הדף מאת: חן עמרם / הספרייה הלאומית
יום המשפחה, שנקרא בעבר 'יום האם', מצוין בישראל בל' בשבט, יום מותה של הנרייטה סאלד, מקימת 'ההסתדרות הציונית הדסה'. יום זה מוקדש לציון המשפחתיות בכלל והאימהות בפרט, ומקומם בחברה. בפעילות זו נעסוק בקשרים וביחסי הכוחות בתוך המשפחה, תוך בחינת ההבדלים בין הנוער להוריו בימינו ובעבר. דף הלימוד הוא פרי שיתוף פעולה בין אתר מדרשת לתחום החינוך בספרייה הלאומית, סביב ימים ומועדים במעגל השנה.
מטרות הלימוד:
1. להכיר את המושג 'פער דורות' ומשמעויותיו.
2. להתוודע לתפקידם הייחודי של בני הנוער במפעל הציוני.
3. לדון בשאלת מקום הנוער בתא המשפחתי, בעיקר אל מול ההורים.
4. להכיר אוצרות מאוסף הספרייה הלאומית.
אביזרים:
נספחים (דפי פייסבוק מודפסים, כרזות), צבעים, לוח/פלקט
א. פתיחה: הנוער של היום
דיון
משימת פתיחה:
נתחלק לקבוצות קטנות בנות 3-4 משתתפים, כל קבוצה תקבל 'דף פייסבוק' וכלי כתיבה/ צביעה.
נבקש מכל קבוצה ליצור 'דף פרופיל' בפייסבוק לנער או נערה ממוצעים בני ימינו (תחביבים, חברים, עיסוקים וכדומה).
למנחה: בשלב זה נישאר בעמדה סטריאוטיפית, ניתן לעודד את הקבוצה לפעול בהיפר-שיפוטיות והומור, לצייר דמות של נער/ה לפי ראות עיניהם, מבלי לחשוש מביקורת. לנוחיותכם, ניתן להדפיס את הדף מעמוד זה.
משימת פתיחה:
נתחלק לקבוצות קטנות בנות 3-4 משתתפים, כל קבוצה תקבל 'דף פייסבוק' וכלי כתיבה/ צביעה.
נבקש מכל קבוצה ליצור 'דף פרופיל' בפייסבוק לנער או נערה ממוצעים בני ימינו (תחביבים, חברים, עיסוקים וכדומה).
למנחה: בשלב זה נישאר בעמדה סטריאוטיפית, ניתן לעודד את הקבוצה לפעול בהיפר-שיפוטיות והומור, לצייר דמות של נער/ה לפי ראות עיניהם, מבלי לחשוש מביקורת. לנוחיותכם, ניתן להדפיס את הדף מעמוד זה.
דיון
הצגת הדפים ודיון
נציג את ה'פרופילים' השונים. נחלץ מתוכם רשימת תכונות אופייניות לבני נוער ונכתוב אותם על הלוח/ פלקט.
שאלות לדיון:
איזו דמות עולה מהנערים והנערות שציירתם?
למה בחרתם לאפיין את בני הנוער דווקא בדרך זו?
האם הייתה תקופה בהיסטוריה שזה היה אחרת?
הצגת הדפים ודיון
נציג את ה'פרופילים' השונים. נחלץ מתוכם רשימת תכונות אופייניות לבני נוער ונכתוב אותם על הלוח/ פלקט.
שאלות לדיון:
איזו דמות עולה מהנערים והנערות שציירתם?
למה בחרתם לאפיין את בני הנוער דווקא בדרך זו?
האם הייתה תקופה בהיסטוריה שזה היה אחרת?
ב. הנוער הציוני
דיון
התבוננו בכרזות הבאות, איזו דמות של 'נוער' עולה מהן?
למנחה: כדאי לכתוב את רשימת התכונות לצד רשימת התכונות שיצרנו מדפי הפרופיל בפייסבוק. חשוב להבהיר כי הכרזות שלפניכם משקפות אתוס ציוני, שלא היה בהכרח מאפיין של כלל בני הנוער בתקופה, אלא הוא משקף תפיסת עולם מסוימת, שנבחרה כדי לסייע בדיון בדמות הנוער - אז והיום. בקבוצות ברמה מתקדמת ניתן לתת את הדעת על כך בדיון: אילו סטריאוטיפים מופיעים בכרזות? אילו סטריאוטיפים יש לנו אודות הנוער בתקופת היישוב היהודי וקום המדינה? כיצד התעצב אצלנו הדימוי הציוני ומה מקומו של הנוער בתוכו, עד כמה דימוי זה נאמן להיסטוריה?
התבוננו בכרזות הבאות, איזו דמות של 'נוער' עולה מהן?
למנחה: כדאי לכתוב את רשימת התכונות לצד רשימת התכונות שיצרנו מדפי הפרופיל בפייסבוק. חשוב להבהיר כי הכרזות שלפניכם משקפות אתוס ציוני, שלא היה בהכרח מאפיין של כלל בני הנוער בתקופה, אלא הוא משקף תפיסת עולם מסוימת, שנבחרה כדי לסייע בדיון בדמות הנוער - אז והיום. בקבוצות ברמה מתקדמת ניתן לתת את הדעת על כך בדיון: אילו סטריאוטיפים מופיעים בכרזות? אילו סטריאוטיפים יש לנו אודות הנוער בתקופת היישוב היהודי וקום המדינה? כיצד התעצב אצלנו הדימוי הציוני ומה מקומו של הנוער בתוכו, עד כמה דימוי זה נאמן להיסטוריה?
דיון
דיון
איזו דמות של ה'נוער' עולה מהכרזות ומכרוז הבחירות?
האם היא דומה לדמות הנוער שתיארנו בדפי הפייסבוק?
מה שונה? מה דומה? הסבירו.
למה לדעתכם התייחסו ככה לנוער בעבר?
האם יש קשר לתקופה? מהו?
איפה ההורים של הנוער הזה? איך לדעתכם הם מרגישים?
דיון
איזו דמות של ה'נוער' עולה מהכרזות ומכרוז הבחירות?
האם היא דומה לדמות הנוער שתיארנו בדפי הפייסבוק?
מה שונה? מה דומה? הסבירו.
למה לדעתכם התייחסו ככה לנוער בעבר?
האם יש קשר לתקופה? מהו?
איפה ההורים של הנוער הזה? איך לדעתכם הם מרגישים?
ג. "בכל דור ודור"...
דיון
קראו את שירו של דוד שמעוני, "אל תשמע בני".
מומלץ להאזין לשיר באתר זמרשת. ניתן להיעזר במאמר העשרה על השיר באתר mynet.
למנחה: חשוב לשים לב במהלך הקריאה שהמשתתפים מבינים את מילות השיר. בדיון שלאחר מכן יש מקום להתייחס לביוגרפיה של דוד שמעוני, כמו גם לחלקים קונקרטיים בשיר.
קראו את שירו של דוד שמעוני, "אל תשמע בני".
מומלץ להאזין לשיר באתר זמרשת. ניתן להיעזר במאמר העשרה על השיר באתר mynet.
למנחה: חשוב לשים לב במהלך הקריאה שהמשתתפים מבינים את מילות השיר. בדיון שלאחר מכן יש מקום להתייחס לביוגרפיה של דוד שמעוני, כמו גם לחלקים קונקרטיים בשיר.
דוד שמעוני, ספר השירים, כרך א', הוצאת מסדה תשי"ד, עמ' שעב.
אל תשמע בני, דוד שמעוני
אַל תִשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב
וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַט,
כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לְקַו..."
וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..."
וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:
"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!
לְשִׁיר הַבֵּן וּלְשִׁיר הַנִּין,
הַבָּא בְּעַד עֲרָפֶל עָב?
וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן
הַדֶּרֶךְ, הָלַךְ בָּה הָאָב,
כִּי לָמָה תֶחֱטָא אֶל הַדּוֹר,
דוֹר עָתִיד רָחוֹק מוּצַף-אוֹר!
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב,
הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר
אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִיל וּקְרָב?
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
הַקְשִׁיבָה, אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
אל תשמע בני, דוד שמעוני
אַל תִשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב
וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַט,
כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לְקַו..."
וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..."
וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:
"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!
לְשִׁיר הַבֵּן וּלְשִׁיר הַנִּין,
הַבָּא בְּעַד עֲרָפֶל עָב?
וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן
הַדֶּרֶךְ, הָלַךְ בָּה הָאָב,
כִּי לָמָה תֶחֱטָא אֶל הַדּוֹר,
דוֹר עָתִיד רָחוֹק מוּצַף-אוֹר!
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב,
הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר
אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִיל וּקְרָב?
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
הַקְשִׁיבָה, אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- דוד שמעוני - משורר, סופר ומתרגם עברי (1956-1886). נולד ברוסיה, עלה בשנת 1909 לארץ-ישראל ועבד כשומר וכפועל חקלאי. בשנת 1910 חזר ללמוד בגרמניה שם כתב חלק מיצירותיו. בשנת 1921 שב לארץ ופרסם שירים. בשנת 1924 עבר לתל-אביב ולימד בגימנסיה 'הרצליה'.
- אל תשמע בני - שירו של המשורר דוד שמעוני מתריס כלפי הפסוק בספר משלי: 'שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך...'(א, ח). השיר התפרסם ברבעון 'התקופה' בשנת 1920, ולאחר שנתיים התפרסם ב'אל על' - ביטאון תנועת 'השומר הצעיר' בוורשה. השיר נדפס בהבלטה רבה ופרסומו הביא למחאתם של גופים דתיים ואזרחיים ואף הביא להטלת חרם על התנועה בכמה מבתי הכנסת בעיירותיה של פולין.
דיון
דיון
מדוע המשורר אומר לנוער לא לשמוע בקול ההורים?
מה הוא מצפה מהם לעשות?
מהו 'שיר הבן'?
האם לדעתכם הבן חייב להתרחק כך מהוריו על מנת להצליח במשימתו? מדוע?
דיון
מדוע המשורר אומר לנוער לא לשמוע בקול ההורים?
מה הוא מצפה מהם לעשות?
מהו 'שיר הבן'?
האם לדעתכם הבן חייב להתרחק כך מהוריו על מנת להצליח במשימתו? מדוע?
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל-תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ.
למקור השלם
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ.
למקור השלם
Hear, my son, the instruction of thy father, And forsake not the teaching of thy mother; For they shall be a chaplet of grace unto thy head, And chains about thy neck.
דיון
שימו לב להתכתבות של שמעוני עם ספר משלי.
למה לדעתכם המשורר מתייחס לתנ"ך? מה הוא מנסה להגיד בכך?
שימו לב להתכתבות של שמעוני עם ספר משלי.
למה לדעתכם המשורר מתייחס לתנ"ך? מה הוא מנסה להגיד בכך?
דיון
דיון במושג "פער דורות"
למנחה: נכתוב על הלוח את המושג "פער דורות" וננסה להגדיר יחד בקבוצה את המושג, מעבר להגדרה המילונית. להתרוממות הדיון כדאי לשאול שאלות כגון, מהו 'דור'? אילו מאפיינים אנחנו משייכים ל'דור' מסוים? וכדומה. אפשר גם לבקש דוגמאות מחייהם האישיים של המשתתפים. חשוב להבין בסוף הדיון שפער דורות נוצר משילוב של הרבה גורמים, פנימיים וחיצוניים, היסטוריים ואישיים, וכו'.
הצעה לשאלות מנחות לדיון:
מהו פער דורות?
איך נוצר פער דורות?
מה מייצר פער דורות?
אילו סוגים של פערי דורות ישנם? (אידאולוגי, מדעי, טכנולוגי...)
האם הרגשתם פעם את פער הדורות הזה? ספרו סיפור שמדגים זאת.
איזה פער גדול יותר בין סבא/תא להורים שלכם; או בין ההורים אליכם? למה?
דיון במושג "פער דורות"
למנחה: נכתוב על הלוח את המושג "פער דורות" וננסה להגדיר יחד בקבוצה את המושג, מעבר להגדרה המילונית. להתרוממות הדיון כדאי לשאול שאלות כגון, מהו 'דור'? אילו מאפיינים אנחנו משייכים ל'דור' מסוים? וכדומה. אפשר גם לבקש דוגמאות מחייהם האישיים של המשתתפים. חשוב להבין בסוף הדיון שפער דורות נוצר משילוב של הרבה גורמים, פנימיים וחיצוניים, היסטוריים ואישיים, וכו'.
הצעה לשאלות מנחות לדיון:
מהו פער דורות?
איך נוצר פער דורות?
מה מייצר פער דורות?
אילו סוגים של פערי דורות ישנם? (אידאולוגי, מדעי, טכנולוגי...)
האם הרגשתם פעם את פער הדורות הזה? ספרו סיפור שמדגים זאת.
איזה פער גדול יותר בין סבא/תא להורים שלכם; או בין ההורים אליכם? למה?
ד. תפקיד בני הנוער
דיון
קראו את שירו של ארז ביטון, "דברי רקע ראשוניים" (לרשותכם ניתוח וסיכום של השיר באתר טקסטולוגיה).
למנחה: בקריאה ראשונה של השיר רצוי לוודא הבנה של מילים קשות. בקריאה שנייה מומלץ לעבור על כל בית בשיר בנפרד, ולחלץ ממנו פרטים: על עולמה של האם (בית ראשון ושני), עולמו של האב (בית שלישי), עולמו של הבן (בית רביעי). כדאי להתעכב על כל שורה בנפרד, ולזהות כמה שיותר פרטים על הדמויות. כדאי לכתוב את הרשימות על הלוח באופן מסודר כך שתיווצר השוואה וויזואלית בין הדמויות בשיר.
קראו את שירו של ארז ביטון, "דברי רקע ראשוניים" (לרשותכם ניתוח וסיכום של השיר באתר טקסטולוגיה).
למנחה: בקריאה ראשונה של השיר רצוי לוודא הבנה של מילים קשות. בקריאה שנייה מומלץ לעבור על כל בית בשיר בנפרד, ולחלץ ממנו פרטים: על עולמה של האם (בית ראשון ושני), עולמו של האב (בית שלישי), עולמו של הבן (בית רביעי). כדאי להתעכב על כל שורה בנפרד, ולזהות כמה שיותר פרטים על הדמויות. כדאי לכתוב את הרשימות על הלוח באופן מסודר כך שתיווצר השוואה וויזואלית בין הדמויות בשיר.
ארז ביטון, דברי רקע ראשוניים, מתוך: תִּמְבִּיסֶרְת צפור מרוקאית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 45, 2009
דברי רקע ראשוניים / ארז ביטון
אִמִּי אִמִּי
מִכְּפַר הַשִׂיחִים הַיְּרֻקִּים בְּיָרֹק אַחֵר.
מִקֵּן הַצִפּוֹרִים הַמַּחֲלִיבוֹת חָלָב מָתוֹק מִכָּל מָתוֹק,
מֵעֶרֶשׂ זְמִירִי אֶלֶף לַיְלָה וְעוֹד לַיְלָה.
אִמִּי אִמִּי
שֶׁהִרְחִיקָה רָעוֹת
בְּאֶצְבָּעוֹת צְרֵדוֹת
בְּהַלְקָאוֹת חָזֶה
וּבְשֵׁם כָּל הָאִמָּהוֹת.
אֲבִי אֲבִי
אֲשֶׁר עָסַק בְּעוֹלָמוֹת
אֲשֶׁר קִדֵּשׁ שַׁבָּתוֹת בְּעָרָאק נָקִי
אֲשֶׁר הָיָה בָּקִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ
בְּהִלְכוֹת בֵּית כְּנֶסֶת.
אֲנִי אֲנִי
שֶׁהִרְחַקְתִי עַצְמִי
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
שֶׁכְּשֶׁהַכֹּל הָיוּ יְשֵׁנִים
הָיִיתִי מְשַׁנֵּן
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
מִיסוֹת קְטַנוֹת שֶׁל בַּךְ
בִּיהוּדִית
מָרוֹקָאִית
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
דברי רקע ראשוניים / ארז ביטון
אִמִּי אִמִּי
מִכְּפַר הַשִׂיחִים הַיְּרֻקִּים בְּיָרֹק אַחֵר.
מִקֵּן הַצִפּוֹרִים הַמַּחֲלִיבוֹת חָלָב מָתוֹק מִכָּל מָתוֹק,
מֵעֶרֶשׂ זְמִירִי אֶלֶף לַיְלָה וְעוֹד לַיְלָה.
אִמִּי אִמִּי
שֶׁהִרְחִיקָה רָעוֹת
בְּאֶצְבָּעוֹת צְרֵדוֹת
בְּהַלְקָאוֹת חָזֶה
וּבְשֵׁם כָּל הָאִמָּהוֹת.
אֲבִי אֲבִי
אֲשֶׁר עָסַק בְּעוֹלָמוֹת
אֲשֶׁר קִדֵּשׁ שַׁבָּתוֹת בְּעָרָאק נָקִי
אֲשֶׁר הָיָה בָּקִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ
בְּהִלְכוֹת בֵּית כְּנֶסֶת.
אֲנִי אֲנִי
שֶׁהִרְחַקְתִי עַצְמִי
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
שֶׁכְּשֶׁהַכֹּל הָיוּ יְשֵׁנִים
הָיִיתִי מְשַׁנֵּן
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
מִיסוֹת קְטַנוֹת שֶׁל בַּךְ
בִּיהוּדִית
מָרוֹקָאִית
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- ארז ביטון - משורר ישראלי וחתן פרס ישראל לספרות ושירה עברית לשנת תשע"ה
נולד ב-4 ביוני 1941 באלג'יריה, להורים יוצאי מרקו. עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1949. בשנת 1952, בהיותו בן 11 נפצע ביטון מרימון יד שמצא וגרם לו לעיוורון ולקטיעת ידו השמאלית. בעקבות התקרית עבר ביטון לפנימיה לעיורים בירושלים.
בפברואר 2016 מונה ביטון על ידי שר החינוך נפתלי בנט לעמוד בראש 'ועדת ביטון' אשר עסקה בהכנסת תכנים הנוגעים למורשת קהילות המזרח במערכת החינוך. כיום ביטון הוא יושב ראש המרכז הים-תיכוני הבינלאומי בישראל, עורך כתב העת הספרותי "אפיריון" ועיתונאי.
דיון
דיון
האם אתם מזהים בשיר את פער הדורות? באילו תחומים?
איך ביטון פותר את הפער מההורים שלו?
מה הכוונה ב'מיסות של באך ביהודית מרוקאית'?
האם ביטון מקשיב לדויד שמעוני לדעתכם?
מה ההבדל ביניהם?
איזו דרך נראית לכם עדיפה?
האם יש בכך כדי ללמדנו על תפקיד הנוער באופן כללי?
האם היום לנוער צריך להיות תפקיד מיוחד בחברה? איזה?
למנחה: יש חשיבות לפרטי חייו של ביטון בחידוד המסר שעולה מן השיר. מומלץ לעשות בהם שימוש.
דיון
האם אתם מזהים בשיר את פער הדורות? באילו תחומים?
איך ביטון פותר את הפער מההורים שלו?
מה הכוונה ב'מיסות של באך ביהודית מרוקאית'?
האם ביטון מקשיב לדויד שמעוני לדעתכם?
מה ההבדל ביניהם?
איזו דרך נראית לכם עדיפה?
האם יש בכך כדי ללמדנו על תפקיד הנוער באופן כללי?
האם היום לנוער צריך להיות תפקיד מיוחד בחברה? איזה?
למנחה: יש חשיבות לפרטי חייו של ביטון בחידוד המסר שעולה מן השיר. מומלץ לעשות בהם שימוש.
ה. סיכום
דיון
לעומת דוד שמעוני, המבקש מבני הנוער לעזוב לחלוטין את ההורים, ארז ביטון מציע גישה מעט שונה ומספר כיצד יצר סינרגיה בין כל העולמות שהכיר. גילינו שלקבוצת בני הנוער יש תפקיד כמורדים וכבוני גשרים, כאמור, הן בתא המשפחתי פנימה והן בסביבתם החיצונית.
לנוער, לאורך ההיסטוריה כולה, תפקיד ייחודי הן בבית והן בחברה. היכולת של בני נוער מחד לחשוב בצורה בוגרת ולבחון את המציאות: ומנגד, לא לאחוז בדפוסי החשיבה של הדור הקודם, אלא לבחון את המציאות באופן חדש וראשוני לחלוטין הם אלו אשר מיצבו את בני הנוער בראש החנית במהפכות ההיסטוריות. אין זה מקרה שרבים מהמהפכנים לאורך השנים היו צעירים.
למנחה: ניתן לסיים בקריאת בקטע הבא של מרטין בובר, להעשרה ולמחשבה.
לעומת דוד שמעוני, המבקש מבני הנוער לעזוב לחלוטין את ההורים, ארז ביטון מציע גישה מעט שונה ומספר כיצד יצר סינרגיה בין כל העולמות שהכיר. גילינו שלקבוצת בני הנוער יש תפקיד כמורדים וכבוני גשרים, כאמור, הן בתא המשפחתי פנימה והן בסביבתם החיצונית.
לנוער, לאורך ההיסטוריה כולה, תפקיד ייחודי הן בבית והן בחברה. היכולת של בני נוער מחד לחשוב בצורה בוגרת ולבחון את המציאות: ומנגד, לא לאחוז בדפוסי החשיבה של הדור הקודם, אלא לבחון את המציאות באופן חדש וראשוני לחלוטין הם אלו אשר מיצבו את בני הנוער בראש החנית במהפכות ההיסטוריות. אין זה מקרה שרבים מהמהפכנים לאורך השנים היו צעירים.
למנחה: ניתן לסיים בקריאת בקטע הבא של מרטין בובר, להעשרה ולמחשבה.
מרטין בובר, "ציון והנוער", מתוך: עם ועולם - מאמרים על ענייני השעה, הוצאת הספריה הציונית, 1964
הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות / מרטין בובר
הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות. המזדמן לה וחוזר ומזדמן מחדש וזו מאבדת אותו וחוזרת ומאבדת. שוב מופיע וחוזר ומופיע על הבימה דור בני עשרים, להט הכיסופים אל המוחלט בלבו, בעל מסירות נפש לאידיאל, והרי הוא מוכל ומזומן לפרוץ את שערי גן העדן החסומים. ואין עומד בין דור זה ובין מילוי חובתו אלא המעשה שברצונו לעשותו ואליו הוא אומר להתכונן לפי שעה. אך בשעת ההכנה, משתלט על נפשו הצעירה שפע המטרות הזעירות שהחברה מזמנת לו. משתלטים עליו יצרי האנוכיות של הבל, ובייחוד היצר להתבלט ולהתנשא. הלא סביבתו על כל כולה מטיפה והולכת כי חזקות הן ה"עובדות" מן האידאות, כי נתונים אנו להשתלשלות שאין בכוחנו לשנותה אפילו שינוי כלשהו, לצור לה צורה ולהשתלט עליה.
ושוב לא זכתה האנושות לאותה זכייה ולאותו סיכוי שזימן לה הגורל ועולה דור חדש, נוער חדש, אשר אף לו יקרה מה שקרה לקודמיו. ברם זה ייחודן של התקופות שבהן חלים בחיי העמים והאנושות כולה, משברים גדולים מבית ומחוץ, שמסרבות הן להיכנע לגזירה, שמתמרדות הן בחוק ההתמדה ומעיזות להציל את מרץ- הנוער שלא יתפורר ולהצמיח ממנו מעשה הפיכה, מעשה חידוש. תקופות אלה מדברות אל הנוער בלשונות של אש. הן תובעות ממנו, אף מצוות עליו, שלא ייכנע, שיעמוד בפני הרעה, שיציל את הנפש ושיעשה את מעשהו והנוער שומע בקולן. הוא מתמתח תוך התאמצות אדירה ומתנער מכפייתו של המנגנון הריק ואינו נפתה לו. הוא מרהיב עוז בנפשו לעשות את הנבצר ממנו. הוא עושה כמעשה יהושע בגבעון: הוא משהה את השמש בשמים למען יושלם מפעלו. הוא מאריך בשעה אחת, בשעה אחת גדולה, את נעוריו ועושה ומקיים את מצוותה של שעת המפנה.
© כל הזכויות שמורות להספרייה הציונית
הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות / מרטין בובר
הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות. המזדמן לה וחוזר ומזדמן מחדש וזו מאבדת אותו וחוזרת ומאבדת. שוב מופיע וחוזר ומופיע על הבימה דור בני עשרים, להט הכיסופים אל המוחלט בלבו, בעל מסירות נפש לאידיאל, והרי הוא מוכל ומזומן לפרוץ את שערי גן העדן החסומים. ואין עומד בין דור זה ובין מילוי חובתו אלא המעשה שברצונו לעשותו ואליו הוא אומר להתכונן לפי שעה. אך בשעת ההכנה, משתלט על נפשו הצעירה שפע המטרות הזעירות שהחברה מזמנת לו. משתלטים עליו יצרי האנוכיות של הבל, ובייחוד היצר להתבלט ולהתנשא. הלא סביבתו על כל כולה מטיפה והולכת כי חזקות הן ה"עובדות" מן האידאות, כי נתונים אנו להשתלשלות שאין בכוחנו לשנותה אפילו שינוי כלשהו, לצור לה צורה ולהשתלט עליה.
ושוב לא זכתה האנושות לאותה זכייה ולאותו סיכוי שזימן לה הגורל ועולה דור חדש, נוער חדש, אשר אף לו יקרה מה שקרה לקודמיו. ברם זה ייחודן של התקופות שבהן חלים בחיי העמים והאנושות כולה, משברים גדולים מבית ומחוץ, שמסרבות הן להיכנע לגזירה, שמתמרדות הן בחוק ההתמדה ומעיזות להציל את מרץ- הנוער שלא יתפורר ולהצמיח ממנו מעשה הפיכה, מעשה חידוש. תקופות אלה מדברות אל הנוער בלשונות של אש. הן תובעות ממנו, אף מצוות עליו, שלא ייכנע, שיעמוד בפני הרעה, שיציל את הנפש ושיעשה את מעשהו והנוער שומע בקולן. הוא מתמתח תוך התאמצות אדירה ומתנער מכפייתו של המנגנון הריק ואינו נפתה לו. הוא מרהיב עוז בנפשו לעשות את הנבצר ממנו. הוא עושה כמעשה יהושע בגבעון: הוא משהה את השמש בשמים למען יושלם מפעלו. הוא מאריך בשעה אחת, בשעה אחת גדולה, את נעוריו ועושה ומקיים את מצוותה של שעת המפנה.
© כל הזכויות שמורות להספרייה הציונית
קישורים לרקע והרחבה:
אתר חינוך בספרייה הלאומית
אתר חינוך בספרייה הלאומית