מיום האם ליום המשפחה - דף לימוד לרגל יום המשפחה
הדף מאת: חן עמרם / הספרייה הלאומית
יום המשפחה מצוין בישראל בתאריך ל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מקימת 'ההסתדרות הציונית הדסה'. בעבר נקרא היום 'יום האם' ועם השנים עבר שינוי והפך ל'יום המשפחה'. בלימוד זה נעסוק בתפקידים המסורתיים של בני המשפחה, בסטריאוטיפים מגדריים ובמשמעות השינוי בדגשים ובמסרים של יום זה. דף הלימוד הוא פרי שיתוף פעולה בין אתר מדרשת לתחום החינוך בספרייה הלאומית, סביב ימים ומועדים במעגל השנה. מטרות הלימוד: 1. להכיר את השינוי ההיסטורי שחל בציון 'יום המשפחה' בישראל 2. לפתח תפיסה ביקורתית כלפי התפקידים המשפחתיים הקלאסיים 3. לעמוד על המתח שבין מסורת לחידוש, יתרונותיהם וחסרונותיהם 4. להתוודע לאוצרות אוסף הספרייה הלאומית עזרים ללימוד: דפי מקורות, צבעים, דפים ריקים, מכשיר להשמעת מוסיקה
א. פתיחה: היכרות עם תפקיד האם המסורתי
דיון
לפניכם מבחר כרזות ליום האם מתוך אוסף הספרייה הלאומית. התבוננו בכרזות מה תפקידה העיקרי של האם? כיצד מוצגת האם האידאלית?

למנחה: מומלץ לפזר את הכרזות בחלל ולהקדיש זמן להתבוננות אישית של המשתתפים, לאחר מכן לערוך סבב שיתופים.
דיון
צפו (או האזינו) בשיר "מסורת" מתוך הסרט "כנר על הגג".
שימו לב כיצד מתוארת בו המשפחה המסורתית, ומהם התפקידים השונים של בני ובנות המשפחה.

למנחה: רקע קצר על הסרט 'כנר על הגג' מופיע להלן.
Error loading media...
ג'וזף שטיין וג'רי בוק (בהשראת 'סיפורי טוביה החולב' שלום עליכם), כנר על הגג, 1964
מסורת - כנר על הגג

מושגים
  • כנר על הגג - כנר על הגג הוא שמו של מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.
    שם המחזה נלקח מהציור "כנר" מאת האמן מארק שאגאל, שיצר ציורים סוריאליסטיים רבים אודות החיים היהודיים במזרח אירופה, שכללו לעתים קרובות דמות של כנר, כמעין מטאפורה לקיום דרך מסורת ושמחה בתוך חיים מלאים באי ודאות וחוסר איזון.
    הסיפור משקף את סוף המאה ה-19 ברוסיה, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר אל מחוץ לרוסיה. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. בסיפור בולטות מגמות שהיו נפוצות באותה תקופה כגון חילון, התבוללות, מודרניזציה וגם הסוציאליזם, שהחל להראות את סימניו הראשונים.
דיון
לחצו כאן לשיר בעברית (מילים וביצוע להאזנה) באתר "בית לזמר העברי" מבית הספריה הלאומית
דיון
דיון
כיצד מתאר טוביה החולב את המבנה המשפחתי?
מה תפקידו של כל אחד במשפחה?
מהו המבנה המשפחתי אצלכם - בבית ילדותכם או בביתכם כיום?
מהם היתרונות בתפקידים קבועים?
מהם החסרונות?
ב. תפקידים קבועים - טוב או רע?
דיון
דיון
מה קשה לאנשי החוג? במה הם נלחמים?
מה דעתכם על המאבק? האם הוא חשוב?
האם אתם מכירים דוגמאות דומות, מקרים שבהם התרחשו דברים שערערו על המציאות המסורתית?

למנחה: בשלב זה ניתן 'לעזוב' את המקור ולדבר באופן כללי על תפקידים מסורתיים בכל תחומי החיים של המשתתפים. ברקע עומדים לעזרת הדיון שני המקורות (החוג לתחיית הבית בישראל' והשיר 'מסורת') המציגים עמדות שונות בנושא וניתן לעשות בהם שימוש - אך כדאי להביא את הדיון אל חיי המשתתפים.

האם לדעתכם תפקידים קבועים במשפחה הם דבר טוב או רע? הסבירו.
האם לדעתכם שינוי במערך המסורתי עלול לערער את יסודות המשפחה?
דיון
סטריאוטיפים מגדריים
מה הם סטריאוטיפים מגדריים?

למנחה: מומלץ לערוך סבב או לנהל דיון פתוח קצר, ואז לעיין בהגדרה במקור הבא.
מלאך פיינס, א'. 1998. פסיכולוגיה של המינים. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
סטריאוטיפים מגדריים הם תבניות חשיבה נוקשות וכוללניות המייחסות לגבר או לאישה אפיונים, תכונות והתנהגויות בשל מינם מבלי לבחון אותן מול המציאות.
© כל הזכויות שמורות להאוניברסיטה הפתוחה
www.openu.ac.il
דיון
דיון
  • האם אתם נתקלים בסטריאוטיפים מגדריים בחייכם שלכם? שתפו.
  • האם קרה שהצלחתם לערער על סטריאוטיפ כזה? מוזמנים לשתף.
  • מדוע חשוב לערער סטריאוטיפים אלו? כיצד ניתן לעשות זאת?
  • כיצד לדעתכם נוצרו הסטריאוטיפים?
  • מה מקומן של המסורת וההלכה בקיבוע יחסי הכוחות?
למנחה: אם הנושא לא עולה מעצמו מהקבוצה, כדאי להיעזר במסורת היהודית, כדי להדגים כיצד מסורות עתיקות יצרו מבנים של סטריאוטיפים מגדריים. ניתן לשאול כיצד מתוארות נשים בתנ"ך, למשל. זו מעין הכנה להמשך הפעילות עם 'אשת חיל'.
אשת חיל
אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ.
זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ.
טָעֲמָה, כִּי טוֹב סַחְרָהּ; לֹא יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.
יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ.
כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.
מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.
סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד עַל-לְשׁוֹנָהּ.
צוֹפִיָּה הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.
קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.
רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-ה', הִיא תִתְהַלָּל.
תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.
למקור השלם

מושגים
  • אשת חיל - אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה העברייה, החותם את ספר משלי. השיר כתוב כאקרוסטיכון אלפביתי ומתאר את האישה האידאלית. פרשנויות שונות ניתנו לגבי מושא השיר, החל מאשה מסוימת לא-נודעת, דרך נשים שונות במקרא, עבור בדמות האישה האידאלית וכלה בתורה.
A woman of valour who can find? For her price is far above rubies. The heart of her husband doth safely trust in her, and he hath no lack of gain. She doeth him good and not evil all the days of her life. She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands. She is like the merchant-ships; she bringeth her food from afar. She riseth also while it is yet night, and giveth food to her household, and a portion to her maidens. She considereth a field, and buyeth it; with the fruit of her hands she planteth a vineyard. She girdeth her loins with strength, And maketh strong her arms. She perceiveth that her merchandise is good; Her lamp goeth not out by night. She layeth her hands to the distaff, And her hands hold the spindle. She stretcheth out her hand to the poor; Yea, she reacheth forth her hands to the needy. She is not afraid of the snow for her household; For all her household are clothed with scarlet. She maketh for herself coverlets; Her clothing is fine linen and purple. Her husband is known in the gates, When he sitteth among the elders of the land. She maketh linen garments and selleth them; And delivereth girdles unto the merchant. Strength and dignity are her clothing; And she laugheth at the time to come. She openeth her mouth with wisdom; And the law of kindness is on her tongue. She looketh well to the ways of her household, And eateth not the bread of idleness. Her children rise up, and call her blessed; Her husband also, and he praiseth her: ’Many daughters have done valiantly, But thou excellest them all.’ Grace is deceitful, and beauty is vain; But a woman that feareth the LORD, she shall be praised. Give her of the fruit of her hands; And let her works praise her in the gates.
דיון
דיון
מיהי האישה האידאלית לפי ספר משלי?
אילו תפקידים יש לה?
האם ישנם סטראוטיפים מגדריים בשיר? אילו?
האם זוהי אותה דמות של אישה שפגשנו בכרזות הציוניות?
האם לדעתכם תיאור זה של האישה האידאלית נוכח ביהדות? מדוע?

למנחה: לפני המעבר לשלב הניתוח, מומלץ לפרש מילים קשות, ו"לסמן" יחד עם התלמידים את התפקידים וההגדרות של האישה בשיר.
ג. המעבר מיום האם ליום המשפחה
דיון
דיון
  • בשנות התשעים הוחלט בישראל להפוך את 'יום האם' ל'יום המשפחה'. נסו להסביר את הרציונל בשינוי זה.
  • מה משמעות השינוי?
  • האם לדעתכם השינוי מקדם נשים או מעכב אותן? הסבירו.
למנחה: חשוב בשלב זה שהלומדים יתייחסו לכלל המורכבויות בשינוי (אבות, אמהות, משפחות 'אחרות')
דיון
קראו את ההודעה לעיתונות במקור הבא.
  • מה מתואר בטקסט?
  • מהם הגורמים שמעודדים או מעכבים את השינוי בתפקיד האבות?
  • האם לדעתכם השינוי בתפקיד האבות מיטיב או מזיק למשפחה? הסבירו.
למנחה: מומלץ לחלק את המשתתפים לחברותות (קבוצות קטנות של 2-4 לומדים) לקריאת הטקסט בליווי השאלות המנחות.
דיון
דיון
  • מדוע לדעתכם פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדוח לעיל ביום המשפחה?
  • האם לדעתכם יש קשר בין הנתונים לשינוי היום?
  • אילו גורמים נוספים הביאו לשינוי?
למנחה: את הדיון רצוי לערוך יחד בפורום קבוצתי.
ד. סיכום
דיון
השינוי שעבר יום המשפחה הוא פועל יוצא של שינויים עמוקים בחברה שבין היתר מערערים על חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית. אם בעבר ציינו ביום האם את דמות האימהוּת, שהתפרשה כתמצית תפקידה וזהותה הבלעדית של האשה; הרי כיום הפך יום המשפחה ליום המעלה על נס את המורכבות המשפחתית, את מגוון המשפחות ומגוון התפקידים של בני המשפחה בתא המשפחתי.

למנחה: אפשר לסיים בפעילות חווייתית, ולבקש מן המשתתפים לאייר כרזות חדשות המתאימות ליום המשפחה לפי תפיסתם.
קישורים לרקע והרחבה:
אתר חינוך בספרייה הלאומית
דף מספר 1 בסדרה ימים ומועדים במעגל השנה - פרויקט בשיתוף הספרייה הלאומית, דפים נוספים בסדרה: