הדף מאת: דנה פולבר / גשר - מפעלים חינוכיים
בית המדרש לנושאי אזרחות קם במטרה לעורר בקרב מורים לאזרחות דיון מעמיק בנושאי אקטואליה וחברה, דרך לימוד מקורות יהודיים. דף לימוד זה, פרי בית המדרש, עוסק בנושא הפלורליזם והסובלנות בחברה. מהי סובלנות? האם יש כמה סוגי סובלנות? מהם היתרונות בריבוי קולות ומהו הקושי?
מיכאל וולצר, "על הסובלנות", פורסם בתוך: עד"י – ערכים דמוקרטיים ויהדות, בהוצאת מכון הרטמן, 2008
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות. הראשונה מביניהן, המשקפת את מקורות הסובלנות הדתית במאה ה- 1617, היא פשוט השלמה בשתיקה עם השוני, למען דרכי שלום. אנשים הורגים זה את זה במשך שנים על שנים, עד שלבסוף הם נעשים מותשים, פולטים אנחת רווחה, ואנו מכנים זאת סובלנות. עמדה אפשרית שנייה היא אדישות סבילה, נינוחה ורוחשת טובה כלפי השוני: 'יש כל מיני אנשים בעולם'. השלישית נובעת ממין סטואיות מוסרית: הכרה מתוך עקרון בכך של'זולת' יש זכויות, גם אם הוא מממש אותן בדרכים שאינן נראות לנו. הרביעית מביעה פתיחות כלפי הזולת; סקרנות; אולי אפילו יחס של כבוד, ובצדו נכונות להקשיב וללמוד. ובהמשך הרצף ישנה השמחה על השוני: שמחה אסתטית, אם השוני מתפרש כהשתקפות, במישור התרבותי, של רוחב היריעה ושל הרבגוניות של הבריאה האלוהית או של העולם הטבעי.
הסובלנות, כשהיא מתפרשת כעמדה או כהלוך רוח, מתארת כמה אפשרויות. הראשונה מביניהן, המשקפת את מקורות הסובלנות הדתית במאה ה- 1617, היא פשוט השלמה בשתיקה עם השוני, למען דרכי שלום. אנשים הורגים זה את זה במשך שנים על שנים, עד שלבסוף הם נעשים מותשים, פולטים אנחת רווחה, ואנו מכנים זאת סובלנות. עמדה אפשרית שנייה היא אדישות סבילה, נינוחה ורוחשת טובה כלפי השוני: 'יש כל מיני אנשים בעולם'. השלישית נובעת ממין סטואיות מוסרית: הכרה מתוך עקרון בכך של'זולת' יש זכויות, גם אם הוא מממש אותן בדרכים שאינן נראות לנו. הרביעית מביעה פתיחות כלפי הזולת; סקרנות; אולי אפילו יחס של כבוד, ובצדו נכונות להקשיב וללמוד. ובהמשך הרצף ישנה השמחה על השוני: שמחה אסתטית, אם השוני מתפרש כהשתקפות, במישור התרבותי, של רוחב היריעה ושל הרבגוניות של הבריאה האלוהית או של העולם הטבעי.
דיון
וולצר מציע מעין סקאלה המעריכה את הסובלנות והפלורליזם בחברה האנושית. האם אתם מסכימים איתו? האם יש ניחוחות וטעמים אחרים לסובלנות? האם יש דרגות גם לסובלנות שלילית? נסו להעריך את מידת הפלורליזם/ הסובלנות וטיבו בכל אחד מהמקורות הבאים.
תפילת "עלינו לשבח", מתוך סידור התפילה
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל [...] שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: [...] הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוֹד". עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד".
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל [...] שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: [...] הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוֹד". עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד".
דיון
קטע זה מדבר על חזון חובק עולם. האם יש בתוכו מקום לריבוי דעות? איזה סוג? עם אילו ביטויים אתם מזדהים? אילו קשים לכם? חלקו הראשון של הטקסט מיוחס במסורת ליהושע בן נון. האם זה תורם להבנתנו אותו?
(כט) הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע:
Is not My word like as fire? Saith the LORD; And like a hammer that breaketh the rock in pieces?
מדרש ילקוט שמעוני על ספר ירמיהו כג שו
מבית מדרשו של רבי ישמעאל למדו: "וכפטיש יפוצץ סלע" מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים. דבר אחר: מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות, אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נהפך לשבעים לשון.
מבית מדרשו של רבי ישמעאל למדו: "וכפטיש יפוצץ סלע" מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים. דבר אחר: מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות, אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נהפך לשבעים לשון.
מדרש רבה על ספר שמות ה, ט
היאך הקול יוצא אצל כל ישראל? כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו שנאמר (שמות יט) "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" בקול שהיה יכול לסובלו; וכך הוא אומר (תהלים כט) "קול ה' בכח" 'בכוחו' לא נאמר אלא 'בכוח': בכוחו של כל אחד ואחד. ואף נשים מעוברות לפי כוחן. הוי אומר כל אחד ואחד לפי כוחו.
היאך הקול יוצא אצל כל ישראל? כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו שנאמר (שמות יט) "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" בקול שהיה יכול לסובלו; וכך הוא אומר (תהלים כט) "קול ה' בכח" 'בכוחו' לא נאמר אלא 'בכוח': בכוחו של כל אחד ואחד. ואף נשים מעוברות לפי כוחן. הוי אומר כל אחד ואחד לפי כוחו.
דיון
האם 'פטיש מכה בסלע' הוא מטפורה מוצלחת בעיניכם לעמדה פלורליסטית? איזו מטפורה הייתם בוחרים אתם? מדוע, לדעתכם, חז"ל לוקחים את הפסוק בירמיהו לכיוון של ריבוי דעות וקולות? איזו תובנה חדשה מוסיף מדרש רבה על ילקוט שמעוני?
שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל; הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
Rabbi Abba said that Shmuel said: For three years Beit Shammai and Beit Hillel disagreed. These said: The halakha is in accordance with our opinion, and these said: The halakha is in accordance with our opinion. Ultimately, a Divine Voice emerged and proclaimed: Both these and those are the words of the living God. However, the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel. The Gemara asks: Since both these and those are the words of the living God, why were Beit Hillel privileged to have the halakha established in accordance with their opinion? The reason is that they were agreeable and forbearing, showing restraint when affronted, and when they taught the halakha they would teach both their own statements and the statements of Beit Shammai. Moreover, when they formulated their teachings and cited a dispute, they prioritized the statements of Beit Shammai to their own statements, in deference to Beit Shammai.
(ד) וְלָמָּה מַזְכִּירִין אֶת דִּבְרֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל לְבַטָּלָה, לְלַמֵּד לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם עוֹמֵד עַל דְּבָרָיו, שֶׁהֲרֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם לֹא עָמְדוּ עַל דִּבְרֵיהֶם:
(ה) וְלָמָּה מַזְכִּירִין דִּבְרֵי הַיָּחִיד בֵּין הַמְרֻבִּין הוֹאִיל וְאֵין הֲלָכָה אֶלָּא כְדִבְרֵי הַמְרֻבִּין, שֶׁאִם יִרְאֶה בֵית דִּין אֶת דִּבְרֵי הַיָּחִיד וְיִסְמוֹךְ עָלָיו. [...]
(ה) וְלָמָּה מַזְכִּירִין דִּבְרֵי הַיָּחִיד בֵּין הַמְרֻבִּין הוֹאִיל וְאֵין הֲלָכָה אֶלָּא כְדִבְרֵי הַמְרֻבִּין, שֶׁאִם יִרְאֶה בֵית דִּין אֶת דִּבְרֵי הַיָּחִיד וְיִסְמוֹךְ עָלָיו. [...]
And why do they record the opinions of Shammai and Hillel for naught? To teach the following generations that a man should not [always] persist in his opinion, for behold, the fathers of the world did not persist in their opinion. And why do they record the opinion of a single person among the many, when the halakhah must be according to the opinion of the many? So that if a court prefers the opinion of the single person it may depend on him. For no court may set aside the decision of another court unless it is greater than it in wisdom and in number. If it was greater than it in wisdom but not in number, in number but not in wisdom, it may not set aside its decision, unless it is greater than it in wisdom and in number.
דיון
כיצד ניתן לעבור מריבוי דעות לעשייה אחידה על פי המקורות הללו? האם תוכלו להציע קריטריונים אחרים לקביעת נורמה אחידה? מה החידוש של כל אחת מהמשניות במסכת עדויות?
המהר"ל מפראג, "באר הגולה", באר חמישי
ולזה כשנביא דעתנו וטענותינו בלתי טענות החולקים עלינו, יהיה קבול דברינו אצל אוהבי האמת יותר חלוש ושמעם אליו יותר מועט וחושדים לנו יותר גדול, [...] ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, [...] אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו אין לומר אליו אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם כן לא יהיה בירור הדת. [...] ולכך דבר זה הפך מה שחושבים קצת בני אדם, כי חושבים כאשר אין רשאי לדבר על הדת הוא חזוק הדת ותוקף שלו, ואין זה כך כי העלם דברי המתנגד בדת אין זה רק בטול וחולשת הדת.
ולזה כשנביא דעתנו וטענותינו בלתי טענות החולקים עלינו, יהיה קבול דברינו אצל אוהבי האמת יותר חלוש ושמעם אליו יותר מועט וחושדים לנו יותר גדול, [...] ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, [...] אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו אין לומר אליו אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם כן לא יהיה בירור הדת. [...] ולכך דבר זה הפך מה שחושבים קצת בני אדם, כי חושבים כאשר אין רשאי לדבר על הדת הוא חזוק הדת ותוקף שלו, ואין זה כך כי העלם דברי המתנגד בדת אין זה רק בטול וחולשת הדת.
מפני דרכי שלום
עיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים הפרנסין גובין מישראל ומעובדי כוכבים מפני דרכי שלום, ומפרנסין עניי עובדי כוכבים ועניי ישראל מפני דרכי שלום, מספידין וקוברין מתי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום, מנחמין אבילי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום:
עיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים הפרנסין גובין מישראל ומעובדי כוכבים מפני דרכי שלום, ומפרנסין עניי עובדי כוכבים ועניי ישראל מפני דרכי שלום, מספידין וקוברין מתי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום, מנחמין אבילי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום:
In a city that has both Jews and Gentiles, those who oversee the communal fund should collect from both Jews and Gentiles for the sake of peace. So should they distribute to the poor Gentile and the poor Jew alike for the sake of peace. One should eulogize and bury the deceased Gentile for the sake of peace, and one should comfort the mourning Gentile for the sake of peace.
דיון
אילו עקרונות במקורות הללו תומכים במגע חיובי עם האחר, הזר? האם המגעים שמתוארים במקור זה יש בהם משום פלורליזם?
מדרש רבה על ספר במדבר כא
אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים". כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו. [...] תדע לך שהוא כן, שכן משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתה אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד, ואין דעתן של בניך דומין זה לזה, וכשאני מסתלק מהן בבקשה ממך מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם לאחד ואחד לפי דעתו.
מילים
אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים". כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו. [...] תדע לך שהוא כן, שכן משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתה אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד, ואין דעתן של בניך דומין זה לזה, וכשאני מסתלק מהן בבקשה ממך מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם לאחד ואחד לפי דעתו.
מילים
- אוכלוסין - אוכלוסייה.
דיון
איזה סוג של פלורליזם מתואר במדרש רבה לפי הסקאלה של וולצר?
איזה סוג של פלורליזם מתואר במדרש רבה לפי הסקאלה של וולצר?
