כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי

הפיוט המוכר 'כי אשמרה שבת' מתאר את הדברים הנאסרים בשבת, את חוויית השבת של המשורר ואת ה'רווחים' שהוא מפיק משמירתה. חמשת בתי השיר חתומים באקרוסטיכון 'אברהם' הרומז על שם המחבר: ר' אברהם אבן עזרא. דף הלימוד מציע לעיין בפיוט בעיקר מתוך התמקדות בשאלת תפיסת ההדדיות והגמול העולה ממילות הפיוט. משתתפי הלימוד מוזמנים לבחון סוגיה זו מן המישור הרעיוני- הכללי, דרך סוגיית יחסי האדם ואלוהיו, ועד לפרשנות הפיוט עצמו.

רונית רותם, הדדיות, מתוך האתר רוח החומר, משמעויות רוחניות לידע ביולוגי
החיים הם מערכות של יחסי גומלין. זו התרחשות מתמדת של יחסי גומלין מתהווים, יחסי משפיע מושפע של נתינה וקבלה, של זרימה והיענות...
© כל הזכויות שמורות למחברת
tinyurl.com

ר' יהודה הלוי מתוך הפיוט 'יה אנה אמצאך'
וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ -
לִקְרָאתִי מְצָאתִיךָ

ר' אברהם אבן עזרא, כי אשמרה שבת
כי אשמרה שבת / ר' אברהם אבן עזרא

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי, אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ עֲשוֹת דְּרָכִים גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים. דִּבְרֵי סְחוֹרָה אַף דִּבְרֵי מְלָכִים אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי בּוֹ אֶמְצָא תָמִיד נוֹפֶשׁ לְנַפְשִׁי הִנֵּה לְדֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי. מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי

רָשַׁם בְּדַת הָאֵל חוֹק אֶל סְגָנָיו בּוֹ לַעֲרוֹךְ לֶחֶם פָּנִים בְּפָנָיו. עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ עַל פִּי נְבוֹנָיו אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי: הוּא יוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים לֶחֶם וְיַיִן טוֹב בָּשָר וְדָגִים הַמִתְאַבְּלִים בוֹ אָחוֹר נְסוֹגִים כִּי יוֹם שְמָחוֹת הוּא וּתְשַמְחֵנִי מֵחֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי כְּבוֹרִית וְאֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית מוּסַף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי:

להאזנה לפיוט בביצוע דוד אביזכר באתר הפיוט

אחד העם, על פרשת דרכים, מאמר נ"א 'שבת וציונות'
אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם.

מחזור ויטרי, סימן קב
ושמרו בני ישראל את השבת וגו'. ברית עולם. ברית כרותה להם שלא יזוקו, אם ישמרוה כראוי. וזו היא אות שבינו וביניכם שאני משמרן. שנ' ושמרו וגו' וכת' ביני ובין בני ישראל אות היא.

דיון
האזינו שוב לפיוט, הפעם בלחן אשכנז (ע"פ תימן).

• איזה לחן לדעתכם מבליט יותר את תפיסת ההדדיות בשיר? הדגימו.
• איזה מבין הלחנים קרוב יותר ללבכם או מוצא חן בעיניכם? הסבירו.

פנחס שדה, החיים כמשל, עמ' 380
החיים כמשל / פנחס שדה
אלוהים, מתוך התוהו והאינות בראת את נפשי. ביום הראשון האירות אותה כדי שתראה את עצמה, והבדלת בין החושך והאור שבה. ביום השני בראת את שמיה הכחולים ואת געגועיה. ביום השלישי בראת את אדמתה הגדולה והשותקת, ואת הפרחים הנאים של אהבתה. ביום הרביעי בראת את המזרות הרחוקים, אשר בתוכם, בודדה אבל לא אובדת (כי שום דבר, בהיותו בתוכך, אינו אבוד) היא נמצאת. ביום החמישי בראת את המפלצות הרעות ואת הדגים המוזרים של חלומותיה. ביום השישי שיווית לה (על-ידי מסות רבות כאב) את דמותה כנפש אדם, והעמדת אותה, יחידה וגלויה, לעומתך.

עכשיו כלה היום השישי.

עכשיו כלה היום השישי, עכשיו לילה. עכשיו הגיעה אפוא העת שתיתן את השבת, אלוהים. תן נא את השבת לנפשי. תן נא לה, אבי שבשמים, את שבת השבתות.