לא נרדמת
הדף מאת: חיים אלבום / אתר מדרשת
למה האהובה היא שחרחורת? האם היא שיכורה? מי אשם בכאב שלה? ומהי הנחמה? דף לימוד זה מזמין אתכם לצלול אל שיר השירים, על רקע מילות השיר "זה רק הלב שכואב לך" של אביב גפן.
זה רק הלב שכואב לך, אביב גפן, מתוך YouTube
אביב גפן - זה רק הלב שכואב לך
"עיגולים שחורים במקום עיניים - רואים עלייך, שלא נרדמת" (אביב גפן)
ה. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה:
ו. אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:
’I am black, but comely, O ye daughters of Jerusalem, As the tents of Kedar, As the curtains of Solomon. Look not upon me, that I am swarthy, That the sun hath tanned me; My mother’s sons were incensed against me, They made me keeper of the vineyards; But mine own vineyard have I not kept.’
דיון
- איך מסביר אביב גפן את הצבע השחור, ואיך מסבירה זאת הדוברת בשיר השירים?
- האם פסוק ב' בפרק ה' "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" עוזר לכם להחליט מי דובר אמת?
"אל תרגישי מיוחדת, את לא הראשונה ששיכורה" (אביב גפן)
ח. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
ט. מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ.
י. דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
יא. רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.
יב. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת.
יג. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.
יד. יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.
טו. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.
טז. חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם.
’I adjure you, O daughters of Jerusalem, If ye find my beloved, what will ye tell him? That I am love-sick.’ ’What is thy beloved more than another beloved, O thou fairest among women? What is thy beloved more than another beloved, That thou dost so adjure us?’ ’My beloved is white and ruddy, Pre-eminent above ten thousand. His head is as the most fine gold, His locks are curled, And black as a raven. His eyes are like doves Beside the water-brooks; Washed with milk, And fitly set. His cheeks are as a bed of spices, As banks of sweet herbs; His lips are as lilies, Dropping with flowing myrrh. His hands are as rods of gold Set with beryl; His body is as polished ivory Overlaid with sapphires. His legs are as pillars of marble, Set upon sockets of fine gold; His aspect is like Lebanon, Excellent as the cedars. His mouth is most sweet; Yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.’
דיון
בנות ירושלים וגם אביב גפן מנסים להוריד את ההתלהבות של האהובה.
- האם לדעתכם האהבה אכן משכרת או מעוורת עד כדי אידאליזציה מוגזמת?
- איך אתם מסבירים את ההתלהבות לאור המשך מילותיו של אביב גפן - "על הבמה בצד עומדת. כשאני בזרקורים, זה קל להתאהב"?
"השדים באים בלילה, קולעים צמות מהכאב" (אביב גפן)
ב. אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.
ג. פָּשַׁטְתִּי, אֶת-כֻּתָּנְתִּי--אֵיכָכָה, אֶלְבָּשֶׁנָּה; רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.
ד. דּוֹדִי, שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחֹר, וּמֵעַי, הָמוּ עָלָיו.
ה. קַמְתִּי אֲנִי, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי; וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל, כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.
ו. פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר; נַפְשִׁי, יָצְאָה בְדַבְּרוֹ--בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.
ז. מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי; נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.
I sleep, but my heart waketh; Hark! my beloved knocketh: ‘Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; For my head is filled with dew, My locks with the drops of the night.’ I have put off my coat; How shall I put it on? I have washed my feet; How shall I defile them? My beloved put in his hand by the hole of the door, And my heart was moved for him. I rose up to open to my beloved; And my hands dropped with myrrh, And my fingers with flowing myrrh, Upon the handles of the bar. I opened to my beloved; But my beloved had turned away, and was gone. My soul failed me when he spoke. I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer. The watchmen that go about the city found me, They smote me, they wounded me; The keepers of the walls took away my mantle from me.
דיון
- מדוע, לדעתכם, האהובה מתמהמהת כשאהוב ליבה כבר דופק בדלת?
- במי תתלו את האשמה על הכאב שבא אחר כך?
"זה רק הלב שכואב לך. אל תדאגי, זה רק הלב" (אביב גפן)
ד"ר אביעזר ויס, מוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ח בניסן תשע"ג, 29.3.2013
האם נכון להאשים את הרעיה בעצלות? אכן, לאחר כל הנדודים הללו היא עולה על משכבה עייפה ורצוצה. הכרתה מעורפלת - "אני ישנה ולבי ער". היא שומעת את הדפיקות ואת הקול, אבל לא דברי אהבה הוא משמיע לה. לא מה שהיא רוצה לשמוע. נכון: הוא אומר את כל מילות החיבוב: "אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי", אבל אינני שומע בדבריו את מה ששומע הרב סולובייצ'יק. אינני שומע כאן על "כיסופיו וערגותיו, על מילוי המאוויים ומימוש התקוות". הוא אינו מדבר עליה אלא עליו. היא אינה "רעיה", "אחות". היא שלו: רעיתי, יונתי. הוא אינו מבקש להתאחד איתה, אלא למצוא מחסה מהלחות שבחוץ. הוא מבקש לעורר חמלה.
... כאן הקדים התנ"ך - כמו תמיד - באלפי שנים את קפקא ואת קאמי. בשיר השירים מסובב האדם (הרעיה) בשווקים וברחובות, ב'המשפט' של קפקא במסדרונות הביורוקרטיה ובתי המשפט, בסרטו של בריאן דה־פלמה 'לבוש לרצח' במסדרונות המוזיאון ובסרטיו של וודי אלן בין חדרי הדירה, אבל תמיד יש לנו עניין עם מושא ערגה חמקמק. זו היא אותה תחושת קיום שמאופיינת על ידי קאמי ב'המיתוס של סיזיפוס'. מלאכת החיפוש האינסופי שבה האדם, כלשונו של עגנון, "מגיע ולא מגיע".
...שיר השירים קורא לנו לתת הצדקה לעמלו האבסורדי של סיזיפוס. אנחנו נמשיך לשוטט במסדרונות הקפקאיים של חיינו (או אלו של וודי אלן ובריאן דה־פלמה) ללא תכלית ברורה בידיעה שאנו די נטושים. מדי פעם נשמע, לעתים אולי אף קרוב מאוד, את דפיקותיו של הדוד על פתחנו. נחוש בו עומד אחר כותלנו, בייחוד כשהאביב מריע סביבנו ושוב נסתחרר אליו ובעקבותיו. אבל נדע שזה הכול, וזה, כנראה, הרבה מאוד.

הסברים
  • הרב סולובייצ'יק מוזכר כאן בעקבות מאמרו המפורסם "קול דודי דופק" המבוסס על נאום פרו-ציוני שנשא ביום העצמאות השמיני של מדינת ישראל.
דיון
- איזו נחמה מוצא ד"ר ויס בשיר השירים? האם אתם יכולים להתחבר לכך?
- כיצד אתם מפרשים את מילות הנחמה של אביב גפן - "זה רק הלב שכואב לך, אל תדאגי... זה רק הלב"?

קראו שוב את מילות השיר של אביב גפן דרך עיניה של הדוברת ב'שיר השירים'.
- מה דעתכם, האם כמילות השורה "אז תחלמי שאני שר לך" יכול להיות שגם 'שיר השירים' עוסק בעצם בחלום?
זה רק הלב שכואב לך, מילים ולחן: אביב גפן, מתוך האלבום "עם הזמן", 2006
זה רק הלב שכואב לך
עיגולים שחורים במקום עיניים -
רואים עלייך, שלא נרדמת.
אל תרגישי מיוחדת,
את לא הראשונה ששיכורה.

בבת אחת פתאום צוחקת,
זורקת חיוכים לכל אחד.
אבל בפנים את מתפללת,
בואי, רוח.

השדים באים בלילה,
קולעים צמות מהכאב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב

על הבמה בצד עומדת.
כשאני בזרקורים, זה קל להתאהב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב

אמרת שאת רוצה לברוח,
כדי לשכוח ת'עיר הזאת.
אבל את אף-פעם לא עוזבת,
את מכורה כבר לבעיות

הלכת לים, חיכית לי ולא באתי.
כי ראיתי כבר יותר מדי זריחות.
צעקת לכוכבים שמעלייך-
בואי, רוח.

השדים באים בלילה,
קולעים צמות מהכאב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב

אז תחלמי שאני שר לך,
שאני חושב עלייך כשאני כותב.
זה רק הלב שכואב לך...
אל תדאגי,
זה רק הלב.



© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il