פיוטי התעוררות ובכלל.. להתעורר
1א
הדף מאת: אור מרגלית
2ב
על פי מנהג נפוץ ורב שנים, במהלך חודש אלול משכימים באשמורת הבוקר על מנת לומר 'סליחות'. הלימוד המוצע להלן נתלה בפיוטי הסליחות על מנת לבחון את חוויית היקיצה של האדם. נבדוק השתקפויות שונות של יקיצה פיזית ונפשית בפיוטים ובמקורות נוספים, ונבחן כיצד הן מתפקדות כמטפורה רבת עוצמה. הלימוד מחולק על פני שני מפגשים. במפגש זה, הראשון, נתמקד בהתעוררות הפיזית, ה'נשמתית' והמטפורית כפי שמופיע בפיוטים 'בן אדם מה לך נרדם' ו'שימו לב אל הנשמה'. מפגש זה עומד גם בפני עצמו.
3ג
מבוא
4ד
דיון
היקיצה משינה היא חוויה יומיומית; לעתים היא כל כך שגורה ומוסדרת בחיינו עד שאיננו שמים לב אליה כלל. אבל יש מצבים שבהם היקיצה איננה דבר של מה בכך. לא מעט תינוקות מביעים את מחאתם נגד היקיצה בקול בכי, וחלק נכבד מהוריהם נענים באנחות עייפות. כפי שרבים מאתנו יודעים, ההשכמה לבית הספר או לעבודה יכולה להיות קשה מאוד. לעומת זאת יש גם מצבים הפוכים; בני זוג מאוהבים עשויים למצוא את עצמם ממתינים לבוקר בעודם ישנים. בעלי אחריות כבדה עשויים להדיר שינה מעיניהם או לאבד אותה לטובת חרדות. דוגמאות אלה הן רק מעט מזער מהגיוון הגדול של החווייה האנושית המוכרת כל כך: ההתעוררות.
על פי מנהג נפוץ ורב שנים, במהלך חודש אלול משכימים באשמורת הבוקר על מנת לומר 'סליחות'. הלימוד המוצע להלן נתלה בפיוטי הסליחות על מנת לבחון את חוויית ההתעוררות האנושית. באמצעות הסליחות ומקורות נוספים נעמוד על השתקפויות שונות של התעוררות פיזית בסליחות ונבדוק כיצד הן מתפקדות כמטפורה רבת עוצמה.
5ה
'בן אדם מה לך נרדם', 'כי בכל לילה נשמתכם עולה למעלה' - ההתעוררות כאירוע פיזי, על-טבעי ומטפורי
6ו
דיון
האזינו לפיוט 'בן אדם מה לך נרדם' (בנוסח ספרדי-ירושלמי בביצוע הפייטן רפי איש-רן, אתר הזמנה לפיוט).
7ז
בן אדם מה לך נרדם, מחבר לא ידוע, פיוט סליחות
בן אדם מה לך נרדם
בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים
שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים
וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
וּמִפֶּשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים
אָנָּא שְׁעֵה שִׁמְךָ יוֹדְעֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים
יָהּ אֵל דְּרֹשׁ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים
כִּי לְעוֹלָם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים
וְכָל מַאֲמָר אֲשֶׁר יֵאָמַר לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים
הַמְרַחֵם הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.

להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'
8ח
דיון
האם פיוט זה אכן מעורר חשק לקום מוקדם בבוקר? האם הטיעונים שלו להשכים קום משכנעים?
האם באמת חשוב לפייטן שאנשים יקומו מוקדם בבוקר, או שאפשר לפרש את דבריו בדרך אחרת? האם המילים 'עמוד כגבר והתגבר להתוודות' נוגעות גם הן ליקיצה?

בהחלט ייתכן שמבחינת המחבר, העיקר הוא המטפורה הנקשרת לספר יונה ולחזרה בתשובה. עם זאת, מעניין שההלכה הראשונה בספר 'ארבעה טורים' לרבי יעקב בר אשר (שעל פי סימניו נכתב השולחן ערוך), מתייחסת באופן קונקרטי לדרך שבה ראוי לקום בבוקר:
9ט
רבי יעקב בן אשר, סימן א', (דיני השכמה בבוקר) אורח חיים, ארבעה טורים
דיני השכמת אדם בבוקר, ארבעה טורים, אורח חיים (בדילוג)
לכן צריך האדם להתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו. ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמר: איך תעמוד בבקר, כי הקור גדול! או ישיאנו בקיץ לאמר: איך תעמוד ממטתך, ועדיין לא שבעת משנתך! התגבר עליו לקום, שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך, כמו שאמר דוד עליו השלום: "עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר"; אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי. וכל שכן אם ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו, מה יופיו ומה טובו.
וטוב למי שמקדים, שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין אומות העולם, והתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצוייה וקרובה להתקבל.
[...]
ואם אינו יכול להשכים קודם אור הבוקר, מכל מקום התפילה אשר היא מועד לכל חי, אל יאחר אותה, ויחשוב בליבו: אילו היה בעבודת מלך בשר ודם, וציוהו להשכים באור הבוקר לעבודתו, היה זהיר וזריז לעמוד לעבודתו כאשר ציוהו; כל שכן וקל וחומר בנו של קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
למקור השלם

מושגים
  • בעל הטורים - ר' יעקב בן אשר - ר' יעקב בן אשר – מחבר הספר ארבעה טורים, ומגדולי הפוסקים. בנו של רבנו אשר. נולד באשכנז ובא עם אביו הרא"ש לספרד בשנת 1305,כשנפטר אביו מונה לרב במקומו, כפי הנראה נפטר בשנת 1340. כתב ספר הלכה, 'בעל הטורים'. הספר מחולק לארבעה טורים על שם ארבעת טורי האבן בחושן שנשא הכהן. טורים אלה הינם הבסיס לשלחן ערוך שחובר ע"י ר' יוסף קארו. רבים חיברו ביאורים על "הטורים" ביניהם: ר' יואל בעל הב"ח, מהר"ם אלשקר, ר' יעקב בן חביב, ר' יצחק אבוהב והרמ"א. בו הביא מקורות רבים ודעות חלוקות. בין הספרים שחיבר; "ספר הרמזים", הנודע בשם "קצור פסקי הראש" (קושטא 1575),
10י
דיון
מדוע חשוב "להעיר את השחר" על פי הטור? מה המצב הנפשי של אדם המתעורר בצורה כזאת? האם התיאורים נשמעים לכם מוכרים? האם יש דברים שאתם מקפידים להשכים למענם?

אהוד בנאי מספר על פיוט אחר שנהוג לעורר בו ישנים ממש:
11יא
אהוד בנאי, שימו לב על הנשמה, אתר פיוט
כשהייתי נער סיפרתי לאבא שלי שיש לי זיכרון עמום, ספק חלום, איך שפעם ישנתי בבית של סבא וסבתא, ומתוך שינה,לפנות בקר, שמעתי, או שהיה נדמה לי שאני שומע, קול שירה מהרחוב, והתעוררתי לרגע וראיתי איך סבא מאיר מתעורר, ניגש לחלון ושר משהו. ואבא שלי אמר: ודאי, זה לא חלום, כך השמש של בית הכנסת היה מעיר את סבא לסליחות. הוא היה עומד תחת חלונו ושר:
עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה
נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה
לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ
לְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר
וסבא היה מתעורר, ניגש לחלון, ועונה לו:
יִמְצָא אוֹתָהּ מְקֻשֶׁטֶת
בְּטַלִית וּבְטוֹטֶפֶת
כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻדֶשֶׁת
תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
© כל הזכויות שמורות ל
piyut.org.il
12יב
דיון
הפיוט שמצטט בנאי מוכר בשם 'שימו לב אל הנשמה' על שם מילותיו הראשונות, או 'אודה לא-ל לבב חוקר' על פי הפזמון החוזר. קראו את הבית הראשון והפזמון:
13יג
שמעיה קוסון, מתוך: שימו לב על הנשמה, אודה לאל לבב חוקר
שִׂימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָה לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה
וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר הַבֹּקֶר

אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר
למקור השלם
14יד
דיון
השוו בין צורת ההשכמה העולה מהפיוט 'בן אדם מה לך נרדם' ומהתיאורים בטור לבין צורת ההשכמה שמתאר אהוד בנאי.

קראו כעת נוסח חלופי של הבית האחרון המצוטט על ידי בנאי, וחשבו כיצד הייתה מצטיירת ההשכמה לו כך היה סבו מתעורר:
15טו
שמעיה קוסון, מתוך: שימו לב על הנשמה, אודה לאל לבב חוקר (נוסח בית חלופי)
יִמְצָאוּהָ מְטֻנֶפֶת בַּעֲוֹנוֹת וּבְתוֹסֶפֶת
כְּמוֹ שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
למקור השלם
16טז
דיון
כיצד רואה המחבר, ר' שמעיה קוסון, את המעבר בין שינה לערות? האם גם כאן ניתן לומר שהיקיצה היא מטפורה לחיי האדם?

קראו את הקטעים הבאים מספר הזוהר:
17יז
תרגום זוהר, מתוך ערך 'שינה', אספקלריה, שמואל אברהם אדלר
נשמה בזוהר
בוא וראה, בשעה שאדם עולה על המטה וישן, כל לילה ולילה יוצאת נשמתו ממנו ונדונת לפני בית דינו של המלך, אם זוכה להשאר בחיים הוחזרה הנשמה לעולם הזה. והדין הוא בשני דרכים, כי לא דנים האדם על הרע שהוא עתיד ונועד לעשות... (תרגום זוהר, פרשת חיי שרה ה)

וכשהנשמה חוזרת אל הגוף מסתלקת זוהמא ההיא, ולמדנו, שידיו של האדם זוהמת הטומאה נשארה עליהם, ועל כן לא יעביר ידיו על עיניו, כי רוח הטומאה שורה עליהם עד שרוחץ אותם, וכשנוטל ידיו כראוי, אז נתקדש ונקרא קדוש. (תרגום זוהר פרשת וישב קיד)
למקור השלם
18יח
דיון
כיצד מאירים קטעים אלה מחדש את הפיוט?
האם גם אתם חשים תחושת 'טומאה' או לכלוך בבוקר? האם יש דברים שאתם חשים חובה לעשות אותם בטרם תתחילו את יומכם? שטיפת פנים, נטילת ידיים, מקלחת? האם אתם מאלה שמצחצחים שיניים מיד אחרי השינה או מאלה המצחצחים שיניים רק אחרי ארוחת בוקר?
19יט
דיון
בנוסח הפיוט המושר בפי יהודי בבל (עיראק), שהוא הנוסח המלא המשלים את האקרוסטיכון של שם המחבר ל'קוסון', מופיעים עוד כמה מילים בשבח הקימה והשכמה.
20כ
רבי שמעיה קוסון, שימו לב על הנשמה, פיוט
אודה לאל (שימו לב על הנשמה) -- בתים נוספים
קוּמוּ כִּי [לֹא] זֹאת הַמְּנוּחָה מִדַּת רַחֲמִים מְתוּחָה
שׁוּבוּ כִּי יָדוֹ פְתוּחָה לְכָל מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר

וְשֵׁנָה אַל תֶּאֱהָבוּ לְהַקְדִישׁ לָאֵל אֱהָבוּ
הָבוּ לַה' הָבוּ כָּבוֹד וְהָיָה הַבֹּקֶר

סָלּוּהָ כְּמוֹ עֲרֵמִים [עֲרוּמִים] נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת נִרְדָּמִים
יַעַן לְמִשְׁטַח חֲרָמִים לְסֵדֶר עוֹלַת הַבֹּקֶר
למקור השלם

הסברים
  • ראו פירוש מפורט באתר פיוט
21כא
דיון
מבחינת ר' שמעיה קוסון, ובעקבות מסורות כמו אלה המופיעות בקטעי הזוהר שראינו, היקיצה איננה רק מעבר ממצב של חוסר מודעות למצב של מודעות; הסממנים הפיזיים המוכרים לכולנו משקפים את העובדה שהנשמה שלנו איננה מהעולם הזה. בכל לילה היא עלולה לעזוב אותנו ובכל בוקר עלינו לזכור שהקיום שלנו בעולם הזה אינו העיקר.
  • מתי אתם מרגישים 'רדומים' בחיים?
  • מה 'מעיר' אתכם?
לקראת סיום המפגש הראשון (מתוך שניים), נשוב לפירוש המטפורי של היקיצה המופיע בפיוט 'בן אדם מה לך נרדם'. כזכור, הנביא יונה נשלח על ידי ה' לנינווה, אך הוא החליט לברוח לכיוון תרשיש באניה שנתקלה בסערה בים:
22כב
יונה פרק א', פסוקים ה-ו
(ה) וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱ-לֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם. (ו) וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱ-לֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱ-לֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.
And the mariners were afraid, and cried every man unto his god; and they cast forth the wares that were in the ship into the sea, to lighten it unto them. But Jonah was gone down into the innermost parts of the ship; and he lay, and was fast asleep. So the shipmaster came to him, and said unto him: ‘What meanest thou that thou sleepest? arise, call upon thy God, if so be that God will think upon us, that we perish not.’
23כג
דיון
האם יונה פעל באופן הגיוני בהתחשב בנסיבות? לו יונה היה עונה לרב החובל, מה הוא היה אומר? באיזה מובן מטפורי אנחנו - כחברה וכאנשים פרטיים - נרדמים?

ניתן לסיים בשמיעת 'אודה לאל לבב חוקר' בניגון ברסלב בביצועה של רקפת אמסלם ולחשוב על התעוררותנו המטפורית.