

גם היא בוכה.

כל הפרידות הן עצובות,

כאב המילים חותך,

טלפנתי שנה ולא ענית,

אני הולך ממך.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • מתי יש תחושה של הקלה בפרידה?
  • מדוע "פרידות אינן פתורות"?
לאה גולדברג, נפרדנו כך, לחן: מירון מינסטר, בביצוע: נורית גלרון, מתוך אתר YouTube
נפרדנו כך/ לאה גולדברג
דיון
  • האם ניתן לאהוב ובכל זאת להיפרד?
  • האם יש משמעות לאהבה בזמן פרידה?
  • לאה גולדברג כותבת "הערפל בינינו כחומה", כיצד אתם מבינים את המטאפורה הזו?
  • האם יש חומה בין אנשים שנפרדים? מתי חומה נבנית בפרידה?
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר קואליצית עיקר
דף הנחיות למנחה:
עת להיפרד.doc